המין נפוץ מאוד בדרום אסיה ואזור האינדו-פסיפי: הודו, בנגלדש, סין, אינדונזיה, ופפואה גינאה אבל נגיעות דווחה גם מאזורים באוסטרליה, אפריקה, אירופה, צפון אמריקה (התבססות בפלורידה), מרכז אמריקה, הקריביים ודרום אמריקה להם פלש המין. באזורים אילו לא ברור האם האוכלוסייה התבססה או היא  רק אזורית או זמנית. התמונות צולמו בישראל במוצרי עץ מעובד שיובאו לישראל ואין דיווחים אחרים של מין זה מישראל (תיעוד נשמר באוסף PHTC). המין מתפתח בתוך עץ יבש והוא מזיק חשוב של מוצרי עץ מעובדים המיוצרים מגזעי עץ קשה עונתי העשירים בעמילן. בעולם דווח על נגיעות בלפחות 35 מיני עצים רחבי עלים המשמשים בתעשיית העץ. חומר גלם זה משמש כעץ מנוסר בתעשייה לבנית אריזות, משטחים, דיקט, רהיטים ומוצרים אחרים. הזחלים ניזונים בשכבה החיצונית של העץ עד לעומק של כ- 10 ס"מ בעץ קשה אבל בעצים רכים יותר הם יכולים לחדור לעומק גדול יותר. התפתחותו בעץ מעובד מאפשרת למין לעבור בין אזורים גאוגרפים שונים תוך ניצול מערך התעבורה המסחרי. יכולות אילו הפכו אותו למזיק הסגר במדינות רבות אשר דורשות פעילות הדברה באמצעות ביצוע טיפול טרמי או טיפול באיוד בגז מטיל-ברומייד על פי הנחיות הבינלאומיות של פרוטוקול ISPM No.15 או במקרים קיצוניים השמדה של המוצר. מחזור החיים תואר בעבודת מחקר מהודו. הנקבות מטילות את הביצים על משטחים מחוספסים של עץ או על גזעי עץ מנוסר בתוך חורים, סדקים או שקעים שהנקבה מכרסמת. הזחלים בצבע לבן עד צהבהב, צורתם מעוקלת ואורכם מגיע עד 15 מילימטרים. הזחלים קודחים מחילות בתוך העץ תוך כדי תנועתם שקוטרם הוא כ-6 מ"מ כשהם מותירים מאחוריהם את העץ המעוכל בצורת אבקה דקיקה ודחוסה. בעץ נגוע יכולים להתפתח יותר מדור אחד ובסיום התפתחותם נותרת מהמוצר רק מעטה דק של עץ ובתוכו אבקה דקיקה ודחוסה. הבוגרים יוצאים מהעץ על ידי פתיחת חורים בדופן העץ ומתעופפים בחיפוש אחרי בן זוג וסביבת חיים חדשה. משך מחזור חיים אחד אורך בין שנה לשש שנים בהתאם לתנאים הסביבתיים הקיימים בתוך העץ.

מין זה נחשב לאחד המינים הפלשים הבעייתיים בעולם וחדר לישראל בסביבות אמצע שנות העשרה של המאה ה- 21. רדיוס איסוף המזון של הפועלים דרך תעלות תת-קרקעיות מגיע עד 100 מ'. נכון להיום המין נימצא רק בתחום העיר פתח תקווה. למרות שמין זה בעל קן פעיל בתת- הקרקע, קינים יכולים להתבסס גם בתוך מבנים ללא קשר לקרקע.

בסביבתו הטבעית ניתן לזהות את פעילותו כשהוא ניזון על זרדים ועצים יבשים או מתחת לפסולת עץ בשדה (תמונה). מין זה הוא המזיק החשוב בין מיני הטרמיטים בישראל ונמצא חודר לבתים בכל הארץ. המודעות לקיום מזיק זה התעוררה בציבוריות הישראלית כשנגרמו נזקים כבדים לבתים אשר נבנו בבניה קלה בישובים כמו ירוחם, דימונה באר שבע. במבנים אילו ניתן היה לראות את המנהרות שבונה המין כדי לעקוף מכשולים ואת משטחי ההזנה הגדולים בתוך חדרי הבתים וביסודות המבנה מהעץ. היום ניתן לראות חדירה של המין גם למבנים רגילים בערים רבות כראשון לציון, תל אביב, אבן יהודה ועוד מקומות ישוב רבים בהם ניזון המין על ספרים, רצפות פרקט, רהיטים וארונות בתוך הבתים. רוב התכשירים המיושמים בישראל והטכנולוגיה המבוצעת להדברה או בקרת מזיקים כנגד טרמיטים בישראל מתבססת על ההתמודדות עם מין זה.

טֶרְמִיט מְרֻשָּׁת הוא אחד המינים החשובים למחזורם של חומרי עץ מת בטבע, ובישראל מין זה נימצא בכל יערות האורנים בהם הוא ניזון מגדמי גזעי עצים ועצים מתים אותם הוא מפרק. במטעים הוא ידוע כחרק מזיק עקב הנזק שהוא גורם לעצי הפרי ולגפנים. באירופה קיימים מספר מינים המשתייכים לאותו הסוג ונחשבים למזיקים חשובים (אוסף טרמיטים של PHTCenter).

טרמיט החולות מתפתח בתוך קן תת קרקעי המורכב מחרדים המחוברים ביחד על ידי גלריות צרות. הוא ניזון על פסולת עץ שונה כזרדים, הפרשות בעלי חיים, עשבוניים ועלים מתים. בחצבה מצאתי אותם בונים גלריות בתוך שכבת הזרדים והעלים המתים של האשלים ובראשון לציון מתחת פסולת עץ לבניין. הקינים גדולים ומספר הפרטים יכול להגיע למאות אלפים.

במקומות להם פלש מין זה הוא נמצא פעיל רק במבנים ולא באזורים פתוחים והקן התפתח ונדד בתוך עץ מועבד בלבד. להישרדותו המין איננו נזקק למקור מים חיצוני ומקבל את כול הנדרש ממים הקשורים לעץ בלבד. בדרך כלל מעופי הכלולות הם בחודשים אפריל עד יוני לפני העונה הגשומה אבל ניתן לראות מעופי כלולות כל השנה. לאחר המעוף זוג שהתחבר בונה תא ראשוני בסדקים בעץ ומתחיל בבניית הקן. לאחר שנתיים או שלוש מתחילים להופיע בקן חיילים ופרטים מתרבים מכונפים לא מופיעים בקן אלא רק בבגרותו לאחר כ- 5 שנים. הערכה היא שקן כזה מתקיים לפחות במשך 10 שנים או עד העלמות מקור המזון שלו.

בטבע, טרמיט סיני מתפתח בתוך האזורים המתים של שיחים החיים באזורי חולות כאשר הקן הוא תת-קרקעי. הקן ברוב המינים במשפחה זו מכיל לא יותר ממספר מאות של פרטים ובטרמיט סיני דווח על קינים בהם חיים עד 6000 פרטים (בממוצע כ- 1300 פרטים). הקן של טרמיט סיני בנוי מאוסף של תעלות וחללים בעץ, כאשר רוב התעלות נחפרות בכיוון סיבי העץ. תחילת התבססות הקן היא תת קרקעית כאשר עם התבגרות הקן וחיפוש של המזון משנה כל הקן את מיקומו בהתאם לזמינות המזון גם לאזורים מעל פני הקרקע. קינים המתפתחים בתוך מגורי האדם בחיפוש אחר מקורות מזון מתגלים עקב נזק למשקופי דלתות, ריהוט, כבלי חשמל וטלפון תת-קרקעיים ועוד. הקינים יכולים להתפתח בקומה מסוימת ולעבור בין הקומות דרך התקרות/רצפות.