תפוצת תְּרִיסִית זוּטָא רחבה והיא כוללת את מרכז ודרום אירופה, אגן הים התיכון, סביב הים השחור ומערבה לקווקז, ואירן. באסיה המין נמצא גם בהודו קמבודיה, בורמה, מלזיה, סינגפור ומערבה עד לסין ויפן. באפריקה המין נמצא באזורים הטרופיים והסובטרופיים ובדרומה של אפריקה. בנוסף דווח המין גם מאוסטרליה. המין נחשב לאחד המזיקים החשובים לגידולי דגנים בעולם. שלבי הבוגר והנימפה ניזונים על גרעיני הדגנים כבר בתחילת התפתחותם ובכך מונעים את התפתחות הגרעין. במאמר מאירן דווח כי אכילה של הבוגרים והזחלים על זרעי אורז בשלב ההתפתחות הראשוני (שלב החלבי) מונעים את התפתחותו של הגרגיר או גורמים להיפתחותו של גרגר מאורך וקטן בעוד שאכילה על גרגר האורז מפותח יותר תגרום להופעה של שינויי צבע בגרעין עקב חדירה של פטריות וחיידקים בנקודת היניקה וגם תגרום לגרגיר שביר. נזקים זהים לגידולי ארז דווחו גם מספרד שם מבוצעים טיפולי הדברה יעודים קבועים בשדות האורז. ממצרים דווח כי המין גורם לנזק לגידולי שעורה שם הוא ניזון על מוהל עלי הצמח וגורם להם להצהיב ולקמול. נזקים דווחו גם לגידולים של גפן, אלפפה, טבק וחיטה. מיני צמחים רבים נוספים משמשים כפונדקאים לתְּרִיסִית זוּטָא ובהם: ציפורני חתול, קוצן, לוטם, עַכְנַאי יְהוּדָה, סמר, בוצין וסיסנית הבולבוסין. המין עובר את החורף בשלב הבוגר כשהוא מסתתר על הקרקע מתחת לעלווה מתה או בקרבת שורשי עשבוניים. התמונות צולמו בבית נחמיה בצמוד לשדה חיטה.

תפוצת כַּחְלִיל הָרִמּוֹן כוללת את אפריקה הטרופית, חצי אי ערב, וצפונה דרך מצרים, ישראל וסוריה עד לדרום אירן. לאחרונה דווח על הופעת פרטים של המין גם ביוון ובטורקיה. תוארו במין שני תתh מינים ובישראל נמצא תת המין D. l. livia הפעיל כל השנה בערבה אבל נודד בקיץ צפונה ונפוץ בכל האזורים הים תיכוניים. מעריכים כי הדיווחים של כַּחְלִיל הָרִמּוֹן באזורים צפוניים במשך כל השנה נובעים מתהליך ההתחממות העולמי. התמונות כאן צולמו באמצע חודש דצמבר באזור הוד השרון על שיטת המשוכות. פונדקאים של  כַּחְלִיל הָרִמּוֹן הם עצי שיטה ושיחים כשיטת המשוכות, ינבוט, וגידולים חקלאיים כרימון, תמר, חרוב ושסק. הנקבה מטילה מספר ביצים על פירות הפונדקאי (עד 190 ביצים בחייה) והזחל הבוקע חודר אל תוך הפרי וניזון בתוכו על הזרעים. הזחלים בגוון חום אדמדם. ברימונים, מהווה כחליל הרימון מזיק מפתח. הנקבה מטילה את הביצים על פני קליפת הרימון כשהוא עוד ירוק, לרוב באזור העוקץ או הכתר והזחל הבוקע קודח חור בקליפה וחודר לתוך הפרי. התפתחות בתוך פרי ירוק צעיר מעניקה לזחל סביבה בטוחה להתפתחותו כשבסיומה קודח הזחל פתח יציאה ונופל ממנו לקרקע בה הוא מתגלם. רימון בו נמצא סימנים לנגיעות נפסל לשימוש בתעשייה מחשש להתפתחות של נגיעות משנית בחרקים כחיפושיות תסיסה וזבובי תסיסה ופטריות הגורמים לריקבון הפרי. הרס היבול הופכים אותו למזיק חקלאי חשוב בענף זה היכול לגרום לאיבוד של 10% מהפרי בזנים מקדמיים בעונה ובזנים המאוחרים עד ל- 100% במידה ולא מבוצעות פעולות הדברה. מטוניסיה דווח על נזק בתמרים הנגרם מזחלים החודרים לפרי בשלבי התפתחותו ראשוניים (10% מהפרי) וכתוצאה מכך כ- 7% מהפרי הנגוע נושר מהעץ. הזחל בד"כ עוזב את הפרי הנגוע עם סיום התפתחותו ומתגלם על ענפים או על הקרקע בקרבת הפונדקאי. המין מקיים באזורנו בין 6 ל- 8 דורות בשנה. באזורים קרים כחליל הרימון לא שורד ולהתפתחותו נדרשת טמפרטורת סביבה מעל ל- 13 מ"צ.

במקור אזור תפוצת זָנָב סְנוּנִית הַלִּימוֹן אוסטרליה ואסיה באזורים טרופיים וסובטרופיים של דרום אסיה ומשם פלש למקומות חדשים והיום נמצא גם באמריקה ובאירופה. היום זָנָב סְנוּנִית הַלִּימוֹן הוא המין הנפוץ ביותר בעולם במשפחה זו ונחשב לפולש מוצלח בגלל יכולתו לנצל משאבים חדשים ובהם גם עליה ביתי גידול פתוחים בשטחים חקלאיים ובאזורים עירוניים המתהווים מפעילות האדם. באזורנו הגיע המין לדרום מזרח טורקיה ומזרח סוריה כבר לפני כ- 15 שנה מאזור נהרות החידקל והפרת בעיראק, משם המשיך בהתקדמותו מערבה בעקביות והופיע בחופי הים התיכון בטורקיה, סוריה ולבנון בסביבות שנת 2018. מישראל תואר לראשונה בשנת 2021. התמונות כאן צולמו בסוף ספטמבר 2023 בקרבת מטעי ההדרים הצמודים לחוף דוגה שבצפון הכינרת בו נצפו בוגרים רבים מעופפים. הבוגרים בעלי זמן חיים קצר, הזכר חי 4 ימים והנקבה כשבוע ימים בלבד. הנקבה מטילה ביצה בודדת כל פעם על גבי העלה. מחזור חיים נע בין 26 יום ל- 59 ימים בתלות בטמפרטורה. הבוגר ניזון על צוף פרחים. הזחלים ניזונים בדרך כלל על העלים של עצי הדרים אבל גם על צמחים ממשפחת פיגמיים כאשר קיימת שונות בהעדפה בין 6 תתי המינים לצמחים פונדקאים. בארבעת שלבי ההתפתחות הראשונים הזחל בעל כתמים רוחביים-לבנים רחבים על רקע שחור, המעניקים לזחלים דפוס הסוואה המדמה לשלשת של ציפורים, דגם המשתנה בהדרגה בשלבי ההתפתחות הבאים מגוונים צהבהבים-כתומים לירוק. הזחלים בעלי בלוטה מזכירה בצורתה "קרניים" (osmeterium) בגוון צהוב בבסיסה המשתנה בקרניים לכתום. הגלמים מחוברים לגבעולים העבים יותר של הצמח המארח, או למקלות וסלעים סמוכים ואורכם כ-30 מ"מ. זָנָב סְנוּנִית הַלִּימוֹן נחשב למזיק חקלאי חשוב במטעים של מיני הדרים שונים במדינות רבות ובהן הודו, פקיסטן, עיראק והמזרח התיכון. בסין בה הוא יכול לקיים 5 דורות בשנה המין נחשב למזיק חשוב היות והזחלים יכולים לפגוע קשה בעצים צעירים ולהרוס מטעים צעירים.

כַּחְלוֹן הַפֵּלַרְגּוֹן הוא מין דרום אפריקאי הנמצא במוזמביק, בוצוואנה ודרום אפריקה. המין הוא מין פולש שחדר לראשונה לאיים הבלריים ומשם בסוף המאה ה- 20 לדרום ומרכז אירופה כולל בריטניה, מאלטה, שוויצריה, אוקרינה. הוא נמצא גם בצפון אפריקה ממרוקו, אלג'יר ומצרים. בישראל נצפה לראשונה בירושלים  בשנת 2019. משארים כי היצוא של הפרחים המאכסנים מדרום אפריקה כשהזחלים והביצים מוסתרים בתוכם אפשר את חדירתו לכל המדינות. תמונות אילו צולמו בירושלים ובשוהם שם התפתח על שיחי הגרניום בגינתי והשמיד את כולם. כַּחְלוֹן הַפֵּלַרְגּוֹן נמצא על רשימות המינים בסגר של אירופה והמזרח התיכון (EPPO A2 list). המין מתפתח על צמחי הגֵּרַנְיוֹן (Geraniums) והפֵּלַרְגּוֹנְיוּם (Pelargonium), שניהם סוגים של צמחי נוי המשתייכים למשפחת גרניים. הזחלים הצעירים חודרים לניצנים של הפרחים וניזונים על רקמת הפרחים. רק בשלב הזחל השלישי הם עוברים מהפרחים להתפתח בתוך הענפיים. רוב הזחלים מתפתחים בתוך ענפי השיח ואוכלים את כל תוכנם אבל חלקם ניזונים על העלים. בגידול של הזחלים שאספתי בבתי הם ניזונו בעיקר על העלים הבוגרים המתייבשים של הגרניון כפי שניתן לראות בתמונות. בטמפרטורה מיטבית של 20 מעלות צלסיוס הזחלים מתגלמים לאחר 30 ימים. שלב הגולם עורך כ- 17 יום. בטמפרטורות נמוכות יותר המחזור חיים מתארך אבל מעריכים כי הם לא שורדים את חורף אירופי הקר והם לא מסוגלים להיכנס לתרדמת חורף (diapause). מחזור החיים בדרום אפריקה עורך כ- 46 יום.

בוגרי תְּרִיסוֹן הַקָּמָה עוברים שלושה שלבים התנהגותיים. הבוגרים הצעירים נודדים מאזור התפתחותם לאזורים גבוהים של 900 עד 2000 מ' ואז נכנסים לשלב שני בו הבוגרים חורפים בקרקע מתחת לעלים יבשים, אבנים וסביב בית השורשים של עשבוניים. מסוריה דווח שהבוגרים שהו כתשעה חודשים בתרדמת חורף. כאשר טמפרטורת הסביבה עולות מעל 13 צלסיוס הבוגרים עוברים לשלב השלישי בו הם מהגרים לשדות תבואה, מזדווגים ומטילים ביצים. בוגרים פעילים חיים כשנה. הנקבות מטילות עד 80 ביצים בקבוצות. כל קבוצת ביצים מסודרת בשתי שורות של שבע ביצים, בצד התחתון של העלים ועל הגבעולים של הצמח המארח. זמן התפתחות הביצים נע בין 6 ל- 28 יום. הנימפות עוברות 5 נשלים וניזונות מעלים, גבעולים וזרעים צעירים של דגנים. קצב ההתפתחות מושפע מהטמפרטורות הסביבה והטמפרטורה המיטבית להתפתחות היא 20-24 מעלות צלזיוס. תְּרִיסוֹן הַקָּמָה מהווה מזיק עיקרי של גידולי דגנים במיוחד חיטה, שעורה ושיבולת שועל. הנזק משתנה היות וגודל האוכלוסייה משתנה אבל אחת לכשבע שנים יש גידול משמעותי באוכלוסייה והנזק יכול להביא לאובדן של 50 עד 90 אחוז מיבול החיטה ובין 20 ל- 30 אחוז ביבול השעורה. הנזק מתחיל בפגיעה בצמח ויכולת ההתפתחות שלו וממשיך בשינוי של ההרכב הכימי של הגרעין. תְּרִיסוֹן הַקָּמָה מחדיר בזמן ההזנה אנזימים פרוטאוליטיים ועמילוליטים לגרעין החיטה הגורמים לפירוק הגלוטן, מפחיתים את איכות הקמח וגורמים לבצקים גרועים. המחקר בנושא נרחב והניסיונות למנוע נזקים שונים ומרובים ובהם: שימוש בחרקים טפילים, הדברה על ידי פטריות פתוגניות, שינוי זמני הזריעה, פיתוח זני דגנים עמידים ועד לשימוש בחומרי הדברה במשטרי שימוש משתנים.

רַכְנַף אָדֹם-שָׁחֹר בעל תפוצה בדרום אירופה והמזרח הקרוב. במין תוארו 3 תת-מינים בישראל נפוץ תת המין D. n. neglectus בכל האזור הים-תיכוני בעיקר בשפלת החוף. הבוגרים נעלמים בחודש מרץ לאחר שהטילו את הביצים. הביצים עוברות דיאפאוזה בקרקע עד לירידת הגשמים הראשונים של השנה הבאה ותחילת עונת הגידול של הצמחים החד שנתיים. הזחלים מופיעים לאחר הגשמים הראשונים ועוברים 5 דרגות התפתחות במשך 5 עד 6 שבועות. רַכְנַף אָדֹם-שָׁחֹר ניזון בעיקר על מוהל של צמחים חד-שנתיים ממשפחת השושנים והדגניים וגם על גיאופיטים עונתיים בבתי-גידול עשבוניים. פעילות האכילה הגורמת להופעת כתמים על הצמחים. דווח כי המין יכול לגרום לנזק לעצים כדוגמת לבנה רפואי, אלון, תפוח והדרים. בפרסום מאזור החוף בסוריה דווח על נזקים גדולים לגידולי בצל. מישראל, לבנון וטורקיה דווח כי הימצאות אוכלוסיות גדולות בקרבת מטעים של תפוחים והדרים יכולה לגרם לירידה גדולה ביבול הפרי עקב נשירת פרחים אליהם ניזונו הפשפשים.

המין עָלִית הַדְּגָנִיִּים נפוץ באזור הפלארקטי הכולל את אירופה, אסיה ואגן הים התיכון. המין פלש לצפון אמריקה והפך שם למזיק חקלאי חשוב. המין מתפתח בסביבות טבעיות על דגני בר שונים אך מהווה מזיק חקלאי חשוב בעולם היות והוא ניזון על גידולים חקלאיים חשובים ובהם: חיטה, שיפון, שעורה, ושיבולת שועל כשצמח המועדף להתפתחות הוא החיטה ותירס או דורה הם צמחי בררת מחדל. הבוגרים והזחלים של עָלִית הַדְּגָנִיִּים מכרסמים את העלים של הדגנים ופוגעים בעלווה של הצמח. פגיעה יוצרת קו ארוך מכורסם בשכבה העליונה של העלה ושדות שנפגעו נראים קמולים יותר אבל אין הרס מוחלט של השדה. נזק הפוגע בהתפתחות הצמח ובכך מוריד את היבול. הזחלים הם השלב המזיק ביותר לעלוות הצמח. החיפושית מעמידה בדרך כלל דור אחד בשנה. הנקבה מטילה עד 400 ביצים על גבי החלק התחתון של העלים. הזחלים של עָלִית הַדְּגָנִיִּים צהובים אבל בשדה הם נראים כגוש רירי כהה שגודלו מגיע ל- 5 מ"מ ובתוכו נראים צפים גושים מלבניים שחורים קטנים. צורה זו מזכירה הפרשות של חלזונות או בעל חיים אחר אבל במבט מקרוב ניתן לראות את הראש והרגלים בולטים מתוך הגוש. הגוש הוא למעשה הפרשה צמיגית המכילה הפרשות של הזחל והיא עוטפת את רוב חלקי הגוף הזחל. משערים כי מדובר במנגנון הגנה מפני התייבשות, או במנגנון הגנה מטריפה כנגד טורפים כנמלים וחיפושיות והיא מופיעה במינים שונים של זחלי חיפושיות במשפחה זו. הזחלים מותקפים גם על ידי מספר מינים של צרעות פרזיטאידיות שכנגדן מנגנון הגנה זה איננו יעיל והצרעות כפי הנראה משתמשות בריח של ההפרשה הרירית זו כדי לאתר את הזחלים ולהטיל בתוכם את הביצים שלהן. הזחלים מסיימים את התפתחותם לאחר 3 שבועות (12 עד 20 יום) ומתגלמים בקרקע, הבוגרים יבקעו מהגלמים בתחילת הקיץ הבא. הבוגרים פעילים עד הסתיו וחורפים במקום מסתור בקרקע או במקומות מחסה כקליפות עצים, אסמים וגדרות בשדה עד לקיץ הבא.

הערכה היא כי תפוצתו המקורית של המין תְּרִיסִית יְרֻקָּה היא אפריקאית (אתיופיה) ומשם הוא התפשט לכל העולם והיום מצוי באירופה, אוסטרליה אמריקה ואפריקה בין קווי הרוחב 45 צפון ו- 45 דרום. המין פלש לאזורים השונים בעולם בתוך מוצרים חקלאים מיובאים. הוא ניזון על מגוון מיני צמחים גדול ובכך מהווים מזיק לצמחי תרבות שונים הן לפרי והן לעלווה. המין נחשב מזיק לגידולים שונים ובהם תפוחי אדמה, כותנה, אפונה, שעועית, סויה, ופרחי נוי. באזורים קרים הבוגרים חורפים במקומות מסתור מוגנים כמבנים. הנקבות הבוגרות חורפות במסתור ומיד עם עליית הטמפרטורות הן מטילות ביצים. הנקבה מטילה את הביצים בקבוצות של 15 - 130 ביצים בצדו התחתון של העלה. הזחל בעל 5 דרגות התפתחות ובכל שלב בעל דגם שונה של צבעים: שלב הראשון של הזחל חום או שחור-חום עם דגמים שחורים ובשלב האחרון ירוק עם דגם שחור או שילוב של דגם שחור וצהוב. זמן התפתחות כול אחד משלבי הזחל הוא כשבוע ומחזור החיים נמשך כ- 35 יום. המין מקיים עד 4 דורות בשנה. תְּרִיסִית יְרֻקָּה מפרישה חומר בעל ריח דוחה כהגנה נגד טורפים. מספר אויבים טפיליים פוגעים בפשפש. האחת היא צרעה טפילית בשם סקליון התריסית (Trisolcus basalis) אשר מטילה את ביצה בביצי התריסית הירוקה והזחלים ניזונים על הביצים והשני הוא זבוב טפיל (Trichopoda pennipes) אשר מטיל את הביצים על הבוגר והזחלים. שני המינים הטפיליים משמשים במלחמה ביולוגית כנגד מזיק זה בחקלאות.

תפוצת פַּנְדּוּר הַכֻּתְנָה המקורית היא מאזור הים התיכון וחוף אפריקה והיום הוא בעל תפוצה באירופה, מרכז ודרום אמריקה, האיים הקריביים, אפריקה ואסיה. הנקבה מטילה 20 עד 25 ביצים בקבוצות או בבודדים מהם בוקעות הנימפות אשר נוטות להתקבץ. מחזור החיים אורך כ- 20 יום. המין מקיים בין 3 ל- 4 מחזורי חיים בשנה וכשמקורות המזון מצטמצמים הבוגרים מתקבצים ועוברים את החורף בתרדמה במקומות מסתור כגבעולים חלולים. המין נחשב למזיק שדה הניזון על זרעים, ועלווה של צמחים ממשפחת החלמיתיים במיוחד על צמחי כותנה ובמיה. ניתן למצוא נגיעות במזיק גם על עצי מטע כדוגמת אבוקדו, פקאנים, תמרים, אפרסמון, אפרסקים ותאנים. המין נחשב למזיק חשוב ויכול לגרום לאובדן של עד 15% ממשקל יבול הכותנה ולפגיעה ביכולת הנביטה של הזרעים. לפעמים יכולה להיות פגיעה גם לכותנה באחסון. בעצי פרי נגרם נזק לפירות בנקודות בהם ניזון המזיק וגם עקב הפרשות של צואה או חדירת רוק המכיל רעלניים.

פַּנְדּוּר אַדְמוֹנִי בעל תפוצה באירופה כולל בריטניה, אזור הים התיכון, אסיה עד סין והודו ובאפריקה. המין כולל 5 תת-מינים וששניים מהם נמצאים בישראל. הנקבות מטילות כ- 40 ביצים בקבוצה כאשר חלק מהן לא מופרות. הזחלים שבוקעים מעדיפים לאכול את הביצים הלא מופרות מאשר את הביצים המופרות ובכך מגדילים את סיכויי הישרדותם. המין ניזון על זרעים ופרחים המשתייכים לסוגי צמחים רבים ושונים ובהם מיני צמחים ממשפחת ההרדופיים ופְּתִילַת הַמִּדְבָּר הַגְּדוֹלָה (תפוח סדום). המין נחשב למזיק שדה ודווח כמזיק של 33 סוגי יבולי שדה ובהם: שומשום, סורגום, טבק, שעועית שחורה, חמניות, דוחן ובוטנים. פגיעה על ידי אוכלוסיות גדולות יכולות להביא לירידה ביבולים וזאת כתוצאה מהתייבשות הצמח והעברה של פטרייה (Nematospora corgli) הגורמת למחלת כתמים צהובים. ניתן למצוא לעיתים את הפנדור האדמוני בהתקבצויות גדולות מאוד ובהן כל שלבי ההתפתחות ביחד. המין בעל שתי בלוטות המייצרות ומפרישות חומר הדוחה טורפים. הפנדור האדמוני מותקף על ידי זבוב טפילי בשם זריזבוב הפנדור אשר מחדיר את הביצה שלו אל תוך גוף בפנדור בעזרת צינור הטלה חודר והרימה מתפתחת בתוכו כשהוא עדיין חי ופעיל.