המין נפוץ בדרום־מזרח אירופה ובאזור המזרח הים־תיכוני, לרבות יוון, הבלקן, טורקיה והמזרח הקרוב. תפוצתו משתרעת מזרחה עד עיראק ואיראן. בישראל המין מתועד במספר אזורים ים־תיכוניים, בעיקר באזורים בהם מצויים אלונים.

במין מתוארים כשלושה תת-מינים. תת־המין A. brevipes saducaea מוכר מהמזרח התיכון (עיראק, סוריה, ירדן וישראל).

הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונצפים על פרחים שם הם ניזונים מצוף ואבקנים. הם נמשכים במיוחד לתפרחות פתוחות, ולעיתים קרובות נראים על פרחים בהירים (לבנים וצהובים), תכונה המוכרת גם במינים נוספים בסוג.

הנקבות מטילות ביצים על ענפים דקים או על קליפת עצים פונדקאים. הזחלים הם קסילופאגים (ניזונים מעץ), ומתפתחים בתוך ענפים יבשים או נחלשים של עצים, בעיקר מהסוג אלון (Quercus). בישראל דווח על התפתחות בענפי אלון מצוי.

לאחר הבקיעה חודר הזחל מתחת לקליפה וניזון באזור השיפה והעצה החיצונית, תוך יצירת גלריות אופייניות. בהמשך ההתפתחות הזחל חודר עמוק יותר לעצה, ובסיום התפתחותו יוצר תא התגלמות בתוך העץ.

המין הוא לרוב חד־דורי (דור אחד בשנה), אך משך ההתפתחות עשוי להתארך בהתאם לתנאי הסביבה ואיכות העץ. המין עובר את החורף בדרך כלל בשלב הזחל או הגולם בתוך העץ, והבוגרים מגיחים באביב.

התמונות צולמו ברמת אביב.

המין בַּרְקָנִית אֲבִיגַיִל בעל תפוצה רחבה באזור הים־תיכוני, מדרום אירופה דרך צפון אפריקה ועד אסיה הקטנה והמזרח הקרוב.

תוארו מספר תת־מינים (4–5 בהתאם לגישות טקסונומיות שונות), כאשר תת־המין A. crinita abigail Obenberger, 1946 מתועד מישראל, סוריה וירדן. הבוגר של תת-המין הזה הוא בעל גוף שחור מבריק ובעל שיער שחור צפוף.

הנקבות מטילות ביצים על ענפים דקים, לרוב כאלה שנחלשו או החלו להתייבש. הזחלים הם קסילופאגים ומתפתחים בתוך עצה של ענפים דקים או חלקים מתים של עצים ושיחים. לאחר הבקיעה חודר הזחל מתחת לקליפה וניזון תחילה מרקמות השיפה והעצה החיצונית, ובהמשך יוצר גלריות בתוך העצה. בסיום ההתפתחות יוצר הזחל תא התגלמות בתוך הענף, בו הוא מתגלם.

הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ. הם ניזונים מצוף ואבקנים ונצפים לעיתים קרובות על פרחים, במיוחד תפרחות פתוחות ובהירות (לבנות או צהובות) ממשפחות המורכבים והסוככיים וצמחים נוספים כגון עולש, שן־הארי.

בישראל המין נפוץ בעיקר באזור הים־תיכוני ובבתי גידול בהם מצויים עצים ושיחים פונדקאים מתאימים. המין מתפתח במגוון רחב יחסית של עצים ושיחים, בעיקר בענפים דקים וחלשים או מתים. בין הפונדקאים המדווחים עצים ממינים שונים ובהם אלון, פיסטוק, אגס, ברוש, דובדבן, אורן, אלה, צפצפה ושיח-אברהם מצוי.

ברוב המקרים למין מחזור חיים חד־שנתי (דור אחד בשנה), אך משך ההתפתחות עשוי להתארך בהתאם לתנאים סביבתיים (בעיקר טמפרטורה ולחות) ואיכות חומר הפונדקאי. החורף עובר לרוב בשלב הזחל או הגולם בתוך העץ.

התמונות צולמו ברמת אביב.

המין נפוץ באזור הים־תיכוני המזרחי והבלקני, ותפוצתו משתרעת מדרום־מזרח אירופה דרך טורקיה, קפריסין והקווקז ועד המזרח הקרוב (לבנון, ישראל) ומזרחה לעיראק ואיראן.

הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונמצאים על תפרחות פרחים שם הם ניזונים מצוף ואבקנים. הם נצפים לעיתים קרובות על פרחים ממשפחת המורכבים, אך גם על פרחים ממשפחות נוספות.

הנקבות מטילות ביצים על ענפים דקים או על קליפת עצים פונדקאים, לרוב כאלה שנחלשו או החלו להתייבש.

הזחלים הם קסילופאגים ומתפתחים בתוך העצה. לאחר הבקיעה הם חודרים מתחת לקליפה, ניזונים תחילה מרקמות השיפה והעצה החיצונית, ובהמשך קודחים גלריות בתוך העץ. בסיום ההתפתחות יוצר הזחל תא התגלמות בתוך העצה, בו מתרחש שלב הגולם.

המין הוא בדרך כלל חד־דורי (דור אחד בשנה), אך משך ההתפתחות עשוי להשתנות בהתאם לתנאי הסביבה ולאיכות חומר הפונדקאי. החורף עובר לרוב בשלב הזחל או הגולם בתוך העץ.

בישראל דווח כי הזחלים מתפתחים בענפים של אלון התבור. בנוסף, קיימים דיווחים מאוחרים יותר (למשל מטורקיה) על התפתחות גם בעצי תאנה, דבר המעיד על גמישות מסוימת בבחירת הפונדקאים, אם כי אלונים נחשבים לפונדקאים עיקריים.

התמונות צולמו בבני עטרות, רמת אביב ושוהם.

המין בַּרְקָנִית שְׂעִירָה נפוץ באזור הים־תיכוני, ותפוצתו משתרעת מצפון אפריקה (מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לוב ומצרים), דרך דרום אירופה (ספרד, איטליה, יוון והבלקן), ועד המזרח הקרוב (טורקיה, סוריה, ירדן וישראל).

הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונצפים על פרחים, שם הם ניזונים מצוף ואבקנים. הם מראים העדפה לתפרחות בצבע צהוב, במיוחד ממשפחת המורכבים. הנקבות מטילות ביצים על צמחים פונדקאים, לרוב בחלקים התחתונים של הצמח או בסמוך לקרקע.

הזחלים של מין זה אינם מתפתחים בעצה של עצים אלא ברקמות עשבוניות, בעיקר בגבעולים ובשורשים. לאחר הבקיעה חודר הזחל לרקמת הפונדקאי וניזון ממנה תוך יצירת מחילות בתוך רקמת הפונדקאי. ההתגלמות מתרחשת בתוך הצמח הפונדקאי, לרוב סמוך לפני הקרקע.

מחזור החיים הוא בדרך כלל חד־שנתי (דור אחד בשנה), כאשר החורף עובר בשלב הזחל או הגולם בתוך הצמח.

בישראל המין בַּרְקָנִית שְׂעִירָה מצוי בעיקר באזורים ים־תיכוניים ובבתי גידול פתוחים ועשבוניים. המין מתפתח במגוון פונדקאים עשבוניים ושיחיים. דווח על התפתחות במיני קוצים ממשפחת המורכבים כגון חוחן וקנרס תרבותי וכן במינים ממשפחת הסוככיים. מישראל דווח על התפתחות בכלך מצוי. בנוסף קיימים דיווחים על התפתחות בשיחים כמו שרביטן וחלבלוב.

התמונות צולמו בקרבת שוהם.

המין בַּרְקָנִית כְּחֻלָּה נפוץ באזור הפלארקטי הדרומי, בעיקר במזרח הים־התיכון ובמערב אסיה. תפוצתו משתרעת מדרום־מזרח אירופה דרך טורקיה, הקווקז וקפריסין, ועד המזרח הקרוב (סוריה, לבנון, ישראל וסיני), ומזרחה לעיראק, איראן ואף מרכז אסיה (כולל טג'יקיסטן).

הבוגרים פעילים בשעות החמות של היום בעיקר באביב, ולעיתים גם בתחילת הקיץ. הם נצפים על תפרחות פרחים, שם הם ניזונים מצוף ואבקנים.

הנקבות מטילות ביצים על צמחים פונדקאים עשבוניים. לאחר הבקיעה, הזחל חודר לרקמות הצמח, בעיקר בגבעולים ולעיתים גם באזור צוואר השורש, וניזון מהרקמות הפנימיות תוך יצירת מחילות. ההתגלמות מתרחשת בתוך הפונדקאי, לרוב בחלק התחתון של הגבעול או סמוך לקרקע.

מחזור החיים הוא בדרך כלל חד־שנתי (דור אחד בשנה), כאשר החורף עובר בשלב הזחל או הגולם בתוך הצמח.

בישראל המין מצוי בעיקר באזורים פתוחים ים־תיכוניים ובבתי גידול עשבוניים. מין קשור בעיקר לפונדקאים ממשפחת הסוככיים. דווח על התפתחות בסוגים כלך (Ferula), אגורה (Echinophora) וזוזימה (Zosima).

התמונות צולמו בשוהם ובקרבת רמת השרון.

המין נפוץ ברוב אירופה (בעיקר במרכז ובדרום), ותפוצתו משתרעת מזרחה דרך הבלקן, טורקיה והקווקז אל המזרח הקרוב ומערב אסיה, כולל  ישראל, עיראק, איראן וטורקמניסטן.

הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונמצאים על פרחים, שם הם ניזונים מאבקנים ולעיתים גם מצוף. קיימת העדפה לפרחים ממשפחת המורכבים אך הם עשויים להימצא גם על פרחים ממשפחות נוספות.

הזחלים קודחים מתחת לקליפה ומתפתחים ברקמות השיפה ולעיתים חודרים לעצה החיצונית (sapwood), תוך יצירת גלריות מפותלות. ההתפתחות נמשכת בדרך כלל שנה אחת (דור אחד בשנה), אך עשויה להתארך בתנאים פחות מיטביים. ההתגלמות מתרחשת בתוך העץ, לרוב בסוף הגלריה. הבוגר מגיח דרך חור יציאה אופייני. המין עובר את החורף בדרך כלל בשלב הזחל או הגולם בתוך הפונדקאי.

בישראל המין פעיל בעיקר באזורים ים־תיכוניים. המין פוליפגי ומתפתח במגוון עצים ושיחים רחבי־עלים. בין הפונדקאים שתועדו נכללים אלונים, כליל החורש, אלה, אולמוס, תאנה, תפוח, אגס, שיזף, דובדבן, קזוארינה ועצים נוספים. מישראל דווח גם על נגיעות בגפנים.

התמונות צולמו בשוהם, נחשונים ורמת אביב.

המין בַּרְקָנִית הַנֵּזֶר בעל תפוצה מזרח־ים־תיכונית ועד מערב אסיה. הוא תועד בדרום־מזרח אירופה (בולגריה ויוון), בטורקיה, קפריסין, סוריה וישראל, ומזרחה עד אזורים נוספים במערב אסיה (אוקרינה). קיימים תיאורים של מספר תת־מינים ובאזורנו מיוחס בדרך כלל לתת־המין A. d. diadema.

הבוגרים פעילי יום בשעות החמות בעיקר באביב ובתחילת הקיץ. הם מצויים על פרחים, שם הם ניזונים מאבקנים ולעיתים גם מצוף. קיימת זיקה לפרחים ממשפחת המורכבים, אך הם אינם מוגבלים לה בלבד.

הנקבות מטילות ביצים בסדקים בקליפה של ענפים וגזעים דקים, לרוב בעצים או שיחים במצב עקה או חלקית מתים.

הזחלים מתפתחים מתחת לקליפה וניזונים מרקמות השיפה ולעיתים מהעצה החיצונית (sapwood), תוך יצירת גלריות אופייניות. המין עובר בדרך כלל את החורף בשלב הזחל או הגולם בתוך העץ.

המין נחשב פוליפגי ומתפתח במגוון רחב של עצים נשירים, ולעיתים גם במינים אקזוטיים. בין הפונדקאים שתועדו: צפצפה, ערבה, אלון, שיזף, אגס, שסק, וכן מינים נטועים כגון אלמוס, בוקיצה, קזוארינה, אקליפטוס ושיטה.

התמונות צולמו בנחשונים, אלוני אבא ורמת אביב.

תפוצת המין בַּרְקָנִית הַלְפֵּרִין היא מזרח־ים־תיכונית וכוללת את: יוון, טורקיה, סוריה, לבנון, ירדן וישראל. בישראל תואר תת- המיןAnthaxia eugeniae halperini  ששמו ניתן לו לכבודו של הד"ר יוסף הלפרין והוא הנבדל בפרטים מורפולוגיים עדינים ובתחום תפוצה אזורי.

הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ. הם נצפים על תפרחות פרחים, שם הם ניזונים מאבקה. נקבות מטילות ביצים על גזעים או ענפים של עצים פונדקאים.

הזחלים מתפתחים בתוך העצה של העץ הפונדקאי, שם הוא ניזון ויוצר מחילות. בישראל תועדו פונדקאים ובהם: אלון מצוי ובמינים של עצי האולמוס.

התמונות צולמו בקרבת שוהם.

תפוצת המין בַּרְקָנִית אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִית דווחה מסוריה, ישראל ולבנון. הבוגר ניזון על גבי פרחים. הזחלים מתפתחים בעצי אלון הגלעין, אשחר רחב-עלים, אלה, אשל, אוג קוצני, ומישראל דווח כי נמצא נגיעות בשקד ובוקיצה שעירה.

המין בעל תפוצה רחבה באזור הפלארקטי הדרומי וכוללת את: דרום ומרכז אירופה (פורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה, יוון והבלקן), אזור הים השחור וטורקיה, המזרח הקרוב (סוריה, לבנון, ישראל), צפון אפריקה (בעיקר אלג'יריה) ומערב ומרכז אסיה (עיראק, איראן ועד טג'יקיסטן).

הבוגרים פעילים בעיקר בעונות החמות (אביב–קיץ), ונצפים בדרך כלל על הקרקע או על צמחייה נמוכה. הם בעלי פעילות יומית, אך נוטים להתחמם על הקרקע או על גזעי עצים. בספרות מצוין כי הבוגרים ניזונים מעלים, ניצנים ולעיתים מקליפה עדינה של עצים ושיחים, בעיקר ממשפחת הוורדיים (Rosaceae), כולל שקדים ואפרסקים.

הנקבות מטילות ביצים בקרקע, סמוך לבסיס הגזע של עצים פונדקאים. לאחר הבקיעה, הזחלים חודרים לשורשים או לצוואר השורש ומתפתחים בתוך הרקמות הפנימיות של העץ.

הזחלים ניזונים מהעצה ומהקמביום, יוצרים מחילות נרחבות העלולות לפגוע בהולכת המים והמזון ולגרום להיחלשות העץ ואף למותו. משך ההתפתחות הזחלית נמשך לרוב שנה עד מספר שנים, בהתאם לתנאי הסביבה ולאיכות הפונדקאי. ההתגלמות מתרחשת בתוך העץ או באזור צוואר השורש. הבוגרים מגיחים מהקרקע או מהגזע.

בישראל המין מוכר ומתועד באזורים ים־תיכוניים וערבתיים ובאזורים חקלאיים רבים. בפרסומים מישראל דווח כי הזחלים מתפתחים בשורשי עצי פרי ממשפחת הוורדיים ומהווים גורם תמותה משמעותי לעצים. בעצים צעירים פעילות של זחל בודד יכולה לגרום למותו של הפונדקאי ובנגיעות גבוהה יותר יכולה לפגוע ואף להרוג עצי פרי בוגרים. בתנאים טבעיים, דווח כי הזחלים של המין מתפתחים בשורשי צמחים ממשפחת הָאַרְכֻּבִּיתִיִּים ובפרט הסוג חמעה (Rumex).

התמונות כאן צולמו על גבי שיח של חֻמְעָה מְסֻלְסֶלֶת ליד שוהם.

תפוצת המין בַּרְקָנִית הָאֶשֶׁל משתרעת בצפון אפריקה ובאזור הסהרו־ערבי, וכוללת את מצרים (לרבות סיני), אלג'יריה, מרוקו, סנגל, צ'אד, סודאן ומדינות נוספות בצפון אפריקה. באזור הלבנט דווחה החיפושית מישראל, ירדן, סוריה ולבנון. בשנת 2018 דווח המין לראשונה גם מהאי כרתים.

בישראל המין נפוץ בעיקר בדרום הארץ, לאורך בקעת הירדן, בערבה ובאזורים חמים ויבשים שבהם גדלים עצי אשל ושיטה. פרטים רבים נצפים על גבי עצי אשל, במיוחד בחודשי האביב והקיץ.

הבוגרים פעילים ביום ונראים לעיתים על גזעי עצים או על העלווה. הם ניזונים מעלים ורקמות צמח רכות של עצי הפונדקאי.

הנקבה מטילה ביצים בסדקי קליפה ובאזורי הסתעפות ענפים של עצי פונדקאי, בעיקר מיני אשל (Tamarix spp.) ולעיתים גם על שיטה ואוג קוצני. לאחר הבקיעה חודר הזחל אל תוך רקמת העצה ונובר מחילות רחבות לאורך הגזע והענפים הראשיים. הזחל גדול, פחוס ובעל מבנה אופייני לברקניות, והוא עשוי להגיע לאורך של כ־75 מ"מ.

התפתחות הזחל נמשכת בדרך כלל שנה אחת באזורים חמים, אך באזורים קרירים יותר עשויה להימשך עד שנתיים. לקראת ההתגלמות הזחל יוצר תא התגלמות סמוך לפני הגזע. הבוגר מגיח דרך פתח יציאה אליפטי.

נגיעות ממושכת של הזחלים מחלישה את הגזע ואת הענפים, ולעיתים גורמת לשבירתם ואף למות העץ, במיוחד בעצים מוחלשים או נגועים במשך מספר דורות רצופים.

המחילות שיוצרים הזחלים משמשות לעיתים מקום קינון לחרקים אחרים. בישראל תועד שימוש בחללים אלה כמקום בו בונה נמלה בשם אורגת האשלים את הקן שלה.

התמונות כאן צולמו בעיר אובות על עצי אשל, ובפרטים אלה בולט הפס האדום־נחושתי בשולי כנפי החפייה.