תפוצת המין פַּרְעוֹשִׁית הַפֶּטֶל מזרח־ים־תיכונית, והיא כוללת את יוון, טורקיה, קפריסין, סוריה, לבנון, ישראל, סיני, עיראק וחלקים מצפון חצי־האי ערב. בישראל המין נפוץ בעיקר באזורים לחים יחסית שבהם גדל הפונדקאי שלו.

הבוגרים והזחלים ניזונים בעיקר מעלי פֶּטֶל קָדוֹשׁ (Rubus ulmifolius). ולעיתים דווחו גם על מיני פטל נוספים. הכרסום יוצר חורים קטנים בעלים ולעיתים גורם להבהרתם ולהתייבשות חלקית של הרקמה. הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונמצאים על העלווה הצעירה של הפונדקאי.

הנקבות מטילות ביצים על צדם התחתון של העלים או על גבעולים צעירים. הזחלים ניזונים מעלוות הפונדקאי במשך מספר שבועות ולאחר מכן מתגלמים בקרקע או בשכבת העלים היבשים הסמוכה לצמח. המין עובר את החורף כבוגר מוסתר בצמחייה יבשה, בסדקי קרקע או מתחת לעלים. באזור הים התיכון עשויים להופיע יותר מדור אחד בשנה, בהתאם לתנאי האקלים וזמינות הצימוח הצעיר של הפונדקאי.

התמונות צולמו במרץ בשמורת בני ציון.

זַרְעוֹנִית סִינִית היא מין קוסמופוליטי המלווה את האדם באמצעות סחר ואחסון של קטניות, וכיום תפוצתה עולמית באזורים טרופיים, סובטרופיים וממוזגים חמים. בישראל היא נפוצה במחסני מזון, בתי אריזה ומתקני אחסון של קטניות.

המין נחשב למזיק חשוב של זרעים וקטניות מאוחסנות. הפונדקאים העיקריים כוללים חִמְצָה, אפונה, מש, שעועית, פול, עדשים וקטניות נוספות. בניגוד למינים מסוימים אחרים של זרעניות, מין זה מסוגל להטיל ביצים גם על תרמילים בשדה וגם על זרעים יבשים באחסון.

המין נחשב למזיק חשוב של זרעים וקטניות מאוחסנות. הפונדקאים העיקריים כוללים חִמְצָה, אפונה, מש, שעועית, פול, עדשים וקטניות נוספות. בניגוד למינים מסוימים אחרים של זרעניות, מין זה מסוגל להטיל ביצים גם על תרמילים בשדה וגם על זרעים יבשים באחסון.

הנקבה מדביקה את הביצים ישירות על פני הזרע. לאחר הבקיעה חודר הזחל אל תוך הגרעין ומתפתח בתוכו באופן סמוי. הזחל ניזון מרקמת הזרע, מתגלם בתוך חלל ההתפתחות ומשאיר סמוך לפני השטח “חלון” דק שממנו מגיח הבוגר. כל ההתפתחות הזחלית וההתגלמות מתרחשות בתוך הזרע (נגיעות סמויה).

משך מחזור החיים תלוי מאוד בטמפרטורה ובלחות. בתנאים חמים ההתפתחות עשויה להימשך פחות מחודש, ולכן באזורים חמים ובמחסנים לא מקוררים עשויים להתפתח דורות רבים בשנה, לעיתים עד 8–9 דורות שנתיים.

נגיעות של המין גורמת לירידה במשקל הזרעים, לפגיעה בכושר הנביטה ולהצטברות זרעים מחוררים ואבק קמחי. מאחר שההתפתחות סמויה בתוך הזרע, גילוי מוקדם של הנגיעות מחייב בדיקות מדגמיות של פתיחת זרעים או שימוש בשיטות אבחון ייעודיות (כדוגמת הרתחה של דגימת זרעים ובדיקה של תכולת הזרעים הצפים על המים).

בישראל המין נחשב למזיק חשוב של מוצרי מזון מאוחסנים, ונגיעות בו עלולה להביא לפסילת סחורה המיועדת לביצוע תהליכי ייצור, שיווק ולאחסון. אמצעי ההתמודדות כוללים אחסון יבש ומקורר, ניטור, אטימה ולעיתים גם טיפולי איוד מבוקרים.

תפוצת המין קַסִּידָה פְּלִשְׁתִּית תפוצת המין משתרעת מהמזרח הים־תיכוני דרך הקווקז ואיראן ועד חלקים ממרכז אסיה. המין דווח מארמניה, גאורגיה, קפריסין, טורקיה, סוריה, לבנון, ירדן וישראל, וכן מאיראן, עיראק, אפגניסטן, קזחסטן, קירגיזסטן וטג'יקיסטן.

הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ ונמצאים על צמחי פונדקאי ממשפחת המורכבים. בישראל תועדו הבוגרים והזחלים על מינים כגון גדילן מצוי, קוצן, דרדר, קוּרְטָם הצַבָּעִים וקנרס תרבותי (ארטישוק).

הנקבה מטילה ביצים בקבוצות קטנות על צדו התחתון של העלה. הזחלים שטוחים ובעלי קוצים קצרים בצדי הגוף. בדומה למינים אחרים בתת־המשפחה, הם נושאים על מזלג בקצה הבטן "מגן" המורכב מהפרשות ומשיירי נשלים, המשמש להסוואה ולהגנה מטורפים.

הזחלים והבוגרים ניזונים מרקמת העלה העליונה ויוצרים אזורי כרסום דמויי "חלון" שקוף. ההתגלמות מתרחשת על גבי הצמח הפונדקאי, בדרך כלל כשהגולם מחובר לעלה.

התמונות צולמו בסביבת שוהם על גבי עלים צעירים של גדילן מצוי.

תפוצת המין עָלִית הַרוֹזְמָרִין המקורית היא באזור הים התיכון, דרום אירופה, צפון אפריקה והמזרח הקרוב. במהלך המאה ה־20 וה־21 הרחיב המין מאוד את תפוצתו בעקבות סחר בצמחי תבלין ונוי ממשפחת השפתניים. כיום הוא נפוץ כמעט בכל מדינות אירופה, כולל בריטניה, אירלנד, הולנד, בלגיה וגרמניה, ותועד גם באזורים נוספים בעולם.

הדיווח הראשון מישראל פורסם על ידי פרידמן  בשנת 2016 בעקבות תצפיות משנת 2015 באזור חיפה. מאז התפשט לאזורים נוספים בארץ, בעיקר באזורים עירוניים וגינות נוי שבהם גדלים צמחי תבלין ארומטיים. המין נחשב למין פולש באזורנו.

הבוגרים פעילים בעיקר בשעות היום. הם מסוגלים לעוף אך ממעטים בתעופה, ובדרך כלל נעים בהליכה כאשר הם מופרעים. או בעת סכנה הם נופלים מן הצמח ומתחבאים בין העלים או בקרקע.

המין ניזון מעלים, ניצנים ולעיתים גם מפרחים של צמחים ממשפחת השפתניים (Lamiaceae) בעיקר רוזמרין, אזוביון, מרווה, תימין ולבנדר, ולעיתים גם נענה וצמחים קרובים נוספים. הן הזחלים והן הבוגרים מכרסמים את רקמת העלה ויכולים לגרום לנזק משמעותי כאשר צפיפות האוכלוסייה גבוהה.

באזור הים התיכון הנקבות מטילות את הביצים בדרך כלל בסוף הקיץ ובסתיו על העלים או בבסיס הצמח הפונדקאי. הזחלים בוקעים ומתפתחים במהלך הסתיו והחורף. הזחל בעל גוף קצר ורחב יחסית, בגוון אפור־לבן עם פסים כהים לאורך הגוף, וראש כהה.

הבוגר בעל נידות נמוכה ולמרות שיש לו כנפי תעופה הוא איננו מעופף ומעדיף ללכת כשהוא מוטרד.

המין עָלִית הַרוֹזְמָרִין ניזון על העלים והפרחים של פונדקאים ממשפחת משפחת השפתניים (Lamiaceae) במיוחד על אזוביון, מרווה, תימין ורוזמרין.

הזחלים בוקעים ומתפתחים במהלך הסתיו והחורף. הזחל בעל גוף קצר ורחב יחסית, בגוון אפור־לבן עם פסים כהים לאורך הגוף, וראש כהה. לאחר השלמת התפתחותם יורדים הזחלים לקרקע ומתגלמים בתוך תא עפר רדוד. שלב הגולם נמשך בדרך כלל 3–4 שבועות, בהתאם לטמפרטורה. הבוגרים החדשים מגיחים באביב ובתחילת הקיץ.

לרוב המין איננו גורם לנזק חמור בצמחי נוי בודדים, אך בגידולים מסחריים של צמחי תבלין ארומטיים הוא עשוי להפוך למזיק בעל חשיבות כלכלית. הפצת פונדקאים ממשפחת השפתניים במסחר הבינלאומי תרמה ככל הנראה להתפשטותו הגלובלית.

התמונות צולמו בכרתים ובאי אוויה, יוון, על גבי שיחי רוזמרין בגינת נוי.

תפוצת המין עָלִית אֲדֻמָּה משתרעת במזרח אגן הים התיכון, וכוללת את טורקיה, קפריסין, סוריה, לבנון, ישראל ומצרים. ייתכן כי תפוצתו משתרעת גם לאזורים סמוכים בירדן ובצפון עיראק, אך הדיווחים משם מועטים.

הבוגרים פעילים בעיקר בחורף, באביב ובתחילת הקיץ, ונמצאים בדרך כלל על גבי צמחי הפונדקאי עליהם הם ניזונים מעלים, ניצנים ולעיתים גם מפרחים. המין דווח מטורקיה על צמחים ממשפחת השפתניים (Lamiaceae).

בישראל צולמו בוגרים גם על גבי בּוּצִין מְפוֹרָץ (Verbascum sinuatum) ממשפחת הלועניתיים (Scrophulariaceae), אך לא ברור אם צמח זה משמש כפונדקאי מלא להתפתחות הזחלים.

בדומה למינים אחרים בסוג Chrysolina, הנקבות מטילות ביצים בקרבת הפונדקאי או על עליו. הזחלים מתפתחים על הצמח וניזונים מרקמות העלים. ככל הנראה מחזור החיים דומה למינים אחרים בסוג ולאחר סיום התפתחותם הם יורדים לקרקע ומתגלמים בתוך תא עפר.

התמונות כאן צולמו על גבי בּוּצִין מְפוֹרָץ בקרבת בית יצחק ובמשמר העמק.

תפוצת המין משתרעת במזרח אגן הים התיכון ובדרום־מערב אסיה, והוא דווח מישראל, ירדן, לבנון, סוריה, סיני ואיראן. בשנת 2017 דווח לראשונה גם ממלטה, שם התבססה ככל הנראה אוכלוסייה מקומית.

המין מתפתח במגוון בתי גידול פתוחים, בהם בתות, שדות, שולי דרכים ואזורים חקלאיים, כל עוד קיימים פונדקאים ממשפחת המצליבים. בין הפונדקאים הידועים: כרוב הבר, לפת, חרדל, טוריים ומינים נוספים ממשפחת המצליבים. הבוגרים והזחלים ניזונים מעלים, ניצנים, פרחים ולעיתים גם מפירות צעירים של הפונדקאי.

בישראל נצפות לעיתים אוכלוסיות צפופות במיוחד במהלך הסתיו והחורף, ולעיתים עד תחילת האביב. הנקבות מטילות את הביצים בקבוצות קטנות על צדם התחתון של העלים. הזחלים מתפתחים על הצמח וניזונים מרקמות העלה. בסיום התפתחותם הם יורדים לקרקע, שם מתרחשת ההתגלמות בתוך תא עפר. מחזור החיים נמשך בדרך כלל מספר שבועות עד חודשים, בהתאם לטמפרטורה ולזמינות הפונדקאים, ובאזורים חמים ייתכנו מספר דורות בשנה. במקרים של צפיפות אוכלוסין גבוהה המין עשוי לגרום לנזק לצמחי מצליבים תרבותיים, בעיקר בשדות ירקות ובגידולי כרוביים.

התמונות צולמו בארם נהריים על גבי כרוב הבר, ובשחרות כאשר הבוגרים ניזונו על פרחי טוריים מצויים.

תפוצת המין עָלִית הָאַסְפָּרָגוֹס רחבה וכוללת את אירופה, אגן הים התיכון, מערב ומרכז אסיה, והוא הועבר גם לצפון אמריקה, שם הפך למזיק חקלאי חשוב בגידולי אספרגוס. כיום המין נפוץ גם בדרום קנדה, בארצות הברית ובאזורים נוספים אליהם הוכנס באמצעות האדם.

הבוגרים והזחלים ניזונים על מיני אספרגוס (.Asparagus spp). בישראל הפונדקאי העיקרי הוא אַסְפָּרָג הַחוֹרֶשׁ (Asparagus aphyllus). הבוגרים ניזונים מן הענפים הירוקים דמויי העלים, מהניצנים ולעיתים גם מהפירות הצעירים של הפונדקאי.

הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ. הם מסוגלים לעוף, אך בדרך כלל מעדיפים לנוע בהליכה על גבי הפונדקאי.

ההזדווגויות ארוכות יחסית ובמהלכן הזכר מקיים תצוגות חיזור, בעוד שהנקבה מפגינה התנהגויות כדוגמת בעיטות בזכר והרחקת הבטן כדי להימנע מההזדווגות. לאחר ההזדווגות, הנקבות מסוגלות לפלוט את הזרע ולקבוע מי מהזכרים יפרה אותן. קיימת התנהגות שמירה על בנות הזוג.

הנקבה מטילה קבוצות קטנות של ביצים מאורכות בצבע כהה, בדרך כלל בשורות מסודרות על גבי הגבעולים והענפים הירוקים של הפונדקאי ( 3–10ביצים בשורה). הנקבות מפרישות דבק חזק המצמיד את הביצים בחוזקה לפונדקאי ומגן עליהן מתנאי מזג אוויר קשים. במשך חייה עשויה נקבה להטיל מאות ביצים (כ-250 ביצים). לאחר מספר ימים בוקעים הזחלים, שצבעם ירקרק־אפרפר וראשם שחור. הזחלים ניזונים מרקמות הצמח ועוברים ארבעה דרגות התפתחות.

בסיום התפתחותם יורדים הזחלים לקרקע ומתגלמים בתוך תא בקרקע, עיתים עם הפרשות וחלקיקי קרקע. המין חורף כבוגר על הקרקע בתוך העלווה היבשה של הפונדקאי. משך ההתפתחות תלוי בטמפרטורה ובתנאי הסביבה, ובאזורים חמים מתקיימים בדרך כלל שניים עד שלושה דורות בשנה.

בצפון אמריקה ובאירופה המין נחשב מזיק חקלאי חשוב של גידולי אספרגוס תרבותי, ולעיתים נגרם נזק משמעותי לעלווה ולניצנים הצעירים. ידועים מספר אויבים טבעיים של המין, בהם צרעות פרזיטואידיות וזבובים טפיליים, המשמשים גם בהדברה ביולוגית.

התמונות צולמו על גבי שיחי אַסְפָּרָג הַחוֹרֶשׁ במושבים בני עטרות וחדיד.

תפוצת המין משתרעת מדרום־מזרח אירופה דרך מזרח אגן הים התיכון ומערב אסיה. הוא דווח מבולגריה, יוון, כרתים, קפריסין, מקדוניה, אזור הקווקז, טורקיה, סוריה, ירדן וישראל, ומזרחה לקזחסטן, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן ואיראן.

הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ ונמצאים על גבי הפונדקאים שלהם. כמו מינים אחרים בסוג, הבוגרים ניזונים מן הענפים הירוקים דמויי העלים (פילוקלדים), מהניצנים ולעיתים גם מהפירות הצעירים של צמחי האספרגוס.

הנקבות מטילות ביצים מוארכות על גבי הגבעולים והענפים של הפונדקאי. הזחלים בוקעים לאחר מספר ימים וניזונים מרקמות הצמח. לאחר השלמת התפתחותם יורדים הזחלים לקרקע, שם הם מתגלמים בתוך תא בקרקע. מחזור החיים נמשך בדרך כלל מספר שבועות עד חודשים, בהתאם לטמפרטורה ולתנאי הסביבה, ובאזורים חמים עשוי להתקיים יותר מדור אחד בשנה.

מאזור סוריה ואיראן דווח כי אחד הפונדקאים של המין הוא Asparagus filifolius, ומישראל דווח כי הפונדקאי העיקרי הוא אַסְפָּרָג הַחוֹרֶשׁ (Asparagus aphyllus).

התמונות צולמו על שיחי אַסְפָּרָג הַחוֹרֶשׁ במושב בני עטרות ובלטרון.

תפוצת המין רחבה באזור הפלארקטי וכוללת את מרכז ודרום אירופה, הבלקן, אוקראינה, דרום רוסיה, הקווקז, טורקיה, מרכז אסיה, קזחסטן, מונגוליה, סיביר המערבית ועד צפון־מערב סין. המין שכיח בעיקר באזורים ממוזגים ויבשתיים.

הבוגרים פעילים בעיקר באביב. לאחר היציאה ממקומות החורף הם ניזונים מעלי הפונדקאים ומזדווגים. הנקבות מטילות ביצים בצברים על הצד התחתון של העלים.

הבוגרים פעילים בעיקר באביב. לאחר היציאה ממקומות החורף הם ניזונים מעלי הפונדקאים ומזדווגים. הנקבות מטילות ביצים בצברים על הצד התחתון של העלים.

המין מתפתח בעיקר על פונדקאים ממשפחת הקטניות והפונדקאי החשוב ביותר הוא אספסת (Medicago sativa). פונדקאים נוספים כוללים מינים בסוגים תלתן, בקיה ולוטוס. הבוגרים והזחלים מכרסמים את עלי הפונדקאים, ובאזורים של גידול אספסת וקטניות מספוא הוא עשוי להיחשב למזיק חקלאי מקומי.

התמונות צולמו בשוהם. הפרטים הבוגרים באוכלוסייה שבסביבות שוהם היא בעלת גוון גוף כתום־אדמדם.

תפוצת המין רחבה וכוללת את דרום אירופה (מספרד, איטליה והבלקן ועד יוון וטורקיה), וכן את המזרח הקרוב וחלקים מדרום־מערב אסיה, לרבות איראן, עיראק, סוריה, ירדן, ישראל, לבנון ומצרים. בנוסף דווח המין גם מאזורים שונים בצפון אפריקה, מערב אפריקה ומרכזה, וכן מחצי־האי ערב.

הבוגרים ניזונים מעלווה ויוצרים חורים קטנים ורבים בעלים. הזחלים חיים בקרקע וניזונים ממערכת השורשים, ולעיתים עלולים לגרום לנזק לפונדקאים. למרות זאת, המין נחשב בדרך כלל למזיק משני בלבד.

בדומה למינים נוספים בקבוצת חיפושיות־הפרעוש, הרגליים האחוריות מותאמות לקפיצה. כאשר הבוגרים מוטרדים הם מגיבים בקפיצה מהירה ונעלמים מהעין, תגובה אופיינית המשמשת כמנגנון הגנה מפני טורפים.

הנקבות מטילות ביצים בקרקע סמוך לפונדקאי. הזחלים מתפתחים באזור בית השורשים ומתגלמים בקרקע.

המין פוליפאגי ומתפתח על מגוון רחב של פונדקאים עשבוניים, שיחים ולעיתים גם צמחים מעוצים. בין הפונדקאים שדווחו: מיני מַרְקוּלִית, צלף קוצני, לבלב מטפס וקיקיון מצוי. בישראל נצפה גם על לְשִׁישִׁית הַצַּבָּעִים. בספרות הוזכר המין לעיתים כמזיק של כותנה, אך נראה שחלק מהדיווחים נבעו מהימצאות פונדקאים טבעיים של המין בקרבת שדות כותנה ולא מנזק ישיר משמעותי לגידול עצמו.

התמונות צולמו בשוהם, כאשר הבוגר ניזון מעלים של לְשִׁישִׁית הַצַּבָּעִים. בתצפית בשדה נראו הבוגרים ניזונים מצוף הצופנים החוץ־פרחיים המצויים בצדו התחתון של העלה, בנקודת החיבור בין הפטוטרת לטרף. במהלך התצפית נראו הבוגרים שוהים זמן ממושך ליד הצופנים ואף מרחיקים נמלים ופרטים בוגרים אחרים שהתקרבו למקור הצוף.

תפוצת המין כוללת את המזרח התיכון וחלקים מדרום־מערב אסיה, והוא דווח מישראל, ירדן, לבנון, סוריה, קפריסין, טורקיה ואיראן.

הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ. לאחר ההזדווגות הנקבות מטילות ביצים על הצמח הפונדקאי או בקרבתו.

הבוגרים ניזונים מעלים של מגוון פונדקאים. בישראל נצפו על צמחים עשבוניים כגון חסת המצפן (Lactuca serriola) וארכובית הציפורים (Polygonum aviculare), טורקיה וסוריה דווח גם על הזנה על עלי אלת הבוטנה (פיסטוק, Pistacia vera). באוכלוסיות צפופות עלולים הבוגרים לגרום לכרסום משמעותי של העלווה, במיוחד בעצים צעירים.

בדומה למינים נוספים בתת־המשפחה נִסְתְּרוֹת־רֹאשׁ, הזחלים נושאים על גופם תיק אופייני הבנוי מהפרשות וחלקיקי צמח. התיק מחובר לקצה בטנם ומשמש להגנה מפני טורפים והתייבשות. הזחל חי בתוך התיק, נושא אותו עמו במהלך ההתפתחות ואף מתגלם בתוכו.

הזחלים חיים בדרך כלל על הקרקע, בשכבת העלים היבשים ובקרבת הצמחייה, וניזונים מחומר אורגני מתפרק ולעיתים גם משאריות צמחיות.

מחזור החיים נמשך בדרך כלל שנה אחת. הבוגרים החדשים מופיעים באביב לאחר ההתגלמות בתוך תיק הזחל.

התמונות צולמו ברמת השרון ובמגשימים.

המין אנדמי לאזור הלבנט והמזרח הים־תיכוני, ותפוצתו כוללת את ישראל, דרום טורקיה, סוריה, לבנון וירדן. המידע הביולוגי על המין מצומצם יחסית,

הבוגרים ניזונים מעלווה של צמחים שונים, ככל הנראה בעיקר צמחים עשבוניים ושיחים ים־תיכוניים.

הנקבה מטילה את הביצים על העלים או בקרבתם, ולאחר מכן מכסה את הביצה בהפרשות וחלקיקי חומר צמחי. לאחר הכיסוי הביצה נושרת לקרקע, שם ממשיך הזחל את התפתחותו.

בדומה למינים נוספים בתת־המשפחה נִסְתְּרוֹת־רֹאשׁ, הזחלים נושאים על גופם תיק אופייני הבנוי מהפרשות וחלקיקי צמח. התיק מחובר לקצה בטנם ומשמש להגנה מפני טורפים והתייבשות. הזחל חי בתוך התיק, נושא אותו עמו במהלך ההתפתחות ואף מתגלם בתוכו.

ככל הנראה הזחלים חיים בשכבת הקרקע העליונה בין עלים יבשים וחומר אורגני מתפרק, בדומה למינים קרובים. מחזור החיים נמשך ככל הנראה שנה אחת, כאשר הבוגרים פעילים בעיקר באביב.

התמונות צולמו בנחשונים ובברקת.

המין בעל תפוצה מזרח־ים־תיכונית, והוא דווח מישראל, ירדן, לבנון, סוריה, קפריסין, טורקיה ואף מדרום הקווקז.

הבוגרים ניזונים מעלים של צמחים עשבוניים ושיחים, ונצפים בעיקר באביב. בישראל המין נמצא בעיקר בבתי גידול ים־תיכוניים פתוחים, באזורי בתה ושיחייה ולעיתים גם בשולי דרכים שבהם קיימת צמחייה עשבונית מגוונת.

לא נמצאו פרסומים המתארים באופן מלא את מחזור החיים של המין הספציפי הזה. עם זאת, בדומה למינים אחרים בתת־המשפחה רְכוּנוֹת־רֹאשׁ, נראה כי הזחלים מתפתחים בקרקע וניזונים משורשים עדינים או מחומר אורגני בקרבת הפונדקאי. ההתגלמות מתרחשת ככל הנראה בקרקע, והבוגרים מגיחים בעיקר באביב.

התמונות צולמו על שיחים הפונדקאי חבלבל השיח (Convolvulus dorycnium) במודיעין. מספר הפרטים הבוגרים שנצפו על גבי הפונדקאי היה גדול יחסית והם כרסמו את עלי הכותרת והאבקנים של הפרחים.

תפוצת המין ים־תיכונית רחבה וכוללת את דרום אירופה (ובהן ספרד, פורטוגל, צרפת, איטליה, סלובניה, קרואטיה, בוסניה, יוון ואלבניה), צפון אפריקה (מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה) והמזרח הקרוב, כולל טורקיה, קפריסין, סוריה, לבנון, ישראל ואירן.

הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ וניזונים מעלים צעירים וניצנים של פונדקאים שונים. המין פוליפאגי וניזון על מגוון רחב של צמחים. בין הפונדקאים שתועדו: מינים ממשפחת האלתיים ובהם אוג ואלה, כולל אלת הבוטנה (פיסטוק) ואלת המסטיק, מינים ממשפחת הוורדיים ובהם פטל קדוש, רימון ותאנה, מינים ממשפחת האשחריים, וכן צמחי תרבות נוספים, ובהם פיג'ואה. במספר אזורים בדרום אירופה דווח כי אוכלוסיות צפופות של בוגרים גורמות לנזק לעלים צעירים, לניצנים ולאזורי הצימוח של עצי פרי ושיחי תרבות.

הנקבות מטילות צברי ביצים קטנים על גבי העלים או בקרבת בסיס הצמח. בדומה למינים נוספים בתת־המשפחה נִסְתְּרוֹת־רֹאשׁ, הזחלים נושאים “תיק” הבנוי מהפרשות וחלקיקי צמח. הזחלים חיים על הקרקע וניזונים מחומר אורגני מתפרק, מעלים יבשים ומשאריות צמחיות.

למין קיימת זיקה למושבות נמלים (Myrmecophily). במחקרים מדרום אירופה נמצא כי זחלים בשלבי ההתפתחות המאוחרים מצויים בקרבת פתחי קיני נמלים ולעיתים בתוך אזורי השוליים של הקן. ההתגלמות מתרחשת בתוך התיק הזחלי על הקרקע.

התמונות צולמו בכרתים, יוון.

תפוצת המין עָלִית הַדְּגָנִיִּים רחבה באזור הפלארקטי וכוללת את רוב אירופה, אגן הים התיכון, צפון אפריקה, מערב ומרכז אסיה. במהלך המאה ה־20 פלש המין לצפון אמריקה, שם הפך למזיק חקלאי חשוב בגידולי דגנים.

המין מתפתח בעיקר על דגניים (Poaceae). בסביבות טבעיות הוא ניזון על דגני־בר, אך בשטחים חקלאיים הוא מזיק משמעותי לגידולים כגון: חיטה, שיפון, שעורה, ושיבולת שועל. לעיתים מתפתח גם על דורה ותירס, אם כי אלו פונדקאים פחות מועדפים.

הבוגרים והזחלים ניזונים מעלי הדגניים ומכרסמים את שכבת הרקמה העליונה של העלה. הפגיעה יוצרת פסי אכילה ארוכים ובהירים לאורך העלה, ולעיתים שדות נגועים מקבלים מראה מולבן או קמול. הנזק מפחית את שטח ההטמעה של הצמח ועלול לגרום לירידה משמעותית ביבול, במיוחד כאשר אוכלוסיית הזחלים גבוהה. שלב הזחל הוא השלב המזיק ביותר.

הנקבות מטילות ביצים בודדות או בקבוצות קטנות על הצד התחתון של העלים. נקבה אחת עשויה להטיל עד כ־300–400 ביצים במהלך חייה.

הזחלים צהבהבים־כתומים, אך בשדה הם נראים כגוש כהה ורירי משום שגופם מכוסה בשכבת ריר והפרשות צואתיות. שכבה זו עוטפת את רוב גוף הזחל ומעניקה לו מראה של גוש לח וכהה, המזכיר לעיתים הפרשות של חלזון. מניחים כי מעטפת זו מסייעת בהפחתת התייבשות ובהגנה מפני טורפים כגון נמלים וחיפושיות טורפות. תופעה זו מוכרת גם במינים נוספים בתת־המשפחה עֵינָנִיּוֹת.

למרות זאת, הזחלים מותקפים על ידי צרעות פרזיטואידיות שונות, ונראה כי חלק מהצרעות אף משתמשות בריח ההפרשות כדי לאתר את הזחלים.

הזחלים משלימים את התפתחותם בתוך כשבועיים עד שלושה שבועות, בהתאם לטמפרטורה, ולאחר מכן יורדים לקרקע ומתגלמים בתוך תא עפר. הבוגרים החדשים מופיעים בדרך כלל בסוף האביב או בתחילת הקיץ.

ברוב אזורי תפוצתו המין מעמיד דור אחד בשנה, אך באזורים חמים במיוחד עשוי להופיע דור חלקי נוסף. הבוגרים פעילים עד הסתיו וחורפים במקומות מסתור, כגון סדקי קרקע, מתחת לשאריות צמחייה, בקליפות עצים, בגדרות ובמבנים חקלאיים.

התמונות צולמו בשוהם ובית שמן על גבי חיטה.

תפוצת המין פַּרְעוֹשִׁית הַצַּלָּף משתרעת ממזרח אגן הים התיכון דרך המזרח הקרוב ומרכז אסיה ועד מערב סין. באירופה הוא דווח מאיטליה, יוון, מלטה וקפריסין. במזרח התיכון ובמערב אסיה המין ידוע מטורקיה, סוריה, לבנון, ירדן, ישראל, מצרים ואיראן.

בישראל המין נפוץ בעיקר באזורים ים־תיכוניים וערבתיים, ותועד מאזורי מדבר יהודה, ים המלח ומרכז הנגב ועד הרי יהודה, מישור החוף והחרמון. אזורים בהם נפוץ גם הפונדקאי, צלף קוצני.

הבוגרים ניזונים בעיקר מעלים של צָלָף קוֹצָנִי (Capparis spinosa) ושל צלף סיצילי (Capparis sicula). בתחילת האביב ניתן למצוא אותם גם על צמחים ממשפחת המצליבים, ובהם מיני חרדל ולפתית מצויה.

הבוגרים מכרסמים חורים עגולים קטנים בעלים, תבנית אכילה אופיינית למיני הפרעושיות. כאשר האוכלוסייה צפופה, הנזק לעלווה עשוי להיות משמעותי ולפגוע בהתפתחות העלים הצעירים.

הנקבות מטילות את הביצים בקרקע או בסמוך לבסיס הפונדקאי. הזחלים חיים בקרקע וניזונים ככל הנראה משורשים עדינים או מחלקים תת־קרקעיים של הפונדקאי. לאחר השלמת התפתחותם הם מתגלמים בקרקע, והבוגרים מגיחים בעונת האביב והקיץ. מידע מפורט על מחזור החיים של מין זה בטבע עדיין מוגבל יחסית.

בדומה למינים נוספים בשבט הפרעושיות, הבוגרים מגיבים במהירות להפרעה באמצעות קפיצה חזקה הנעשית בעזרת הרגליים האחוריות המעובות. תגובה זו מסייעת להם להימלט מטורפים.

התמונות צולמו בשוהם כשהבוגרים ניזונים מעלי צָלָף קוֹצָנִי.

תפוצת המין פַּרְעוֹשִׁית הַחָטְמִית כוללת את אירופה מפורטוגל ובריטניה ועד לים הכספי ברוסיה. באזורנו היא דווחה מסוריה דרומה עד לצפון ישראל. בצפון אפריקה המין דווח מאלג'יריה, תוניסיה ומרוקו. קיימים דיווחים נקודתיים ממקומות רבים בעולם ובהם אוסטרליה, הפיליפיניים, תאילנד, הודו, ארה"ב, בוליביה ונוספים אשר מקורם כפי המראה מיבוא של פונדקאים כצמחי נוי. המין פַּרְעוֹשִׁית הַחָטְמִית פעיל בדרך כלל בבתי גידול פתוחים ויבשים וגם בגנים כשהוא ניזון על פונדקאים ממשפחת החלמיתיים בהם: חוטמית תרבותית, חוטמית זיפנית אשר מהווים את מקור שם המין בישראל. פונדקאים כדוגמת נטופית רפואית וחלמית מצויה אשר הפרטים המצולמים כאן, מעין הוד שבכרמל, ניזונו אליה. המין יכול להתפתח גם על פונדקאים ממשפחת השפתניים ומשפחת הסרפדיים. הבוגר ניזון מעלווה וגורם למספר רב של חורים קטנים בעלים וגם מזרעים צעירים ירוקים. בוגר המוטרד מגיב בקפיצה ונעלם מהעין. הזחל ניזון על גבעולים ושורשים. הנקבה מטילה צברים קטנים של ביצים על פני החלק העליון של עלה הפונדקאי או על גבי הגבעולים הקרובים לאדמה. הזחל ניזון על העלה והגבעול ונע כלפי מטה אל תוך אזור בית השורשים בתוך האדמה שם הוא יתגלם בתוך תא הבנוי מהאדמה. המין עובר את החורף בתרדמה כגולם.

תפוצת זִרְעוֹנִית שְׁחֹרָה דווחה מטורקיה, סוריה, לבנון וישראל. המין מתפתח בחִמְצָה תרבותית (חומוס), עדשה תרבותית (עדשים) ואפונה. בישראל מין זה איננו נחשב למזיק מחסן ואין דיווחים על נזקים שהוא גורם למוצרים באחסון. התמונות צולמו על תפרחות סוככים בקרבת שוהם.

תפוצת המין כוללת את מזרח הים התיכון, הקווקז, אירן, טורקיה, ואזרבייג'ן. מדרום אירופה את איטליה, קפריסין, יוון ופורטוגל. קיימים דווחים כי המין פלש לאוסטרליה וצפון אמריקה. בשנת 2013 פורסם מאמר הממליץ לסווג את המין תחת סוג חדש בשם Serratobruchidius במקום Bruchidius וזאת בגלל מאפיינים מורפולוגים וסיסטמתיים (Rafael Yus Ramos). דווח כי המין מתפתח בחִמְצָה תרבותית (חומוס), תֻּרְמוּס, ופול. המין צולם על תפרחות סוככים בקרבת שוהם.

תפוצת המין דווחה טורקיה, סוריה לבנון ודרומה לישראל. התמונות צולמו בירושלים ומודיעין.

תפוצת המין היא באזור המזרח התיכון ודווחה מדרום טורקיה, עירק, סוריה, ירדן וישראל. התמונות צולמו בנחשונים, ישראל.