המין נפוץ בדרום אסיה: סין, חצי האי המלאי, הודו, תאילנד, וייטנאם, קוריאה, אינדונזיה (ג'אווה), טאיוואן, יפן ואוסטרליה, אך נגיעות דווחה גם מארה"ב, קנדה, פנמה, מוזמביק, אנגליה, פורטוגל, צרפת, איטליה, גרמניה והולנד אליהם פלש המין. באזורים אלו לא ברור האם האוכלוסייה התבססה או שהיא רק אזורית או זמנית. המין מתפתח במספר רב של פונדקאים ובהם: מיני במבוק, עץ הגומי, קינמון, שיטה, ועצים רבים נוספים המשמשים לנוי בישראל כדוגמת סִיסָם הוֹדִי, בוהיניה מגוונת, טרמינליה הודית, אלביציה ורודה. הזחלים קודחים מחילות בתוך העץ תוך כדי תנועתם כשהם מותירים מאחוריהם את העץ המעוכל בצורת אבקה דקיקה ודחוסה דמוית טלק. מספר דורות יכולים להתפתח בעץ נגוע ובסיום התפתחותם נותרת מהמוצר רק מעטה דק של עץ ובתוכו אבקת העץ שהופרשה. הבוגרים יוצאים מהעץ על ידי פתיחת חורים בדופן העץ ומתעופפים בחיפוש אחרי בן זוג וסביבת חיים חדשה. בפרסום מדרום תאילנד דווח כי אורך מחזור חיים אחד של המין בעץ הגומי נמשך בין 3 ל-4 חודשים. נגיעות גבוהה מאוד של המין בתוך הפונדקאי התפתחה עקב הדבקה חוזרת של אותו הפונדקאי וקיום מספר רב של דורות בתוכו. המין מעדיף להתפתח בתוך עץ בעל תכולת לחות נמוכה. הנגיעות שנמצאה בישראל התפתחה בתוך עץ לבוד. הנגיעות הייתה גבוהה והבוגרים נצפו כשהם יוצאים אל מחוץ לעץ וגם חוזרים לתוכו דרך פתחי הגיחה שהם יצרו. היכולת של המין להתפתח גם בתוך מוצרי עץ הנסחרים בעולם כבמבוק, עץ לבוד ובצמחי תבלין ומרפא מאפשרת לו לעבור בין אזורים גאוגרפיים שונים תוך ניצול מערך התעבורה המסחרי. יכולות אלו הפכו אותו למזיק הסגר במדינות רבות הדורשות פעילות הדברה באמצעות ביצוע טיפול טרמי או טיפול באיוד בגז מתיל-ברומייד על פי הנחיות הבינלאומיות של פרוטוקול ISPM No.15 או במקרים קיצוניים גם להשמדה של המוצר. התמונות צולמו בישראל במשטחי עץ לבוד שיובאו לישראל מסין ואין דיווחים אחרים של מין זה מישראל (תיעוד נשמר באוסף PHTC).

המין נפוץ מאוד בדרום אסיה ואזור האינדו-פסיפי: הודו, בנגלדש, סין, אינדונזיה, ופפואה גינאה החדשה, אך נגיעות דווחה גם מאזורים באוסטרליה, אפריקה, אירופה, צפון אמריקה (התבססות בפלורידה), מרכז אמריקה, הקריביים ודרום אמריקה אליהם פלש המין. באזורים אלו לא ברור האם האוכלוסייה התבססה או היא  רק אזורית או זמנית. התמונות צולמו בישראל במוצרי עץ מעובד שיובאו לישראל ואין דיווחים אחרים של מין זה מישראל (תיעוד נשמר באוסףPHTC ). המין מתפתח בתוך עץ יבש והוא מזיק חשוב של מוצרי עץ מעובדים המיוצרים מגזעי עץ קשה עונתי העשירים בעמילן. בעולם דווח על נגיעות בלפחות 35 מיני עצים רחבי עלים המשמשים בתעשיית העץ. חומר גלם זה משמש כעץ מנוסר בתעשייה לבניית אריזות, משטחים, דיקט, רהיטים ומוצרים אחרים. הזחלים ניזונים בשכבה החיצונית של העץ עד לעומק של כ-10 ס"מ בעץ קשה, אבל בעצים רכים יותר הם יכולים לחדור לעומק גדול יותר. התפתחותו בעץ מעובד מאפשרת למין לעבור בין אזורים גאוגרפיים שונים תוך ניצול מערך התעבורה המסחרי. יכולות אלו הפכו אותו למזיק הסגר במדינות רבות אשר דורשות פעילות הדברה באמצעות ביצוע טיפול טרמי או טיפול באיוד בגז מתיל-ברומייד על פי הנחיות הבינלאומיות של פרוטוקול ISPM No.15 או במקרים קיצוניים השמדה של המוצר. מחזור החיים תואר בעבודת מחקר מהודו. הנקבות מטילות את הביצים על משטחים מחוספסים של עץ או על גזעי עץ מנוסר בתוך חורים, סדקים או שקעים שהנקבה מכרסמת. הזחלים בצבע לבן עד צהבהב, צורתם מעוקלת ואורכם מגיע עד 15 מילימטרים. הזחלים קודחים מחילות בתוך העץ תוך כדי תנועתם שקוטרן הוא כ-6 מ"מ כשהם מותירים מאחוריהם את העץ המעוכל בצורת אבקה דקיקה ודחוסה. בעץ נגוע יכולים להתפתח יותר מדור אחד ובסיום התפתחותם נותרת מהמוצר רק מעטה דק של עץ ובתוכו אבקה דקיקה ודחוסה. הבוגרים יוצאים מהעץ על ידי פתיחת חורים בדופן העץ ומתעופפים בחיפוש אחרי בן זוג וסביבת חיים חדשה. משך מחזור חיים אחד אורך בין שנה לשש שנים בהתאם לתנאים הסביבתיים הקיימים בתוך העץ.

מין זה נחשב לאחד המינים הפלשים הבעייתיים בעולם וחדר לישראל בסביבות אמצע שנות העשרה של המאה ה-20. הקן יכול להכיל עד למיליון פרטים. קן גדל במשך 5 עד 7 שנים לפני שמופיע מעוף הכלולות הראשון. רדיוס איסוף המזון של הפועלים דרך תעלות תת-קרקעיות מגיע עד 100 מ'. אורך גוף החיילים והפועלים נע מ-4 עד 5 מ"מ. מין זה פלש לישראל בסביבות אמצע שנות העשרה של המאה ה-20. נכון להיום המין הוא דווח רק בתחום העיר פתח תקווה והישובים בקרבתה.  למרות שמין זה בעל קן פעיל בתת- הקרקע, קינים יכולים להתבסס גם בתוך מבנים ללא קשר לקרקע.

בסביבתו הטבעית ניתן לזהות את פעילותו כשהוא ניזון על זרדים ועצים יבשים או מתחת לפסולת עץ בשדה (תמונה). מין זה הוא המזיק החשוב בין מיני הטרמיטים בישראל ונמצא חודר לבתים בכל הארץ. המודעות לקיום מזיק זה התעוררה בציבוריות הישראלית כשנגרמו נזקים כבדים לבתים אשר נבנו בבניה קלה בישובים כמו ירוחם, דימונה באר שבע. במבנים אילו ניתן היה לראות את המנהרות שבונה המין כדי לעקוף מכשולים ואת משטחי ההזנה הגדולים בתוך חדרי הבתים וביסודות המבנה מהעץ. היום ניתן לראות חדירה של המין גם למבנים רגילים בערים רבות כראשון לציון, תל אביב, אבן יהודה ועוד מקומות ישוב רבים בהם ניזון המין על ספרים, רצפות פרקט, רהיטים וארונות בתוך הבתים. רוב התכשירים המיושמים בישראל והטכנולוגיה המבוצעת להדברה או בקרת מזיקים כנגד טרמיטים בישראל מתבססת על ההתמודדות עם מין זה.

טֶרְמִיט מְרֻשָּׁת הוא אחד המינים החשובים למחזורם של חומרי עץ מת בטבע, ובישראל מין זה נימצא בכל יערות האורנים בהם הוא ניזון מגדמי גזעי עצים ועצים מתים אותם הוא מפרק. במטעים הוא ידוע כחרק מזיק עקב הנזק שהוא גורם לעצי הפרי ולגפנים. באירופה קיימים מספר מינים המשתייכים לאותו הסוג ונחשבים למזיקים חשובים (אוסף טרמיטים של PHTCenter).

המין טרמיט החולות נפוץ במזרח צפון אפריקה ובמחוזות מדבריים של חצי־האי ערב, כולל מצרים וסודאן ועד אזורי החולות של ערב. בסודאן הוא נמנה עם המינים השכיחים באזורי החוף של הים האדום ובדלתת טוקאר.

המין טרמיט החולות בעל מערכת כתות “ליניארית”: רבים מן הפועלים הם למעשה זחלים מתקדמים (pseudergates), היכולים לבצע משימות שונות בקן: איסוף מזון, תחזוקה והגנה, ולעיתים להתפתח לחיילים.

הקן תת־קרקעי ומורכב מחדרים המחוברים זה לזה בגלריות צרות. המין ניזון מחומר צמחי עשיר בתאית: זרדים, עצים מתים, עשבים יבשים, עלים מתים, וכן לעיתים גללי בעלי חיים צמחוניים. הקינים עשויים להיות גדולים, ומספר הפרטים בהם עשוי להגיע למאות אלפים.

במצרים דווח כי טרמיט החולות פוגע במבנים בקהיר ובכפרים בסביבתה, בעיקר כאשר המבנים בנויים מעץ. הנזק לקורות ולעמודי עץ עלול להיות חמור עד כדי נטישת מבנים. כמו כן תועדו נזקים במטעי תמרים, כאשר הפועלים חודרים לגזעים ולבסיסי העלים, בעיקר בעצים מוחלשים.

בישראל תיעדתי קינים של טרמיט החולות באזור עין יהב בגלריות שבשכבת הזרדים והעלים המתים של אשלים, וכן באזור ראשון לציון מתחת לפסולת עץ בניין. מהממצאים שברשותי מין זה לא נימצא חודר לתוך בתים בישראל.

במקומות להם פלש מין זה הוא נמצא פעיל רק במבנים ולא באזורים פתוחים והקן התפתח ונדד בתוך עץ מועבד בלבד. להישרדותו המין איננו נזקק למקור מים חיצוני ומקבל את כול הנדרש ממים הקשורים לעץ בלבד. בדרך כלל מעופי הכלולות הם בחודשים אפריל עד יוני לפני העונה הגשומה אבל ניתן לראות מעופי כלולות כל השנה. לאחר המעוף זוג שהתחבר בונה תא ראשוני בסדקים בעץ ומתחיל בבניית הקן. לאחר שנתיים או שלוש מתחילים להופיע בקן חיילים ופרטים מתרבים מכונפים לא מופיעים בקן אלא רק בבגרותו לאחר כ- 5 שנים. הערכה היא שקן כזה מתקיים לפחות במשך 10 שנים או עד העלמות מקור המזון שלו.

בטבע, טרמיט סיני מתפתח בתוך האזורים המתים של שיחים החיים באזורי חולות כאשר הקן הוא תת-קרקעי. הקן ברוב המינים במשפחה זו מכיל לא יותר ממספר מאות של פרטים ובטרמיט סיני דווח על קינים בהם חיים עד 6000 פרטים (בממוצע כ- 1300 פרטים). הקן של טרמיט סיני בנוי מאוסף של תעלות וחללים בעץ, כאשר רוב התעלות נחפרות בכיוון סיבי העץ. תחילת התבססות הקן היא תת קרקעית כאשר עם התבגרות הקן וחיפוש של המזון משנה כל הקן את מיקומו בהתאם לזמינות המזון גם לאזורים מעל פני הקרקע. קינים המתפתחים בתוך מגורי האדם בחיפוש אחר מקורות מזון מתגלים עקב נזק למשקופי דלתות, ריהוט, כבלי חשמל וטלפון תת-קרקעיים ועוד. הקינים יכולים להתפתח בקומה מסוימת ולעבור בין הקומות דרך התקרות/רצפות.