תפוצה המין טַיַּחַת עֲנֻגָּה כוללת את דרום ומרכז אירופה, החבל הים תיכוני, חצי האי ערב, מרכז אסיה, הודו, אינדונזיה ומזרחה עד לפיליפינים, סין ויפן. במין תוארו 9 תת-מינים שביניהם קיימת שונות בדגמי הכתמים הצהובים. במחקר שנערך בהודו על המין טַיַּחַת עֲנֻגָּה דווח כי הנקבה מבצעת בין  10 ל- 13 גיחות לאיסוף בוץ המשמש לבנית הקן אותו היא נושאת בלסת התחתונה וברגלים שלה. בהתחלה נבנה תא בודד (בגודל של כ- 2.5 ס"מ על 1 ס"מ) אותו היא בונה במשך יום עד יומיים ואז נוספים סביבו תאים נוספים. בדרך כלל נבנים בין 8 ל- 13 תאים בקן. היא מטילה ביצה אפורה לבנבנה בודדת (2.75 ± 0.33 מ"מ אורך) בתוך תא בוץ בודד. בכל תא הנקבה מאחסנת בין 9 ל- 13 עכבישים משותקים או מתים ממינים שונים ובהם עכבישי זאב, עכבישים קופצניים ואחרים, תוך העדפה למיני עכבישים בעלי בטן גדולה, כאשר מספרם בתוך תא היה בקורלציה שלילית למשקל גופם. בהודו משמש קן הבוץ של צרעה זו ברפואה עממית. משחה של הבוץ המשמש בבניית הקן משמש כתרופה הנמרחת על המצח כנגד כאבי ראש הנגרמים מהתייבשות או על הטבור כנגד דיספפסיה הכוללת תסמינים של כאב בטן עליונה, תחושת בערה, מלאות בבטן לאחר ארוחה, חוסר תיאבון ושובע מוקדם, גיהוקים, צרבת, בחילה, הקאה ונפיחות.

תפוצת המין טַיַּחַת שְׁחֹרַת־חָזֶה כוללת את אפריקה, דרום אירופה ובחבל הים תיכוני. הנקבות צדות עכבישים ממשפחות שונות תוך העדפה לעכבישים בוני רשתות ציד, כמו גלגלניים ורעדניים. ההנחה היא כי בחירת הטרף מושפעת מהזמינות העונתית והסביבתית שלו. נקבת המין טַיַּחַת שְׁחֹרַת־חָזֶה בונה קן עשוי מתא אחד עד 20 תאים כשבכל תא היא מכניסה טרף עד שהוא מלא (כ- 29 עכבישים) עד לפתחו, מטילה ביצה ואוטמת את הפתח בבוץ. מביצה מופרית מגיחה נקבה ומביצה לא מופרית מגיח זכר. פרטים צולמו בשוהם.