בוגרי תְּרִיסוֹן הַקָּמָה עוברים שלושה שלבים התנהגותיים. הבוגרים הצעירים נודדים מאזור התפתחותם לאזורים גבוהים של 900 עד 2000 מ' ואז נכנסים לשלב שני בו הבוגרים חורפים בקרקע מתחת לעלים יבשים, אבנים וסביב בית השורשים של עשבוניים. מסוריה דווח שהבוגרים שהו כתשעה חודשים בתרדמת חורף. כאשר טמפרטורת הסביבה עולות מעל 13 צלסיוס הבוגרים עוברים לשלב השלישי בו הם מהגרים לשדות תבואה, מזדווגים ומטילים ביצים. בוגרים פעילים חיים כשנה. הנקבות מטילות עד 80 ביצים בקבוצות. כל קבוצת ביצים מסודרת בשתי שורות של שבע ביצים, בצד התחתון של העלים ועל הגבעולים של הצמח המארח. זמן התפתחות הביצים נע בין 6 ל- 28 יום. הנימפות עוברות 5 נשלים וניזונות מעלים, גבעולים וזרעים צעירים של דגנים. קצב ההתפתחות מושפע מהטמפרטורות הסביבה והטמפרטורה המיטבית להתפתחות היא 20-24 מעלות צלזיוס. תְּרִיסוֹן הַקָּמָה מהווה מזיק עיקרי של גידולי דגנים במיוחד חיטה, שעורה ושיבולת שועל. הנזק משתנה היות וגודל האוכלוסייה משתנה אבל אחת לכשבע שנים יש גידול משמעותי באוכלוסייה והנזק יכול להביא לאובדן של 50 עד 90 אחוז מיבול החיטה ובין 20 ל- 30 אחוז ביבול השעורה. הנזק מתחיל בפגיעה בצמח ויכולת ההתפתחות שלו וממשיך בשינוי של ההרכב הכימי של הגרעין. תְּרִיסוֹן הַקָּמָה מחדיר בזמן ההזנה אנזימים פרוטאוליטיים ועמילוליטים לגרעין החיטה הגורמים לפירוק הגלוטן, מפחיתים את איכות הקמח וגורמים לבצקים גרועים. המחקר בנושא נרחב והניסיונות למנוע נזקים שונים ומרובים ובהם: שימוש בחרקים טפילים, הדברה על ידי פטריות פתוגניות, שינוי זמני הזריעה, פיתוח זני דגנים עמידים ועד לשימוש בחומרי הדברה במשטרי שימוש משתנים.

תְּרִיסוֹן מְגֻשָּׁם נפוץ בדרום אירופה, קפריסין, המזרח התיכון כולל מצרים, טורקיה ומזרחה לאירן. תְּרִיסוֹן מְגֻשָּׁם צמחוני הניזון על העלים של מספר צמחי בר ובהם: חַרְחֲבִינָה, קַרְדָּה, שְׂעוֹרַה, ואַסְפֶּסֶת, אך גם על צמחים אחרים ממשפחת הסוככים ומשפחת המורכבים.