אסופת צילומי חרקים
חיפוש לפי שם מדעי
חלוקה לפי מזיקים
חלוקה לפי נושא
תגיות כלליות
Carabidae
רָצָנִיתִיִּים (שם מדעי: Carabidae Latreille, 1802) היא אחת ממשפחות החיפושיות הגדולות והמגוונות, המאכלסת מגוון רחב של בתי גידול, מקרקעות לחות ויערות ועד אזורים מדבריים, חקלאיים ועירוניים. קשה לכן להגדירה באמצעות מאפיינים אחידים.
רוב הבוגרים בעלי גוף מאורך ומשוטח במקצת, המותאם לתנועה מהירה על פני הקרקע ובסדקים. מרבית המינים בעלי גווני גוף הכהים של שחור או חום, אך בקבוצות אחדות מופיעים גם גוונים מתכתיים בולטים. פרק החזה הראשון (Pronotum) צר בדרך כלל מרוחב כנפי החפייה ורחב מן הראש.
ברוב המינים הכנפיים האחוריות מפותחות והם מסוגלים לעוף, אך בקבוצות רבות, ובמיוחד בתת־המשפחה Carabinae, כנפי החפייה מאוחות והכנפיים האחוריות מנוונות, ולכן הבוגרים חסרי יכולת תעופה. אובדן התעופה נפוץ במיוחד במינים החיים בבתי גידול יציבים. בשוק הרגל הקדמית מצוי חריץ ובו מסרק שערות המשמש לניקוי המחושים. תכונה אופיינית לרוב בני המשפחה, למעט תת־המשפחה Paussinae שלה התאמות שונות. פיסת הרגל היא בתבנית 5-5-5, בשונה ממשפחת השחרוריתיים שבה התבנית לרוב 5-5-4. המחושים חוטיים ובעלי 11 פרקים. אורך הגוף של המינים באזור אירופה והמזרח התיכון נע בדרך כלל מ-1.5 עד 40 מ"מ, אך בעולם קיימים גם מינים גדולים יותר.
הרָצָנִיתִיִּים מציגים מגוון אסטרטגיות הזנה: 1. טורפים מובהקים בהם הזחלים והבוגרים טורפים פעילים של חרקים, זחלים, תולעים וחלזונות, לרוב בפעילות לילית. 2. אוכלי-כל ניזונים הן מטרף חי והן מחומר צמחי וזרעים. 3. אוכלי זרעים מתמחים בזרעים לפני ואחרי פיזורם הניזונים רק מזרעים, ומהווים מפיצי זרעים חשובים. הגבולות בין הקבוצות אינם חדים, ובמינים רבים קיימת גמישות תזונתית בהתאם לזמינות מזון. במינים הטורפים מתבצע עיכול חוץ־גופי חלקי: לאחר פגיעה בטרף מופרשים אנזימי עיכול הממסים את הרקמות לפני בליעתן. בכמה מינים אוכלי זרעים הבוגרים אוספים זרעים ומאחסנים אותם במחילות קרקעיות, המספקות מזון מתמשך לבוגרים ולזחלים.
הביצים מוטלות לרוב בודדות או בקבוצות קטנות בקרקע, מתחת לאבנים או בפסולת צמחית. הזחלים ניידים מאוד, טורפים פעילים וחיים בקרקע או בשכבת העלים המתים. רוב המינים חורפים כבוגרים במחילות קרקע או מתחת לאבנים וקליפות עצים. ברוב הרצניתיים קיימות בקצה הבטן בלוטות אחוריות (pygidial glands) המפרישות חומרים דוחים בעלי ריח חריף כהגנה מפני טורפים.
תפוצת המשפחה עולמית, ובעולם תוארו כ־40,000 מינים. בישראל מוכרים כ־400 מינים, ורבים מהם חשובים להדברה ביולוגית טבעית של מזיקים חקלאיים.
רשימת מינים
Ditomus calydonius
Ditomus calydonius
הבוגר בעל גוף בגוון חום עד שחור. הראש רחב ובעל שתי לסתות בעלות קימור כלפי מעלה. הזכרים גדולים יותר מהנקבות ובעלי בליטה בין הלסתות דמוית "קרן". המין בעל התנהגות חברתיות ברמה נמוכה של דאגה הורית. אורך גוף הבוגר נע מ- 12 עד 20 מ"מ. הבוגרים צמחונים וניזונים על זרעים של סוככניים. המין דווח מישראל.
מידע נוסף
המין (שם מדעי: Ditomus calydonius P. Rossi, 1790) מתאפיין בבוגר בעל גוף בגוון חום עד שחור. הראש רחב ובעל שתי לסתות בעלות קימור כלפי מעלה המשמשות בנשיאה של זרעים. מחושים ארוכים. פרק החזה הראשון מנוקב ורחב מהראש כשהוא הולך ונהיה צר עד ליצירת הפרדה דמוית צוואר צר לפני זוג כנפי החפייה. כנפי החפייה ברוחב של פרק החזה הראשון ועליהן רכסי אורך. אורך גוף הבוגר נע מ- 12 עד 20 מ"מ. הזכרים גדולים יותר מהנקבות ובעלי בליטה בין הלסתות דמוית "קרן" אשר משמשת כפי הנראה בקרבות בין הזכרים.
פעילות והתנהגות
המין בעל תפוצה בצפון אגן הים התיכון מפורטוגל, ספרד. איטליה, יוון, טורקיה ועד ישראל, וכן צפונה לבולגריה, קרואטיה, אוקרינה וסביב הים השחור. חיפושיות אילו מראות התנהגות חברתיות ברמה נמוכה המציגה חפיפה בין הדורות וטיפול בצאצאים. התנהגות חריגה במין השייך למשפחה המתאפיינת במינים בעלי התנהגות אגרסיבית ובפרטים שאינם חברתיים. במין זה הבוגרים בונים קן תת קרקעי (paedotrophic nests) המשמש לגידול הצאצאים. הקינים נבנים בסוף עונת הגשמים כאשר הקרקע עדין נוחה לחפירה. הנקבות מטילות בין 20 ל- 30 ביצים ולאחר כשבועיים בוקעים הזחלים. הזחלים עוברים 3 התנשלויות במשך התפתחות של כשני חודשים. הזחלים עיוורים, בעלי בטן גדולה הדומה לזו של זחלי הזיבליות, ובעלי יכולת תנועה עצמאית נמוכה. בבדיקות נספרו עד 26 זחלים בקן אחד כאשר ניתן למצוא בו ביחד שלבי התפתחות שונים ובהם: זחלים, גלמים ובוגרים צעירים. הבוגרים מטפלים בזחלים מהלך כל התפתחותם עד להתגלמות. לאחר כשני שבועות בוקעים הבוגרים מהגלמים בקן. המין צמחוני וניזון על זרעים של סוככניים בעיקר של הסוג גזר (Daucus). הבוגרים אוספים זרעים ירוקים ויבשים מתוך התפרחות תוך העדפה לזרעים הירוקים. לפעמים חותכים הבוגרים את התפרחת השלמה ומפילים אותה לקרקע ואוספים מקרקע את הזרעים אל תוך הקן. האם מספקת לזחלים זרעים מידי יום ולאורך כל תקופת התפתחות הצאצאים בקן. הזכר חיי בקן אבל כפי הנראה משתתף רק בפעילות החפירה של הקן ולא באיסוף המזון. פעילות הבוגרים באיסוף ואכילה של הזרעים מתחילה כשעתיים לאחר השקיעה ומתמשכת עד שעות הבוקר בתלות בטמפרטורה. המין איננו פעיל בשעות היום ונמנע מחשיפה לאור. פרטים בוגרים צעירים מתחילים את פעילותם בשעות הערב לפני השקיעה. הקן נינטש עם סיום התפתחות הצאצאים לבוגרים. בתחילת החורף כשהטמפרטורות יורדות מתחת ל- 10 מעלות צלסיוס חופרים הבוגרים חורים קטנים מתחת לאבנים אשר משמשים אותם לתרדמת חורף. התמונות צולמו בשוהם על גבי פרחת של גזר קיפח עם זרעים ירוקים בזמן שקיעה.
