אסופת צילומי חרקים
חיפוש לפי שם מדעי
חלוקה לפי מזיקים
חלוקה לפי נושא
תגיות כלליות
- Coleoptera
- Buprestidae
Buprestidae
בַּרְקׇנִיתִיִּים (שם מדעי: שם מדעי: Buprestidae Leach, 1815) היא משפחת חיפושיות המתאפיינת בבוגרים בעלי גוף מאורך, לרוב צר ומחודד בקצהו האחורי. הראש שקוע חלקית בפרק החזה הקדמי (Pronotum), הצמוד לכנפי החפייה ויוצר מבנה גוף קשיח. המחושים קצרים יחסית, לרוב משוננים או מסורקים, ומורכבים מ־11 פרקים. בסוג Acmaeodera ובסוגים קרובים כנפי החפייה נותרות צמודות זו לזו בזמן תעופה ואינן מתרוממות לצדדים כפי שמקובל ברוב החיפושיות. הכנפיים האחוריות נשלפות מתחתיהן ומשמשות לתעופה, והמבנה המתקבל יוצר לעיתים דמיון לצרעות בזמן מעוף, תופעה הנחשבת חקיינות הגנתית (Batesian mimicry).
מינים רבים במשפחה מציגים צבעים מתכתיים בוהקים המשתנים עם זווית התאורה. צבעים אלו אינם נוצרים מפיגמנטים אלא ממבנים ננומטריים בשכבת הקוטיקולה הגורמים להתאבכות והחזרה סלקטיבית של אור, ולכן מכונים "צבעים מבניים" או "צבעים פיזיקליים".
הבוגרים ניזונים לרוב מעלים, מאבקני פרחים ומצוף, וחלקם אף ניזונים מרקמות צמחיות רכות. בוגרי הברקניתיים פעילים בעיקר בשעות חמות ושמשיות ונמצאים לעיתים קרובות על גזעי עצים, ענפים, עלים או פרחים, שם הם ניזונים ומתחממים בשמש. רבים מהמינים זריזים מאוד, וכאשר מתקרבים אליהם הם נוטים לעוף במהירות או להסתתר בצד הנגדי של הענף. נקבות מטילות ביצים בסדקי קליפה, בפצעים בגזע או בענפים, ולעיתים על צמחים מוחלשים או עצים שנפגעו מעקה, שרפה או יובש. אורך גוף הבוגרים נע מכ־3 עד 80 מ"מ, אך רוב המינים קטנים מ־20 מ"מ. בפיסת הרגל מצויים חמישה פרקים (תבנית 5-5-5).
הזחלים, הידועים בשם "זחלי ראש־פטיש" (flatheaded borers) חסרי רגליים ועיניהם מנוונות. פרק החזה הקדמי שלהם מורחב מאוד ויוצר מראה אופייני, בעוד שקופסת הראש עצמה קטנה יחסית אך מצוידת בלסתות חזקות. הזחלים מתפתחים בתוך עצים ושיחים כשהם נוברים בגזעים ובענפים, ומינים קטנים יותר מתפתחים בגבעולים של צמחים עשבוניים או בענפים דקים. לקראת סיום ההתפתחות מכין הזחל תא התגלמות סמוך לפני השטח של העץ. לאחר הגחת הבוגר הוא מכרסם החוצה פתח יציאה אופייני. פתחי היציאה הם לרוב אליפטיים או בצורת האות D, ולעיתים עגולים, בהתאם למין. הופעת פתחים רבים על גזע או ענפים מעידה לעיתים על נגיעות קודמת בעץ. הבוגרים מגיחים בדרך כלל בעונה החמה, ולעיתים ניתן לראותם מתרכזים על עצים מארחים או על פריחה סמוכה.
בעולם מוכרים כיום מעל 15,000 מינים בכ־430 סוגים, ובישראל ידועים כ־150 מינים. מינים אחדים במשפחה הם מזיקים חשובים לעצים, במיוחד לעצים מוחלשים או כרותים, וחלקם אף גורמים לנזק כלכלי משמעותי.
רשימת מינים
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Acmaeodera brevipes Kiesenwetter, 1858) נפוץ בדרום־מזרח אירופה ובאזור המזרח הים־תיכוני, לרבות יוון, הבלקן, טורקיה והמזרח הקרוב. תפוצתו משתרעת מזרחה עד עיראק ואיראן. בישראל המין מתועד במספר אזורים ים־תיכוניים, בעיקר באזורים בהם מצויים אלונים.
במין מתוארים כשלושה תת-מינים. תת־המין A. brevipes saducaea מוכר מהמזרח התיכון (עיראק, סוריה, ירדן וישראל).
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונצפים על פרחים שם הם ניזונים מצוף ואבקנים. הם נמשכים במיוחד לתפרחות פתוחות, ולעיתים קרובות נראים על פרחים בהירים (לבנים וצהובים), תכונה המוכרת גם במינים נוספים בסוג.
הנקבות מטילות ביצים על ענפים דקים או על קליפת עצים פונדקאים. הזחלים הם קסילופאגים (ניזונים מעץ), ומתפתחים בתוך ענפים יבשים או נחלשים של עצים, בעיקר מהסוג אלון (Quercus). בישראל דווח על התפתחות בענפי אלון מצוי.
לאחר הבקיעה חודר הזחל מתחת לקליפה וניזון באזור השיפה והעצה החיצונית, תוך יצירת גלריות אופייניות. בהמשך ההתפתחות הזחל חודר עמוק יותר לעצה, ובסיום התפתחותו יוצר תא התגלמות בתוך העץ.
המין הוא לרוב חד־דורי (דור אחד בשנה), אך משך ההתפתחות עשוי להתארך בהתאם לתנאי הסביבה ואיכות העץ. המין עובר את החורף בדרך כלל בשלב הזחל או הגולם בתוך העץ, והבוגרים מגיחים באביב.
התמונות צולמו ברמת אביב.
תפוצה והתנהגות
המין נפוץ בדרום־מזרח אירופה ובאזור המזרח הים־תיכוני, לרבות יוון, הבלקן, טורקיה והמזרח הקרוב. תפוצתו משתרעת מזרחה עד עיראק ואיראן. בישראל המין מתועד במספר אזורים ים־תיכוניים, בעיקר באזורים בהם מצויים אלונים.
במין מתוארים כשלושה תת-מינים. תת־המין A. brevipes saducaea מוכר מהמזרח התיכון (עיראק, סוריה, ירדן וישראל).
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונצפים על פרחים שם הם ניזונים מצוף ואבקנים. הם נמשכים במיוחד לתפרחות פתוחות, ולעיתים קרובות נראים על פרחים בהירים (לבנים וצהובים), תכונה המוכרת גם במינים נוספים בסוג.
הנקבות מטילות ביצים על ענפים דקים או על קליפת עצים פונדקאים. הזחלים הם קסילופאגים (ניזונים מעץ), ומתפתחים בתוך ענפים יבשים או נחלשים של עצים, בעיקר מהסוג אלון (Quercus). בישראל דווח על התפתחות בענפי אלון מצוי.
לאחר הבקיעה חודר הזחל מתחת לקליפה וניזון באזור השיפה והעצה החיצונית, תוך יצירת גלריות אופייניות. בהמשך ההתפתחות הזחל חודר עמוק יותר לעצה, ובסיום התפתחותו יוצר תא התגלמות בתוך העץ.
המין הוא לרוב חד־דורי (דור אחד בשנה), אך משך ההתפתחות עשוי להתארך בהתאם לתנאי הסביבה ואיכות העץ. המין עובר את החורף בדרך כלל בשלב הזחל או הגולם בתוך העץ, והבוגרים מגיחים באביב.
התמונות צולמו ברמת אביב.
Acmaeodera crinita
הבוגר מתאפיין בגוף מאורך מוארך, תת־גלילי עד מעט פחוס, ההולך וצר בהדרגה לכיוון קצה כנפי החפייה. פרק החזה הראשון מופרד מכנפי החפייה בקו הפרדה ישר. אורך גוף הבוגר נע מ-5 עד 10 מ"מ. הזחלים מתפתחים בחלקים המתים של עצים. המין דווח מישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין בַּרְקָנִית אֲבִיגַיִל (שם מדעי: Acmaeodera crinita Gory, 1840) מתאפיין בבוגר בעל בגוף מוארך, תת־גלילי עד מעט פחוס, ההולך וצר בהדרגה לכיוון קצה כנפי החפייה. פרק החזה הראשון רחב מעט מאורכו, קמור, ומופרד מן החפיות בקו תפר ברור וישר יחסית. צבע הגוף משתנה בין תתי־מינים: כהה (שחור עד חום כהה) ולעיתים בעל ברק מתכתי חלש. הגוף מכוסה בשערות קצרות וצפופות; בחלק מהתת־מינים השערות כהות ובאחרים בהירות, ולעיתים מקנות מראה אפרפר־מאובק. השערות צפופות במיוחד בצד הגחוני וברגליים. כנפי החפייה נושאות שורות אורך של נקבים ולעיתים גם בליטות עדינות, ואילו הניקוב בראש עדין יותר. המחושים קצרים יחסית, בעלי 11 פרקים, ומשוננים במידה קלה בפרקים הדיסטליים.
אורך גוף הבוגר נע מ-5 עד 10 מ"מ.
פעילות והתנהגות
המין בַּרְקָנִית אֲבִיגַיִל בעל תפוצה רחבה באזור הים־תיכוני, מדרום אירופה דרך צפון אפריקה ועד אסיה הקטנה והמזרח הקרוב.
תוארו מספר תת־מינים (4–5 בהתאם לגישות טקסונומיות שונות), כאשר תת־המין A. crinita abigail Obenberger, 1946 מתועד מישראל, סוריה וירדן. הבוגר של תת-המין הזה הוא בעל גוף שחור מבריק ובעל שיער שחור צפוף.
הנקבות מטילות ביצים על ענפים דקים, לרוב כאלה שנחלשו או החלו להתייבש. הזחלים הם קסילופאגים ומתפתחים בתוך עצה של ענפים דקים או חלקים מתים של עצים ושיחים. לאחר הבקיעה חודר הזחל מתחת לקליפה וניזון תחילה מרקמות השיפה והעצה החיצונית, ובהמשך יוצר גלריות בתוך העצה. בסיום ההתפתחות יוצר הזחל תא התגלמות בתוך הענף, בו הוא מתגלם.
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ. הם ניזונים מצוף ואבקנים ונצפים לעיתים קרובות על פרחים, במיוחד תפרחות פתוחות ובהירות (לבנות או צהובות) ממשפחות המורכבים והסוככיים וצמחים נוספים כגון עולש, שן־הארי.
בישראל המין נפוץ בעיקר באזור הים־תיכוני ובבתי גידול בהם מצויים עצים ושיחים פונדקאים מתאימים. המין מתפתח במגוון רחב יחסית של עצים ושיחים, בעיקר בענפים דקים וחלשים או מתים. בין הפונדקאים המדווחים עצים ממינים שונים ובהם אלון, פיסטוק, אגס, ברוש, דובדבן, אורן, אלה, צפצפה ושיח-אברהם מצוי.
ברוב המקרים למין מחזור חיים חד־שנתי (דור אחד בשנה), אך משך ההתפתחות עשוי להתארך בהתאם לתנאים סביבתיים (בעיקר טמפרטורה ולחות) ואיכות חומר הפונדקאי. החורף עובר לרוב בשלב הזחל או הגולם בתוך העץ.
התמונות צולמו ברמת אביב.
Acmaeodera flavolineata
הבוגר בעל גוף אובלי־מוארך וברק חלש. מעט פחוס ובעל ברק חלש. הראש ופרק החזה ראשון בגוונים כהים וכנפי חפייה בגוון צהוב־קרמי עם קו אורך כהה ביניהן. אורך גוף הבוגר נע מ-6.5 עד 8 מ"מ. הבוגרים ניזונים מצוף ואבקנים. הזחלים הם קסילופאגים ומתפתחים גם בתוך עצי תאנה ואלון התבור. המין דווח מישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Acmaeodera flavolineata Laporte & Gory 1835) מתאפיין בבוגר בעל גוף אובלי־מוארך, מעט פחוס ובעל ברק חלש. הראש ופרק החזה ראשון בגוונים כהים של חום כהה עד שחור. פרק החזה ראשון רחב מעט מאורכו וקמור.
כנפי החפייה בגוון צהוב־קרמי עד צהוב־חום, ועל גביהן דגם אופייני הכולל קו אורך כהה (לעיתים מודגש לאורך התפר) ולעיתים גם כתמים או אזורים כהים נוספים, המשתנים בין פרטים. נפי החפייה נושאות ניקוב גס יחסית המסודר בשורות אורך. הגוף מכוסה בשערות קצרות ועדינות, לרוב בהירות, המעניקות לעיתים מראה מאובק. המחושים קצרים, בעלי 11 פרקים, ומשוננים קלות בפרקים הדיסטליים.
אורך גוף הבוגר נע מ-6.5 עד 8 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
המין נפוץ באזור הים־תיכוני המזרחי והבלקני, ותפוצתו משתרעת מדרום־מזרח אירופה דרך טורקיה, קפריסין והקווקז ועד המזרח הקרוב (לבנון, ישראל) ומזרחה לעיראק ואיראן.
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונמצאים על תפרחות פרחים שם הם ניזונים מצוף ואבקנים. הם נצפים לעיתים קרובות על פרחים ממשפחת המורכבים, אך גם על פרחים ממשפחות נוספות.
הנקבות מטילות ביצים על ענפים דקים או על קליפת עצים פונדקאים, לרוב כאלה שנחלשו או החלו להתייבש.
הזחלים הם קסילופאגים ומתפתחים בתוך העצה. לאחר הבקיעה הם חודרים מתחת לקליפה, ניזונים תחילה מרקמות השיפה והעצה החיצונית, ובהמשך קודחים גלריות בתוך העץ. בסיום ההתפתחות יוצר הזחל תא התגלמות בתוך העצה, בו מתרחש שלב הגולם.
המין הוא בדרך כלל חד־דורי (דור אחד בשנה), אך משך ההתפתחות עשוי להשתנות בהתאם לתנאי הסביבה ולאיכות חומר הפונדקאי. החורף עובר לרוב בשלב הזחל או הגולם בתוך העץ.
בישראל דווח כי הזחלים מתפתחים בענפים של אלון התבור. בנוסף, קיימים דיווחים מאוחרים יותר (למשל מטורקיה) על התפתחות גם בעצי תאנה, דבר המעיד על גמישות מסוימת בבחירת הפונדקאים, אם כי אלונים נחשבים לפונדקאים עיקריים.
התמונות צולמו בבני עטרות, רמת אביב ושוהם.
Acmaeoderella lanuginosa
הבוגר בעל גוף אובלי־מוארך, מעט פחוס, בגוון בסיס כהה המכוסה בצפיפות בשערות לבנות עד אפרפרות, ארוכות. אורך גוף הבוגר נע מ-5.5 עד 9 מ"מ. הבוגרים ניזונים על פרחים ממשפחת המורכבים. הזחלים מתפתחים בתוך גבעולים ושורשים של הפונדקאי. המין דווח מישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין בַּרְקָנִית שְׂעִירָה (שם מדעי: Acmaeoderella lanuginosa (Gyllenhall, 1817)) מתאפיין בבוגר בעל גוף אובלי־מוארך, מעט פחוס, בגוון בסיס כהה (שחור עד חום כהה), המכוסה בצפיפות בשערות לבנות עד אפרפרות, ארוכות יחסית, המעניקות לו מראה “צמרירי” אופייני (ומכאן שמו).
כנפי החפייה נושאות ניקוב ושורות אורך של בליטות עדינות, אך אלה מוסתרות לעיתים על ידי כיסוי השערות הצפוף. פרק החזה הראשון קמור, רחב מעט מאורכו ומנוקב בצפיפות. המחושים קצרים יחסית, בעלי 11 פרקים, ומשוננים במידה קלה בפרקים הדיסטליים.
אורך גוף הבוגר נע מ-5.5 עד 9 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
המין בַּרְקָנִית שְׂעִירָה נפוץ באזור הים־תיכוני, ותפוצתו משתרעת מצפון אפריקה (מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לוב ומצרים), דרך דרום אירופה (ספרד, איטליה, יוון והבלקן), ועד המזרח הקרוב (טורקיה, סוריה, ירדן וישראל).
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונצפים על פרחים, שם הם ניזונים מצוף ואבקנים. הם מראים העדפה לתפרחות בצבע צהוב, במיוחד ממשפחת המורכבים. הנקבות מטילות ביצים על צמחים פונדקאים, לרוב בחלקים התחתונים של הצמח או בסמוך לקרקע.
הזחלים של מין זה אינם מתפתחים בעצה של עצים אלא ברקמות עשבוניות, בעיקר בגבעולים ובשורשים. לאחר הבקיעה חודר הזחל לרקמת הפונדקאי וניזון ממנה תוך יצירת מחילות בתוך רקמת הפונדקאי. ההתגלמות מתרחשת בתוך הצמח הפונדקאי, לרוב סמוך לפני הקרקע.
מחזור החיים הוא בדרך כלל חד־שנתי (דור אחד בשנה), כאשר החורף עובר בשלב הזחל או הגולם בתוך הצמח.
בישראל המין בַּרְקָנִית שְׂעִירָה מצוי בעיקר באזורים ים־תיכוניים ובבתי גידול פתוחים ועשבוניים. המין מתפתח במגוון פונדקאים עשבוניים ושיחיים. דווח על התפתחות במיני קוצים ממשפחת המורכבים כגון חוחן וקנרס תרבותי וכן במינים ממשפחת הסוככיים. מישראל דווח על התפתחות בכלך מצוי. בנוסף קיימים דיווחים על התפתחות בשיחים כמו שרביטן וחלבלוב.
התמונות צולמו בקרבת שוהם.
Acmaeoderella villosula
הבוגר בעל גוף אובלי־מוארך, מעט פחוס. כנפי החפייה בעלות גוון כחול מתכתי עד כחול־כהה ועליהן שורות אורכיות של שערות לבנות. פרק החזה הראשון שחור ועליו שערות לבנות. אורך גוף הבוגר נע מ-6 עד 8.5 מ"מ. הזחלים מתפתחים על פונדקאים ממשפחת הסוככים. המין דווח מישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין בַּרְקָנִית כְּחֻלָּה (שם מדעי: Acmaeoderella villosula (Steven, 1830)) מתאפיין בבוגר בעל גוף אובלי־מוארך, מעט פחוס. כנפי החפייה בעלות גוון כחול מתכתי עד כחול־כהה, ולעיתים נוטות לגוון כחול־ירקרק או כהה יותר בהתאם לתאורה ולשחיקה. על פני כנפי החפייה ניכרות שורות אורך של שערות לבנות קצרות, היוצרות דגם מפוספס עדין.
פרק החזה הראשון כהה בגוון שחור עד כחול־כהה ומכוסה אף הוא בשערות לבנות דלילות יותר. הראש כהה ומנוקב בעדינות. כנפי החפייה נושאות ניקוב מסודר בשורות אורך, האופייני לסוג. המחושים קצרים יחסית, בעלי 11 פרקים, עם שינון קל בפרקים הדיסטליים.
אורך גוף הבוגר נע מ-6 עד 8.5 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
המין בַּרְקָנִית כְּחֻלָּה נפוץ באזור הפלארקטי הדרומי, בעיקר במזרח הים־התיכון ובמערב אסיה. תפוצתו משתרעת מדרום־מזרח אירופה דרך טורקיה, הקווקז וקפריסין, ועד המזרח הקרוב (סוריה, לבנון, ישראל וסיני), ומזרחה לעיראק, איראן ואף מרכז אסיה (כולל טג'יקיסטן).
הבוגרים פעילים בשעות החמות של היום בעיקר באביב, ולעיתים גם בתחילת הקיץ. הם נצפים על תפרחות פרחים, שם הם ניזונים מצוף ואבקנים.
הנקבות מטילות ביצים על צמחים פונדקאים עשבוניים. לאחר הבקיעה, הזחל חודר לרקמות הצמח, בעיקר בגבעולים ולעיתים גם באזור צוואר השורש, וניזון מהרקמות הפנימיות תוך יצירת מחילות. ההתגלמות מתרחשת בתוך הפונדקאי, לרוב בחלק התחתון של הגבעול או סמוך לקרקע.
מחזור החיים הוא בדרך כלל חד־שנתי (דור אחד בשנה), כאשר החורף עובר בשלב הזחל או הגולם בתוך הצמח.
בישראל המין מצוי בעיקר באזורים פתוחים ים־תיכוניים ובבתי גידול עשבוניים. מין קשור בעיקר לפונדקאים ממשפחת הסוככיים. דווח על התפתחות בסוגים כלך (Ferula), אגורה (Echinophora) וזוזימה (Zosima).
התמונות צולמו בשוהם ובקרבת רמת השרון.
Anthaxia cichorii
הבוגר בעל גוף מוארך־אליפטי, מעט פחוס, עם ניקוב עדין. הבוגר בעל בדו־צורתיות זוויגית, הזכר לרוב בגוונים ירוקים עד ירוק־זהוב מתכתי ובנקבה כנפי החפייה עשויות לשאת גוונים אדמדמים–סגולים מתכתיים. הזחלים מתפתחים בעצים נשירים. אורך גוף הבוגר בעל נע מ-5 עד 7 מ"מ. המין דווח מישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Anthaxia cichorii (Olivier, 1790)) מתאפיין בבוגר מתאפיין בבוגר בעל גוף מוארך־אליפטי, מעט פחוס, עם ניקוב עדין על פני פרק החזה הראשון וכנפי החפייה. הבוגר בעל בדו־צורתיות זוויגית (sexual dimorphism) בולטת בצבע הגוף: הזכר לרוב בגוונים ירוקים עד ירוק־זהוב מתכתי, לעיתים עם נטייה לצהבהב; פרק החזה הראשון ירוק מתכתי אחיד יחסית. הנקבה בדרך כלל כהה יותר, בגווני כחול־ירקרק עד כחול מתכתי; כנפי החפייה עשויות לשאת גוונים אדמדמים–סגולים מתכתיים, לעיתים עם שוליים ירקרקים או זהובים.
אורך גוף הבוגר בעל נע מ-5 עד 7 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
המין נפוץ ברוב אירופה (בעיקר במרכז ובדרום), ותפוצתו משתרעת מזרחה דרך הבלקן, טורקיה והקווקז אל המזרח הקרוב ומערב אסיה, כולל ישראל, עיראק, איראן וטורקמניסטן.
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונמצאים על פרחים, שם הם ניזונים מאבקנים ולעיתים גם מצוף. קיימת העדפה לפרחים ממשפחת המורכבים אך הם עשויים להימצא גם על פרחים ממשפחות נוספות.
הזחלים קודחים מתחת לקליפה ומתפתחים ברקמות השיפה ולעיתים חודרים לעצה החיצונית (sapwood), תוך יצירת גלריות מפותלות. ההתפתחות נמשכת בדרך כלל שנה אחת (דור אחד בשנה), אך עשויה להתארך בתנאים פחות מיטביים. ההתגלמות מתרחשת בתוך העץ, לרוב בסוף הגלריה. הבוגר מגיח דרך חור יציאה אופייני. המין עובר את החורף בדרך כלל בשלב הזחל או הגולם בתוך הפונדקאי.
בישראל המין פעיל בעיקר באזורים ים־תיכוניים. המין פוליפגי ומתפתח במגוון עצים ושיחים רחבי־עלים. בין הפונדקאים שתועדו נכללים אלונים, כליל החורש, אלה, אולמוס, תאנה, תפוח, אגס, שיזף, דובדבן, קזוארינה ועצים נוספים. מישראל דווח גם על נגיעות בגפנים.
התמונות צולמו בשוהם, נחשונים ורמת אביב.
Anthaxia diadema
הבוגר בעל גוף מוארך־אליפטי, מעט פחוס, עם ניקוב עדין. הבוגר בעל בדו־צורתיות זוויגית, הזכר כחול וירוק מתכתי בעוד הנקבה צבעונית יותר, ולה דגם של פסים אורכיים צבעוניים בשוליים של פרק החזה הראשון. אורך גוף הבוגר נע מ-6 עד 8 מ"מ. המין דווח מישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין בַּרְקָנִית הַנֵּזֶר (שם מדעי: Anthaxia diadema (Fischer von Waldheim, 1824)) מתאפיין בבוגר בעל גוף מוארך־אליפטי, מעט פחוס, עם ניקוב עדין על פני פרק החזה הראשון וכנפי החפייה. הבוגר בעל דו־צורתיות זוויגית (sexual dimorphism) בולטת בצבע הגוף: הזכר בדרך כלל בגוונים כחול–ירוק מתכתי אחיד יחסית. הנקבה צבעונית יותר, כנפי החפייה ירוקות מתכתיות, ואילו פרק החזה הראשון נושא דגם של פסים אורכיים או אזורים צבעוניים; שוליו והאזורים הקדמיים עשויים להציג שילוב של אדום, כתום וצהוב. לעיתים ניכר גוון חום גם באזור שבין העיניים.
אורך גוף הבוגר הנע מ-6 עד 8 מ"מ. הנקבות לרוב גדולות במעט מן הזכרים.
תפוצה והתנהגות
המין בַּרְקָנִית הַנֵּזֶר בעל תפוצה מזרח־ים־תיכונית ועד מערב אסיה. הוא תועד בדרום־מזרח אירופה (בולגריה ויוון), בטורקיה, קפריסין, סוריה וישראל, ומזרחה עד אזורים נוספים במערב אסיה (אוקרינה). קיימים תיאורים של מספר תת־מינים ובאזורנו מיוחס בדרך כלל לתת־המין A. d. diadema.
הבוגרים פעילי יום בשעות החמות בעיקר באביב ובתחילת הקיץ. הם מצויים על פרחים, שם הם ניזונים מאבקנים ולעיתים גם מצוף. קיימת זיקה לפרחים ממשפחת המורכבים, אך הם אינם מוגבלים לה בלבד.
הנקבות מטילות ביצים בסדקים בקליפה של ענפים וגזעים דקים, לרוב בעצים או שיחים במצב עקה או חלקית מתים.
הזחלים מתפתחים מתחת לקליפה וניזונים מרקמות השיפה ולעיתים מהעצה החיצונית (sapwood), תוך יצירת גלריות אופייניות. המין עובר בדרך כלל את החורף בשלב הזחל או הגולם בתוך העץ.
המין נחשב פוליפגי ומתפתח במגוון רחב של עצים נשירים, ולעיתים גם במינים אקזוטיים. בין הפונדקאים שתועדו: צפצפה, ערבה, אלון, שיזף, אגס, שסק, וכן מינים נטועים כגון אלמוס, בוקיצה, קזוארינה, אקליפטוס ושיטה.
התמונות צולמו בנחשונים, אלוני אבא ורמת אביב.
Anthaxia eugeniae
הבוגר בעל גוף אובלי בגוון ירוק מתכתי מבריק. על גבי פרק החזה נראים בדרך כלל שני קווי אורך כהים עד שחורים אורך גוף הבוגר הנע מ-7.5 עד 10 מ"מ. הזחלים מתפתחים בישראל בעצי אלון מצוי ובעצי אולמוס. תפוצת המין היא מזרח־ים־תיכונית. המין מתואר מישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין בַּרְקָנִית הַלְפֵּרִין (שם מדעי: Anthaxia eugeniae Ganglbauer, 1885) מתאפיין בבוגר בעל גוף אובלי בגוון ירוק מתכתי מבריק. על גבי פרק החזה נראים בדרך כלל שני קווי אורך כהים עד שחורים, המהווים סימן אבחנתי בולט. פני הגוף חלקים יחסית ומבריקים, עם ניקוב עדין שאינו צפוף במיוחד.
אורך גוף הבוגר הנע מ-7.5 עד 10 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
תפוצת המין בַּרְקָנִית הַלְפֵּרִין היא מזרח־ים־תיכונית וכוללת את: יוון, טורקיה, סוריה, לבנון, ירדן וישראל. בישראל תואר תת- המיןAnthaxia eugeniae halperini ששמו ניתן לו לכבודו של הד"ר יוסף הלפרין והוא הנבדל בפרטים מורפולוגיים עדינים ובתחום תפוצה אזורי.
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ. הם נצפים על תפרחות פרחים, שם הם ניזונים מאבקה. נקבות מטילות ביצים על גזעים או ענפים של עצים פונדקאים.
הזחלים מתפתחים בתוך העצה של העץ הפונדקאי, שם הוא ניזון ויוצר מחילות. בישראל תועדו פונדקאים ובהם: אלון מצוי ובמינים של עצי האולמוס.
התמונות צולמו בקרבת שוהם.
Anthaxia israelita
הבוגר בעל כנפי חפייה בגוון סגול מתכתי ועל כנפי החפייה בצמוד לפרק החזה הראשון משולש שווה שוקיים ירוק. בפרק החזה הראשון 2 פסי אורך כחולים כהים. אורך גוף הבוגר נע מ- 5 עד 8 מ"מ. המין דווח מסוריה, ישראל ולבנון. הזחלים מתפתחים בישראל בשקד ובוקיצה שעירה.
מידע נוסף
המין בַּרְקָנִית אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִית (שם מדעי: Anthaxia israelita Abeille de Perrin 1882) מתאפיין בבוגר בעל כנפי חפייה בגוון סגול מתכתי ועל כנפי החפייה בצמוד לפרק החזה הראשון משולש שווה שוקיים ירוק. פרק החזה הראשון בעל גוונים ירוקים כחולים ועליו 2 פסי אורך כחולים כהים מעט מעוקלים. אורך גוף הבוגר נע מ- 5 עד 8 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין בַּרְקָנִית אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִית דווחה מסוריה, ישראל ולבנון. הבוגר ניזון על גבי פרחים. הזחלים מתפתחים בעצי אלון הגלעין, אשחר רחב-עלים, אלה, אשל, אוג קוצני, ומישראל דווח כי נמצא נגיעות בשקד ובוקיצה שעירה.
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Capnodis tenebricosa (Olivier,1790)) מתאפיין בוגר בעל גוף מאורך ומעט קמור, בגווני שחור–אפור עם ברק נחושתי חלש. פני כנפי החפייה מחוספסים ונושאים שורות אורך של נקבים. הכיסוי הכללי נראה מט עקב כיסוי בשערות קצרות ובשכבת ה"מיקרו-פיסול" ((Microsculpture שהיא שכבה של מבנים זעירים, מורכבים ותלת-ממדיים המעצבים את פני השטח החיצוניים של החרק. פרק החזה הראשון רחב מהראש, בעל שוליים מעוגלים ולעיתים זוויות אחוריות מודגשות. הראש קטן יחסית ומוחדר חלקית מתחת לו.
אורך גוף הבוגר נע מ-14 עד 20 מ"מ.
פעילות והתנהגות
המין בעל תפוצה רחבה באזור הפלארקטי הדרומי וכוללת את: דרום ומרכז אירופה (פורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה, יוון והבלקן), אזור הים השחור וטורקיה, המזרח הקרוב (סוריה, לבנון, ישראל), צפון אפריקה (בעיקר אלג'יריה) ומערב ומרכז אסיה (עיראק, איראן ועד טג'יקיסטן).
הבוגרים פעילים בעיקר בעונות החמות (אביב–קיץ), ונצפים בדרך כלל על הקרקע או על צמחייה נמוכה. הם בעלי פעילות יומית, אך נוטים להתחמם על הקרקע או על גזעי עצים. בספרות מצוין כי הבוגרים ניזונים מעלים, ניצנים ולעיתים מקליפה עדינה של עצים ושיחים, בעיקר ממשפחת הוורדיים (Rosaceae), כולל שקדים ואפרסקים.
הנקבות מטילות ביצים בקרקע, סמוך לבסיס הגזע של עצים פונדקאים. לאחר הבקיעה, הזחלים חודרים לשורשים או לצוואר השורש ומתפתחים בתוך הרקמות הפנימיות של העץ.
הזחלים ניזונים מהעצה ומהקמביום, יוצרים מחילות נרחבות העלולות לפגוע בהולכת המים והמזון ולגרום להיחלשות העץ ואף למותו. משך ההתפתחות הזחלית נמשך לרוב שנה עד מספר שנים, בהתאם לתנאי הסביבה ולאיכות הפונדקאי. ההתגלמות מתרחשת בתוך העץ או באזור צוואר השורש. הבוגרים מגיחים מהקרקע או מהגזע.
בישראל המין מוכר ומתועד באזורים ים־תיכוניים וערבתיים ובאזורים חקלאיים רבים. בפרסומים מישראל דווח כי הזחלים מתפתחים בשורשי עצי פרי ממשפחת הוורדיים ומהווים גורם תמותה משמעותי לעצים. בעצים צעירים פעילות של זחל בודד יכולה לגרום למותו של הפונדקאי ובנגיעות גבוהה יותר יכולה לפגוע ואף להרוג עצי פרי בוגרים. בתנאים טבעיים, דווח כי הזחלים של המין מתפתחים בשורשי צמחים ממשפחת הָאַרְכֻּבִּיתִיִּים ובפרט הסוג חמעה (Rumex).
התמונות כאן צולמו על גבי שיח של חֻמְעָה מְסֻלְסֶלֶת ליד שוהם.
Steraspis squamosa
הבוגר בעל גוף אובלי וקמור יחסית, בגוון ירוק או כחול־מתכתי מבריק, ולעיתים עם ברק נחושתי בשולי כנפי החפייה. אורך גוף הבוגר נע בדרך כלל מ-27 עד 40 מ"מ. הזחלים מתפתחים בעיקר בענפים ובגזע של מיני אשל. המין דווח מישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין בַּרְקָנִית הָאֶשֶׁל (שם מדעי: Steraspis squamosa (Klug, 1829)) מתאפיין בבוגר בעל גוף גדול, אובלי וקמור יחסית, בגוון ירוק או כחול־מתכתי מבריק, ולעיתים עם ברק נחושתי בשולי כנפי החפייה. פני הגוף מנוקבים בצפיפות ומכוסים קשקשים עדינים המקנים לעיתים מראה מאובק במקצת. שולי כנפי החפייה עשויים להופיע בגוון אדום־נחושתי, בעיקר בפרטים מאזורי הערבה והדרום. פרק החזה הראשון רחב וקמור, רחב במעט מהראש, ושוליו מעוגלים. אורך גוף הבוגר נע בדרך כלל מ-27 עד 40 מ"מ, והוא נחשב לאחד ממיני הברקניות הגדולים והבולטים באזור הלבנט.
תפוצה והתנהגות
תפוצת המין בַּרְקָנִית הָאֶשֶׁל משתרעת בצפון אפריקה ובאזור הסהרו־ערבי, וכוללת את מצרים (לרבות סיני), אלג'יריה, מרוקו, סנגל, צ'אד, סודאן ומדינות נוספות בצפון אפריקה. באזור הלבנט דווחה החיפושית מישראל, ירדן, סוריה ולבנון. בשנת 2018 דווח המין לראשונה גם מהאי כרתים.
בישראל המין נפוץ בעיקר בדרום הארץ, לאורך בקעת הירדן, בערבה ובאזורים חמים ויבשים שבהם גדלים עצי אשל ושיטה. פרטים רבים נצפים על גבי עצי אשל, במיוחד בחודשי האביב והקיץ.
הבוגרים פעילים ביום ונראים לעיתים על גזעי עצים או על העלווה. הם ניזונים מעלים ורקמות צמח רכות של עצי הפונדקאי.
הנקבה מטילה ביצים בסדקי קליפה ובאזורי הסתעפות ענפים של עצי פונדקאי, בעיקר מיני אשל (Tamarix spp.) ולעיתים גם על שיטה ואוג קוצני. לאחר הבקיעה חודר הזחל אל תוך רקמת העצה ונובר מחילות רחבות לאורך הגזע והענפים הראשיים. הזחל גדול, פחוס ובעל מבנה אופייני לברקניות, והוא עשוי להגיע לאורך של כ־75 מ"מ.
התפתחות הזחל נמשכת בדרך כלל שנה אחת באזורים חמים, אך באזורים קרירים יותר עשויה להימשך עד שנתיים. לקראת ההתגלמות הזחל יוצר תא התגלמות סמוך לפני הגזע. הבוגר מגיח דרך פתח יציאה אליפטי.
נגיעות ממושכת של הזחלים מחלישה את הגזע ואת הענפים, ולעיתים גורמת לשבירתם ואף למות העץ, במיוחד בעצים מוחלשים או נגועים במשך מספר דורות רצופים.
המחילות שיוצרים הזחלים משמשות לעיתים מקום קינון לחרקים אחרים. בישראל תועד שימוש בחללים אלה כמקום בו בונה נמלה בשם אורגת האשלים את הקן שלה.
התמונות כאן צולמו בעיר אובות על עצי אשל, ובפרטים אלה בולט הפס האדום־נחושתי בשולי כנפי החפייה.