תפוצת המין עַנְפָּנִית הַתְּבוּאָה עולמית ומלווה את האדם.

הנקבה מטילה במשך חייה כ־300–500 ביצים בין גרעיני התבואה או על פניהם. לאחר הבקיעה חודר הזחל הצעיר אל תוך גרעין שלם, שבו הוא ניזון מהאנדוספרם, מכלה את מרבית תוכנו, מתגלם בתוכו, ולעיתים נותר מן הגרעין רק קליפתו.

בתנאים מיטביים (כ־34°C ולחות יחסית של כ־70%) עשוי מחזור החיים להסתיים בתוך כ־25–30 ימים. הבוגרים עשויים לחיות ארבעה עד שישה חודשים, בהתאם לטמפרטורה ולזמינות המזון.

המין עַנְפָּנִית הַתְּבוּאָה מהווה מזיק חשוב מאוד של מוצרי מזון מאוחסן ובהם: חיטה, שעורה, שיבולת־שועל, אורז, תירס, שיפון, סורגום, אפונה, חמצה ודגניים נוספים. הבוגרים מסוגלים לכרסם גם פלסטיק דק, קרטון ונייר, ולחדור לאריזות מזון סגורות ולפגוע במוצרי מזון ארוזים באחסון כאורז, פסטה ואחרים. התפתחותו בגרעיני סויה ובעדשים מוגבלת מאוד, ולכן אינן נחשבות פונדקאים מתאימים.

הנגיעות עשויה להתחיל כבר בשדה ולהימשך גם במהלך האחסון, אך במקרים רבים היא מתפתחת לראשונה דווקא במחסנים כתוצאה מהתרבות מהירה של האוכלוסייה. בניגוד למיני מחסן רבים, גם הבוגרים ניזונים מהגרעינים וממשיכים לגרום לנזק במשך כל חייהם, נוסף על הנזק הנגרם על־ידי הזחלים. הבוגרים מעופפים היטב ומסוגלים לעבור בין שדות, ממגורות ומחסנים, ולכן הנגיעות עלולה להתחיל עוד בשדה ולהימשך במהלך האחסון. הזכרים מפרישים פרומון מין המושך נקבות ובוגרים נוספים אל מקור המזון, תכונה התורמת להתפתחות מהירה של מוקדי נגיעות.

באוכלוסיות צפופות פעילות החרקים מגבירה את טמפרטורת מסת הגרעינים, תופעה המאיצה את קצב התפתחות המזיק ועלולה לגרום להתחממות עצמית של התבואה, להתפתחות עובשים ולפגיעה באיכות המוצר.

ההדברה במחסנים מתבצעת בדרך כלל באמצעות איוד בגזים מתאימים, ולעיתים גם באמצעות קירור, טיפול בחום ואווירות מבוקרות. במדינות רבות דווחו אוכלוסיות שפיתחו עמידות לחלק מחומרי ההדברה ולגז הפוספין, ולכן מומלץ לשלב ניטור, תברואה ושיטות הדברה נוספות במסגרת ממשק משולב.