אסופת צילומי חרקים

בחר קטגוריה

Heterobostrychus aequalis

Lesser auger beetle, Oriental wood borer

Heterobostrychus aequalis

Lesser auger beetle, Oriental wood borer

הבוגר בעל גוף גלילי ומאורך בגוון חום־אדמדם עד חום־שחור. כנפי החפייה מנוקדות בנקבים עמוקים המסודרים בשורות, וקצותיהן מתעקלים בחדות כלפי מטה. אורך גוף הבוגר נע מ־6 עד 15 מ"מ. מזיק חשוב של מוצרי עץ מעובדים ותפוצתו העולמית קשורה במידה רבה למסחר הבין־לאומי בעץ. המין צולם ומדווח לראשונה מישראל.

מאפיינים טקסונומיים

המין (שם מדעי: Heterobostrychus aequalis (Waterhouse, 1884)) שייך לתת-המשפחה Bostrichinae ומתאפיין בבוגר בעל גוף גלילי מאורך בגוון חום-אדמדם עד חום-שחור המנוקד בנקבים עמוקים המסודרים בשורות החורגות מצורתן בקרבת שולי הגוף. כנפי החפייה בעלות צורה גלילית כשבסופן קצות כנפי החפייה מתעקלים בחדות כלפי מטה ויוצרים משטח אחורי משופע (Apical declivity). הזכר בעל שתי בליטות מעוקלות בצורת קרס בקצה האחורי של כנפי החפייה. הראש מוטה מטה והוא מוסתר על ידי פרונוטום מחוספס ומנוקד, שבשוליו הקדמיים שורת שיניים או בליטות חזקות המשמשות לקידוח בעץ. המחושים בני 11 פרקים ומסתיימים באלה בת שלושה פרקים. אורך גוף הבוגר נע מ-6 עד 15 מ"מ.

תפוצה והתנהגות

המין נפוץ מאוד בדרום אסיה ואזור האינדו-פסיפי: הודו, בנגלדש, סין, אינדונזיה, ופפואה גינאה החדשה, אך נגיעות דווחה גם מאזורים באוסטרליה, אפריקה, אירופה, צפון אמריקה (התבססות בפלורידה), מרכז אמריקה, הקריביים ודרום אמריקה אליהם פלש המין. בחלק מן האזורים מדובר באוכלוסיות מבוססות, ואילו באחרים רק בנגיעות מקומיות או חולפות שמקורן במסחר בעץ.

המין תוקף בעיקר עץ יבש למחצה או יבש, ולא עצים חיים. הוא מזיק חשוב של מוצרי עץ מעובדים המיוצרים מגזעי עצים רחבי־עלים קשים (Hardwoods), בעיקר כאלה שעצתם עשירה בעמילן. בעולם דווח על נגיעות בלפחות 35 מיני עצים רחבי עלים המשמשים בתעשיית העץ. חומר גלם זה משמש כעץ מנוסר בתעשייה לבניית אריזות, משטחים, דיקט, רהיטים ומוצרים אחרים.

התפתחותו בעץ מעובד מאפשרת למין לעבור בין אזורים גאוגרפיים שונים תוך ניצול מערך התעבורה המסחרי. יכולות אלו הפכו אותו למזיק הסגר במדינות רבות אשר דורשות פעילות הדברה באמצעות ביצוע טיפול טרמי או טיפול באיוד בגז מתיל-ברומייד על פי הנחיות הבינלאומיות של התקן הבין־לאומי ISPM 15 או במקרים קיצוניים השמדה של המוצר.

מחזור החיים תואר בעבודת מחקר מהודו. הנקבות מטילות את הביצים על משטחים מחוספסים של עץ או על גזעי עץ מנוסר או בשקעים שהיא מרחיבה באמצעות הלסתות.

הזחלים בצבע לבן עד צהבהב, צורתם מעוקלת ואורכם מגיע עד 15 מילימטרים. הם קודחים מחילות עמוקות שקוטרן כ־6 מ"מ תוך כדי תנועתם העלולות לחדור סנטימטרים רבים אל תוך העץ כשהם מותירים מאחוריהם את העץ המעוכל בצורת אבקה דקיקה ודחוסה. הזחלים מתגלמים בתוך העץ הבוגרים עוזבים אותן דרך חורי היציאה עגולים שקוטרם כ־5–6 מ"מ. הבוגרים אינם ניזונים כמעט כלל, ועיקר הנזק נגרם על־ידי הזחלים.

בעץ נגוע יכולים להתפתח יותר מדור אחד ובסיום התפתחותם נותר לעיתים רק מעטה דק של עץ המקיף חלל מלא באבקת קידוח דחוסה. הבוגרים יוצאים מהעץ על ידי פתיחת חורים בדופן העץ ומתעופפים בחיפוש אחרי בן זוג וסביבת חיים חדשה. משך מחזור חיים אורך בין שנה לשש שנים ותלוי בעיקר בלחות העץ, בטמפרטורה ובאיכות המזון.

התמונות צולמו בישראל במוצרי עץ מעובד שיובאו לישראל ונכון להיום אין דיווחים אחרים של מין זה מישראל (תיעוד נשמר באוסף PHTC).

Attagenus fasciatus

Banded black carpet beetle

Attagenus fasciatus

Banded black carpet beetle

הבוגר בעל גוף מעוגל, כמעט כדורי, ומכוסה בשיער בגוון חום-שחור. על גבי כנפי החפייה רצועת רוחב אחת בלבד של שער לבן. אורך גוף הבוגר נע מ-3.6 עד 5.8 מ"מ. ניזונה על מוצרים שמקורם מהחי. המין מהווה מזיק מחסן הפוגע במוצרי מזון ורכוש שמקורם מהחי.

מידע נוסף

המין (שם מדעי: Attagenus fasciatus (Thunberg, 1795)) מתאפיין בבוגר בעל מעוגל, כמעט כדורי המכוסה בשיער בגוון חום-שחור. על גבי כנפי החפייה רצועת רוחב אחת בלבד של שער לבן. המחושים בעלי 11 פרקים ההולכים ומתרחבים כשהשלוש האחרונות יוצרות את המבנה הרחב דמוי אלה. אורך גוף הבוגר נע מ-3.6 עד 5.8 מ"מ.

פעילות והתנהגות

תפוצת המין הראשונית הייתה במזרח התיכון והיום הוא נמצא גם בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה. המין ניזון על מוצרי עור, צמר, אבקת חלב, תבלינים, פרוות, פגרים של חרקי מחסן ועוד מוצרים שמקורם מהחי. המין מהווה מזיק מחסן הפוגע במוצרי מזון ורכוש שמקורם מהחי.

Dermestes maculatus

עוֹרִית הָעוֹר
Hide beetle

Dermestes maculatus

עוֹרִית הָעוֹר
Hide beetle

הבוגר בעל גוף גלילי המכוסה בשיער בגוון חום-אדמדם כהה עד שחור. בשולי הפרונוטום כיסוי בשער לבנבן. אורך גוף הבוגר נע מ- 6 עד 10 מ"מ. החיפושית מהווה מזיק מחסן הפוגע במוצרי מזון ורכוש שמקורם מהחי.

מאפיינים טקסונומיים

המין עוֹרִית הָעוֹר (שם מדעי: Dermestes maculatus De Geer, 1774) מתאפיין בבוגר בעל גוף גלילי המכוסה בשיער בגוון חום-אדמדם כהה עד שחור. בשולי הפרונוטום כיסוי בשער לבנבן. אורך גוף הבוגר נע מ- 6 עד 10 מ"מ. המחושים בעלי 11 פרקים כשהשלוש האחרונות יוצרות מבנה של אלה. הגולם חופשי. החיפושית מהווה מזיק מחסן הפוגע במוצרי מזון ורכוש שמקורם מהחי.

תפוצה והתנהגות

תפוצת עוֹרִית הָעוֹר קוסמופוליטית המלווה את האדם והוא נפוץ מאוד גם בישראל. הבוגר והזחלים ניזונים על בשר פגרים ושאר חומרים שמוצאם מהחיי. הבוגרים חיים עד 7 שבועות. נקבה מטילה עד 1000 ביצים. התפתחות הזחלים נמשכת בין 5 ל- 11 יום. הזחל שעיר בגוונים של חום ופס חום כתום בהיר לאורך הגב. בצדו הבטני הזחל בעל גוון לבן קרם. בשער גוף הזחל משולבים זיפי שער ארוכים. אורך גוף הזחל מגיע עד 15 מ"מ. הזחלים ניזונים על מוצרים שונים שמקורם מהחי כבשר מיובש, פגרים, מוצרי עור או כל מוצר מעובד המשולב ביצורו בשר מעובד כדוגמת דגים מיובשים, מזון בעלי חיים, גבינות קשות, וגם משי. דווחו מקרים בהם פגעו החיפושיות בעופות חיות בענף הלול. הפרטים בתמונות ניזונו על מזון כלבים שיוצר ונימכר בישראל. קיים שימוש בחיפושית זו במחקר הפלילי לקביעת זמן המוות או למטרת הסרת בשר מגופות וחשיפת ממצאים על גבי העצמות.

Anthrenus verbasci

עוֹרִית הַשְּׁטִיחִים הַנְּפוֹצָה
Varied carpet beetle

Anthrenus verbasci

עוֹרִית הַשְּׁטִיחִים הַנְּפוֹצָה
Varied carpet beetle

הבוגר בעל גוף מעוגל, כמעט כדורי, ומכוסה בקשקשים היוצרים דגם לא אחיד של פסי רוחב בגוונים של לבן אפרפר, שחור, כתום-חום או חום-צהבהב. אורך גוף הבוגר נע מ-1.7 עד 3.5 מ"מ. המין מהווה מזיק מחסן הפוגע במוצרי מזון ורכוש.

מידע נוסף

המין עוֹרִית הַשְּׁטִיחִים הַנְּפוֹצָה (שם מדעי: Anthrenus verbasci (Linnaeus, 1767)) מתאפיין בבוגר בעל גוף  מעוגל, כמעט כדורי. הגוף מכוסה בקשקשים היוצרים דגם לא אחיד של פסי רוחב בגוונים של לבן אפרפר, שחור, כתום-חום או חום-צהבהב. בסיס תבנית דגם הצבע הוא של 3 קווים לבנים-אפרפרים המורכבים ממספר כתמים לא אחידים בצורתם על גבי כנפי החפייה. המחושים בעלי 11 פרקים כשהשלוש האחרונות יוצרות מבנה של אלה. אורך גוף הבוגר נע מ-1.7 עד 3.5 מ"מ.

פעילות והתנהגות

תפוצת עוֹרִית הַשְּׁטִיחִים הַנְּפוֹצָה גדולה וכוללת את צפון ודרום אמריקה, אירופה, צפון אפריקה, מרכז וצפון אסיה, המזרח הקרוב כולל ישראל בה המין נפוץ מאוד. הבוגר והזחלים ניזונים על קרטין וכיטין ולכן הם ניזונים על סיבים שמקורם מהחיי כמו צמר ושער. הבוגרים ניזונים גם על צוף ואבקני פרחים. הבוגר חיי משנה עד 3 שנים בהתאם לתנאים הסביבתיים בהם הוא מתפתח. בתנאים מסוימים הזחל יכול להפסיק את פעילותו ולהיכנס לתרדמה (דיאפוזה). המין עוֹרִית הַשְּׁטִיחִים הַנְּפוֹצָה מהווה מזיק מחסן הפוגע ברכוש האדם אשר בו יש שימוש בחומרים שמקורם מהחי המשלבים צמר ושער בהרכבם כמו שטיחים, רהיטים, כלי נגינה (מיתרים), בגדים, פרוות, ואוספי חרקים. נגיעות נמוכה יותר ניתן למצוא גם  במוצרי מזון באחסון שמקורם מהצומח.

Anthrenus pimpinellae

Bird nest carpet beetle

Anthrenus pimpinellae

Bird nest carpet beetle

הבוגר בעל גוף מעוגל, כמעט כדורי, המכוסה בקשקשים שיוצרים דגם כתמים המשלב גוונים של לבן, שחור-חום וצהוב. הכתם הצהוב יוצר רצועת רוחב גדולה בשליש העליון של כנפי החפייה. אורך גוף הבוגר נע מ-2 עד 4.5 מ"מ.

מידע נוסף

המין (שם מדעי: Anthrenus pimpinellae Fabricius, 1775) מתאפיין בבוגר בעל גוף מעוגל, כמעט כדורי, המכוסה בקשקשים שיוצרים דגם כתמים המשלב גוונים של לבן, שחור-חום וצהוב. הכתם הצהוב יוצר רצועת רוחב גדולה בשליש העליון של כנפי החפייה. המחושים בעלי 11 פרקים כשהשלוש האחרונות יוצרות מבנה של אלה. אורך גוף הבוגר נע מ-2 עד 4.5 מ"מ.

פעילות והתנהגות

תפוצת המין קוסמופוליטית כוללת את אירופה, אסיה, צפון אפריקה והיא פלשה גם לצפון אמריקה.

הבוגרים ניזונים על אבקנים וצוף פרחים ולאחר התמעטות הפריחה עוברים לקיני ציפורים בתוך מבנים. הזחלים מתפתחים בקיני ציפורים כשהם ניזונים על נוצות ופגרי גוזלים או שלדי חרקים מתים.

במחסנים ובמגורי האדם הבוגרים והזחלים ניזונים על מוצרים שמקורם הוא מהחי כדוגמת מוצרי צמר, דגים מיובשים, מזון דגים ומוצרים דומים. החיפושית יכולה להוות מזיק מחסן הפוגע במוצרי מזון ורכוש שמקורם מהחי אבל בישראל לא ידוע לי על נזק מחיפושית זו.

Coptotermes formosanus

טֶרְמִיט פּוֹרְמוֹסי
Formosan subterranean termite

Coptotermes formosanus

טֶרְמִיט פּוֹרְמוֹסי
Formosan subterranean termite

החיילים בעלי קופסית ראש בגוון כתום־חום, שצורתה אליפטית עד דמוית טיפה במבט מלמעלה. הראש הולך וצר בחלקו הקדמי, בסמוך לבסיס הלסתות. הלסתות כהות, בולטות ומעוקלות פנימה בצורת מגל. בישראל זוהה המין לראשונה בשנת 2020 ונחשב לאחד ממיני הטרמיטים הפולשים בעלי החשיבות הכלכלית הגדולה בעולם.

מאפיינים טקסונומיים

המין טֶרְמִיט פּוֹרְמוֹסי (שם מדעי: Coptotermes formosanus Shiraki, 1909) מתאפיין בחיילים מתאפיינים בקופסית ראש בגוון כתום־חום, שצורתה אליפטית עד דמוית טיפה במבט מלמעלה. הראש הולך וצר בחלקו הקדמי, בסמוך לבסיס הלסתות. הלסתות כהות, חזקות, חסרות שיניים פנימיות בולטות ומעוקלות פנימה בצורת מגל. אורך גוף החיילים והפועלים נע מ-4 עד 5 מ"מ.

בחלקו הקדמי של הראש מצוי פתח הפרשה מצחי (Fontanelle) גדול ובולט, המחובר לבלוטת המצח. בעת איום מפרישים החיילים דרך הפתח חומר לבנבן, סמיך ודביק, המסייע בהגנה מפני אויבים. הפרשה זו, בשילוב פעולת הלסתות, היא מאפיין חשוב של מנגנון ההגנה בחיילי הסוג.

הפועלים חסרי כנפיים ועיניים מורכבות, בעלי גוף רך בגוון לבנבן עד קרם וראש בהיר יחסית. אורך גופם נע מ-3 עד 4 מ"מ.

תפוצה והתנהגות

המין טֶרְמִיט פּוֹרְמוֹסי הוא של טרמיט תת־קרקעי שמוצאו במזרח אסיה, בעיקר באזורי דרום סין וטאיוואן. בעקבות פעילות האדם, ובמיוחד העברת מוצרי עץ, חומרי אריזה וצמחים, התפשט המין לאזורים נוספים בעולם. הוא נחשב לאחד ממיני הטרמיטים הפולשים בעלי החשיבות הכלכלית הגדולה בעולם, בשל יכולתו להקים מושבות גדולות ולגרום נזקים נרחבים לעץ ולחומרים המכילים תאית.

כיום הוא מוכר כמין פולש באזורים שונים בארצות הברית ובאיים באוקיינוס השקט, וכן באזורים נוספים שאליהם הועבר בידי האדם. הוא משגשג בעיקר בסביבות חמות ולחות, אך מסוגל להתבסס גם באזורים שבהם מקורות מים מלאכותיים מספקים תנאים מתאימים לקיום המושבות.

בישראל זוהה המין לראשונה בשנת 2020 בשכונת כפר אברהם בפתח תקווה. הדגימות שנאספו פורסמו באותה שנה וזיהוי המין אושר באמצעות מאפייני החיילים ובדיקות מולקולריות של הגן COI המיטוכונדרי. מועד חדירתו של המין לישראל אינו ידוע. מאחר שבעת גילויו כבר נמצאו אוכלוסיות מבוססות, סביר שהחדירה התרחשה כמה שנים קודם לכן.

בסקרים שערך המשרד להגנת הסביבה בשנים שלאחר הגילוי נמצאו אוכלוסיות נוספות בפתח תקווה ובמספר יישובים שממזרח לעיר. הסקרים הצביעו על אזור התבססות מוגדר יחסית באותה תקופה. היקף תפוצתו הנוכחי בישראל מחייב הסתמכות על תוצאות ניטור עדכניות.

טרמיט פורמוסי הוא מין חברתי החי במושבות גדולות. מושבה בוגרת עשויה למנות מאות אלפי פרטים ואף כמה מיליונים. גודלה מושפע מגיל המושבה, מתנאי הסביבה ומזמינות המזון והמים.

המושבות מתפתחות בדרך כלל בקרקע, וכוללות מערכת מסועפת של מחילות, חדרי קינון ואזורי פעילות. הפועלים יוצאים לאיסוף מזון דרך מחילות תת־קרקעיות ומעברים מוגנים, המאפשרים להם להגיע למקורות מזון מרוחקים מבלי להיחשף ישירות לתנאי הסביבה.

במחקרים שנערכו בארצות הברית תועדה פעילות איסוף מזון למרחק של עד כ־100 מטרים מהקן. מרחק זה אינו קבוע ומשתנה בהתאם למבנה המושבה, לתנאי הקרקע ולפיזור מקורות המזון.

למרות אופיו התת־קרקעי של המין, מושבות עשויות להתבסס גם בתוך מבנים, בחללי קירות, בגגות ובעצים, ללא קשר ישיר ומתמשך לקרקע. קינים כאלה מכונים לעיתים קינים עיליים (Aerial nests), והם יכולים להתקיים כאשר קיים מקור לחות קבוע, כגון נזילות מים או הצטברות רטיבות.

מעופי הכלולות מתרחשים באזורים רבים בתחום תפוצת המין בעונות חמות ולחות, בדרך כלל בשעות הערב. המתרבים המכונפים נמשכים למקורות אור, ולעיתים ניתן לצפות בהתקבצות של פרטים רבים בסביבת תאורה מלאכותית.

התפתחות הכתות מתרחשת במסלולים נפרדים, שבהם פרטים צעירים עשויים להתמיין לפועלים, לחיילים או למסלול ההתפתחות המוביל למתרבים. התמיינות החיילים כוללת שלב קדם־חייל.

המושבה כוללת מתרבים ראשוניים, פועלים, חיילים ופרטים צעירים בשלבי התפתחות שונים. במין קיימת כת פועלים אמיתית, המבצעת את מרבית עבודות המושבה. הפועלים אוספים מזון, חופרים מחילות, בונים ומתחזקים את הקן, מטפלים בביצים ובצאצאים ומעבירים מזון לחיילים ולמתרבים. הפועלים מפרקים את החומר הצמחי באמצעות לסתותיהם, ובמערכת העיכול שלהם מתקיים שיתוף פעולה סימביוטי עם מיקרואורגניזמים, ובהם פרוטיסטים שוטוניים וחיידקים החיים במעי האחורי.

החיילים מהווים בדרך כלל כ־10%–15% מפרטי המושבה, שיעור גבוה יחסית לזה שבמינים רבים של טרמיטים תת־קרקעיים אחרים.

המין עלול לפגוע בקורות עץ, במשקופים, ברצפות, ברהיטים, במוצרי נייר ובחומרים נוספים המכילים תאית. הפגיעה מתרחשת לעיתים בחלקים הפנימיים של העץ, בעוד ששכבתו החיצונית נותרת שלמה יחסית, ולכן הנזק עשוי להתגלות רק לאחר שהתקדם במידה ניכרת.

המין מסוגל לפגוע גם בעצים חיים, לרבות עצי נוי ועצים המשמשים בגינון ובחקלאות. פעילות הטרמיטים עשויה להתרכז בגזעים, בשורשים ובחלקי עץ מוחלשים, ובמקרים חמורים לגרום להחלשת העץ ואף למותו.

התמונות צולמו בפתח-תקווה.

Microcerotermes eugnathus

טֶרְמִיט נַנָּסִי

Microcerotermes eugnathus

טֶרְמִיט נַנָּסִי

החיילים בעלי קופסית ראש מוארכת, סגלגלה בקירוב, בגוון צהבהב עד חום־צהבהב, ובלסתות ארוכות, צרות ומעוקלות פנימה בצורת מגל. בישראל תפוצתו רחבה מאזור אילת והערבה בדרום ועד אזורי הגליל והגולן בצפון. נחשב לאחד ממזיקי הרכוש החשובים מבין מיני הטרמיטים החודרים לבתים בישראל.

מאפיינים טקסונומיים

מאפיינים טקסונומיים:

טֶרְמִיט נַנָּסִי (שם מדעי: Microcerotermes eugnathus Silvestri, 1911) מתאפיין בחיילים בעלי קופסית ראש מוארכת, סגלגלה בקירוב, בגוון צהבהב עד חום־צהבהב, ובלסתות ארוכות, צרות ומעוקלות פנימה בצורת מגל. בשפה הפנימית, סמוך לבסיס הלסתות, מצוי שינון מסורי עדין מאוד, הנראה בעיקר בהגדלה. החיילים בעלי מחושים המורכבים בדרך כלל מ־13 פרקים. הפרק השלישי קצר במידה ניכרת מן הפרקים השני והרביעי הסמוכים לו, ולעיתים הוא נראה כטבעת צרה ביניהם.  אורך גוף החיילים נע, בדרך כלל, מ-4.5 עד 5.5 מ"מ.

המתרבים המכונפים בעלי גוף בגוון חום כהה עד שחור ושני זוגות כנפיים קרומיות, שקופות למחצה, המכוסות בזיפים זעירים.

הפועלים בעלי גוף רך ובהיר, בגוון לבן חלבי עד קרם, וראשם כהה מעט יותר. הלסתות מותאמות ללעיסה ולגריסה של חומר צמחי. אורך גוף הפועלים נע מ-3 עד 4.5 מ"מ.

הפרונוטום בעל צורת אוכף (Saddle-shaped), ואונתו הקדמית מורמת מעט.

ההיסטוריה הטקסונומית של מין זה בישראל מורכבת, ובמשך השנים יוחסו אוכלוסיות אלה למינים שונים. בשנת 1964 תיאר Spaeth מין בשם Microcerotermes palestinensis שנקרא בעברית טרמיט ארץ־ישראלי. בהמשך הועלתה האפשרות שמין זה קרוב מאוד למין M. diversus, המוכר מאזורים במזרח התיכון ובמערב אסיה.

במחקר שערכו Ghesini ו־Marini בשנת 2017 נבדקו מאפיינים מורפולוגיים ורצפי דנ"א מיטוכונדרי של אוכלוסיות מסיני ומישראל. החוקרים מצאו קרבה רבה בין האוכלוסיות והצביעו על היעדר הבדלים מורפולוגיים אבחנתיים ברורים ביניהן. לפיכך, השימוש בשם M. eugnathus לתיאור אוכלוסיות הטרמיט הננסי בישראל מבוסס על השערת הקרבה הטקסונומית שהועלתה במחקר, אך אין לראות בכך הכרעה סופית לגבי מעמדן של כלל האוכלוסיות בישראל.

תפוצה והתנהגות

המין טרמיט הננסי תועד בצפון אפריקה, לרבות בתוניסיה ובמצרים, וכן בחצי האי סיני. בישראל תפוצתו רחבה מאזור אילת והערבה בדרום ועד אזורי הגליל והגולן בצפון.

הטרמיט הננסי מסוגל להתקיים גם באזורים צחיחים וצחיחים למחצה, בעיקר במקומות שבהם קיימת לחות זמינה בקרקע, כגון ערוצי נחלים, שטחים מושקים, גינות, שטחים חקלאיים וסביבת מבנים. זמינות המים ומקורות המזון משפיעה על פעילות המושבות ועל התפשטותן.

בסביבתו הטבעית הטרמיט הננסי פעיל בקרקע ובסמוך למקורות מזון עשירים בתאית. ניתן למצוא את פעילותו מתחת לפסולת עץ, בתוך זרדים וענפים יבשים, מתחת לגזעים ולחלקי עצים מתים, ולעיתים גם בסמוך לשורשים ולחומר צמחי המצוי על פני הקרקע.

המושבה כוללת מתרבים, פועלים, חיילים ופרטים צעירים בשלבי התפתחות שונים. במין קיימת כת פועלים אמיתית, המבצעת את מרבית עבודות המושבה. הפועלים אוספים מזון, חופרים מחילות, בונים ומתחזקים את הקן ואת מעברי התנועה, מטפלים בביצים ובצעירים ומזינים את החיילים ואת המתרבים.

הקינון מתקיים בסביבה מוגנת, והפועלים יוצאים לאיסוף מזון באמצעות מחילות בקרקע ומעברים מכוסים. המעברים נבנים מחלקיקי קרקע ומחומרים נוספים המלוכדים בהפרשות, ומאפשרים לטרמיטים לנוע בין הקן לבין מקורות המזון תוך צמצום החשיפה לאור, להתייבשות ולטורפים.

כאשר מקור המזון נמצא מעל פני הקרקע או בתוך מבנה, הפועלים עשויים לבנות מעברים מכוסים לאורך קירות, יסודות, צינורות, משטחי בטון ורכיבי בנייה אחרים. במקומות מתאימים הם יוצרים גם משטחי הזנה מוגנים, המאפשרים פעילות ממושכת על פני עץ וחומרים אחרים המכילים תאית.

המודעות הציבורית לנזקי הטרמיטים בישראל גברה בעקבות פגיעות משמעותיות במבנים שנבנו בבנייה קלה, בין היתר ביישובים ירוחם, דימונה ובאר שבע. במבנים אלה נמצאו מעברים מכוסים, משטחי הזנה נרחבים ונזקים לרכיבי עץ ששימשו בבנייה.

פעילות דומה מדווחת מזה שנים גם במבנים רגילים ביישובים רבים בישראל. הטרמיטים עשויים לחדור לתוכם דרך סדקים, מעברי צנרת ופתחים אחרים, ולהגיע למקורות מזון המצויים בתוך המבנה.

הטרמיט הננסי, כפי שהוא מוכר מן האוכלוסיות בישראל, נחשב לאחד ממזיקי הרכוש החשובים מבין הטרמיטים המקומיים. הוא מסוגל לחדור למבנים ממקורות קינון המצויים בקרקע ובסביבתם, ולגרום נזק למוצרי עץ ולחומרים אחרים המכילים תאית, ובהם קורות עץ, משקופים, דלתות, רצפות פרקט, רהיטים, ארונות, ספרים, נייר וקרטון. לעיתים הפעילות מתרחשת בתוך רכיבי העץ או מאחורי חיפויים, ולכן הנגיעות עשויה להתגלות רק לאחר שנגרם נזק משמעותי.

סימני נגיעות אופייניים כוללים מעברים מכוסים העשויים מחלקיקי קרקע, משטחי הזנה, הצטברות חומרי בנייה שמקורם בפעילות הטרמיטים, וכן חללים ומחילות בתוך העץ.

Reticulitermes clypeatus

טֶרְמִיט מְרֻשָּׁת

Reticulitermes clypeatus

טֶרְמִיט מְרֻשָּׁת

החיילים בעלי קופסית ראש מוארכת, מלבנית בקירוב, שאורכה גדול במידה ניכרת מרוחבה. צבע הראש צהבהב עד חום־צהבהב, והלסתות כהות, צרות, מחודדות ומעוקלות מעט פנימה. המכונפים בעלי גוון שחור. בישראל תפוצתו צפונית לקו באר-שבע אשקלון עד לצפון הגולן. נחשב לאחד ממזיקי הרכוש החשובים החודרים לבתים בישראל.

מאפיינים טקסונומיים

המין טֶרְמִיט מְרֻשָּׁת (שם מדעי: Reticulitermes clypeatus Lash, 1952) מתאפיין בחיילים בעלי קופסית ראש מוארכת, מלבנית בקירוב, שאורכה גדול במידה ניכרת מרוחבה. צבע הראש צהבהב עד חום־צהבהב, והלסתות כהות, צרות, מחודדות ומעוקלות מעט פנימה. השינון בלסתות מוגבל בעיקר לאזור הבסיס, בעוד שחלקן המרוחק חלק יחסית.

החיילים חסרי עיניים מורכבות. בחלקו הקדמי של הראש מצוי פתח הפרשה מצחי (Fontanelle), קטן אך ברור, הקשור לבלוטת המצח. הפרונוטום שטוח.

המתרבים המכונפים בעלי גוף כהה, בדרך כלל חום כהה עד שחור, ושני זוגות כנפיים קרומיות וארוכות.

הפועלים חסרי כנפיים ועיניים מורכבות, בעלי גוף רך ובהיר בגוון לבנבן עד קרם. הראש מפותח יחסית, והלסתות מותאמות ללעיסה ולגריסה של עץ וחומר צמחי.

תפוצה והתנהגות:

המין טֶרְמִיט מְרֻשָּׁת תואר לראשונה בשנת 1952 בידי Lash במאמר שעסק בטרמיטים שנאספו בירושלים. התיאור המקורי התבסס על פרטים מכונפים שנאספו בשנת 1943 ועל דגימות נוספות של חיילים, פועלים ופרטים צעירים שנאספו בשנת 1947. במחקר המקורי הודגשו מאפייני המתרבים המכונפים, ובייחוד מבנה הקליפאוס האחורי והאזור המקיף את העיניים.

המין טֶרְמִיט מְרֻשָּׁת מוכר מישראל ובספרות הטקסונומית קיימים דיווחים מעיראק ומאיראן, וכן רשומה היסטורית מרומניה. עם זאת, תפוצתו המדויקת מחייבת בדיקה נוספת, במיוחד באזורים שבהם מצויים מינים קרובים של הסוג.

הסוג Reticulitermes כולל מינים רבים, שתפוצתם משתרעת באירופה, באסיה ובצפון אמריקה. חלקם דומים מאוד זה לזה מבחינה מורפולוגית, אך נבדלים במאפיינים גנטיים, בהתנהגות הרבייה, בהרכב הפחמימנים שעל מעטפת הגוף ובתפוצתם הגאוגרפית.

בפרסומים ישנים האוכלוסיות הישראליות נקראו בשם R. lucifugus מין שתואר מאירופה. מחקרים טקסונומיים ופילוגנטיים מאוחרים יותר הראו כי הסוג כולל מספר קבוצות מינים נבדלות, וכי אוכלוסיות המזרח התיכון אינן בהכרח זהות לאוכלוסיות האירופיות שנכללו בעבר בשם זה. באירופה מוכרים כמה מינים מקומיים של הסוג, ובהם R. lucifugus,  הנפוץ בעיקר באיטליה ובאזורים סמוכים; R. grassei המוכר מחצי האי האיברי ומדרום־מערב צרפת; ו־R. Banyulensis המצוי באזורים ים־תיכוניים במערב אירופה. באירופה מצוי גם המין R. flavipes שמוצאו בצפון אמריקה. מין זה התבסס באזורים מסוימים בצרפת ובמדינות נוספות.

מינים נוספים מוכרים מדרום־מזרח אירופה ומאגן הים התיכון המזרחי, ובהם R. urbis, R. balkanensis ו־R. Aegeus וגם המין R. clypeatus מישראל.

יש ראיות לכך שהמחזורים הקרחוניים של הפלייסטוקן השפיעו על תפוצתם ועל המבנה הגנטי של מיני הסוג Reticulitermes באירופה ובמזרח הים התיכון. עם זאת, חשוב להבחין בין השפעת תקופות הקרח על התפוצה והבידוד הגאוגרפי של אוכלוסיות לבין היווצרותם של מינים חדשים. ההשערה הסבירה היא ששינויים אקלימיים וגאוגרפיים במהלך הפלייסטוקן תרמו לבידוד אוכלוסיות, לשימורן באזורי מקלט ולהתפשטותן מחדש בתקופות חמות יותר.

המחקרים הגנטיים הצביעו על קשר פילוגנטי בין אוכלוסיות R. clypeatus מישראל לבין שושלות ממזרח הים התיכון, בעיקר מדרום טורקיה ומיוון. הדבר מעיד על היסטוריה אבולוציונית משותפת באזור, אך אינו מלמד בהכרח שהמין הישראלי התפשט לישראל בעקבות נסיגת הקרחונים.

אפשר להציע שלושה מנגנונים שעשויים להסביר את תפוצתו:

  • הישרדות באזורי מקלט מקומיים: אוכלוסיות קדומות יכלו להתקיים בלבנט גם בתקופות קרות יותר, באזורים שבהם נשמרו תנאי לחות וטמפרטורה מתאימים.
  • בידוד גאוגרפי ואקלימי: שינויים באקלים ובתפוצת הצומח יכלו לצמצם את הקשר בין אוכלוסיות בלבנט לבין אוכלוסיות באנטוליה ובבלקן.
  • התפשטות מחודשת: בתקופות חמות ולחות יותר יכלו אוכלוסיות להרחיב את תחום תפוצתן ולהתקרב זו לזו.

בישראל המין מוכר בעיקר מהאזורים הים־תיכוניים ומבתי גידול שבהם קיימת לחות קרקע מספקת. הוא נפוץ בצפון הארץ ובמרכזה, לרבות שטחים טבעיים, יערות נטועים, מטעים, גינות ואזורים מיושבים. בספרות הישראלית צוין כי המין אינו אופייני לאזורים המדבריים של הארץ. מבדיקות שטח לא נמצאה פעילות של המין דרומית לקו באר שבע.

טרמיט מרושת הוא מין תת־קרקעי, שמושבותיו מתפתחות בקרקע ובסמוך למקורות מזון עשירים בתאית. הפרטים פעילים בתוך הקרקע, מתחת לעצים מתים, בגזעים נרקבים, בשורשים ובחלקי עץ המצויים במגע עם הקרקע.

לאחר המעוף הם משילים את כנפיהם, וזכר ונקבה מתחברים לזוג ומאתרים מקום מתאים להקמת המושבה.

הנקבה מתחילה להטיל ביצים, והמושבה גדלה בהדרגה עם התפתחות הצאצאים. במושבות מבוססות עשויים להיווצר מתרבים חלופיים, היכולים להשתתף ברבייה בתוך המושבה, ובמקרים מסוימים להחליף מתרבים ראשוניים שאבדו.

במין קיימת כת פועלים אמיתית, המבצעת את מרבית עבודות מרבית עבודות המושבה, ובהן איסוף מזון, חפירת מחילות, בניית מעברים וטיפול בצאצאים

הפועלים נעים באמצעות מערכת מחילות תת־קרקעיות ומעברים מוגנים. כאשר מקור מזון נמצא מעל פני הקרקע, הם עשויים לבנות צינורות מעבר המכונים לעיתים צינורות בוץ (Mud tubes). צינורות אלה בנויים מחלקיקי קרקע ומחומרים אורגניים המלוכדים בהפרשות הטרמיטים, ומאפשרים מעבר מוגן תוך צמצום החשיפה להתייבשות ולאויבים.

המין ניזון בעיקר מעץ ומחומר צמחי מת המכיל תאית. הפועלים חודרים לחלקי עץ רכים או לחים יחסית ומכרסמים בהם מחילות פנימיות. פעילותם עשויה להתפתח גם בתוך שורשים ובאזור צוואר השורש של עצים. פירוק התאית מתאפשר באמצעות פעילות אנזימטית ובסיוע מיקרואורגניזמים סימביוטיים במעי האחורי, ובהם פרוטיסטים שוטוניים וחיידקים. תוצרי התסיסה משמשים מקור אנרגיה לטרמיטים.

הקן תת־קרקעי וכולל מערכת של מחילות, חללים ואזורי פעילות המקשרים בין מקומות הקינון למקורות המזון. במין זה עיקר מערכת הקינון נסתרת בתוך הקרקע ובחומר העצי שבו פועלים הטרמיטים.

המושבה עשויה לנצל במקביל מספר מקורות מזון, ובהם שורשי עצים, גזעים נרקבים, ענפים מתים וחלקי עץ המצויים במבנים. מערכת המחילות מאפשרת לפועלים לנוע בין מקורות המזון תוך שמירה על תנאי לחות מתאימים.

במקומות שבהם קיימת פעילות ממושכת עשויים להיווצר חללים בתוך העץ, ובהם מצטברים חומרי בנייה, הפרשות וחלקיקי קרקע. לעיתים נותרים פני העץ החיצוניים שלמים יחסית, אף שחלקו הפנימי כבר נפגע.

בסוג זה קיימת התמיינות התפתחותית בין מסלול המוביל למתרבים מכונפים לבין מסלול של פרטים חסרי כנפיים המבצעים את עבודות המושבה. הפועלים שייכים למסלול חסר הכנפיים, אך בניגוד לפועלים של מיני טרמיטים מפותחים מסוימים, חלקם עשויים לשמור על יכולת להתמיין למתרבים חלופיים.

בסביבה הטבעית משתתף טרמיט מרושת בפירוק עץ מת וחומר צמחי עשיר בתאית. פעילותו תורמת למחזור החומר האורגני בקרקע ולפירוק שורשים, גזעים וענפים מתים. עם זאת, בישראל נחשב המין לאחד הטרמיטים בעלי החשיבות הכלכלית, בשל יכולתו לפגוע בעצים חיים ובחלקי עץ במבנים.

במחקר שדה ממושך שנערך בישראל על טרמיטים בעצים, תועדה פעילות של אוכלוסיות שיוחסו ל־R. clypeatus במיני עצים שונים, ובהם אורן איקליפטוס, צפצפה, ודולב פעילות תועדה גם בעצי פרי ובהם תפוח, שזיף, זית והדרים, וכן בגפנים.

הטרמיטים עשויים לפגוע בשורשים ובצוואר השורש, ולעיתים לחדור לחלקי עץ פגועים או מוחלשים. פגיעה ממושכת עלולה להחליש את העץ, אך אין להניח שכל פעילות טרמיטים בעץ חי היא הגורם הראשוני להיחלשותו.

במבנים עלולים הפועלים לפגוע במשקופים, בקורות, ברצפות עץ, ברהיטים ובמוצרי עץ אחרים. הפגיעה עשויה להתפתח בחלקיו הפנימיים של העץ, ולכן לא תמיד ניתן להבחין בה בשלבים הראשונים. טרמיט מרושת קשור בדרך כלל למערכת קינון תת־קרקעית ולמקורות לחות בקרקע או בעץ.

התמונות צולמו ביער בין שמן וביער שוהם. מידע על תפוצת המינים שתועדו בישראל נמצא באוסף טרמיטים של PHTCenter.

Cryptotermes brevis

טֶרְמִיט קָרִיבִּי
West Indian drywood termite

Cryptotermes brevis

טֶרְמִיט קָרִיבִּי
West Indian drywood termite

במתרבים מכונפים בעלי גוף גלילי בגוון חום עד חום־צהבהב. הכנפיים קרומיות ושקופות, ולאורך שפתן הקדמית עד ארבעה עורקים מעובים וכהים. החיילים בעלי קופסית ראש גדולה, כהה ומקומטת ולסתות קצרות וחזקות. נחשב המין לאחד הפולשים הנפוצים והמזיקים ביותר בעולם במשפחה זו. מין זר שהתבסס בישראל.

מאפיינים טקסונומיים

המין טֶרְמִיט קָרִיבִּי (שם מדעי: Cryptotermes brevis (Walker, 1853)) מתאפיין במתרבים מכונפים בעלי גוף גלילי בגוון חום עד חום־צהבהב. הכנפיים קרומיות ושקופות, ולאורך שפתן הקדמית ניכרים שלושה עד ארבעה עורקים מעובים וכהים. אורכם הכולל של המתרבים המכונפים, לרבות הכנפיים נע מ-10 עד 12 מ"מ.

החיילים בעלי קופסית ראש גדולה, כהה ומקומטת, בגוון חום כהה עד חום־שחור, ובלסתות קצרות וחזקות. חלקו הקדמי של הראש קטום, מוקשח ומותאם לחסימת פתחי מנהרות. תופעה המכונה פרגמוזיס (Phragmosis). אורך גוף החיילים נע בדרך כלל מ-4 עד 5 מ"מ.

הפרונוטום (גבית פרק החזה הראשון) רחב יחסית אצל החיילים, ורוחבו דומה לרוחב הראש או גדול ממנו. כרית ההצמדה (Arolium) בין ציפורני פיסת הרגל חסרה.

תפוצה והתנהגות

תחום תפוצתו הטבעי של המין טֶרְמִיט קָרִיבִּי לא היה ידוע במשך שנים רבות. שמו האנגלי מתייחס לאזור האיים הקריביים ותיאורו המדעי הראשון מתבסס על דגימות שנאספו בג'מייקה. מחקרים ביוגאוגרפיים מצביעים על כך שמוצאו הטבעי של המין באזור החוף המדברי של פרו וצפון צ'ילה, שבו שוררים תנאי יובש קיצוניים. באזור זה הוא מתקיים גם בעץ מת של עצים חיים ומתים, בעיקר בבתי גידול הסמוכים לערוצי נחלים ובאזורים חקלאיים מושקים.

משערים שהפצתו הראשונית אל אזורים אחרים באמריקה ולאיים הקריביים התרחשה באמצעות ספינות עץ וסחורות נגועות בתקופת ההתפשטות הקולוניאלית האירופית. בהמשך תרמו המסחר הבין־לאומי והובלת רהיטים, חומרי בנייה ומוצרי עץ להרחבת תפוצתו לאזורים נוספים בעולם.

כיום נחשב המין לאחד הפולשים הנפוצים והמזיקים ביותר בעולם במשפחה זו. הוא התבסס באזורים טרופיים וסובטרופיים רבים, ובהם האיים הקריביים, פלורידה, הוואי, אזורים באמריקה המרכזית והדרומית, אפריקה, אוסטרליה, איים באוקיינוס האטלנטי ואזורים נוספים בעולם. המין תועד גם במקומות חריגים מבחינת תנאי האקלים והגובה, לרבות בוגוטה שבקולומביה. דיווחים ממקומות כאלה אינם מעידים בהכרח על קיומן של אוכלוסיות מבוססות בטבע. בישראל הוא ככל הנראה הוחדר בתחילת שנות ה־2000. עם זאת, מועד ההחדרה המדויק ומידת התבססותו בארץ אינם ברורים דיים.

באזורים שאליהם פלש, המין מתפתח בעיקר בעץ מעובד המוגן מפני גשם וממקורות מים חופשיים, כגון קורות עץ במבנים, רהיטים, דלתות, משקופים, רצפות עץ וחלקי עץ בסירות. יכולתו להתקיים בתוך עץ יבש יחסית, ללא מגע עם הקרקע, מאפשרת את העברתו למרחקים גדולים באמצעות פעילות אנושית.

עם זאת, המין אינו מוגבל לחלוטין למבנים ולעץ מעובד. בשנת 2023 פורסם תיעוד של אוכלוסיות שהתפתחו בתנאי שטח באזור דח'לה שבסהרה המרוקאית, בתוך עץ מת של עצים ובגבעולים חלולים של צמחים. תנאי האקלים באזור זה דומים לאלה השוררים בתחום תפוצתו הטבעי בדרום אמריקה.

מעופי הכלולות מתרחשים בשעות הדמדומים והלילה, בדרך כלל בעונות חמות, ומועדיהם משתנים בהתאם לאזור הגאוגרפי ולתנאי הסביבה. המתרבים המכונפים נמשכים למקורות אור, והופעתם בתוך מבנים עשויה להיות אחד הסימנים הראשונים לנגיעות.

לאחר מעוף הכלולות משילים המתרבים את כנפיהם, וזכר ונקבה מתחברים לזוג. הזוג מאתר סדק, חריץ או חלל מתאים בעץ, חוצב תא ראשוני ואוטם את פתחו. בתא זה מתרחשת ההזדווגות, והנקבה מתחילה להטיל ביצים. בהמשך מתרחבת מערכת המחילות בהתאם לגידול המושבה.

המושבה מתפתחת בתוך העץ, המשמש מקור מזון ומחסה, ללא צורך בקשר ישיר עם הקרקע. במין אין כת פועלים אמיתית וקבועה, ואת עבודות המושבה מבצעים בעיקר פועלים מדומים (Pseudergates), שהם פרטים צעירים בעלי גמישות התפתחותית. הם חוצבים מחילות בעץ, ניזונים ממנו, מטפלים בצאצאים ומזינים את החיילים ואת יתר הפרטים במושבה.

המין מסוגל לפתח מתרבים חלופיים (Neotenic reproductives) מתוך פרטים צעירים במושבה. יכולת זו עשויה לסייע בהמשך הרבייה לאחר אובדן המתרבים הראשוניים או לאחר התפצלות חלק מהמושבה, ולתרום לשרידותה.

המושבות קטנות יחסית, אך מושבות מפותחות עשויות לכלול מאות פרטים. התפתחותן איטית, והן עשויות להתקיים במשך שנים רבות בתוך אותו פריט עץ. קצב ההתפתחות מושפע מטמפרטורה, מלחות, מאיכות העץ ומתנאי הסביבה. בתנאים שתוארו בספרות, החיילים הראשונים עשויים להופיע כשנתיים עד שלוש לאחר ייסוד המושבה, ואילו המתרבים המכונפים הראשונים מופיעים בדרך כלל לאחר כחמש שנים. במושבות בוגרות עשויים להיווצר מתרבים מכונפים נוספים בתקופות המתאימות למעופי כלולות. מושבות עשויות להתקיים למעלה מעשר שנים.

המין ניזון מעץ יבש יחסית, מעצים קשים ורכים כאחד. פירוק התאית מתאפשר באמצעות מיקרואורגניזמים סימביוטיים החיים במעי האחורי. הטרמיטים מנצלים את הלחות המצויה בעץ ואת המים הנוצרים בתהליכים מטבוליים, ומסוגלים להתקיים ללא גישה למקור מים חופשי.

המין נחשב למזיק כלכלי חשוב של מבנים, רהיטים ומוצרי עץ. הנזק למוצרי עץ נגרם כתוצאה מחציבת מערכת מנהרות בתוך העץ ונזקיו עשויים להתפתח לאורך שנים מבלי להתגלות.

התמונות צולמו בבניין רב־קומות בתל אביב, שבה התגלתה נגיעות בטרמיטים בין שכבות רצפת פרקט מעץ שיובא מארצות הברית. הנגיעות התגלתה בעקבות מעוף כלולות שהתרחש בתוך הדירה. במהלך הבדיקה נמצאו פרטים מכתות שונות, ובהם מתרבים, חיילים ופועלים מדומים, וכן ביצים שהוטלו במושבה. ממצאים אלה מעידים על קיומה של מושבה פעילה שהתפתחה בתוך העץ.