תפוצת המין משתרעת באפריקה מדרום אפריקה צפונה עד לסהרה וחודרת צפונה לתוך אסיה דרך המזרח התיכון עד רוסיה וקזחסטן. הבוגרים מאכלסים בדרך כלל אזורים עשבוניים וניזונים על צוף פרחים בעיקר על פרחי קוצים. הזחלים הם טפילים של דבורים יחידאיות. הזכר בצילומים אילו צולם בעין נבוריה שבקרבת עמוקה.

תפוצת המין באזור הפלארקטי רחבה וכוללת את האזור ממוזג של אירופה, דרך מזרח התיכון ועד למרכז אסיה. הבוגרים פעילים על גבי צמחים בשטחים פתוחים עשבוניים החשופים לשמש והם ניזונים מצוף פרחים. זחלי המין הם טפילים על זחלים דבורים יחידאיות.

תפוצת המין רחבה הכוללת את רוב האזורים הביו-גאוגרפיים בחצי הכדור הצפוני. מין זה הוא המין הנפוץ ביותר מבין המינים במשפחה זו וניתן לראותו בכל אירופה הממוזגת, צפון אמריקה וחלקים מסוימים של אסיה. הבוגר ניזון על צוף פרחים ולפעמים גם על אבקנים (בעיקר הנקבות). הבוגרים הם מעופפים מהירים וזריזים ובדרך כלל הם מעופפים בגובה של עד חצי מטר מעל הקרקע בחיפוש אחרי מזון. הזכר מפגין פעילות חיזור אחר הנקבות ושומר על טריטוריה בה הוא פעיל. הנקבה מטילה תוך כדי ריחוף את הביצה אל תוך פתח כניסה של קן תת קרקעי השייך לדבורי בר יחידאיות או לצרעות יחידאיות. במין קיימת העדפה להטיל את הביצים בתוך קינים השייכים לדבורי בר מהסוג מסוג Andrena. הרימה הבוקעת מהביצה נודדת אל תוך הקן של החרק הפונדקאי ונשארת בתוכו ללא פעילות עד שהרימה של הפונדקאי מתחילה את תהליך ההתגלמות. רק אז היא מתחילה להיזון על ההמולימפה של הפונדקאי. עם סיום התפתחותה הרימה מתגלמת בתוך קן הפונדקאי ותעבור בו כגולם את התקופה הקרה עד בוא האביב. הבוגר בוקע מהגולם ומתחיל את פעילותו כאשר טמפרטורת הסביבה עולה מעל 17 מעלות צלסיוס.

תפוצת המין באזור הפלארקטי רחבה וכוללת את אפגניסטן אזרבייג'ן, אלבניה, ארמניה במזרח ועד גרמניה, בלגיה, ספרד, וצרפת במערב ודרומה מקפריסין, לבנון, ישראל, ועד למצרים. הבוגרים ניזונים על צוף פרחים. הזחלים נטפלים על זחלים ומזון שנאסף בקינים של דבורי בר יחידאיות ובספרות המדעית דווח על התפתחות של מין זה בתוך קן קרקעי של דבורה מסוג Andrena (במשפחת Andrenidae).

תפוצת המין באזור הפלארקטי רחבה ומשתרעת מסין דרך מרכז אסיה המזרח התיכון לאירופה וכוללת גם את  חצי האי ערב, מערב אפריקה וצפון אפריקה. הבוגר ניזון על צוף ואבקה של פרחים. הזחלים נטפלים על גלמים של זבובים טפיליים ממשפחת הזריזבוביים ועל גלמים של צרעות טפיליות ממשפחת צרעתניים המהוות טפיל של זחלים וגלמים של העש תהלוכן האורן.

תפוצת המין באזור הפלארקטי רחבה ומשתרעת מפקיסטן במזרח לאירופה ובאגן הים התיכון כוללת את צפון אפריקה והמזרח התיכון. הבוגר ניזון על צוף פרחים. הנקבה מטילה תוך כדי ריחוף את הביצה אל תוך פתח כניסה של קן תת קרקעי השייך למיני צרעות טפילות ממשפחת הצרעתניים (Ichneumonidae) או לתוך פתחי קינים של דבורים לא חברתיות. הזחלים חודרים לקן וניזונים על הזחלי הפונדקאי. צולם בתל אפק.

תפוצת המין בּוֹמְבִּיל הַפָּרַגְרוֹן משתרעת סביב אגן הים התיכון והוא דווח מאיטליה ספרד, פורטוגל, מרוקו, מצרים, ישראל וירדן. הבוגר ניזון על צוף הפרחים בעזרת צינור יניקה גדול כשהוא פעיל על גבי פרחים צהובים ופרחי הכלנית. הזחלים הם טפילים המתפתחים על מיני חרקים פונדקאים שונים ובהם ביצי חגבים, זחלי עשים, זחלי דבורים, וצרעות. תבנית הפסים של בּוֹמְבִּיל הַפָּרַגְרוֹן מהווה מנגנון הגנה מטורפים הנקרא "חקיינות בטסיאנית" על שם חוקר הטבע האנגלי, הנרי וולטר בייטס, שתיאר אותה במחקריו בפרפרים. המנגנון של חקיינות בטסיאנית מתקיים כאשר שני מינים שונים מקבוצות טקסונומיות שונות חיים בקרבה גאוגרפית וסובלים מטורפים זהים. התנאי הנוסף הוא שאחד מהמינים הוא מין רעיל ובעל תבנית צבעים ייחודית בעוד שהמין אחר איננו רעיל. במין שאיננו רעיל מתפתחת תבנית צבעים הדומה לזו של המין הרעיל ובכך נוצר יתרון ההתפתחותי למין המחקה המעביר אזהרה מדומה לאותם טורפים פוטנציאליים כי גם הוא רעיל ובכך קטנה הסבירות לפגיעתם בו. פרטים אילו צולמו בשדות הכלניות ליד שוהם.

תפוצת עוּזִיָה דּוּ-צִבְעִית היא במזרח הים התיכון. המין דומה מאוד למין U. crinipes המדווח ממערב הים התיכון וכפי הנראה הם מהווים מין אחד בעלי הפרדה גאוגרפית או שהם מינים נפרדים בעלי התנהגות שונה. הבוגר ניזון על צוף הפרחים בעזרת צינור יניקה גדול. המין עוּזִיָה דּוּ-צִבְעִית בעל שכיחות גבוהה בשדות והוא מהווה מאביק עיקרי של הפִּשְׁתָּה שְׂעִירָה (Linum pubescens). פעילות הבוגרים בפרחים מוגבלת לשעות הבוקר ואחר הצהריים המאוחרים. במחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה נבדק הקשר בין דגם הפסים והמרכז הכהה של הפרח להתנהגות הבוגרים במשך היום. נימצא כי הזבובים עוקבים אחרי הפסים על עלי הכותרת לכיוון מרכז הפרח הכהה בו נמצא הגמול בעבורם ובעבור הפרח אשר מהווה מרכז לאיסוף צוף ואבקה אבל גם כזירה למציאת זיווג ומקום ללינה. לפרחי הפִּשְׁתָּה שְׂעִירָה שני מופעים, באחד מרכז הפרח כתם סגול כהה ובשני צהוב לבן. במחקר שפורסם באוניברסיטת תל אביב על ידי ד"ר יובל ספיר נמצא כי בבוקר רוב הביקורים היו בפרחים עם כתם כהה במרכז, בעוד שאחר הצהריים רוב הביקורים היו בפרחים שמרכזם בהיר. ההנחה היא כי בבוקר הבוגרים מחפשים פרחים בהם יש פעילות איסוף מזון ולכן בוחרים בפרחים בהם נמצאים בוגרים רבים בעוד שאחר הצהריים הם מעדיפים פרחים ללא בוגרים ללינה ולמציאת בני זוג ללא תחרות גבוה. התמונות צולמו בשוהם על גבי פרחים של פִּשְׁתָּה שְׂעִירָה.