אסופת צילומי חרקים
חיפוש לפי שם מדעי
חלוקה לפי מזיקים
חלוקה לפי נושא
תגיות כלליות
- Coleoptera
- Cerambycidae
Cerambycidae
יַקְרוּנִיתִיִּים (שם מדעי: Cerambycidae Latreille, 1802) היא משפחת חיפושיות המתאפיינת בבוגרים בעלי גוף מאורך, לרוב גלילי ולעיתים משוטח במקצת. במינים רבים מופיעים גווני גוף צבעוניים או דגמים בולטים, אך קיימים גם מינים כהים ואחידים בגווניהם. המחושים בני 11 פרקים, פשוטים בצורתם, ובמינים רבים אורכם שווה לאורך הגוף או עולה עליו, ולעיתים אף מגיע לפי שלושה מאורך הגוף. הלסתות לרוב מפותחות ובולטות.
רגלי הבוגרים ארוכות ומפותחות, ופיסת הרגל בתבנית 5-5-5, אך מאחר שהפרק הרביעי קטן ומוסתר חלקית, היא נראית לעיתים כבעלת ארבעה פרקים בלבד. גודל גוף הבוגרים נע מ-2 עד 200 מ"מ וברוב המינים נע מ-5 עד 50 מ"מ.
הבוגרים והזחלים צמחוניים, ורבים מהמינים מתמחים בצמח פונדקאי אחד או במספר מצומצם של פונדקאים. חיי הבוגר נמשכים לרוב שבועות ספורים, אם כי משך החיים משתנה בין המינים ובהתאם לתנאי הסביבה.
הנקבות מטילות ביצים בסדקי קליפה, בענפים, בגבעולים או בגזעי עצים. הזחלים בעלי גוף מוארך וגלילי, חסרי רגליים מתפקדות, וראשם כהה ומוקשה עם לסתות חזקות המותאמות לכרסום עץ. רוב המינים מתפתחים בענפים ובגזעי עצים חיים או מתים, ולעיתים גם במוצרי עץ יבשים.
משך התפתחות הזחלים בתוך העץ משתנה ותלוי באיכות המזון ובריכוז הסוכרים והעמילנים בעץ, והוא עשוי להימשך משנה אחת ועד מספר שנים. בשל כך, מינים רבים במשפחה נחשבים מזיקי עץ חשובים ביערנות, במטעים ובמוצרי עץ מעובד.
במשפחה זו נכללים כמה ממזיקי העץ החשובים בעולם, המתפשטים לעיתים דרך סחר בינלאומי בעץ ובחומרי אריזה מעץ. דוגמה בולטת היא היקרונית האסייתית, שהתפשטה למדינות רבות באמצעות משטחי עץ המשמשים לשינוע סחורות. עקב הסיכון, מדינות רבות דורשות טיפול בחומרי אריזה מעץ באמצעות טיפול טרמי או איוד בגזים בהתאם לתקן הבין־לאומי ISPM-15.
בעולם תוארו במשפחה למעלה מ־35,000 מינים. בישראל תוארו כ-120 מינים בהם גם מזיקים לעצי יער ומטע ומין אחד המזיק למוצרי עץ מעובד. מידע רב ניתן ללמוד באתר הצ'כי על מינים רבים במשפחה.
רשימת מינים
מאפיינים טקסונומיים
המין (Agapanthia lais Reiche & Saulcy, 1858) מתאפיין בבוגר בעל גוף מאורך ודק בגוון ירוק–כחול מתכתי, לעיתים עם ברק עדין. פני הגוף מכוסים בשערות קצרות ועדינות, המקהות במקצת את הברק המתכתי. המחושים ארוכים יחסית לאורך הגוף, טיפוסיים לסוג. אורך גוף הבוגר נע מ-11 עד 15 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
תפוצת המין היא מזרח־ים־תיכונית, וכוללת את טורקיה, אירן, סוריה, ירדן וישראל.
הבוגרים פעילים בעונת האביב והקיץ, ונצפים על תפרחות של צמחים עשבוניים. קיימת עדות ספרותית מסוריה להתפתחות הזחלים על הצמח חוחן גדול־ראשים (Onopordum macrocephalum) ממשפחת המורכבים. מישראל דווח באופן כללי יותר על קשר לצמחי מורכבים, אך ללא פירוט חד-משמעי של מין פונדקאי ספציפי.
התמונות צולמו באזור שוהם.
Agapanthia pustulifera
הבוגר בעל בגוף מאורך ודק, שצבעו הכללי כהה עד שחור, ולעיתים ניכרים אזורים בהירים־צהבהבים בעיקר בשולי כנפי החפייה או לאורך הגוף. אורך גוף הבוגר נע מ-13 עד 19 מ"מ. המין מתפתח על קוּרְטָם הצַבָּעים. תפוצת המין היא מזרח־ים־תיכונית. המין נפוץ בישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין יַקְרוּנִית הַחָרִיעַ (שם מדעי: Agapanthia pustulifera Pic, 1905) מתאפיין בבוגר בעל בגוף מאורך ודק, שצבעו הכללי כהה עד שחור, ולעיתים ניכרים אזורים בהירים־צהבהבים בעיקר בשולי כנפי החפייה או לאורך הגוף. פני הגוף מכוסים בשערות עדינות המעניקות לו מראה מעט מט. המחושים ארוכים.
אורך גוף הבוגר נע מ-13 עד 19 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
תפוצת המין יַקְרוּנִית הַחָרִיעַ היא מזרח־ים־תיכונית וכוללת את ירדן, סוריה וישראל .
הבוגרים פעילים בעונת האביב והקיץ, ונמצאים על צמחי פונדקאי עשבוניים. הזחלים מתפתחים בתוך רקמות הצמח הפונדקאי קוּרְטָם הצַבָּעים (Carthamus tinctorius) המכונה גם חָרִיעַ.
התמונות צולמו באזור שוהם.
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Agapanthia suturalis (Fabricius, 1787)) מתאפיין בבוגר בעל גוף מאורך ודק בצבע שחור עד כהה, ועל כנפי החפייה ניכר בדרך כלל פס אורך בהיר (צהבהב–אפרפר) לאורך התפר שהוא סימן זיהוי אופייני למין. פני הגוף מכוסים בשערות עדינות המעניקות לו מראה מעט מט. אורך גוף הבוגר נע מ-6 עד 13 מ"מ. הזכרים קטנים או דומים בגודלם לנקבות ובעלי מחושים ארוכים יותר שהיא תכונה טיפוסית בסוג.
תפוצה והתנהגות
תפוצת המין היא באזור הים התיכון, בדרום ומזרח אירופה, צפון אפריקה והמזרח הקרוב כולל ישראל.
הזחלים מתפתחים בתוך רקמות הצמח (ככל הנראה בגבעולים), שם הם ניזונים ומתגלמים. הבוגרים מגיחים בעונת הפעילות האביבית. המידע הספציפי על מחזור החיים של מין זה חלקי, אך קיים תיעוד לכך שהזחלים מתפתחים בצמחים עשבוניים. דיווחים מצביעים על קשר לצמחים ממשפחת המורכבים, ובכללם הסוגים: קוצן, קרדה, חוגית וגדילן. דווח על התפתחות הזחלים בתוך רקמת הגבעולים של פונדקאים בסוג חוגית (Knautia).
התמונות צולמו בשוהם ונחשונים.
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Calamobius filum (Rossi, 1790)) מתאפיין בוגר בעל גוף צר ומאורך מאוד, בגוון אפור-שחור, המכוסה בשערות בהירות היוצרות דגם אופייני של קו אורך בהיר לאורך התפר של כנפי החפייה ולעיתים גם לאורך שולי הגוף. מבנה הגוף דמוי "חוט" (מכאן שם המין filum) שהוא, כפי הנראה, התאמה מורפולוגית לחיים על גבעולי דגניים צרים. המחושים ארוכים מאוד, לרוב ארוכים מאורך הגוף. אורך גוף הבוגר נע מ-5 עד 11 מ"מ.
הסוג Calamobius נחשב מונוטיפי, כלומר C. filum הוא המין היחיד הידוע בו.
תפוצה והתנהגות
תפוצת המין משתרעת באזור הים התיכון, בדרום ומזרח אירופה, צפון אפריקה והמזרח הקרוב, כולל ישראל ועד אירן. בשנים האחרונות דווח על התפשטות צפונה למרכז אירופה, ככל הנראה בעקבות שינויי אקלים והתרחבות גידולי הדגניים.
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונמצאים על גבעולים של דגניים. צורת גופם הצרה מאפשרת להם להיצמד לגבעול ולהסוות את עצמם לאורך צירו.
המין ניזון באופן בלעדי על פונדקאים ממשפחת הדגניים ובהם: שעורה, ציבורת ההרים, שיבולת-שועל, בולבסן קיפח ודגנים נוספים.
הנקבה מטילה ביצים על גבעולי הדגניים והזחל חודר לתוך הגבעול, ניזון מהרקמה ומתפתח בתוכו, תוך יצירת מחילה לאורך הגבעול. ההתגלמות מתרחשת גם היא בתוך הגבעול והבוגר מגיח דרך פתח כרסום אופייני. המין לרוב חד־דורי והבוגרים מופיעים באביב.
ההתפתחות בתוך גבעולי דגניים הופכת את המין למזיק פוטנציאלי בגידולי תבואה, במיוחד בשדות שעורה ודגנים אחרים. הפגיעה נגרמת עקב החלשת הגבעול, העלולה לגרום לשבירתו ולהפחתת היבול.
התמונות צולמו באזור שוהם.
Certallum ebulinum
הבוגר בעל גוף מוארך וצר יחסית. כנפי חפייה בעלות גוון מתכתי ירקרק–כחלחל. פרק החזה הראשון אדום–כתום ומנוקב בצפיפות. אורך הגוף הבוגר נע מ-5 עד 12 מ"מ. המין מתפתח על צמחים עשבוניים בעיקר ממשפחת המצליבים. המין דווח מישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין יַקְרוּנִית אֲדֻמַּת חָזֶה (שם מדעי: Certallum ebulinum (Linnaeus, 1767)) מתאפיין בבוגר בעל גוף מוארך וצר יחסית. כנפי חפייה בעלות גוון מתכתי ירקרק–כחלחל ולעיתים עם ברק מתכתי ברור. פרק החזה הראשון בגוון אדום–כתום בולט, ומנוקב בצפיפות. המחושים חומים־כהים עד אדמדמים, ולעיתים כהים יותר בקצותיהם.
אורך הגוף הבוגר נע מ-5 עד 12 מ"מ.
בישראל מין הדומה לו C. thoracicum, השונה מִיַּקְרוּנִית אֲדֻמַּת חָזֶה בכך שהמחושים שלו קצרים יותר ופרק החזה הראשון בגוון פחות בוהק ובעל צפיפות נקובים נמוכה יותר.
תפוצה והתנהגות
תפוצת המין יַקְרוּנִית אֲדֻמַּת חָזֶה רחבה יחסית וכוללת את אירופה, אגן הים התיכון, הקווקז ומערב אסיה עד איראן כולל ישראל.
הנקבה מטילה ביצים על גבעולים או סמוך לבסיס הצמח הפונדקאי. הזחלים חודרים לרקמות הצמח ומתפתחים בתוך גבעולים ולעיתים גם בשורשים של פונדקאים עשבוניים, בעיקר ממשפחת המצליבים (כגון: חרדל, אָרִיסִימוֹן ובן-חרדל מצוי), ויש אזכורים כי לעיתים יש התפתחות על פונדקאים נוספים ממשפחת השפתניים.
ההתגלמות מתרחשת בתוך הצמח. המין לרוב חד־דורי והבוגרים מגיחים באביב–קיץ.
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובקיץ, בשעות היום. לעיתים קרובות הם נצפים על פרחים, שם הם ניזונים מאבקנים, צוף וחלקי צמח רכים.
התמונות צולמו בקרבת קיבוץ עינת ובאזור שוהם.
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Chlorophorus sartor (O.F.Müller, 1766)) מתאפיין בבוגר בעל בגוף מאורך בגוון שחור, המכוסה בדגם אופייני של פסים בהירים (לבנים עד צהבהבים) על כנפי החפייה. הדגם כולל בדרך כלל מספר פסים אלכסוניים, שלעיתים יוצרים תבנית דמוית האות ,V מספר הפסים עשוי להיות יותר משלושה והדגם משתנה בין פרטים.
פרק החזה הראשון רחב וקמור, ובשל צורתו המעוגלת המין משתייך לקבוצת ה־"round-necked longhorns" (תת־קבוצה בתוך הסוג).
אורך גוף הבוגר נע מ-6 עד 10 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
תפוצת המין רחבה יחסית ומשתרעת ממערב אירופה ועד מערב אסיה. המין נפוץ יותר באירופה, באזור הים התיכון ובמזרח הקרוב כולל ישראל.
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובקיץ, ונצפים לעיתים קרובות על פרחים, שם הם ניזונים מצוף ואבקנים. הזחלים מתפתחים בתוך עץ מת של עצים רחבי־עלים (נשירים) ובהם: אלון, עוזרר, אולמוס. ההתפתחות מתרחשת בענפים יבשים או מתים, לעיתים בעצים חלשים. ההתגלמות מתרחשת בתוך העץ. המין לרוב חד־דורי, כאשר הבוגרים מגיחים בעונת האביב–קיץ.
התמונות צולמו בבית לחם הגלילית, נחשונים ושוהם.
Chlorophorus varius
הבוגר בעל גוף בגוף מאורך בגוון שחור ועליו דגם אופייני של כתמים ופסים בגוון צהוב. אורך גוף הבוגר נע מ-8 עד 14 מ"מ. הזחלים מתפתחים בתוך שיחים ועצים נשירים ועשוי להיחשב כמזיק רכוש של מוצרי עץ. המין דווח מישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין יַקְרוּנִית הַפְּרָחִים (שם מדעי: Chlorophorus varius (O.F. Müller, 1766)) מתאפיין בבוגר בעל גוף מאורך בגוון שחור, המכוסה בשערות היוצרות דגם אופייני של כתמים ופסים בגוון צהוב עד צהוב־קרמי. הדגם מורכב לרוב מארבעה אזורים בהירים עיקריים (פסים וכתמים), אך קיימת שונות ניכרת בין פרטים בעוצמת הצבע, בצורת הדגם ובהיקף כיסוי השערות. לעיתים חלקים מהדגם חסרים עקב שחיקת השערות. במקרים נדירים נראים פרטים בהירים יותר בגוון אפרפר־לבנבן.
הרגליים והמחושים בגוון חום כהה. מחושי הזכר ארוכים משל הנקבה. אורך גוף הבוגר נע מ-8 עד 14 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
תפוצת המין יַקְרוּנִית הַפְּרָחִים רחבה וכוללת את מרכז ודרום אירופה (מספרד ועד יוון, וצפונה עד גרמניה, פולין ובלגיה), איי הים התיכון, ומזרחה דרך טורקיה ועד מערב אסיה, כולל אירן. במזרח התיכון המין דווח מסוריה, לבנון, ירדן, ישראל ומצרים.
הבוגרים פעילים בשעות החמות של היום וניזונים על צוף והאבקה של פרחים. הנקבות מטילות ביצים בסדקים של קליפת עצים או בענפים בעיקר בעץ מת או מוחלש. ההטלה מתבצעת באזור הנמוך של העץ בין אם העצים בוגרים או שתילים צעירים.
הזחלים מתפתחים מתחת לקליפה ובעצה. מהלך ההתפתחות הם יוצרים גלריות (מחילות) ארוכות אופייניות. הזחלים יכולים להגיע לאורך של כ־15 מ"מ.
המין לרוב חד־דורי (דור אחד בשנה), אם כי משך ההתפתחות עשוי להתארך בתנאים פחות מיטביים.
צמחי פונדקאי כוללים מגוון רחב של עצים ושיחים רחבי־עלים, ובהם: אלון, מייפל, ערמון, תות, תפוח, אגוז, אדר, צפצפה, עוזרר וגפן. קיימים גם דיווחים על שימוש בעצי מחט, אך אלה פחות אופייניים.
המין מתפתח בעיקר בעץ מת או מוחלש ולכן אינו נחשב מזיק ראשוני לעצים חיים. עם זאת, קיימים דיווחים על הופעתו בעץ מעובד או בעץ מיובא, ולכן הוא עשוי להיחשב כמזיק רכוש של מוצרי עץ.
התמונוות צולמו בתל-חדיד.
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Deilus fugax (Olivier, 1790)) מתאפיין בבוגר בעל גוף צר ומאורך בגוונים אפור־ירקרק עד חום־אפרפר, המכוסה בשערות עדינות בהירות (pubescence) המקנות לו מראה מאובק. לאורך כנפי החפייה ניכרים לעיתים פסים או קווים כהים אורך.
המחושים קצרים יחסית למשפחה (תכונה אופיינית לסוג), מעובים במקצת, ומגיעים בדרך כלל עד אמצע כנפי החפייה. צבעם אדמדם־חום עם גוון אפרפר־כהה בשולי פרקי המחוש. הרגליים אדמדמות עד חומות, לעיתים עם כיסוי שערות בהירות. השוק מעובה מעט בצדו התחתון. אורך גוף הבוגר נע מ-6 עד 11 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
המין בעל תפוצה בעיקר באגן הים התיכון ובדרום־מזרח אירופה (פורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה, יוון, קפריסין, אוסטריה, בלגיה, שוויץ, אלבניה, בלארוס, בולגריה, קרואטיה, צ'כיה, סרביה, סלובקיה, סלובניה הונגריה, פולין, רומניה ורוסיה האירופית), צפון אפריקה (אלג'יריה, לוב, מרוקו ותוניסיה) ומערב אסיה והלבנט (טורקיה, צפון מערב קזחסטן, אירן, לבנון, סוריה, ירדן, וישראל).
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובקיץ (בקירוב מרץ–ספטמבר), ונצפים על תפרחות של צמחים שונים, שם הם ניזונים ככל הנראה מאבקנים ולעיתים גם מרקמות פרח עדינות.
הזחלים מתפתחים בתוך השורשים וענפי שיחים המעוצים או חצי־מעוצים, בעיקר במשפחת ובהם שיחי קידה, אחירותם קיטיסוס, רתמה וסוגים קרובים. הזחל ניזון תחילה מתחת לקליפת ענף הפונדקאי ולאחר מכן מתחפר בתוך הענף. בסוף עונת הגדילה הזחל יוצר תא בתוך הענף ובתוכו הוא מתגלם. המין עובר את החורף לרוב בשלב הזחל המאוחר או הגולם בתוך הצמח הפונדקאי. הבוגרים מגיחים באביב.
התמונות צולמו בקרבת מכבים.
Hylotrupes bajulus
בעל גוף מוארך ושטוח בגוון חום־כהה עד שחור. לעיתים הגוף נראה אפרפר עקב כיסוי עדין של שערות בהירות בצד הגבי. פרק החזה הראשון עגלגל ונושא שתי גבשושיות מבריקות. זחל מתפתח בעצי מחט וגורם לנזק משמעותי לעץ מבני. המין דווח מישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין יַקְרוּנִית גַּגּוֹת (שם מדעי: Hylotrupes bajulus (Linnaeus, 1758)) מתאפיין בבוגר בעל גוף מוארך ושטוח בגוון חום־כהה עד שחור. לעיתים הגוף נראה אפרפר עקב כיסוי עדין של שערות בהירות בצד הגבי, היוצרות דגם כתמים אופייני. פרק החזה הראשון עגלגל ונושא שתי גבשושיות מבריקות אופייניות, שלרוב אינן מכוסות בשערות שמאפיינות מין זה.
המין פולימורפי ומציג שונות ניכרת בגודל ובמופע. אורך גוף הבוגר נע מ-8 עד 25 מ"מ. בפרטים קטנים הבליטות על פרק החזה הראשון קטנות ועדינות, בעוד שבפרטים גדולים הן מפותחות יותר ולעיתים בגוון חום־אדמדם, בדומה לעיתים גם לרגליים ולמחושים. המחושים בני 11 פרקים ואורכם בינוני.
גוף הזחל גלילי המתחדד לכיוון הקצה האחורי, בצבע שמנת עם חלקי פה כהים. אורכו עשוי להגיע עד כ־30 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
המין יַקְרוּנִית גַּגּוֹת היה נפוץ במקור באירופה, אך התפשט כמעט לכל העולם באמצעות סחר בעץ, וכיום תפוצתו קוסמופוליטית וכוללת את אגן הים התיכון, אסיה, אפריקה, אמריקה ואוסטרליה.
הנקבות נמשכות לחומרים נדיפים המשתחררים מעצי מחט, בעיקר מעץ פגוע או מעובד. הן מטילות עד כ־300 ביצים בסדקים, חריצים וחיבורים בעץ. הביצים בוקעות לאחר כ־1–2 שבועות, בהתאם לטמפרטורה.
הזחלים קודחים לתוך העץ, בונים בתוכו גלריות ומתפתחים בעיקר בעצה החיצונית (sapwood) העשירה יחסית בחומרי מזון. התפתחותם תלויה בטמפרטורה, לחות ואיכות העץ. תנאים מיטביים הם טמפרטורות של 20°–30° צלסיוס והסף הקריטי של תכולת הלחות הנדרשת להתפתחות היא מעל 20% (אופטימלית סביב 25–30%).
לקראת ההתגלמות הזחל קודח מנהרה לכיוון פני העץ, משאיר שכבה דקה ("חלון"), ומתגלם בתוך העץ. שלב הגולם נמשך 3–6 שבועות. הבוגר יוצא דרך חור יציאה אובלי בקוטר של כ־6–10 מ"מ. אורך חיי הבוגר קצר, לרוב מספר שבועות.
המין יַקְרוּנִית גַּגּוֹת מתפתח בעיקר בעצי מחט (כגון אורן, אשוח ואשוחית), והוא מסוגל להתפתח הן בעץ חי (בעיקר מוחלש) והן בעץ מעובד. הזחלים מתפתחים מהר יותר בעץ צעיר; בעץ בוגר ההתפתחות ממושכת יותר. שלב הזחל נמשך לרוב 3–6 שנים, אך עשוי להתארך עד 10–15 שנים בתנאים פחות מיטביים.
יכולת ההתפתחות בעץ מעובד הופכת את המין למזיק משמעותי במבנים. הוא פוגע בקורות גג, רצפות, דלתות ועץ מאוחסן. הנזק לעיתים מתגלה רק שנים לאחר הבנייה, עקב משך ההתפתחות הארוך.
ההדברה וטיפולי מניעה כוללים: יבוש העץ לפני שימוש, טיפול בחום או בקיטור, שימוש באווירות מבוקרות או גזים (איוד). במבנים נגועים יש להסיר ולהחליף עץ פגוע או לבצע טיפול ייעודי בעץ.
התמונות הן של בוגר שרק הגיח מקורת עץ מאוחסן במושב בני עטרות.
מאפיינים טקסונומיים
המין יַקְרוּנִית נָאָה (שם מדעי:Neoplagionotus bobelayei (Brullé, 1832)) מתאפיין בבוגר בעל גוף מאורך המכוסה בשערות היוצרות דגם אופייני של פסים וכתמים בגוון צהוב עד צהוב־קרמי. הדגם כולל לרוב חמישה אלמנטים בהירים עיקריים, אך קיימת שונות בין פרטים בעוצמת הצבע, ברוחב הפסים ובשלמותם. המחושים והרגליים בגוון חום־כתום עד חום כהה. אורך גוף הבוגר נע מ-11 עד 24 מ"מ.
יש לציין כי השם המדעי של המין עבר שינויים טקסונומיים לאורך השנים, ולכן קיימת שונות בספרות, אך השם המובא כאן מקובל כיום.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין יַקְרוּנִית נָאָה רחבה במזרח אירופה ובמערב אסיה, וכוללת בין היתר את רוסיה האירופית, אוקרינה, יוון, בולגריה, רומניה, וכן את אזור הקווקז והלבנט: ארמניה, אזרבייג'ן, גאורגיה, טורקמניסטן, טורקיה, אירן, עירק, ירדן, סוריה וישראל.
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונצפים לעיתים קרובות על צמחי הפונדקאי, במיוחד על ניצנים ותפרחות. הנקבה מטילה ביצים על צמחי הפונדקאי או בסמוך לבסיסם.
הזחלים מתפתחים בתוך הגבעולים והשורשים של פונדקאים עשבוניים במשפחת החלמיתיים ובהם הסוגים: חוֹטְמִית ונְטוֹפִית. ההתגלמות מתרחשת בתוך רקמות הצמח. ככל הנראה המין חד־דורי (דור אחד בשנה), אך משך ההתפתחות המדויק לא תועד באופן מלא.
תמונות של פרטים הבוגרים צולמו על ניצנים של חָטְמִית זִיפָנִית (Alcea setosa) ברמות מנשה.
Phoracantha recurva
הבוגר בעל גוף מאורך ושטוח בגווני חום כרם. כנפי החפייה בגוון כרם חום בהיר. כנפי החפייה בהירות יחסית, כשבשליש התחתון רצועה עבה חומה כהה ובמרכזם מצוי כתם כהה המורכב מנקודות, שלעיתים מתלכדות. אורך גוף הבוגר נע מ-14 עד 30 מ"מ. מין אוסטרלי פולש המזיק לעצי אקליפטוס. מין פולש בישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין יַקְרוּנִית אוֹסְטְרָלִית (שם מדעי: Phoracantha recurve Newman, 1840) מתאפיין בבוגר בעל גוף מאורך ושטוח יחסית, בעל תבנית צבע מורכבת בגווני חום, חום־אפרפר וקרם, המספקת הסוואה טובה על קליפת העץ. כנפי החפייה בהירות יחסית (קרם עד חום בהיר), כאשר בשליש האחורי מופיעה לרוב רצועה כהה רחבה. במרכז כנף החפייה מצוי כתם כהה המורכב מנקודות, שלעיתים מתלכדות לדגם זיגזג צר. הראש ופרק החזה הראשון בגוון חום כהה יותר. הרגליים והמחושים בגוון חום בהיר עד קרמי.
אורך גוף הבוגר נע מ-14 עד 30 מ"מ. הזכרים קטנים מהנקבות ואורך גוף הזכרים נע מ-14 עד 29 מ"מ בעוד שאורך גוף הנקבות נע מ-19 עד 30 מ"מ. דו־צורתיות זוויגית קיים גם בגדלם של המחושים. בזכרים אורכם עשוי להגיע לכ־1.5–1.7 מאורך הגוף, ואילו בנקבות הם קצרים יותר, אך לרוב עדיין מתקרבים לאורך הגוף.
תפוצה והתנהגות
המין יַקְרוּנִית אוֹסְטְרָלִית הוא מין שמוצאו אוסטרלי הקשור מבחינה אקולוגית לעצי האקליפטוס בהם מתפתחים כמעט באופן בלעדי הזחלים. בעשורים האחרונים של המאה ה- 20 המין הרחיב מאוד את אזור תפוצתו הטבעי ביחד עם החדרת עצי אקליפטוס ומוצריו לאזורים שונים בעולם על ידי האדם. כיום תפוצתו כוללת אזורים נרחבים באירופה (בלגיה, ספרד, פורטוגל, איטליה ויוון), אגן הים התיכון ואסיה (סרדיניה, סיציליה, טורקיה, קפריסין, לבנון וישראל), אפריקה (לוב, מרוקו, תוניסיה, זמביה ודרום אפריקה) ואמריקה (ברזיל, ארגנטינה, פרו, צ'ילה, אורוגוואי, מקסיקו וארה"ב).
הבוגרים פעילים בעיקר בשעות הלילה ומסתתרים במהלך היום מתחת לקליפה או בסדקים בגזע עץ האקליפטוס. הנקבות נמשכות בעיקר לעצים שנכרתו לאחרונה, המצויים בעקה (בעיקר מחסור במים) או עצים מוחלשים שם היא מטילה ביצים בסדקים ומתחת לקליפה רופפת של הגזע העץ.
הזחלים מתפתחים מתחת לקליפה, ניזונים מרקמות השיפה והקמביום. במהלך התפתחותם הם יוצרים גלריות מפותלות ולא סדירות, העלולות להגיע לאורך של עד כ־1.5 מטר. הזחלים עלולים לגרום ל"חגירה" של הגזע או הענפים, ובכך להביא למות העץ או חלקיו. משך ההתפתחות תלוי בתנאי הסביבה, אך לרוב שלב הזחל נמשך מספר חודשים עד כשנה. ההתגלמות מתרחשת בתוך העץ והבוגר מגיח דרך חור יציאה אליפטי. אורך חיי הבוגר קצר ולרוב אינו עולה על מספר שבועות עד חודשים.
יכולת ההתפתחות של הזחלים בתוך בולי עץ מאוחסנים לאורך זמן מאפשרת הפצה פסיבית למרחקים גדולים. המין נחשב לאחד ממזיקי האקליפטוס החשובים בעולם, במיוחד באזורים בהם האקליפטוס מהווה עץ יער או נוי מרכזי.
יש לציין כי מינים נוספים מאותו הסוג עשויים להופיע באותם אזורים ולעיתים קיימת חפיפה אקולוגית, אך אין עדות לתחרות ישירה משמעותית ביניהם. בישראל נמצא מין פולש נוסף בשם יַקְרוּנִית הַאֵקָלִיפּטוּס המהווה מזיק לעצי האקליפטוס ולמרות זאת הם אינם מתחרים האחד בשני.
הבוגרים צולמו מתחת לקליפה של אקליפטוס המקור באזור באר טוביה.
Phoracantha semipunctata
הבוגר בעל גוף מאורך ופחוס יחסית, בגווני חום־אדמדם עד חום כהה. כנפי החפייה חומות, ועל חלקן הקדמי מופיעה רצועה בהירה שבתוכה דגם זיגזג כהה. אורך גוף הבוגר נע מ-15 עד 30 מ"מ. מין אוסטרלי פולש המתפתח על עצי האקליפטוס ונחשב למזיק עץ חשוב. מין פולש בישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין יַקְרוּנִית הַאֵקָלִיפּטוּס (שם מדעי: Phoracantha semipunctata (Fabricius, 1775)) מתאפיין בבוגר בעל גוף מאורך ופחוס יחסית, בגווני חום־אדמדם עד חום כהה. כנפי החפייה חומות, ועל חלקן הקדמי מופיעה רצועה בהירה (צהבהבה עד קרמית) שבתוכה דגם זיגזג כהה. בחלק האחורי של כנפי החפייה ניכרים כתמים בהירים נוספים. אורך גוף הבוגר נע מ-15 עד 30 מ"מ.
דו־צורתיות זוויגית קיימת בגדלם וצורתם של המחושים. המחושים של הזכרים ארוכים יותר, לעיתים גם מעובים מעט בזכרים אורך המחושים נע מ-22 עד 33 מ"מ ובנקבות אורך המחושים נע מ-19 עד 26 מ"מ. פרקי המחוש האמצעיים (בדרך כלל 3–8) בזכרים עשויים להופיע זיזים או עיבויים בולטים.
התמונות צולמו במושב בית יהושע.
תפוצה והתנהגות
המין יַקְרוּנִית הַאֵקָלִיפּטוּס הוא מין שמוצאו אוסטרלי הקשור מבחינה אקולוגית לעצי האקליפטוס בהם מתפתחים כמעט באופן בלעדי הזחלים. היום המין נפוץ בכל היבשות במקומות אליהם יובאו עצי האקליפטוס ומוצריו על ידי האדם. כיום המין נפוץ באגן הים התיכון, באפריקה, באמריקה ובאסיה. בישראל תועד המין לראשונה בשנות ה־40 של המאה ה־20, בעיקר באזורי ייעור של אקליפטוסים במישור החוף.
הבוגרים פעילים בעיקר בשעות הדמדומים והלילה. במהלך היום הם מסתתרים בסדקים ומתחת לקליפה וניזונים בדרך כלל מאבקה וצוף של העץ הפונדקאי.
הנקבות מחפשות עצים מתאימים להטלה, לרוב עצים מוחלשים, כרותים או המצויים בעקת יובש. הנקבה מטילה קבוצות ביצים (לעיתים עד כ־40 ביצים בצבר) בסדקים או מתחת לקליפה רופפת. הזכרים פעילים בתעופה סביב הפונדקאים לצורך איתור נקבות.
הזחל לבן־קרמי, חסר רגליים, ומתפתח מתחת לקליפה תוך הזנה מהשיפה והקמביום. במהלך התפתחותו יוצר הזחל גלריות מפותלות, שעשויות להגיע לאורך של למעלה ממטר.
המין יַקְרוּנִית הַאֵקָלִיפּטוּס מתפתח טוב ומבסס את אוכלוסייתו תחת תנאים סביבתיים חמים וצחיחים הזהים לאילו הנדרשים להתפתחות ואקלום הפונדקאים שלו. גלריות אלו עלולות לגרום ל"חגירה" של הגזע או הענפים, תופעה שעלולה להביא למות העץ, במיוחד בעצים צעירים או מוחלשים. שלב הזחל נמשך לרוב מספר חודשים (לא תמיד קבוע; תלוי בטמפרטורה ובאיכות הפונדקאי) והוא מגיע לאורך של כ־30–40 מ"מ. ההתגלמות מתרחשת בתוך תא בתוך העצה (לעיתים גם קרוב לליבה). לקראת ההתגלמות מכין הזחל פתח יציאה עתידי והבוגר מגיח ממנו דרך חור יציאה אליפטי בקוטר של כ־6–10 מ"מ.
משך מחזור החיים הכולל נע לרוב בין מספר חודשים עד לשנה, ובישראל המין עשוי להעמיד 2–3 דורות בשנה.
באוסטרליה הוא נחשב למין משני, המתפתח בעיקר בעצים פגועים והוא איננו נחשב למזיק בעל חשיבות כלכלית. לעומת זאת, באזורים אליהם הובא האקליפטוס כדרום אפריקה, ארה"ב וישראל הוא עלול להפוך למזיק משמעותי גם בעצים חיים, במיוחד בתנאי עקה.
יש לציין כי מינים נוספים מאותו הסוג עשויים להופיע באותם אזורים ולעיתים קיימת חפיפה אקולוגית, אך אין עדות לתחרות ישירה משמעותית ביניהם. בישראל נמצא מין פולש נוסף בשם יַקְרוּנִית אוֹסְטְרָלִית המהווה מזיק לעצי האקליפטוס ולמרות זאת הם אינם מתחרים האחד בשני.
הבוגרים צולמו באזור בית יהושוע.
Phytoecia alziari
הבוגר בעל גוף גוון מתכתי המשתנה מירוק וכחול ועד שחור כהה. הגוף מכוסה שכבה דלילה של שערות קצרות. הרגליים בגוון כתום–אדמדם, כאשר החלקים הדיסטליים כהים עד שחורים. מתפתח על טיון דביק. אורך גוף הבוגר נע מ-7.5 עד 13מ"מ. המין בעל תפוצה בדרום־מזרח אגן הים התיכון ודווח מישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Phytoecia alziari (Sama, 1992)) הבוגר מתאפיין בגוף בעל גוון מתכתי המשתנה מירוק וכחול ועד שחור כהה. הגוף מכוסה שכבה דלילה של שערות קצרות. הרגליים בגוון כתום–אדמדם, כאשר החלקים הדיסטליים (בעיקר השוק ופיסת הרגל) כהים עד שחורים. המחושים שחורים. אורך גוף הבוגר נע מ-7.5 עד 13מ"מ.
המין תואר בשנת 1992 כתת־מין (Phytoecia millefolii alziari), ובהמשך בשנת 2003 הועלה לדרגת מין נפרד על בסיס הבדלים מורפולוגיים וביו-גאוגרפיים.
תפוצה והתנהגות
המין נפוץ בדרום-מזרח אגן הים התיכון, כולל טורקיה, סוריה, קפריסין, לבנון, ירדן וישראל.
הזחלים מתפתחים בחלקים התחתונים של הגבעול ובאזור צוואר השורש של הצמח טיון דביק (Dittrichia viscosa), ממשפחת המורכבים.
מחזור החיים נמשך בדרך כלל שנה אחת. הבוגרים מופיעים בעיקר באביב, בין מרץ למאי. התמונה צולמה בקיבוץ עינת.
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Phytoecia cylindrica (Linnaeus, 1758))
מתאפיין בבוגר בעל גוף מאורך וגלילי יחסית, בגוון כהה של שחור עד שחור־אפרפר. זוג הרגליים הקדמיות בולט בצבעו השונה: רובן בגוון כתום עד צהבהב, בעוד שיתר הרגליים כהות. על פני כנפי החפייה והראש מצוי כיסוי צפוף של שערות קצרות ועדינות, המקנה לגוף מראה מעט מט.
אורך גוף הבוגר נע מ-6 עד 14מ"מ.
תפוצה והתנהגות
המין בעל תפוצה רחבה מאוד, הכוללת את מרבית אירופה, ומשתרעת מזרחה דרך טורקיה, ישראל, קזחסטן ורוסיה עד לסיביר וסין.
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונצפים לרוב על גבעולי צמחי הפונדקאי. הם נעים במהירות לאורך הגבעולים, בעיקר לצורך חיפוש אתרי הטלה. לעיתים ניתן לראותם גם על תפרחות, שם הם ניזונים מצוף ואבקה.
הנקבה בוחרת גבעול מתאים (לרוב בקוטר של כ־5–6 מ"מ), בדרך כלל מתחת לתפרחת. לעיתים היא פוצעת או חותכת חלקית את הגבעול לפני ההטלה ומחדירה בתוך רקמת הגבעול ביצה בודדת.
הזחל מתפתח בתוך הגבעול המרכזי. הוא מכרסם כלפי מטה, לעיתים עד בסיס הצמח ואף לאזור צוואר השורש תוך שהוא יוצר מחילה אורכית בתוך הרקמה.
בסיום התפתחותו הזחל יוצר תא התגלמות בתוך הגבעול, לרוב סמוך לפני הקרקע. המין עובר את החורף בדרך כלל בשלב הבוגר בתוך תא ההתגלמות, והבוגרים מגיחים באביב. המין חד־דורי.
המין קשור בעיקר לפונדקאים ממשפחת הסוככיים (Apiaceae) ובהם גם גֶּזֶר קִפֵּחַ (Daucus carota), גָּזִיר נָדִיר (Torilis japonica) והסוג צלע שור.
התמונה צולמה בהרצליה.
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Phytoecia geniculata Mulsant, 1862) הבוגר מתאפיין בגוף מאורך בגוון כהה (שחור עד חום־כהה), המכוסה שכבה דלילה יחסית של שערות קצרות ובהירות־אפרפרות.
הרגליים שחורות בעיקרן, כאשר הירכיים ולעיתים גם בסיס השוק נושאים גוון כתום–אדמדם, בעוצמה משתנה בין פרטים ולעיתים בולט יותר ברגליים הקדמיות.
המחושים חומים כהים עד שחורים, ארוכים ודקים, לרוב כאורך הגוף או מעט יותר; בזכרים הם נוטים להיות ארוכים יותר מאשר בנקבות. בקדמת הראש, סביב גפי הפה, מצויות שערות בהירות וארוכות יחסית. לעיתים ניתן להבחין בזכרים בציצת שערות כהות קצרות בקצה הבטן.
אורך גוף הבוגר נע מ-8 עד 12 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
המין נפוץ בדרום־מזרח אירופה ובמערב אסיה, ותחום תפוצתו כולל את אזור הבלקן, טורקיה כרתים וקפריסין, וכן את הלבנט: סוריה, ישראל ואזור סיני.
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, ונצפים לרוב על צמחי הפונדקאי או בסמוך להם.
תקופת פעילות מדווחת: פברואר–יולי (בהתאם לאזור ולתנאי האקלים).
הנקבות מטילות ביצים על גבעולי הצמח הפונדקאי או בסמוך לבסיסם. הזחלים מתפתחים בתוך הגבעול, בעיקר בחלקים התחתונים ובאזור צוואר השורש. ההתפתחות מתבצעת בתוך רקמות הצמח, שם הזחל ניזון ויוצר מחילות. התגלמות מתרחשת בתוך הגבעול או בסמוך לו.
משך מחזור החיים ככל הנראה כשנה (חד־דורי), אך נתון זה אינו מתועד באופן מפורט לכלל תחום התפוצה.
מין נקשר לצמחים עשבוניים, בעיקר ממשפחת המורכבים (Asteraceae) ודווח על התפתחות בגדילן מצוי, ברקן סורי ומיני קוצן. ייתכן קיום פונדקאים נוספים, אך המידע אינו מלא.
התמונות צולמו בבני עטרות.
.
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Phytoecia humeralis (Waltl, 1828)) מתאפיין בבוגר בעל גוף כהה בגווני שחור עד שחור־חום, ועליו דגם צבע אופייני. במרכז פרק החזה הראשון מצוי כתם אדום בולט. בנוסף, בקדמת כל כנף חפייה, באזור הכתף (humeral region), מופיע כתם אדום נוסף, ומכאן נגזר גם שם המין. באזור המפגש בין כנפי החפייה ניתן להבחין לעיתים בכתם בהיר (לבן־צהבהב). על הראש ניכרים לעיתים שני פסים בהירים בגוון צהבהב־אדמדם, אם כי עוצמתם עשויה להשתנות בין פרטים.
המחושים כהים, דקים וארוכים יחסית; בזכרים הם לרוב ארוכים יותר מאשר בנקבות. אורך גוף הבוגר נע מ-5 עד 12מ"מ.
תפוצה והתנהגות
המין נפוץ במזרח הים התיכון ובמערב אסיה, ותפוצתו כוללת את טורקיה, יוון, קפריסין, סוריה וכן מזרחה לאירן ואזרבייג'ן.
הבוגרים פעילים בעיקר באביב, ונצפים לרוב על צמחי הפונדקאי או בסמוך להם. כמו מינים אחרים בסוג, הם נעים על גבעולי הצמחים ולעיתים גם על תפרחות. הנקבות מטילות ביצים על גבעולי הפונדקאי או סמוך לבסיסם.
הזחלים מתפתחים בתוך הגבעול, ולעיתים באזור צוואר השורש ובמהלך התפתחותם הם יוצרים מחילות בתוך רקמת הצמח. ההתגלמות מתרחשת בתוך הגבעול או בסמוך לקרקע.
מין נקשר לצמחים עשבוניים, בעיקר ממשפחת המורכבים (Asteraceae) ודווח על התפתחות בגדילן מצוי ודרדר קרומי. ייתכן קיום פונדקאים נוספים, אך המידע אינו מלא.
התמונות צולמו בשוהם.
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Phytoecia virgula (Charpentier, 1825)) מתאפיין בבוגר בעל גוף מאורך יחסית, בגוון שחור עד אפור־כהה עם ברק חלש. פרק החזה הראשון שחור ובמרכזו כתם אדום אופייני. כתם אדום נוסף מופיע על הירך של אחת או יותר מהרגליים, תכונה המסייעת בזיהוי המין. פני הגוף מכוסים שכבה דלילה של שערות קצרות ועדינות.
המחושים ארוכים, לרוב כאורך הגוף או מעט יותר, ובזכרים הם ארוכים יחסית לנקבות. אורך גוף הבוגר נע מ-6 עד 10 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
המין בעל תפוצה רחבה באזור הפלארקטי המערבי. תחום תפוצתו כולל חלקים נרחבים של אירופה, אזור הקווקז, טורקיה, איראן, קזחסטן ורוסיה, והוא ממשיך דרומה למזרח התיכון, כולל ישראל, ירדן וסוריה. בישראל המין נחשב נפוץ למדי בבתי גידול עשבוניים פתוחים בעונת הפעילות.
הנקבה מטילה ביצים בודדות או במספרים קטנים בתוך רקמת גבעול של הצמח הפונדקאי, לרוב לאחר כרסום חתך קטן. במהלך התפתחותו הזחל נע בדרך כלל כלפי מטה לכיוון בסיס הצמח ולעיתים גם לאזור צוואר השורש.
ההתגלמות מתרחשת בתוך הגבעול או סמוך לקרקע, בתוך תא התגלמות שנבנה על ידי הזחל. שלב החורף מתקיים לרוב כזחל בשל או כגולם, והבוגרים מגיחים באביב.
הזחלים מתפתחים בצמחים עשבוניים ממספר סוגים, בעיקר ממשפחות המורכבים והסוככיים. בין הפונדקאים שתועדו עבור המין נכללים סוגים: בן-חרצית, אכילאה, גזר, טיון, לענה ואחרים.
התמונות צולמו בשוהם.
Stenopterus creticus
הבוגר בעל גוף צר ומאורך יחסית. הראש ופרק החזה הקדמי שחורים. כנפי החפייה צרות מאוד, מאורכות ובעלות גוון כתום עד כתום־כהה. הבטן שחורה ולעיתים נראים עליה פסים רוחביים בהירים. אורך גוף הבוגר נע בדרך כלל מ-8 עד 12 מ"מ. המין אנדמי לאי כרתים ביוון ואיננו נמצא בישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין (שם מדעי: Stenopterus creticus Sama, 1995) מתאפיין בבוגר בעל גוף צר ומאורך יחסית. הראש ופרק החזה הקדמי שחורים, ועליהם כיסוי עדין של שערות קצרות. פרק החזה הקדמי גלילי־קמור, טיפוסי לסוג. המחושים בגוון כתום־כהה עד שחור, ואורכם בינוני.
כנפי החפייה צרות מאוד, מאורכות ובעלות גוון כתום עד כתום־כהה, תכונה בולטת המאפיינת מינים בסוג. הבטן שחורה ולעיתים נראים עליה פסים רוחביים בהירים (לבנים־אפרפרים), הנוצרים על ידי כיסוי שערות. הרגליים כתומות עם דרגות שונות של התכהות, בעיקר בפרקי הקצה.
אורך גוף הבוגר נע בדרך כלל מ-8 עד 12 מ"מ.
פעילות והתנהגות
המין נחשב אנדמי לאי כרתים ביוון, ותפוצתו מוגבלת לאי זה בלבד. אין תיעוד מהימן להימצאותו באזורים אחרים באגן הים התיכון.
הבוגרים פעילים בעיקר בעונת האביב והקיץ. הם נצפים לעיתים קרובות על תפרחות של צמחים שונים, שם הם ניזונים מצוף ומאבקה. הנקבות מטילות ביצים על ענפים מתים או נחלשים של עצים רחבי־עלים.
הזחלים מתפתחים בתוך העץ המת, שם הם ניזונים מרקמות העצה ויוצרים מחילות (גלריות) אופייניות.
תועדו פונדקאים ממשפחות עצים ים־תיכוניים רחבי־עלים, ובהם: חָרוּב מצוי, אלת המסטיק ואלון הגלעין. ההתפתחות היא בענפים מתים או מתייבשים, ולא בעץ חי ובריא.
התמונות צולמו בקרבת העיר הרקליון, כרתים, יוון.
Stenopterus rufus
הבוגר בעל גוף צר ומאורך. הראש ופרק החזה הקדמי שחורים. כנפי החפייה צרות מאוד ומאורכות, בגוון כתום עד כתום־חלוד. הבטן שחורה, ועליה פסים רוחביים בהירים. אורך גוף הבוגר נע בדרך כלל מ-7 עד 16 מ"מ. תפוצה רחבה באזור הפלארקטי המערבי. המין נפוץ בישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין יַקְרוּנִית צָרַת-כְּנָפַיִם (שם מדעי: Stenopterus rufus (Linnaeus, 1767)) מתאפיין בבוגר בעל גוף צר ומאורך. הראש ופרק החזה הקדמי שחורים, ועל פניהם כיסוי של שערות קצרות ועדינות. פרק החזה הקדמי גלילי־קמור, חסר קוצים צדדיים הטיפוסי לסוג.
כנפי החפייה צרות מאוד ומאורכות, בגוון כתום עד כתום־חלוד, ולעיתים כהות יותר בחלקן האחורי.
הבטן שחורה, ועליה פסים רוחביים בהירים (לבנים עד צהבהבים או כתמתמים), הנוצרים מצברי שערות. הרגליים בגוון כתום עד חום־אדמדם, לעיתים עם התכהות בקצות הפרקים. המחושים חומים־כהים עד שחורים ואורכם בינוני.
אורך גוף הבוגר נע בדרך כלל מ-7 עד 16 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
תפוצת המין יַקְרוּנִית צָרַת-כְּנָפַיִם רחבה באזור הפלארקטי המערבי וכוללת רוב אירופה, אגן הים התיכון והמזרח הקרוב. במין תוארו מספר תת־מינים, כאשר תת־המין Stenopterus rufus syriacus נפוץ בדרום טורקיה, סוריה, לבנון וישראל.
הבוגרים פעילים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ. הם נצפים לעיתים קרובות ביום על תפרחות, במיוחד של צמחים ממשפחת הסוככיים שם הם ניזונים מצוף ומאבקה. הנקבות מטילות ביצים על ענפים מתים או נחלשים של עצים ושיחים.
הזחלים מתפתחים בתוך העץ המת, ניזונים מרקמות העצה ויוצרים גלריות אופייניות. ההתפתחות מתרחשת בענפים דקים יחסית, לרוב כאלה שכבר החלו להתייבש. ההתגלמות מתבצעת בתוך העץ, בתא סמוך לפני השטח והבוגרים מגיחים בעונת האביב–קיץ.
הזחלים מתפתחים בענפים מתים של עצים נשירים ושיחים, ובהם תועדו בין היתר: אלונים, דובדבן, ערמונים, ערבה, אלת המסטיק, רוביניה בת-שיטה (עץ נוי) ואגוז מלך.
התמונות צולמו באזור שוהם ונחשונים.