אסופת צילומי חרקים
חיפוש לפי שם מדעי
חלוקה לפי מזיקים
חלוקה לפי נושא
תגיות כלליות
- Coleoptera
- Meloidae
Meloidae
רְפוּאָנִיתִיִּים (שם מדעי: Meloidae Gyllenhaal, 1810) היא משפחת חיפושיות בגודל בינוני עד גדול, המתאפיינת בגוף מאורך ורך יחסית, ראש המוטה מטה, ועיניים בעלות צורה כלייתית אופיינית. במינים רבים מופיעים צבעים בוהקים, לעיתים עם דגמים שחורים, המשמשים צבעי אזהרה לטורפים. מינים רבים מציגים דו־צורתיות זוויגית (דימורפיזם), ולעיתים המחושים או חלקי גוף אחרים שונים בין הזכר והנקבה.
בני המשפחה מתאפיינים בהתפתחות ייחודית הנקראת על־גלגול או התפתחות היפרמטמורפית (Hypermetamorphosis) שבה מופיעים שלבי זחל שונים מאוד זה מזה בצורתם ובאורח חייהם.
הנקבות מטילות מספר רב של ביצים בקרקע. הזחל הראשון, הקרוי תלת־ציפורן (triungulin) הוא פעיל מאוד ומחפש באופן עצמאי מקור מזון, או נאחז בחרקים אחרים, לרוב דבורים, וכך מועבר לקן שבו ימשיך את התפתחותו. הזחלים מתפתחים בעיקר בקנים של דבורים יחידאיות, שם הם ניזונים ממזון הזחל ולעיתים גם מזחלי הדבורים עצמם, או בתוך תיקי ביצים של חגבים, שבהם הם טורפים את הביצים.
הבוגרים ניזונים מעלים, מאבקת פרחים ומצוף, ולעיתים עלולים לגרום נזק לצמחי תרבות כאשר הם מופיעים במספרים גדולים. אורך גוף הבוגרים במשפחה נע מ-5 עד 40 מ"מ אך ברוב המינים נע מ-10 עד 25 מ"מ.
בהמולימפה של מינים רבים מצוי החומר קנתרידין (cantharidin) תרכובת רעילה המשמשת מנגנון הגנה מפני טורפים. כאשר החיפושיות מופרעות, הן עשויות להפריש טיפות המולימפה דרך מפרקי הרגליים או אזורים אחרים בגוף (תופעה הידועה כ־reflex bleeding) וכך להרתיע טורפים. הקנתרידין שימש בעבר את האדם הן ברפואה והן כרעל, כאשר ההבדל בין שימוש תרפויטי להרעלה תלוי במינון. בעת העתיקה נחשב החומר כאפרודיזיאק, והופק בעיקר מהמין הידוע בשם "הזבוב הספרדי" (Lytta vesicatoria) במגע עם עור האדם גורם החומר להיווצרות שלפוחיות, ובעבר נעשה בו שימוש רפואי להסרת יבלות ונגעי עור, אם כי כיום השימוש בו מוגבל בשל רעילותו. אצל בעלי חיים אוכלי עשב, ובמיוחד סוסים, בליעת חיפושיות מהמשפחה יחד עם מספוא בזמן הפריחה עלולה לגרום להרעלה חמורה ואף לתמותה, שכן הקנתרידין נשאר פעיל גם בגופות החיפושיות לאחר מותן.
בעולם תוארו למעלה מ־2,500 מינים בכ־120 סוגים, ומהם ידועים כ־70 מינים בישראל. תפוצת המשפחה קוסמופוליטית, עם עושר מינים גבוה באזורים יבשים וחמים.
רשימת מינים
מידע נוסף
המין (שם מדעי: Alosimus brevicornis (Abeille de Perrin, 1880)) מתאפיין בכנפי חפייה שחורות אחידות. הראש שחור, ואילו פרק החזה הראשון כתום ובקדמתו כתם שחור אופייני. המחושים שחורים וקצרים יחסית, בהתאם לשם המין (brevicornis = קצר־מחושים). הרגליים שחורות. הגוף מאורך וצר יחסית. בפרסומים נרשם כי אורך גוף הבוגר נע בדרך כלל מ-8 עד 12 מ"מ, אולם פרטים גדולים יותר מוכרים מן השדה, ומדידות שאספתי בשדה הפרטים המצולמים כאן היו באורך של 14 עד 18 מ"מ. יתכן ופער זה נובע מכך שבמשפחת הרְפוּאָנִיתִיִּים קיימת שונות גדולה תוך-אוכלוסייתית היכולה לנוע לעיתים 40–60 אחוז הבדל אורך. הבדלים הנובעים מזמינות המזון לזחלים והבדלים בין הזוויגים. יתכן וכאן מדובר בשונות גאוגרפית ובנקבות מפותחות.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין משתרעת באזור הלבנט והאזור האירנו־אנאטולי, והוא דווח מישראל, ירדן, סוריה, לבנון, טורקיה ואיראן. בישראל המין נדיר יחסית ונמצא בעיקר בבתי גידול פתוחים באזורי ספר, בתות ושטחים עשבוניים.
בדומה לשאר בני המשפחה מחזור החיים כולל התפתחות היפרמטמורפית. הזחל הראשוני הפעיל חודר לקיני דבורים קרקעיות, שם הוא ניזון ממאגר המזון שנאגר עבור זחלי הדבורה ולעיתים גם מביצת הפונדקאי. לאחר מספר דרגות זחל מתרחשת ההתגלמות בקרקע או בתוך קן הדבורה. הפונדקאים המדויקים של המין אינם ידועים, אך קרוב לוודאי שמדובר בדבורים קרקעיות.
הבוגרים פעילים בעיקר באביב וניזונים מאבקנים ולעיתים גם מצוף של פרחים שונים.
הפרטים צולמו בשוהם.
מידע נוסף
המין (שם מדעי: Cerocoma bernhaueri Pardo Alcaide, 1977) מתאפיין בכנפי חפייה בגוון ירוק או כחול מתכתי, בעוד הראש, המחושים והרגליים בעלי גוון צהוב בולט. שילוב צבעים זה מהווה צבעי אזהרה אופייניים לבני המשפחה, המכילים את החומר הרעיל קנתרידין. אורך גוף הבוגר נע בדרך כלל מ-8 עד 11 מ"מ.
במין זה מתקיים דימורפיזם זוויגי ברור. לזכרים מורפולוגיה ייחודית של המחושים (מחושי זכר מעובים ומעוותים) ולעיתים גם של חלקי הראש והחזה הקדמי, המשמשת בהתנהגות חיזור ובהתקשרות בין הזוויגים.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין משתרעת באזור האירנו־אנאטולי והמזרח הים־תיכוני, והוא דווח מאיראן, אזרבייג'ן, מזרח טורקיה, סוריה, לבנון, ירדן וישראל. בישראל המין מופיע בעיקר באזורי ספר ובבתי גידול פתוחים.
הבוגרים ניזונים בעיקר מאבקנים וצוף של צמחים ממשפחת המורכבים ולעיתים גם ממשפחת הסוככיים.
בדומה לשאר בני משפחת Meloidae מחזור החיים כולל התפתחות היפרמטמורפית. הזחל הראשוני הפעיל חודר לקיני דבורים קרקעיות כאשר לרוב הוא אינו משתמש בפרחים כפלטפורמת מארב, שם הוא מתפתח תוך ניצול המזון שנאגר עבור צאצאי הדבורה ולעיתים גם תוך טריפה של ביצת הדבורה. לאחר מספר דרגות זחל מתרחשת ההתגלמות בקרקע או בתוך הקן. הבוגרים פעילים בעיקר באביב.
התמונות צולמו בקרבת שיטים על גבי קחוון הנגב (Anthemis melampodina) ושלח הערבות (Erucaria rostrata).
.
מידע נוסף
המין (שם מדעי: Euzonitis quadrimaculata (Pallas, 1782)) מתאפיין בבוגר בעל כנפי חפייה בגוון כתום ועל כול אחת 2 כתמים שחורים והוא מכוסה בשערות צפופות וקטנות הנותנות לו מראה קטיפתי. הכסוי של הכתמים השחורים משתנה בין הפרטים. הכנף יכולה להיות שחורה עם כתם כתום בודד בחלקה הקדמי, שילוב של שלוש רצועות שחורות בעובי משתנה, או ככתמים עגולים כשהכתם המרכזי מתחבר אל שולים תחתונים שחורים. הראש ופרק החזה הראשון שחורים. אורך גוף הבוגר כ-14 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין משתרעת באסיה ממונגוליה, טורקמניסטן, אוקראינה, אירן, עירק, ארמניה, סוריה, ישראל וטורקיה אל דרום ומרכז אירופה כולל בולגריה, אוסטריה, קרואטיה, קפריסין איטליה, צרפת ועד פורטוגל. בצפון אפריקה דווחה התפוצה מתוניס ומרוקו. הפרטים הכהים יותר צולמו באזור רמת אביב והבהירים בשוהם.
מידע נוסף
המין לִידִית חוּמַת כָּנָף (שם מדעי: Lydus humeralis (Gyllenhal, 1817)) מתאפיין בבוגר בעל גוף שחור כשעל כנפי חפייה בקרבת פרק החזה הראשון כתם בגוון כתום. גודלו של הכתם שונה בין הפרטים ויש פרטים בהם הכנף כולה בגוון כתום. אורך גוף הבוגר נע מ-12 עד 20 מ"מ. תפוצת לִידִית חוּמַת כָּנָף כוללת את טורקיה, סוריה, ירדן וישראל.
מידע נוסף
המין (שם מדעי: Lydus tarsalis (Abeille de Perrin 1880)) מתאפיין בבוגר בעל גוון גוף שחור. כנפי חפייה כתומות ויש להן מידה מסוימת של שקיפות. על כנפי החפייה ניתן לראות את העורקים הבולטים בגוון כתום. הגוף מכוסה כולו בשערות לבנות. אורך גוף הבוגר כ-23 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין כוללת את אירן, טורקיה, לבנון, קפריסין, סוריה, ירדן וישראל. תיאור של המין במרשתת מצומצם ואני מתבסס בזיהוי על מספר תמונות בודדות כולל התמונה באתר הטבע הישראלי. קיים דמיון בין מין זה לתת-המין מאיטליה של מין בשם L. trimaculatus italicus אבל השוואה עם התמונות מאיטליה נראה כי דגם העורקים שבכנף החפייה במין זה שונה מזה המופיע בפרטים שצולמו באיטליה. התמונות צולמו בשוהם ובחדיד.
מידע נוסף
המין (שם מדעי: Lyttolydulus simplicicornis (Pic, 1899)) מתאפיין בבוגר בעל כנפי חפייה כתומות-חומות כשהתפר בין כנפיי החפייה שחור. הראש ופרק החזה הראשון שחורים. הרגלים בגוון הגוף פרט למפרקים ופיסות הרגל שהן גוון שחור. הגוף מכוסה כולו בשערות לבנות קצרות. אורך גוף הבוגר כ-13 מ"מ.
פעילות והתנהגות
חסר תיאור של המין במרשתת, אולם הוא שם מוכר מדעית, ואני מתבסס בזיהוי על מספר תמונות בודדות כולל התמונה באתר הטבע הישראלי ועל פרסום שהגדיר סוג זה בו מתואר המין בשם Lytta suturalis Reitter, 1913 שהוא שם נירדף לשם המוצג כאן. דווח גם כי תפוצת הסוג היא ממערב סהרה ועד למצרים, ערב הסעודית וישראל. התמונות צולמו בקיבוץ נצר סירני.
מידע נוסף
המין (שם מדעי: Mylabris calida (Pallas, 1782)) מתאפיין בבוגר בעל כנפי חפייה בגוון כתום ועל כול אחת 2 נקודות שחורות ו-2 פסים שחורים כשהקו התחתון איננו נוגע בקצה כנף החפייה. הראש ופרק החזה הראשון שחורים. אורך גוף הבוגר כ-29 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין משתרעת באסיה מסין, צפון ודרום קוריאה, מונגוליה אפגניסטן, טג'יקיסטן, טורקמניסטן, אוקראינה, אוזבקיסטן, ארמניה, אזרבייג'ן, מזרח סיביר, עירק, אירן, טורקיה, ועד יוון. דרומה לסוריה, ירדן, ישראל. מצרים, ערב הסעודית ותימן. בצפון אפריקה בטוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.
דווח כי ניתן לראות את הבוגרים על גבי פונדקאים שונים ובהם קייטניות, מצליבים, סולניים, ירבוזיים ומורכבים שונים. הזחלים הם טורפים של הטלות חגבים ממספר מינים.
מידע נוסף
המין מִילְבְּרִית אַרְבַּע הַנְּקֻדּוֹת (שם מדעי: Mylabris quadripunctata (Linnaeus, 1767)) מתאפיין בבוגר בעל כנפי חפייה בגוון אדום ועליו דגם של כתמים שחורים שאיננו אחיד ברמת ההדגשים שלו. הראש ופרק החזה הראשון שחורים. אורך גוף הבוגר נע מ-13 עד 20 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין מִילְבְּרִית אַרְבַּע הַנְּקֻדּוֹת משתרעת באסיה מסין, אפגניסטן, קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן, טורקמניסטן, אוקראינה, מזרח סיביר, עירק, אירן, טורקיה, ועד יוון איטליה, בולגריה, רומניה ועד צרפת באירופה. דרומה לסוריה, ירדן וישראל.
דווח כי ניתן לראות את הבוגרים על גבי פונדקאים שונים ובהם דגניים כשעורה תרבותית, דלועיים כמלפפון, אבטיח ומלון, מצליבים, קייטניות בסויה.
הזחלים טורפים של הטלות חגבים ממספר מינים.
מידע נוסף
המין מִילְבְּרִית סוּרִית (שם מדעי: Mylabris syriaca Klug, 1845) מתאפיין בבוגר בעל גוף שחור המכוסה בשערות שחורות וללא גוונים מתכתיים. כנפי חפייה בגוון אדום או חום-כתום ועליהן דגם של 3 פסי רוחב שחורים נפרדים שלפעמים מתאחים במרכז. הפס התחתון מהווה את השולים של קצה כנפי החפייה. המחושים בעלי 11 פרקים. אורך גוף הבוגר נע מ- 20 עד 32 מ"מ והוא הגדול במשפחה זו בישראל.
פעילות והתנהגות
תפוצת מִילְבְּרִית סוּרִית משתרעת מאירן, ארמניה, דרום טורקיה, יוון, עירק, לבנון, סוריה, ירדן ישראל ודרומה לסיני במצרים. הזחלים טורפים של חרקים, בעיקר על ביצים ועוברים של חגבים. הזחל חודר לתוך קן ההטלה של החגב בקרקע ומתפתח בתוכו כשהוא ניזון על עוברי החגב המתפתחים בתוך הביצים. בסיום התפתחותו הזחל מתגלם בתוך הקרקע. הבוגר ניזון על צמחים ואבקני פרחים. בשעה שהבוגר מרגיש מאוים הוא כמיכל רעיל המשמש לדחיית טורפים.
Nemognatha chrysomelina
הבוגר בעל גוף מוארך בגוון כתום מבריק. כנפי החפייה כתומות ועל כל אחת מהן מצוי בדרך כלל כתם שחור מרכזי, והשוליים התחתונים כהים. פרק החזה הראשון כתום ובמרכזו כתם שחור קטן. המחושים ופיסות הרגל כהים. אורך גוף הבוגר נע מ-7 עד 14 מ"מ. המין דווח מישראל.
מידע נוסף
המין רְפוּאָנִית עֲלִיתִית (שם מדעי: Nemognatha chrysomelina (Fabricius, 1775)) מתאפיין בבוגר בעל גוף מוארך בגוון כתום מבריק. כנפי החפייה כתומות ועל כל אחת מהן מצוי בדרך כלל כתם שחור מרכזי, והשוליים התחתונים כהים. מידת התפשטות הכתמים השחורים משתנה בין פרטים ולעיתים עשויה לכסות חלק גדול משטח כנפי החפייה. הראש כתום והעיניים שחורות. פרק החזה הראשון כתום ובמרכזו כתם שחור קטן. המחושים ופיסות הרגל כהים. אורך גוף הבוגר נע מ-7 עד 14 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין רְפוּאָנִית עֲלִיתִית משתרעת מדרום אירופה (פורטוגל, ספרד, דרום צרפת ויוון), דרך המזרח הים־תיכוני (טורקיה, קפריסין, סוריה, מצרים וישראל), ועד צפון אפריקה (מרוקו ואלג'יריה) ומרכז אסיה (איראן, טורקמניסטן וקזחסטן), וכן בחצי האי ערב (עומן).
בדומה לשאר בני תת־המשפחה, הזחלים מתפתחים כטפילים בקיני דבורים, בעיקר ממשפחת Andrenidae אך גם ממשפחות נוספות של דבורים קרקעיות.
הנקבה מהמין רְפוּאָנִית עֲלִיתִית מטילה את הביצים בקבוצות קטנות על גבי תפרחות של קיפודן (.Echinops sp) ובקיעת הזחלים מתוזמנת עם פתיחת הפרחים. הזחלים הצעירים (triungulin) נצמדים לדבורים המבקרות בתפרחות ומועברים באמצעותן לקן, שם הם משלימים את התפתחותם תוך ניצול המזון שנאגר עבור צאצאי הדבורה ולעיתים גם תוך טריפה של הביצה או הזחל.
הבוגרים ניזונים מצוף ואבקת פרחים ונצפים לעיתים קרובות על תפרחות של מורכבים (קיפודן, דרדר וגדילן). הם בעלי מבנה דמוי צינור המאפשר גישה לצוף בפרחים עמוקים שהוא התארכות ה־galeae (אונות הלסתות התחתונות) לצד זאת, הלסתות מפותחות ומאפשרות גם אכילת אבקת פרחים.
התמונות צולמו ליד טירת יהודה על גבי תפרחות של קיפודן מצוי.
מידע נוסף
המין (שם מדעי: Nemognatha quinquemaculata Suffrian, 1853) מתאפיין בגוף מוארך בגוון כתום מבריק. כנפי החפייה כתומות ועל כל אחת מהן שני כתמים שחורים, כך שבסך הכול ארבעה כתמים בולטים, בנוסף לכתם שחור קטן במרכז פרק החזה הראשון ולעיתים גם כתם כהה באזור בסיס כנפי החפייה. המחושים שחורים, כאשר שני הפרקים הבסיסיים בעלי גוון כתום. הרגליים כתומות, ופיסות הרגליים כהות. אורך גוף הבוגר נע בדרך כלל מ-5 עד 7 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין משתרעת באזור הסהרו־ערבי ובמזרח הים־התיכון, והוא דווח ממרוקו, מצרים, חצי האי ערב וישראל. המין אופייני לבתי גידול מדבריים וצחיחים.
בדומה לשאר בני המשפחה המין מתפתח בהתפתחות היפרמטמורפית. הזחל הראשוני פעיל מאוד ומטפס על פרחים, שם הוא נצמד לחרקים מאביקים, בעיקר דבורים. באמצעותם הוא מועבר לקן, שבו הוא מתפתח וניזון ממזון שנאגר עבור זחלי הדבורה ולעיתים גם מהם עצמם. בהמשך ההתפתחות הזחלים הופכים לפחות ניידים ומתגלמים בקן או בקרקע.
מאפיין בולט של הסוג Nemognatha הוא התארכות ה־galeae (אונות הלסתות התחתונות - המקסילה), היוצרות מבנה דמוי צינור המאפשר גישה לצוף בפרחים עמוקים. מבנה זה אינו יוצר צינור יניקה סגור, אלא פועל באמצעות ספיגה נימית בעזרת זיפים צפופים. לצד זאת, הלסתות מפותחות ומאפשרות גם אכילת אבקת פרחים. במין זה אורך האונות של הלסתות התחתונות הוא מעל למחצית אורך גוף הבוגר (נראה בתמונות).
הבוגרים פעילים בעיקר באביב וניזונים מצוף ואבקת פרחים, לרוב על צמחים ממשפחת המורכבים. התמונות צולמו בקרבת הישוב שיטים בנגב על גבי תפרחות של דרדר המדבר (Centaurea pallescens).
מידע נוסף
המין (שם מדעי: Oenas laevicollis Abeille de Perrin, 1880) מתאפיין בבוגר בעל גוף שחור ומכוסה בשער שחור קצר. פרק החזה הראשון בעל גוון כתום כשבמרכזו הפרדה ללא כיסוי בשער השחור הנותנת לפרק מראה של חלוקה לשני אזורים אלפסים. אורך גוף הבוגר נע מ- 13 עד 15 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין דווחה מירדן וישראל. הבוגרים נצפו כשהם ניזונים על פריחה של סוככיים באזור רמת אביב.
Stenodera palaestina
הבוגר בעל כנפי חפייה בגוון ירוק זית מתכתי. רוב שטח פרק החזה הראשון מכוסה בכתם בגוון ירוק זית מתכתי ושהשולים כתומים אדמדמים כשעליו נקבים קטנים. הרגלים שחורות כאשר קיים שוני בגווני הירך כשעל שתי הזוגות האחוריות כתם כתום. אורך גוף הבוגר נע מ- 9 עד 11 מ"מ. תפוצת המין תוארה מישראל בלבד.
מידע נוסף
המין (שם מדעי: Stenodera palaestina Mařan, 1942) מתאפיין בבוגר בעל כנפי חפייה בגוון ירוק זית מתכתי. רוב שטח פרק החזה הראשון מכוסה בכתם בגוון ירוק זית מתכתי ושולים כתומים אדמדמים כשעליו נקבים קטנים. הרגלים שחורות כאשר קיים שוני בגווני הירך של כל אחת מזוגות הרגליים. בזוג הרגלים הקדמיות הירך שחורה ובמרכזה יש מעט ניקוד אדום. בזוג הרגלים המרכזי מרכז הירך בגוון כתום אדמדם ובקרבת שני המפרקים שחורה ובזוג הרגלים האחוריות הירך בעלת בגוון כתום ובקודקודה היא שחורה. פרק הבטן האחרון כתום והפרק שלפני אחרון כתום רק בשוליו האחוריים. הראש בעל גוון ירוק, כחלחל, מתכתי וגפי הפה שחורות. אורך גוף הבוגר נע מ- 9 עד 11 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין תוארה מישראל בלבד מאזור הגליל התחתון ודרומה עד לאזור לוד. בישראל נמצא מין נוסף S. puncticollis הדומה במבט ראשון למין זה אבל הוא שונה ממנו בכך שפרק החזה הראשון רחב יותר והכתם מוגבל רק למרכזו כך ששוליו הכתומים אדמדמים רחבים יותר. שני פרקי הבטן האחרונים כתומים. הירך בכל אחת מזוגות הרגלים עם כתם כתום אדמדם וכתם שחור בבסיסה (ההגדרה מתבססת על המאמר של Mařan משנת 1942 ומגדיר של הסוג אשר פורסם על ידי Bologna ואחרים בשנת 2002). המין חיי בשטחים פתוחים המאפיינים את האזור הים תיכוני. התמונות צולמו בשוהם.
מידע נוסף
המין (שם מדעי: Zonitis immaculata (Olivier, 1789)) מתאפיין בבוגר בעל כנפי חפייה ופרק החזה הראשון בגוון כתום. הראש והרגלים שחורים. אורך גוף הבוגר כ-15 מ"מ. הזחלים ניזונים על זחלים של דבורי בר.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין כוללת את דרום אירופה מפורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה, יוון ועד לבולגריה וחצי האי קרים. דרומה לטורקיה עד לישראל. הנקבות מטילות ביצים מתחת לתפרחות פרחים. לאחר 4 עד 6 ימים מהביצים בוקע שלב הזחל הראשון הנקרא תלת-ציפורן אשר ממתין לדבורי בר על הפרח. כאשר הדבורה הפונדקאית מגיעה לאסוף מזון על גבי הפרחים נצמדים הזחלים לפונדקאית. הדבורים מסיעות אותם אל קן הדבורה שם הם ניזונים על הזחלי הדבורה המתפתחים בקן. מספר סוגים של דבורי בר משמשים כפונדקאים למין זה ובהם: Anthidiine, Megachiline. הבוגרים צמחונים ופגיעתם בצמח הפונדקאי לפעמים הרסנית.