אסופת צילומי חרקים
חיפוש לפי שם מדעי
חלוקה לפי מזיקים
חלוקה לפי נושא
תגיות כלליות
Vespidae
צְּרְעִיִּים (שם מדעי: Vespidae Latreille, 1802) היא משפחת צרעות המשתייכת לתת־הסדרה דבוראים שנציים הכוללת מינים חברתיים ומינים יחידאיים.
במינים החברתיים קיימת חלוקת עבודה בין מלכה לפועלות שאינן מתרבות. מלכה צעירה, לאחר חורף במסתור, מקימה קן חדש באביב, מטילה ביצים ומטפלת בדור הראשון של הפועלות. עם בקיעתן הן נוטלות על עצמן את עבודות הקן: איסוף מזון, טיפול בזחלים, בניית הקן והגנה עליו, בעוד שהמלכה מתמקדת בהטלה. המלכה מפרישה פרומונים המדכאים את התפתחות השחלות בפועלות.
לקראת סוף העונה מיוצרים זכרים ומלכות חדשות: הזכרים מתפתחים מביצים לא מופרות, והמלכות מביצים מופרות. לאחר ההזדווגות הזכרים מתים, ורק המלכות המופרות חורפות ומקימות קנים בעונה הבאה. הקנים עצמם מתפרקים בסוף העונה ואינם מאוכלסים מחדש.
הבוגרים ניזונים בעיקר ממקורות סוכריים כגון צוף, טל דבש ומיצי פירות, בעוד שהזחלים ניזונים מחלבון שמקורו בחיי כחרקים ובפרוקי־רגליים אחרים שהפועלות צדות ומלעיסות עבורם. הזחלים מפרישים נוזל עשיר בסוכרים הנצרך בידי הבוגרים.
בזמן מנוחה הכנפיים מתקפלות לאורכן מעל הגוף, תכונה אופיינית למשפחה. בני המשפחה חשובים אקולוגית כטורפים של חרקים רבים וכמאביקים מזדמנים.
במשפחה תוארו בעולם למעלה מ־5,000 מינים, ובישראל מוכרים כמה עשרות מינים ובהם שלושה מינים הנחשבים למטרד תברואי כאשר הם מקימים קינים בסמיכות למגורי אדם ועלולים לעקוץ בעת איום על הקן.
רשימת מינים
Vespa orientalis
Vespa orientalis
הצרעה הגדולה בישראל. גודל גוף העמלות כ- 20 מ"מ. גוון הגוף חום אדמדם ולרוחב הבטן 2 פסים צהובים. הבוגרים ניזונים על מזונות העשירים בסוכרים. הזחלים ניזונים על חלבון מטרף שהעמלות מביאות לקן. בנית קינים בקרבת מגורים והסכנה מעקיצתה בנוסף להיותה טורפת של דבורת הדבש הביא להגדרתה כחרק מזיק.
מידע נוסף
צִרְעָה מִזְרָחִית (שם מדעי: Vespa orientalis Linnaeus, 1771) היא הצרעה הגדולה בישראל. גודל גוף העמלות כ- 20 מ"מ, הזכרים כ- 22 מ"מ, והמלכות בין 23 ל- 25 מ"מ. גוון הגוף חום אדמדם ולרוחב הבטן 2 פסים צהובים. המצח והפנים צהובים והמחושים חומים. נפוצה במזרח אפריקה, ברוב מרחב הים התיכו ומזרחה עד הודו. הבוגרים ניזונים על צוף פרחים ומוהל צמחים העשירים בסוכרים. הרימות ניזונות על חלבון מטרף שהעמלות מביאות לקן. המלכה והזכרים ניזונים מרוק המופרש על ידי הרימות (trophallaxis). תהליך בו הרימות הופכות בעזרת הרוק את המזון הטרף החלבוני שניתן להם על ידי העמלות למזון בעל מרכיב סוכרי הדרוש לפעילות המלכה והזכרים אבל גם בעבור העמלות.
פעילות והתנהגות
המלכות המופרות הן היחידות העברות את החורף בקבוצות והן מתחילות בפעילות בסביבות תחילת חודש מרס בחיפוש אחר אתר לבנית קן. הקן נבנה בתוך חללים באדמה כמחילות בעומק של עד 20 ס"מ או פתחים בבסיס עצים אבל ניתן גם למצוא קינים בחללים שונים בתוך מבנים. המלכה בונה את הגבעול הראשוני מתקרת החלל שמתחתיו חלה ובה תאים הפונים מטה. העמלות שהתפתחו בתאים ממשיכות בבניית הקן בו החלות המונחות זו מתחת לזו במאוזן ובכל חלה שכבה אחת של תאים משושים. החלות נבנות מחלקיקי אדמה וקליפות עץ לעוסים ביחד עם רוק ומים. בקינים מפותחים ייבנו בין 6 ל- 7 קומות של חלות בהם חיים מספר אלפים של בוגרים. הפרטים בקן מתקשרים האחד עם השני באמצעות קול, תנועה בריקוד, ובאמצעות פרומונים שונים. בחודש ספטמבר יתחילו העמלות לבנות תאים גדולים בהם יתפתחו מלכות (מביצים מופרות) או זכרים (מביצים לא מופרות) חדשים, ולאחר ההזדווגות ימותו הזכרים. צרעה זו נחשבת לחרק מזיק היות והיא טורפת עיקרית של דבורת הדבש ובגלל שקינים הממקמים בקרבת מגורי האדם או בתוכם מהווים סכנה לאדם מעקיצתה.
