תפוצת המין חִדְקוֹנִית הָאַסְפֶּסֶת רחבה ומשתרעת על פני אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, מערב ומרכז אסיה עד יפן, וכן בצפון אמריקה, לשם הובא והתבסס כמזיק חקלאי חשוב. תפוצתו חופפת לאזורי גידול של קטניות מספוא, ובעיקר אספסת.

המין מוזכר בספרות האנטומולוגית בישראל כבר בפרסומי בודהיימר, והשם העברי מבוסס על פרסום משנת 1958 (השדה, כרך ל"ט), שבו תואר מחזור החיים של המין בישראל. שם זה מופיע גם בפרסומי שה״מ.

הבוגרים ניזונים מעלים ונצרים צעירים של קטניות ויוצרים חורים רחבים ולא סדירים ברקמת העלים.

הנקבות מטילות ביצים בעיקר בסוף הסתיו ובמהלך החורף, בתוך גבעולי האספסת. לצורך כך קודחת הנקבה חלל קטן בגבעול ומטילה בו קבוצות ביצים. במהלך חייה מטילה הנקבה בדרך כלל כמה מאות ביצים (לעיתים עד כ־800). פעילות ההטלה מתקיימת בעיקר בטמפרטורות של כ־15°–20° צלסיוס ופוחתת כאשר הטמפרטורה יורדת מתחת לכ־10° צלסיוס.

הזחל הבוקע נשאר בתוך הגבעול במשך 3–4 ימים וניזון ממנו, ולאחר מכן יוצא וניזון מעלים וניצני פריחה. צבעו בתחילה צהבהב ובהמשך ירוק, עם פס גב לבן וקופסת ראש חומה. ההתפתחות כוללת ארבע דרגות זחל.

ההתגלמות מתרחשת בתוך פקעת משיית לבנה הנארגת בין עלים או במקומות מסתור על גבי הצמח. הבוגר נשאר בתוך הפקעת יום או יומיים לאחר ההגחה ולעיתים ניזון ממנה.

בקיץ נכנסים הבוגרים לתרדמת קיץ. לאחר יציאתם מהתרדמה, בסתיו ובחורף, מתחדשת פעילות הרבייה וההטלה.

המין חִדְקוֹנִית הָאַסְפֶּסֶת ניזון ממיני תלתן שונים, אך הפונדקאי העיקרי הוא האספסת (Medicago sativa). זהו מזיק מרכזי בגידולי אספסת: הזחלים והבוגרים ניזונים מעלים ומאמירי הצמיחה ועלולים לגרום לפגיעה משמעותית ביבול. התמונות צולמו בשוהם ובקיבוץ עינת.

תפוצת המין עָלִית הַדְּגָנִיִּים רחבה באזור הפלארקטי וכוללת את רוב אירופה, אגן הים התיכון, צפון אפריקה, מערב ומרכז אסיה. במהלך המאה ה־20 פלש המין לצפון אמריקה, שם הפך למזיק חקלאי חשוב בגידולי דגנים.

המין מתפתח בעיקר על דגניים (Poaceae). בסביבות טבעיות הוא ניזון על דגני־בר, אך בשטחים חקלאיים הוא מזיק משמעותי לגידולים כגון: חיטה, שיפון, שעורה, ושיבולת שועל. לעיתים מתפתח גם על דורה ותירס, אם כי אלו פונדקאים פחות מועדפים.

הבוגרים והזחלים ניזונים מעלי הדגניים ומכרסמים את שכבת הרקמה העליונה של העלה. הפגיעה יוצרת פסי אכילה ארוכים ובהירים לאורך העלה, ולעיתים שדות נגועים מקבלים מראה מולבן או קמול. הנזק מפחית את שטח ההטמעה של הצמח ועלול לגרום לירידה משמעותית ביבול, במיוחד כאשר אוכלוסיית הזחלים גבוהה. שלב הזחל הוא השלב המזיק ביותר.

הנקבות מטילות ביצים בודדות או בקבוצות קטנות על הצד התחתון של העלים. נקבה אחת עשויה להטיל עד כ־300–400 ביצים במהלך חייה.

הזחלים צהבהבים־כתומים, אך בשדה הם נראים כגוש כהה ורירי משום שגופם מכוסה בשכבת ריר והפרשות צואתיות. שכבה זו עוטפת את רוב גוף הזחל ומעניקה לו מראה של גוש לח וכהה, המזכיר לעיתים הפרשות של חלזון. מניחים כי מעטפת זו מסייעת בהפחתת התייבשות ובהגנה מפני טורפים כגון נמלים וחיפושיות טורפות. תופעה זו מוכרת גם במינים נוספים בתת־המשפחה עֵינָנִיּוֹת.

למרות זאת, הזחלים מותקפים על ידי צרעות פרזיטואידיות שונות, ונראה כי חלק מהצרעות אף משתמשות בריח ההפרשות כדי לאתר את הזחלים.

הזחלים משלימים את התפתחותם בתוך כשבועיים עד שלושה שבועות, בהתאם לטמפרטורה, ולאחר מכן יורדים לקרקע ומתגלמים בתוך תא עפר. הבוגרים החדשים מופיעים בדרך כלל בסוף האביב או בתחילת הקיץ.

ברוב אזורי תפוצתו המין מעמיד דור אחד בשנה, אך באזורים חמים במיוחד עשוי להופיע דור חלקי נוסף. הבוגרים פעילים עד הסתיו וחורפים במקומות מסתור, כגון סדקי קרקע, מתחת לשאריות צמחייה, בקליפות עצים, בגדרות ובמבנים חקלאיים.

התמונות צולמו בשוהם ובית שמן על גבי חיטה.

תפוצת המין משתרעת באזור הים התיכון, בדרום ומזרח אירופה, צפון אפריקה והמזרח הקרוב, כולל ישראל ועד אירן. בשנים האחרונות דווח על התפשטות צפונה למרכז אירופה, ככל הנראה בעקבות שינויי אקלים והתרחבות גידולי הדגניים.

הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונמצאים על גבעולים של דגניים. צורת גופם הצרה מאפשרת להם להיצמד לגבעול ולהסוות את עצמם לאורך צירו.

המין ניזון באופן בלעדי על פונדקאים ממשפחת הדגניים ובהם: שעורה, ציבורת ההרים, שיבולת-שועל, בולבסן קיפח ודגנים נוספים.

הנקבה מטילה ביצים על גבעולי הדגניים והזחל חודר לתוך הגבעול, ניזון מהרקמה ומתפתח בתוכו, תוך יצירת מחילה לאורך הגבעול. ההתגלמות מתרחשת גם היא בתוך הגבעול והבוגר מגיח דרך פתח כרסום אופייני. המין לרוב חד־דורי והבוגרים מופיעים באביב.

ההתפתחות בתוך גבעולי דגניים הופכת את המין למזיק פוטנציאלי בגידולי תבואה, במיוחד בשדות שעורה ודגנים אחרים. הפגיעה נגרמת עקב החלשת הגבעול, העלולה לגרום לשבירתו ולהפחתת היבול.

התמונות צולמו באזור שוהם.