תפוצת המין זַרְעוֹנִית סִינִית עולמית ומלווה את האדם. המין ניזון על זרעי קטניות בשדה ובמחסנים. מחזור החיים מהיר והנקבה מעמידה עד 9 דורות בשנה. המין זַרְעוֹנִית סִינִית נחשב למזיק חשוב מאוד של מוצרי מזון מאוחסן ובהם: חמצה (חומס), אפונה ירוקה, עדשים ועוד. הנקבה מטילה את הביצה על גבי הגרעין והזחל חודר פנימה, גדל בתוך הגרעין ומתגלם בו כשהוא מותיר חלון ממנו יגיח הבוגר. התפתחות הזחל והגולם סמויה בתוך המוצר וגילוי של נוכחותה דורשת בדיקה מיוחדת על ידי הרתחה של דגימת זרעים ופתיחת הזרעים שצפים על המים והופעה שלו במוצר דורשת טיפולי הדברה בגז (איוד). המין זַרְעוֹנִית סִינִית היא מזיק חשוב ונפוץ בישראל וחשד לנגיעות מוביל לפסילה של המוצר על ידי משגיחי הכשרות.

תפוצת קַסִּידָה פְּלִשְׁתִּית כוללת את ארמניה וגאורגיה במזרח אירופה. באסיה ניתן למצוא אותה באפגניסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, קזחסטן, איראן, עיראק, קפריסין, סוריה, לבנון וישראל. הזחלים והבוגרים מתפתחים על הפונדקאים משפחת המורכבים ובהם דרדר גלדני, קוּרְטָם הצַבָּעים, קוצן, קנרס תרבותי (ארטישוק) וגדילן מצוי. הזחלים והבוגרים מכרסמים את שטח הפנים העליון של העלה ומשאירים רק משטח דמוי חלון שקוף. הזחל נושא בקצה האחורי של הבטן שיירים של נשלים והפרשות. התמונות צולמו בשוהם על גבי עלים צעירים של גדילן מצוי.

תפוצת המין עָלִית הַרוֹזְמָרִין הראשונית הייתה בדרום אירופה (בהם איטליה, יוון, צרפת, פורטוגל, ספרד, סרביה, סלובניה, מקדוניה, קרואטיה), צפון אפריקה (בהם אלג'יריה, מרוקו, תוניסיה), המזרח הקרוב והמזרח התיכון. משנת 1936 דווח על הרחבת תפוצת המין לאזורים נוספים והיא כוללת את כל אירופה (כולל בלגיה, הולנד, בריטניה וגרמניה). בבריטניה לדוגמה היא דווחה לראשונה בשנת 1963 ומאמצע שנות ה- 90 המין התבסס בסביבת לונדון ומשם היא התרחבה והיום התבססה בכל רחבי האי כולל סקוטלנד ואירלנד. בשנת 2016 פרסם פרידמן לראשונה על הופעת המין עָלִית הַרוֹזְמָרִין בישראל באזור של חיפה בחורף 2015. המין לא תואר קודם לפרסום זה מישראל והוא כפי הנראה מין פולש המהווה איום למספר פונדקאים אפשריים בישראל. לאחרונה דיווחים על חדירת המין למדינות נוספות באזורנו וכדוגמה דווח (2021) מקפריסין על הופעת המין לראשונה בשנת 2015 ונכון לשנת 2020 תפוצתו התבססה כמעט בכל האי. הבוגר בעל נידות נמוכה ולמרות שיש לו כנפי תעופה הוא איננו מעופף ומעדיף ללכת כשהוא מוטרד. המין עָלִית הַרוֹזְמָרִין ניזון על העלים והפרחים של פונדקאים ממשפחת משפחת השפתניים(Lamiaceae)  במיוחד על אזוביון, מרווה, תימין ורוזמרין אשר הקשר בינם נתן לו את שמו. באזור הים התיכון הנקבות מטילות את הביצים בסוף הקיץ על העלים של הפונדקאים והזחלים הבוקעים מתפתחים על הפונדקאי לאורך עונת החורף. הזחל בעל גוף שטוח וגוון לבן-אפור שלאורכו פסי אפורים כהים. הראש והרגליים של הזחל בעלי גוון אפור כהה. לאחר סיום התפתחותם הזחלים יורדים מהפונדקאי ובונים חדר תת קרקע בו הם עוברים את השלבים של טרום-גולם וגולם. תקופת הגולם נמשכת בין 3 ל- 4 שבועות. הבוגרים בוקעים בתחילת הקיץ מהגלמים ומצטרפים לבוגרים אשר שרדו את עונת החורף. המין איננו גורם בדרך כלל לנזק משמעותי לפונדקאי אבל במקרים בהם מתפתחת אוכלוסייה גדולה הוא יכול להפוך למזיק בגידולים חקלאים של צמחי ארומטיים המעובדים באופן מסחרי לשימוש בתעשיות המזון וכמרכיבים ארומטיים בתעשיית הקוסמטיקה. פונדקאים אילו נפוצים גם בגינות בתים ובשטחים ציבוריים ירוקים כפארקים עירוניים ובצדי דרכים. השימוש הרב והשונה בפונדקאים אילו כפי הנראה סייע לחדירת המין למקומות חדשים. התמונות צולמו בכרתים ואוויה, יוון על גבי שיחי רוזמרין.

תפוצת המין נרחבת וכוללת את דרום אירופה מדרום ספרד, איטליה, קרואטיה, מקדוניה, יוון עד טורקיה. באסיה המין נפוץ במרכז אסיה והמזרח הקרוב כולל איראן, עיראק, סוריה, ירדן, ישראל, לבנון, מצרים וחצי האי הערבי. באפריקה המין דווח מצפון, מרכז וממערב אפריקה. כאשר הבוגרים מוטרדים הם מגיבים בקפיצה ונעלמם מהעין, תגובה המשמשת כמנגנון הגנה מטורפים. הבוגר נחשב למזיק של העלווה בעל חשיבות משנית. הבוגרים מנקבים חורים רבים בעלווה שממנה הם ניזונים והזחלים חיים באדמה וניזונים על בית השורשים ויכולים לגרום לנזק ניכר לפונדקאי. המין מתפתח על מגוון רחב של פונדקאים הכוללים שיחים עצים ועשבוניים ובה לדוגמה מַרְקוּלִית מְצוּיָה ומַרְקוּלִית השדה, צלף קוצני, לבלב מטפס, וקיקיון מצוי. המין תואר בשגגה גם כמזיק של כותנה וזאת אולי בגלל הימצאותם של פונדקאי המין בקרבת שדות כותנה. התמונות צולמו בשוהם כשהבוגר ניזון מעלים של לְשִׁישִׁית הַצַּבָּעִים. בנוסף נצפה כי הבוגר ניזון גם על צוף של פונדקאי זה. בצדו התחתון של עלה הפונדקאי לְשִׁישִׁית הַצַּבָּעִים, בנקודת החיבור בין הפטוטרת לטרף, נמצאים שני צופנים חומים המפרישים צוף. מיחסים את התפתחות הצופנים כגורם משיכה לנמלים אולם בזמן הצילום ניתן היה לראות את החיפושית הבוגרת ניזונה על הצוף במשך פרק זמן ארוך של כמעט דקה ובו בזמן גם מונעת מנמלים או מפרטים בוגרים אחרים מלהתקרב לצופן.

המין נפוץ באזור המזרח התיכון ודווח מישראל, קפריסין, ירדן, לבנון, סוריה ואירן. הוא ניזון על עלים ממיני צמחים שונים ובהם חסת המצפן וארכובית הציפורים. בפרסומים מסוריה וטורקיה דווח כי המין ניזון על עלים של העץ אלת הבוטנה (פיסטוק). הבוגרים גורמים לנזק ניכר לעלווה עד כדי פגיעה בכל העלים, במיוחד בעצים צעירים בהם אוכלוסיות גדולות יכולות להשאיר את העץ ללא עלים בתוך שעות. הזחלים בונים מהפרשותיהם מבנה בתכו הם חיים כשהוא צמוד לבטנם כהגנה מטורפים ובתוכו הם גם מתגלמים. הזחלים חיים על הקרקע בקרבת קיני נמלים וניזונים על חומר אורגאני מתפרק.

המין נפוץ באזור מזרח הים-התיכון ודווח מישראל, דרום טורקיה, לבנון, ירדן, וסוריה. המין ניזון על עלים וצולם כשהוא פעיל על שיחי בקיה שעירה וכף האווז.

תפוצת המין כוללת את אירופה (אלבניה, אוסטריה, בוסניה, קרואטיה, צרפת, יוון, איטליה, פורטוגל, ספרד, וסלובניה), צפון אפריקה (אלג'יריה, מרוקו, תוניסיה) ובאסיה את טורקיה, אירן, סוריה, לבנון וישראל. המין צמחוני וניזון על מספר פונדקאים רב ממשפחות שונות ובהן: מינים במשפחת האלתיים המשתייכים לסוג אוג ולסוג אֵלָה כדוגמת אלת הבָּטְנָה (פיסטוק) ואלת המסטיק, מינים ממשפחת הוורדיים כפתל קדוש, מינים במשפחת האשחריים כשזיף, מינים במשפחת ההדסיים כפיג'ואה ופונדקאים נוספים במשפחות אחרות. הנקבות מטילות על גבי עלי הפונדקאי צברים של 4 עד 38 ביצים. הזחלים שבוקעים ניזונים על חומר צמחי נרקב על גבי הקרקע. המין משתייך לקבוצה של "אוהבי הנמלים" (Myrmecophily) בה הזחלים נמצאים בשלב מסוים בהתפתחותם בתוך קיני נמלים. במין זה הזחלים, בשלב התפתחותם השלישי, נמצאו רק באזורי הכניסה לקני הנמלים וזאת, כפי הנראה, בגלל שהם איבדו את יכולתם לחדור לתוך הקן. במחקר שנערך בדרום איטליה דווח כי הבוגרים של מין זה גרמו לנזק ניכר לגידולים חקלאיים של פיג'ואה תרבותית, עצי רימון ותאנה.  נזק שמנע את התפתחותו של הפונדקאי עקב הרס של אזורי הצימוח שנגרם מאכילתם של העלים הצעירים. התמונות צולמו בכרתים, יוון.

המין עָלִית הַדְּגָנִיִּים נפוץ באזור הפלארקטי הכולל את אירופה, אסיה ואגן הים התיכון. המין פלש לצפון אמריקה והפך שם למזיק חקלאי חשוב. המין מתפתח בסביבות טבעיות על דגני בר שונים אך מהווה מזיק חקלאי חשוב בעולם היות והוא ניזון על גידולים חקלאיים חשובים ובהם: חיטה, שיפון, שעורה, ושיבולת שועל כשצמח המועדף להתפתחות הוא החיטה ותירס או דורה הם צמחי בררת מחדל. הבוגרים והזחלים של עָלִית הַדְּגָנִיִּים מכרסמים את העלים של הדגנים ופוגעים בעלווה של הצמח. פגיעה יוצרת קו ארוך מכורסם בשכבה העליונה של העלה ושדות שנפגעו נראים קמולים יותר אבל אין הרס מוחלט של השדה. נזק הפוגע בהתפתחות הצמח ובכך מוריד את היבול. הזחלים הם השלב המזיק ביותר לעלוות הצמח. החיפושית מעמידה בדרך כלל דור אחד בשנה. הנקבה מטילה עד 400 ביצים על גבי החלק התחתון של העלים. הזחלים של עָלִית הַדְּגָנִיִּים צהובים אבל בשדה הם נראים כגוש רירי כהה שגודלו מגיע ל- 5 מ"מ ובתוכו נראים צפים גושים מלבניים שחורים קטנים. צורה זו מזכירה הפרשות של חלזונות או בעל חיים אחר אבל במבט מקרוב ניתן לראות את הראש והרגלים בולטים מתוך הגוש. הגוש הוא למעשה הפרשה צמיגית המכילה הפרשות של הזחל והיא עוטפת את רוב חלקי הגוף הזחל. משערים כי מדובר במנגנון הגנה מפני התייבשות, או במנגנון הגנה מטריפה כנגד טורפים כנמלים וחיפושיות והיא מופיעה במינים שונים של זחלי חיפושיות במשפחה זו. הזחלים מותקפים גם על ידי מספר מינים של צרעות פרזיטאידיות שכנגדן מנגנון הגנה זה איננו יעיל והצרעות כפי הנראה משתמשות בריח של ההפרשה הרירית זו כדי לאתר את הזחלים ולהטיל בתוכם את הביצים שלהן. הזחלים מסיימים את התפתחותם לאחר 3 שבועות (12 עד 20 יום) ומתגלמים בקרקע, הבוגרים יבקעו מהגלמים בתחילת הקיץ הבא. הבוגרים פעילים עד הסתיו וחורפים במקום מסתור בקרקע או במקומות מחסה כקליפות עצים, אסמים וגדרות בשדה עד לקיץ הבא. התמונות צולמו בשוהם ובית שמן ובשדות חיטה נוספים בישראל בהם המין נפוץ.

תפוצת המין פַּרְעוֹשִׁית הַצַּלָּף מדווחת מרכז אסיה עד מערב סין. באירופה המין דווח מאיטליה, יוון, מלטה, קפריסין. אירן, טורקיה, סוריה, לבנון, ירדן, ישראל ומצרים. הבוגרים ניזונים על צָלָף קוֹצָנִי, צלף סיצילי ובתחילת האביב גם על לפתית מצויה ומיני חרדל. הבוגרים מנקבים חורים עגולים רבים בעלווה ויכולים לגרום לנזק ניכר לפונדקאי. בישראל עוד שני מינים בסוג זה הדומים במורפולוגיה שלהם למין פַּרְעוֹשִׁית הַצַּלָּף והם P. cleomica ו- P. variipennis אבל שניהם שונים בהעדפות של הפונדקאי שלהם ואף קיימת מידה של הפרדה בתפוצתם בישראל. בישראל תפוצת המין פַּרְעוֹשִׁית הַצַּלָּף היא במרכז הנגב, מדבר יהודה, אזור ים המלח עד החרמון, הרי יהודה ומישור החוף. הפרדה למינים בסוג זה בישראל מתבססת על גם על שונות במשתנים ביולוגיים וממחישה בכך את חשיבותם של משתנים אילו בהגדרת מינים. כאשר הבוגרים מוטרדים הם מגיבים בקפיצה ונעלמם מהעין, תגובה המשמשת כמנגנון הגנה מטורפים. התמונות צולמו בשוהם כשהבוגר ניזון מעלים של צָלָף קוֹצָנִי.

תפוצת המין פַּרְעוֹשִׁית הַחָטְמִית כוללת את אירופה מפורטוגל ובריטניה ועד לים הכספי ברוסיה. באזורנו היא דווחה מסוריה דרומה עד לצפון ישראל. בצפון אפריקה המין דווח מאלג'יריה, תוניסיה ומרוקו. קיימים דיווחים נקודתיים ממקומות רבים בעולם ובהם אוסטרליה, הפיליפיניים, תאילנד, הודו, ארה"ב, בוליביה ונוספים אשר מקורם כפי המראה מיבוא של פונדקאים כצמחי נוי. המין פַּרְעוֹשִׁית הַחָטְמִית פעיל בדרך כלל בבתי גידול פתוחים ויבשים וגם בגנים כשהוא ניזון על פונדקאים ממשפחת החלמיתיים בהם: חוטמית תרבותית, חוטמית זיפנית אשר מהווים את מקור שם המין בישראל. פונדקאים כדוגמת נטופית רפואית וחלמית מצויה אשר הפרטים המצולמים כאן, מעין הוד שבכרמל, ניזונו אליה. המין יכול להתפתח גם על פונדקאים ממשפחת השפתניים ומשפחת הסרפדיים. הבוגר ניזון מעלווה וגורם למספר רב של חורים קטנים בעלים וגם מזרעים צעירים ירוקים. בוגר המוטרד מגיב בקפיצה ונעלם מהעין. הזחל ניזון על גבעולים ושורשים. הנקבה מטילה צברים קטנים של ביצים על פני החלק העליון של עלה הפונדקאי או על גבי הגבעולים הקרובים לאדמה. הזחל ניזון על העלה והגבעול ונע כלפי מטה אל תוך אזור בית השורשים בתוך האדמה שם הוא יתגלם בתוך תא הבנוי מהאדמה. המין עובר את החורף בתרדמה כגולם.

תפוצת זִרְעוֹנִית שְׁחֹרָה דווחה מטורקיה, סוריה, לבנון וישראל. המין מתפתח בחִמְצָה תרבותית (חומוס), עדשה תרבותית (עדשים) ואפונה. בישראל מין זה איננו נחשב למזיק מחסן ואין דיווחים על נזקים שהוא גורם למוצרים באחסון. התמונות צולמו על תפרחות סוככים בקרבת שוהם.

תפוצת המין כוללת את מזרח הים התיכון, הקווקז, אירן, טורקיה, ואזרבייג'ן. מדרום אירופה את איטליה, קפריסין, יוון ופורטוגל. קיימים דווחים כי המין פלש לאוסטרליה וצפון אמריקה. בשנת 2013 פורסם מאמר הממליץ לסווג את המין תחת סוג חדש בשם Serratobruchidius במקום Bruchidius וזאת בגלל מאפיינים מורפולוגים וסיסטמתיים (Rafael Yus Ramos). דווח כי המין מתפתח בחִמְצָה תרבותית (חומוס), תֻּרְמוּס, ופול. המין צולם על תפרחות סוככים בקרבת שוהם.

תפוצת המין דווחה מאירן, טורקיה, הקווקז, בולגריה, יוון, קפריסין, סוריה, לבנון וישראל. המין ניזון על אשלים ואלונים. התמונות צולמו בירושלים ומודיעין.

תפוצת המין היא באזור המזרח התיכון ודווחה מדרום טורקיה, עירק, סוריה, ירדן וישראל. התמונות צולמו בנחשונים, ישראל.