אסופת צילומי חרקים
חיפוש לפי שם מדעי
חלוקה לפי מזיקים
חלוקה לפי נושא
תגיות כלליות
- Lepidoptera
- Pieridae
Pieridae
לַבְנִינִיִּים (שם מדעי: Pieridae Swainson, 1820) היא משפחה המתאפיינת בבוגרים בעלי גוף קטן עד בינוני בעלי מוטת הכנפיים הנעה מ-35 עד 72 מ"מ. רוב הבוגרים במשפחה בעלי גוונים לבנים, צהובים או כתומים שעליהם יש בדרך כלל דגמים של כתמים שחורים. במינים רבים הכנפיים מחזירות גם קרינת אור אולטרה-סגולה בתבניות שונות, שאינם גלויים לעיני האדם, ומשמשות לתקשורת תוך-מינית. יש מינים בהם חל שנוי עונתי במופע הבוגרים בין הדורות החיים באותה השנה. מרבית המינים בעלי דו-צורתיות זוויגית הבאה לידי ביטוי בשונות של מספר הכתמים השחורים וצורתם על הכנפיים. המחושים דקים דמויי אלה ואוכם כמחצית מאורך הכנף הקדמית. ששת רגלי הבוגרים מתפקדות, מפותחות ושוות גודל. פיסת הרגל בעלת שתי ציפורניים שכל אחת מהן מפוצלת לשניים. הכנף הקדמית בעלת 10 עד 12 עורקים. העורק הרדיאלי בכנף הקדמית בעל 3 או 4 התפצלויות ולעיתים רחוקות 5. המחוש דק ואורכו כמחצית מאורך הכנף הקדמית. הזחלים בד"כ בעלי גוון ירוק ללא קוצים ובעלי כיסוי של שערות קצרות, דקות ורכות. הגולם בדך כלל בעל ראש מחודד ומטיפוס של גלמי החגורה (חגורה המוצמדת לענף או לסלע) המחוברת לגוף הגולם סביב פרק הבטן הראשון. במשפחה מספר מינים אשר בשלב הזחל נחשבים למזיקים חקלאיים, כששני המינים החשובים בהם: לבנין הכרוב ולבנין הצנון נמצאים גם בישראל. המשפחה המונה מעל כ-2000 מינים ובישראל תוארו 25 מינים. משפחת הלבניניים מחולקת לארבעת תתי-משפחות כשהגדולות בה הן: Pierinae בה בוגרים המתאפיינים בגוונים לבנים, צהובים, וכתומים ומינים רבים בה נודדים. השנייה Coliadinae מתאפיינת בבוגרים בעלי גוונים צהובים עד צהוב גופרתי. בסוג Colias חלק מהמינים הם בעלי תבניות כנפיים הנראות רק בקרינת אור אולטרה-סגולה.
רשימת מינים
Anthocharis cardamines
הבוגר מתאפיין בכנפיים בגווני לבן ירוק וצהוב. בצד התחתון של הכנף האחורית דגם המשלב כתמים בגווני ירוק וצהוב המנוקדים בנקודות שחורות. דגם זה המעניק לבוגר יכולת הסוואה טובה במנוחה. המין בעל דו-צורתיות זוויגית בה לזכר יש כתם כתום גדול על קצה הכנף הקדמית העליונה החסר בנקבה. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-40 עד 52 מ"מ. המין נפוץ בישראל.

מידע נוסף
המין כָּתֹם כְּנַף הַמְּצִלְתַּיִם (שם מדעי: Anthocharis cardamines Linnaeus, 1758) מתאפיין בבוגר בעל כנפיים בגווני לבן ירוק וצהוב. הצד התחתון של הכנף הקדמית לבן. בצד התחתון של הכנף האחורית דגם המאפיין מין זה ומשלב כתמים בגווני ירוק וצהוב המנוקדים בנקודות שחורות. דגם זה המעניק לבוגר יכולת הסוואה טובה. בשעת מנוחה הבוגר סוגר את כנפיו ומסתיר את הכנף הקדמית מאחורי הכנף האחורית ובאופן זה הסוואה שלו נשמרת. המין בעל דו-צורתיות זוויגית הבאה לידי ביטוי בהימצאות של כתם כתום גדול בקצה העליון של הכנף הקדמית בזכר בעוד שבנקבה כתם זה חסר. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-40 עד 52 מ"מ.
פעילות והתנהגות
המין כָּתֹם כְּנַף הַמְּצִלְתַּיִם בעל תפוצה בכל רחבי אירופה, אסיה הממוזגת (באזור הפליארקטי) ועד לסין ויפן. תוארו במין 5 תתי-מינים ובמזרח התיכון נמצא תת המין A. c. phoenissa. בישראל מין זה נפוץ מאוד בכל האזור הים-תיכוני מתחילת האביב. הזוויגים של המין כָּתֹם כְּנַף הַמְּצִלְתַּיִם מפגינים התנהגות שונה הבאה לידי ביטוי בכך שהזכרים והנקבות מאכלסים בתי גידול שונים. הזכרים פוקדים בעיקר שולי אזורים מיוערים או קרחות יער במשך כל חייהם כשהם מעדיפים להימנע מלעוף באזורים מוצלים ויחצו כרי דשא רק במטרה להגיע לאזור מיוער אחר. הנקבות לאומתם מעופפות במשך רוב חייהן בכרי דשא פתוחים והן שוהות רק לפרקי זמן קצרים באזורים מיוערים. המין כָּתֹם כְּנַף הַמְּצִלְתַּיִם ניזון על הצוף של רוב פרחים בסביבת פעילותו. הנקבות מטילות באופן סלקטיבי על פונדקאים ממשפחת המצליבים ובהם מינים בסוגים אִיסָטִיס ותודרה עם העדפה מובהקת למין מְצִלְתַּיִם מְצוּיוֹת (Biscutella didyma) בבסוג מצלתיים. הביצים מוטלות על הגבעולים של ניצני הפרחים או על הפירות באזור החשוף לשמש תוך העדפה לתפרחות צעירות וגדולות. הנקבה בדרך כלל מטילה ביצה לבנה אחת לתפרחת שלאחר כיממה המקבלת גוון כתום. מעריכים כי צבעה הכתום של הביצה בשילוב של הפרומון המופרש על גבי הביצה מונע מנקבות אחרות להטיל ביצים נוספות על אותה התפרחת. הזחל הבוקע מהביצה צהבהב, ראשו כהה והוא בעל שערות קצרות. הזחלים הצעירים קניבליים. הזחל המתבגר משנה את צבעו לירוק כשהצד הגבי שלו מנוקד בנקודות שחורות זעירות. הזחלים ניזונים בעיקר על תרמילי הזרעים של הפונדקאי. הגולם בעל צבע חום בהיר נמצא בד"כ במקום מוגן בקרבת הפונדקאי ועובר תרדמה של כעשרה חודשים. הבוגרים הראשונים מופיעים באמצע החורף ובישראל בחודשים מרץ ואפריל. המין מקים דור אחד בשנה.
Belenois aurota
הבוגר מתאפיין בכנפיים בעלות גוון לבן-צהבהב ובשולי הכנפיים תאים בעלי דפנות שחורות. בחזית הכנף הקדמית העליונה רצועה שחורה קמורה ובצדן התחתון של הכנף האחורית רשת של קווים שחורים המשורטטת על גבי תבנית העורקים. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-44 עד 60 מ"מ. בהודו המין נחשב למזיק חקלאי. המין דווח מישראל.

מידע נוסף
המין לַבְנִין מְשֻׁיָּשׁ (שם מדעי: Belenois aurota Fabricius, 1793) מתאפיין בבוגר בעל כנפיים בגוון לבן-צהבהב ובשולי הכנפיים תאים בעלי דפנות שחורות. בחזית הכנף הקדמית העליונה רצועה שחורה קמורה ובצדן התחתון של הכנף האחורית רשת של קווים שחורים המשורטטת ברובה על גבי תבנית העורקים. המחושים שחורים עם מעט נקודות לבנות. ראש וחזה לבנים. הנקבות גדולות וכהות יותר מהזכרים. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-44 עד 60 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תחום התפוצה של המין לַבְנִין מְשֻׁיָּשׁ כולל את דרום אסיה ואפריקה. באסיה מסרי לנקה והרי ההימליה דרך אירן וחצי האי הערבי, ובאפריקה במזרח אפריקה, מדרום לסהרה עד דרום אפריקה. המין נודד במהלך הקיץ והסתיו לצפון מזרח ומגיע לישראל מחודש יולי ועד תחילת החורף מאפריקה. המין לַבְנִין מְשֻׁיָּשׁ מתפתח על פונדקאים ממשפחת הצלפיים. הנקבה מטילה בקבוצות של כ- 20 ביצים על עלי הפונדקאי והזחלים שבוקעים חיים כקבוצה על הפונדקאי. בתחילת התפתחותו הזחל שעיר ובעל גוון ירוק בהיר כשהראש שחור. בגדילתם גוון גופם הופך לירוק כהה יותר ומנוקד בנקודות צהובות כשבצדי הגוף בשני פסים שחורים והם מתפזרים על גבי הפונדקאי. התמונות צולמו על גבי שיחים של צָלָף קוֹצָנִי (Capparis zoharyi) בשוהם. בהודו המין מהווה מזיק חשוב של צָלָף רָתְמִי (Cappans decidua) המכונה המכונה שם בשם Ker שפירותיו החריפים משמשים להכנת קארי וחמוצים וגם בטיפולים שונים ברפואה העממית. השימוש בפירות הצלף הרותמי חשוב באזורים מדבריים של הודו שם הוא בחלקו הוא גם גידול חקלאי והנזק הנגרם על ידי הזחלים בנגיעות גבוהות יכול לגרום לדיכוי הצמיחה ותמותת הצמח.
Colias crocea
הבוגר מתאפיין בכנפיים בעלות גוון צהוב עד צהוב-כתום. הצד העליון של הכנפיים בעל שולים שחורים רחבים וכתם שחור במרכז הכנף הקדמית. הצד התחתון של הכנפיים בעל גוון צהוב-ירקרק. כתם שחור מופיע במרכז הכנף הקדמית. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-45 עד 62 מ"מ. המין דווח מישראל.

מידע נוסף
המין צַהֲבוֹנִי הַתִּלְתָּן (שם מדעי: Colias crocea Geoffroy, 1785) מתאפיין בבוגר בעל כנפיים בגוון צהוב עד צהוב-כתום. הצד העליון של הכנפיים בעל שולים שחורים רחבים וכתם שחור במרכז הכנף הקדמית. גווני הכנף בצד התחתון בעל גוון צהוב-ירקרק, והשוליים צרים ובעלי גוון צהוב-ורוד בהיר. במרכז הכנף הקדמית בצדה העליון והתחתון מופיע כתם שחור. המין בעל דו-צורתיות זוויגית. בצד העליון של כנפי הנקבה יש כתמים צהובים בהירים המשולבים בשולי הכנפיים השחורים. בחלק קטן מהנקבות, הגוון הצהוב של הצד העליון של הכנף הוא בעל גוון לבן-צהבהב חיוור (בישראל בעיקר באזור החרמון), תופעה הקשורה ככל הנראה להתפתחות הזחלים בתנאים של יובש וקור. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-45 עד 62 מ"מ והנקבות גדולות מהזכרים.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין צַהֲבוֹנִי הַתִּלְתָּן כוללת את צפון אפריקה ודרום אירופה, מזרחה דרך תורכיה למזרח התיכון. באסיה תפוצתו משתרעת עד מרכז סיביר בצפון והודו בדרום אבל איננו כולל את מרכזה של אסיה. בשנים טובות בהן מתפתחות אוכלוסיות גדולות המין נודד בקבוצות גדולות המכונות בבריטניה "שנים של הענן הצהוב" (מקור שמו באנגלית) והוא מרחיב את תחומי תפוצתו לכל רחבי אירופה כמהגר קיץ לפעמים עד לסקנדינביה. בישראל המין נפוץ בכל האזורים, תפוצה רחבה הנובעת גם היא מיכולת הנדידה שלו. המין צַהֲבוֹנִי הַתִּלְתָּן פעיל באזורים כפריים פתוחים בהם גדלים הפונדקאים עליו הם מתפתחים. הזחלים מתפתחים על מגוון של פונדקאים ממשפחת הקִטְנִיּוֹת כתלתן ואספסת. הנקבה מטילה ביצה בודדת על הצד העליון של עלה הפונדקאי ותועדה נקבה שהטילה 600 ביצים במהלך חייה. הזחל הצעיר ירוק צהבהב בעל ראש שחור שהופך עם גדילתו לבעל גוון ירוק עם קו רוחב לבן המנוקד באדום. בתנאי גידול מיטביים המין יכול להעמיד 3 דורות בשנה.
Colotis celimene
הבוגר מתאפיין בכנפיים בגוון לבן-צהבהב. בצד העליון הכנף הקדמית רצועה חיצונית שחורה-חומה רחבה שבחלקה הקדמי כתמים סגולים-אדומים. הצד העליון של הכנף האחורית לבן ובשוליה רצועה שחורה. בצד התחתון של הכנפיים האחוריות רשת של קווים חומים-צהובים. על הצד התחתון של הכנף הקדמית כתם אדום-כתום גדול. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-37 עד 40 מ"מ. צולם בנמיביה (איננו מופיע בישראל).

מידע נוסף
המין (שם מדעי: Colotis celimene Lucas, 1852) ממתאפיין בבוגר בעל כנפיים בגוון לבן-צהבהב. בצד העליון הכנף הקדמית רצועה חיצונית שחורה-חומה רחבה שבחלקה הקדמי כתמים סגולים עד אדום-יין. הצד העליון של הכנף האחורית לבן ובשוליה רצועה שחורה בעלת גודל משתנה. בצדן התחתון של הכנפיים האחוריות רשת של קווים חומים-צהובים שרובה על גבי תבנית העורקים, ועל הצד התחתון של הכנף הקדמית כתם אדום-כתום גדול. האזור של הכנפיים האחוריות, בקרבת הגוף, צהוב. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-37 עד 40 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין באפריקה דווחה מדרום לסהרה, בעיקר באזור המזרחי. תת-המין C. c. pholoe הנמצא גם בוצוואנה ובאנגולה (איננו מופיע בישראל). בתמונה צולם בנמיביה על גבול מדבר הקלהרי, והוא נמצא גם בבוצואנה ובאנגולה (איננו מופיע בישראל). המין מתפתח על פונדקאים ממשפחת הצלפיים ועל עלי העץ Boscia albitrunca - עץ הגדל במדבר הקלהרי שהתפרסם בזכות היותו הצמח בעל השורשים עמוקים ביותר בעולם הצומח, אשר חודרים לאדמה עד לעומק של 68 מ'.
Colotis eris
הבוגר מתאפיין בכנפיים בגווני לבן, שחור, וחום בהיר. בצד העליון של הכנף הקדמית רצועה שחורה רחבה שבחלקה הקדמי כתמים חומים. הצד העליון של הכנף האחורית לבן ובשוליה הקדמיים רצועה שחורה רחבה. בחלק התחתון של הכנף הקדמית 3 כתמים שחורים. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-40 עד 45 מ"מ. צולם בנמיביה (איננו מופיע בישראל).

מידע נוסף
המין (שם מדעי: Colotis eris Wallengren, 1857) מתאפיין בבוגר בעל כנפיים בגווני לבן, חום, ושחור. הכנפיים בצד התחתון בעלות גוון לבן וחום בהיר. בצד התחתון של הכנף הקדמית 3 כתמים שחורים. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-40 עד 45 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין באפריקה דרומית לסהרה (איננו מופיע בישראל). המין מתפתח על הפונדקאים Boscia albitrunca, ו- Boscia oleoides. המין B. albitrunca, הגדל גם במדבר הקלהרי, נקרא גם בשם עץ הרועים והתפרסם בשל היותו הצמח בעל השורשים העמוקים ביותר בממלכת הצמחים, החודרים לאדמה עד לעומק של 68 מ'. התמונות צולמו בנמיביה על גבול מדבר הקלהרי.
Colotis phisadia
הבוגר מתאפיין בכנפיים תחתונות בעלות גוון צהבהב בזכר ובנקבה כרם ורדרד בצדן התחתון. בצד הפנימי הכנף הקדמית בזכר בעלת גוון ורדרד ושוליה שחורים והכנף התחתונה לבנה ושוליה שחורים בעוד שנקבה תבנית הכנפיים השחורה דומה אבל הרקע צהבהב יותר. מתפתח על הפונדקאי סלוודורה פרסית. מיפתח הכנפיים של הבוגר נע בין 22 ל- 35 מ"מ. המין דווח מישראל.

מידע נוסף
המין דְּרוֹמִי הַסַּלְוָדוֹרָה (שם מדעי: Colotis phisadia Godart, 1819) מתאפיין בבוגר בעל שונות בין הזוויגים. הצד הפנימי של הכנף הקדמית בזכר בעלת גוון ורדרד ושוליה שחורים עם רווחים. הכנף התחתונה לבנה ושוליה שחורים. בנקבה תבנית שחורה בכנפיים דומה אבל הרקע שונה והוא צהבהב יותר. הצד החיצוני של הכנפיים הזכר בעל גוון צהבהב ובנקבה הגוון כרם כשבשני הזוויגים 3 כתמים שחורים על הכנף הקדמית. על הכנפיים ניקוד עדין שחור בעיקר בקרבת הגוף. מיפתח הכנפיים של הבוגר נע בין 22 ל- 35 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תחום התפוצה של המין דְּרוֹמִי הַסַּלְוָדוֹרָה הוא אפרו-טרופי ודווח מסודן, אתיופיה, מצרים, קניה, מאוריטניה, סנגל, מאלי, ניגריה, ניז'ר, צ'אד ואוגנדה. מאסיה המין דווח מדינות חצי האי ערב, ישראל, פקיסטן והודו. תוארו במין 6 תתי- מינים ובישראל נמצא תת- המין C. p. phisadia, הנפוץ בצמוד לתפוצת הפונדקאי שלו במדבר יהודה, בקעת ים המלח, עין גדי והערבה וגם באילת. המין דְּרוֹמִי הַסַּלְוָדוֹרָה מתפתח על הפונדקאי סלוודורה פרסית (Salvadora persica). מספר גדול של בוגרים נראים מעופפים סביב עצי הפונדקאי וגם בקרבת צמחי צוף הקרובים לפונדקאי.
Euchloe belemia
הבוגר מתאפיין בכנפיים שבצד העליון הן בעלות גוונים של שחור ולבן ובצד התחתון בולטים פסים ירוקים צהבהבים עבים ולא אחידים. גוון שני השלישים התחתונים של הכנף הקדמית העליונה לבנים ועליהם כתם דמוי עין שחור שבתוכו כתם לבן. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-36 עד 44 מ"מ. המין נפוץ בישראל.

מידע נוסף
המין יָרֹק-כָּנָף מְפֻסְפָּס (שם מדעי: Euchloe belemia Esper, 1800) מתאפיין בבוגר בעל כנפיים שבצד העליון הן בעלות גוונים של שחור ולבן ובצד התחתון בולטים פסים ירוקים צהבהבים עבים ולא אחידים. גוון שני השלישים התחתונים של הכנף הקדמית העליונה לבנים ועליהם כתם דמוי עין שחור שבתוכו כתם לבן. בחלקה העליון של הכנף הקדמית העליונה אזור עם נקודות שחורות ובתוכו כתמים לבנים. על הכנף האחורית התחתונה דגם פסים בגוון ירוק-צהבהב המופיע על כל הכנף והוא מתאחד כשהכנפיים סגורות באופן המשלב בינו לבין דגם הפסים הנמצא בשליש העליון התחתון של הכנף הקדמית. קיימת דו-צורתיות זוויגית כאשר בזכר הצד התחתון של הכנפיים בעל גוון יותר צהבהב מזה של הנקבה. הופעת הכתם דמוי העין בכנף הקדמית העליונה מייחדת אותו מהמין ירוק-כנף המוריקה (Euchloe falloui) הדומה לו בישראל בתבנית בתבנית הפסים הירוקים במין זה יש בכנף הקדמית העליונה כתם שחור בלבד. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-36 עד 44 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין יָרֹק-כָּנָף מְפֻסְפָּס דווחה מחצי האי האיברי באירופה, מאזור צפון אפריקה, המפרץ הפרסי. במזרח התיכון דווחה מדרום טורקיה, עיראק, סוריה, לבנון וישראל. קיימים גם מספר דיווחים ממקומות נוספים באסיה, כולל דיווח מסין. המין פעיל בבתי גידול יבשים וחמים. בישראל הוא נפוץ מאוד בחודשי האביב באזורי טרסות, צדי דרכים ואדמה מעובדת של החבל הים-תיכוני מהחרמון ועד הר הנגב. במין תוארו 5 תתי-מינים ומישראל מוזכרים במרשתת שני תתי-מינים: E.b. belemia, E.b. palaestinensis. הפונדקאים של המין יָרֹק-כָּנָף מְפֻסְפָּס שייכים למשפחת המצליבים ובהם מינים מהסוג תודרה, מינים מהסוג טוריים, לפתית מצויה, כפיות שעירות, צנון מצוי, מצילתיים מצויים ונוספים. הנקבה מטילה את הביצה על חלקו התחתון של עלה הפונדקאי. המין יָרֹק-כָּנָף מְפֻסְפָּס מעמיד בין 3 ל- 4 דורות בשנה ועובר בתרדמה את החורף בשלב גולם. התמונות צולמו באזור שוהם.
Pieris brassicae
הבוגר מתאפיין בכנפיים עליונות בגוון לבן עם כתמים שחורים ובפינה העליונה בשולים של הכנף הקדמית כתם שחור כהה. הצד התחתון של הכנפיים האחוריות בגוון צהבהב-ירקרק עם נקודות שחורות. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-50 עד 70 מ"מ. מזיק חקלאי של גידולי ירקות. המין נפוץ בישראל.

מידע נוסף
המין לַבְנִין הַכְּרוּב (שם מדעי: Pieris brassicae Linnaeus, 1758) מתאפיין בבוגר גוף בעל גודל בינוני אך הוא בין המינים הגדולים במשפחה זו. הבוגר בעל כנפיים עליונות בגוון לבן עם כתמים שחורים ובשולי הפינה העליונה של הכנף הקדמית כתם שחור כהה. הפינה העליונה של הכנף הקדמית מעט ישרה וכך גם הקצה התחתון של הכנף האחורית. הצד התחתון של הכנפיים האחוריות בגוון צהבהב-ירקרק עם 2 נקודות שחורות ופסים צהובים לאורך הגוף. קיימת שונות בין הזוויגים כאשר הנקבות גדולות במעט מהזכרים. בכנף הקדמית העליונה של הנקבה יש שני כתמים שחורים המגיעים לגובהו של הפס השחור בקצה הכנף בעוד שהזכר חסר את הכתם השחור. המחושים שחורים והקצה שלהם לבן. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-50 עד 70 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין לַבְנִין הַכְּרוּב רחבה מאוד. באירופה דווחה תפוצתו כמעט בכל רחבי היבשת, מסקנדינביה בצפון ועד לאגן הים התיכון בדרום, מהאיים הבריטיים במערב ועד הרי אורל במזרח. בצפון אפריקה תפוצתו דווחה ממרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ולוב, בעיקר באזורים הקרובים לחוף הים התיכון אך המין התבסס גם בדרום אפריקה. מאסיה דווחה תפוצת המין בפקיסטן, קשמיר, צפון הודו ונפאל בדרום ומקזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן במרכז ועד סין בעיקר המחוזות הצפוניים והמערביים. יש דיווחים מצפון-מזרח ארצות הברית. באזור הים התיכון תפוצתו דווחה מאיראן, עיראק, טורקיה, קפריסין, סוריה, לבנון, ירדן ובישראל בה המין נפוץ בכל האזור הים תיכוני. המין לַבְנִין הַכְּרוּב מעדיף בתי גידול פתוחים כמו שדות, גנים וקצות יער. הבוגר בעל יכולת תעופה טובה ודווח על פרטים שסומנו ונלכדו מחדש במרחק של 100-150 ק"מ ממקום סימונם. בשנים בהן התנאים הסביבתיים טובים להתפתחות אוכלוסיות גדולות, מתרחשות נדידות המוניות בהן מיליוני פרפרים נודדים יחד בכיוון אחד למרחקים של מאות ק"מ. באירופה המין נודד צפונה באביב ובסתיו נודד דרומה ויש פרטים החוצים את הים התיכון לצפון אפריקה. באסיה המין מרחיב את תחום תפוצתו והגיע ממערב סיביר ליפן. תועדו בלבנון ובישראל נדידות עונתיות מצפון לדרום ובחזרה. נקבת המין לַבְנִין הַכְּרוּב מטילה כ- 230 ביצים על הפונדקאי. הזחל בעל ראש כהה וגוון גוף ירוק-צהבהב עם נקודות שחורות ופסים צהובים לאורכו. הוא ניזון בעיקר על פונדקאים ממשפחת המצליבים אבל על גם על פונדקאים נוספים כדוגמת כובע הנזיר וצלף. המין לַבְנִין הַכְּרוּב מהווה מזיק חקלאי של גידולי כרוב, חרדל, כרוב ניצנים, לפת, קולרבי, כרובית ולפתית שמן. באזורים חקלאים שאינם מטופלים יכולים הזחלים לגרום לאובדן כל היבול. מעריכים לדוגמה כי בהודו וטורקיה המין גורם לאובדן של 40% מהיבול של ירקות שונים. השימוש בחומרי הדברה בשדות החקלאים הביא לירידה בתפוצת המין באירופה אך בגלל יכולתו להתפתח על פונדקאים בבר שמרה על תפוצתו. הזחל צובר את גלוקוזידים שבשמן החרדל הנמצא בפונדקאים שלו וצובר אותם בגופו כחלק ממנגנון הגנה הגורם לדחיית טורפים. מידע אותו הוא מציג לטורפיו בעזרת גווני גוף בולטים. הזחל מתגלם על הפונדקאי או בקרבתו. המין לַבְנִין הַכְּרוּב מעמיד בדרך כלל בין 2 ל-3 דורות בשנה ובתנאים מטיבים עד 6 דורות. המין חורף כגולם אך לא בכל אזורי תפוצתו ובישראל הוא פעיל כל השנה.
Pieris rapae
הבוגר מתאפיין בכנפיים בגווני לבן ושחור. בצד העליון של הכנף הקדמית אזור בעל כיסוי צפוף של נקודות שחורות בקצה העליון של הכנף. הצד התחתון של הכנפיים הקדמיות בגוון לבן. בצד התחתון של הכנף האחורית בעל גוון צהבהב עם כתמים שחורים קטנים המפוזרים בצפיפות נמוכה. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-35 עד 60 מ"מ. מזיק חקלאי מהנפוצים בעולם, ונפוץ בישראל.

מידע נוסף
המין לַבְנִין הַצְּנוֹן (שם מדעי: Pieris rapae Linnaeus, 1758) מתאפיין בבוגר בעל כנפיים בגווני לבן ושחור. בצד העליון של הכנף הקדמית אזור בעל כיסוי צפוף של נקודות שחורות בקצה העליון של הכנף היוצר כתם שחרחר. הצד התחתון של הכנפיים הקדמיות בגוון לבן. הצד התחתון של הכנף האחורית בעל גוון צהבהב עם כתמים שחורים קטנים המפוזרים בצפיפות נמוכה. המין בעל דו-צורתיות זוויגית בה הנקבה בעלת 2 כתמים שחורים גדולים ועגולים על גבי הצד העליון של הכנף הקדמית. כתמים אלו חסרים על כנפי הזכר. מוטת הכנפיים של הבוגר נעה מ-35 עד 60 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין לַבְנִין הַצְּנוֹן רחבה והוא דווח מאירופה, אסיה, וצפון אפריקה. המין הועבר בשנות ה-80 של המאה ה-19 ליבשת אמריקה על ידי האדם והתבסס בצפון ומרכז אמריקה ואף דווח מדרום אמריקה. משם המין הועבר גם לאוסטרליה וניו זילנד. מין זה הפך לאחד ממיני הפרפרים הנפוצים וההרסניים ביותר בעולם. הגידול בתפוצתו בעולם עולה בקנה אחד עם התפתחותם של נתיבי הסחר האנושיים. בממוצע הבוגרים עפים כ-1.5 ק"מ ביום, אבל הם יכולים לנדוד בשעות האור למרחקים של עד 12 ק"מ ביום. המין לַבְנִין הַצְּנוֹן פעיל באזורים פתוחים כדוגמת כרי דשא, קרחות יער ומצליח במיוחד גם באזורים עירוניים כגינות נוי ושטחים חקלאיים. המין לא נמצא באזורים המדבריים או מדבריים למחצה פרט לאזורים בהם קיימת השקיה מלאכותית. תוארו במין 9 תתי-מינים ומישראל תואר תת-המין P. r. leucosoma הנפוץ מצפון לקו באר שבע. הפונדקאים שלו כוללים מינים רבים ממשפחת המצליבים אבל גם פונדקאים ממשפחות אחרות כדוגמת: מינים מהסוג צלף, מינים מהסוג רכפה, כובע הנזיר, שוש קירח, ואחרים. בין הפונדקאים שלו נכללים גידולים חקלאיים חשובים רבים ובהם כרוב, ברוקולי, קייל, בוק צ'וי, לפת, צנון, חרדל וכרובית. פגיעה בגידולים אלו הופכת את המין לַבְנִין הַצְּנוֹן למזיק חקלאי חשוב. הנקבה מטילה בכל פעם ביצה בודדת על תחתית עלה הפונדקאי והיא יכולה להטיל עד 800 ביצים בחייה. התפתחות הזחל מושפעת באופן משמעותי ממין הפונדקאי, בריאותו של הפונדקאי, וזמינות חומרי הזנה בפונדקאי. שוני זה יתבטא גם בגודלם של הגולם והבוגר אשר יתפתחו מהזחל. זחלים המתפתחים על פונדקאים תרבותיים, בעלי ערכי תזונה גבוהים, יהיו בדרך כלל יותר מפותחים, בעלי צריכת מזון נמוכה יותר ולכן בעלי זמן התפתחות קצר יותר מפרטים אשר ניזונו על פונדקאים מהבר. בגידולי כרוב הביומסה של הזחלים יכולה להכפיל את עצמה מידי יום. המין עובר את החורף כגולם על הפונדקאים. הבוגרים ניזונים על צוף פרחים תוך העדפה לפרחים בגווני סגול, כחול וצהוב. מעריכים כי חלק מהעדפות בבחירת פרחים נקבע גם על בסיס תקשורת בתחום קרינת UV. ריח מהווה גורם נוסף בבחירת הפרחים עליהם הבוגרים ניזונים. המין מקיים בין 3 ל-5 דורות בשנה.