דְּבוֹרָאִים (שם מדעי: Hymenoptera) היא סדרת חרקים עשירה במיוחד במינים הכוללת נמלים, צרעות ודבורים. למינים בסדרה מחזור חיים של גלגול מלא: ביצה, זחל, גולם ובוגר. רוב המינים מתאפיינים בשני זוגות כנפיים קרומיות, כאשר הכנפיים הקדמיות גדולות מן האחוריות, ובתעופה שני הזוגות ננעלים זה לזה באמצעות ווים זעירים (hamuli) ומתפקדים ככנף אחת. במנוחה הכנפיים מקופלות לאורך הגוף. קיימים גם מינים חסרי כנפיים, בעיקר בקרב נמלים וחלק מהצרעות הטפיליות.

גפי הפה מותאמות ללעיסה, ללקיקה או לשילוב של שתיהן, בהתאם לאורח החיים. העיניים מורכבות וגדולות יחסית, וברוב המינים קיימות גם שלוש עיניות פשוטות בראש. המחושים רב־פרקיים ומשמשים כאיבר חישה מרכזי לזיהוי ריחות, מגע ותקשורת כימית.

רבים מהמינים בסדרה מפגינים דרגות שונות של חיים חברתיים, ובקבוצות המפותחות ביותר קיימת מערכת אאוסוציאלית. במערכת זו מתקיימים שלושה מאפיינים עיקריים: טיפול משותף בצאצאים, חפיפה בין דורות באותו קן, וחלוקה לכתות (קסטות) תפקודיות של פרטים מתרבים (מלכות ולעיתים זכרים) ופרטים עקרים המשמשים כפועלות או כחיילים. ההתמיינות לכתות כרוכה בשינויים מורפולוגיים והתנהגותיים, ולעיתים באובדן יכולת רבייה או שינוי בתפקודים מסוימים.

ברוב בני הסדרה מתקיימת מערכת רבייה הפלודיפלואידית: זכרים מתפתחים מביצים בלתי מופרות והם הפלואידים (בעלי עותק כרומוזומים יחיד), ואילו נקבות מתפתחות מביצים מופרות והן דיפלואידיות. מנגנון זה משפיע גם על מבנה החברות והתנהגותן האבולוציונית.

הסדרה נחלקת לשתי תת־סדרות עיקריות:

1. 1. דבוראים אל־שנציים (Symphyta) – ללא הצרה בין החזה לבטן; לרוב זחלים דמויי זחלי פרפראים הניזונים מעלים.
   2. דבוראים שנציים (Apocrita) – בעלי "מותן" צרה (השנצה) בין החזה לבטן. תת־סדרה זו כוללת את רוב המינים, ובהם הצרעות, הדבורים והנמלים. בקבוצה זו התפתח גם עוקץ הארס, שהוא למעשה גלגול אבולוציוני של צינור ההטלה.

מבחינה אקולוגית, בני הסדרה ממלאים תפקידים מרכזיים: מאביקים חשובים, טורפים ומדבירים טבעיים של חרקים אחרים, מפרקים, וכן טפילים פנימיים וחיצוניים של מגוון בעלי חיים וחרקים. בשל כך הם מהווים קבוצה מרכזית במערכות אקולוגיות ובחקלאות.

עד היום תוארו בעולם למעלה מ־160,000 מינים, וההערכות הן שמספר המינים האמיתי עשוי להגיע למאות אלפים ואף למעלה ממיליון מינים, בעיקר בשל עושר גדול של צרעות טפיליות שטרם תוארו. בישראל תועדו כמה אלפי מינים של דבוראים, ומספרם המדויק ממשיך להתעדכן במיוחד בקבוצות הטפיליות הקטנות שעדיין אינן מתועדות במלואן.