טֶרְמִיט הַקָּצִיר ניזון בעיקר על עשבים יבשים, מוץ זרעים וקש. הטרמיטים פעילים בשעות הלילה אבל נצפתה פעילות באור יום גם בשעות הצהרים בחודשים החמים של אמצע הקיץ. הטרמיטים הגבילו את פעילותם על פי רוב לתא שטח בגודל של 20 ס"מ מפתח איסוף המזון מממנו הגיחו לפעילות האיסוף. בתוך תא שטח זה נחתכים הזרדים לפיסות קטנות של פחות מ- 1 ס"מ ונאספים בשלב ראשון אל תוך חדרי האיסוף בקוטר שבין 5 ל- 20 ס"מ הנמצאים במקומות מוגנים על פני הקרקע (תמונה). המזון המאוחסן בחדרים אילו מועבר לתוך הקן דרך פירים אנכיים לחדרי אחסון תת-קרקעיים שבדרך כלל ממוקמים בעומק של עד כ- 20 ס"מ ובנויים מחללים שקוטרם נע מ- 1 עד 6 ס"מ ובגובהם נע מ- 1 עד 2 ס"מ. בזמן שהפירים אינם בשימוש הטרמיט סוגר אותם בעיסה המורכבת מהפרשת רוק וחומר צמחי. מרכז הקן ובמיוחד חדר המלוכה, יכולים להימצא בעומק של עד מטר וחצי. בעבודת מחקר מישראל של החשיבות של טֶרְמִיט הַקָּצִיר על תהליכי המחזור של הפחמן וחנקן בקרקעות הנגב שפורסמה דווח על ידי וויליבי, שחק ודיקסון (1998) כי טֶרְמִיט הַקָּצִיר הוא גורם חשוב המסלק חומר צמחי מת מפני השטח, משמר אותו בתוך הקרקע אבל מביא גם לשחרור הפחמן וחנקן מהסביבה לאחר עיכול החומר הצמחי והפיכתו לצואה. בכך מין זה בעל חשיבות בתהליכים אקולוגיים בסביבה זו. התמונות באתר צולמו בגינה של בית בדימונה בישראל, בו נראתה פעילות בצוהרי היום בחדרי האיסוף, מתחת לפסולת קרשים ובתוכם שברי זרדים שנאספו ונגזמו בגינה.

עיקר הפעילות בקן מבוצעת במין זה על ידי הזחלים בשלב השישי. זחלים אילו אחראים על טיפול בביצים והאכלתם של שלבי הזחל הצעירים יותר, הפועלים הבוגרים, החיילים והמתרבים. מעריכים כי הזחלים אחראים להפצה של פרומונים חברתיים בקן. הקינים בעלי גודל אוכלוסייה קבוע. ביציקת גבס של קן מנמיביה נימצא כי קן אחד יכול לאסוף מזון משטח של 1,900 מ"ר ובו כ- 125 פתחי כניסה לאיסוף מזון בצפיפות של 0.3 חורים למ"ר. פעילות החפירה ויצירת המנהרות התת קרקעיות בעלת חשיבות גבוהה באזורים מדבריים ביצירת קרקע נקבובית ובכך הטרמיטים מחליפים את פעילות השלשולים בקרקעות לחות. פעילות האיסוף מבוצעת על ידי הפועלים הבוגרים היוצאים לקצור עשב עד למרחק של מטר מפתחי היציאה. לאחר איסוף המזון נאטם פתח היציאה ובדרך כלל אינו בשימוש בפעם נוספת ופתח חדש נבנה כמה מטרים קדימה ממנו. הפועלים הגדולים אחראים בעיקר על חיתוך החומר הצמחי בעוד שהפועלים הקטנים אחראים בעיקר על הובלת החומר הצמחי לקן. הפועלים אספו תחילה חומר צמחי שהיה פזור על הקרקע. פעולת הקציר התחילה רק לאחר שהסתיים איסופו. קציר העשב התבצע מלמעלה למטה והופסק לאחר שגובה העשב הגיע לכ- 3 ס"מ מהקרקע. הפועלים מעדיפים לקצור צמחיה ירוקה בעלת תכולת מים גבוהה בזמן שהיא זמינה בקרבת הקן אותה הם מעבירים ישירות אל החדרים בתת-הקרקע או משאירים בקרבת הפתחים להורדה ואחסון בהמשך היום. פעולת הקציר של עשב יבש עולות בהדרגה רק כשתכולת המים בצמחים בסביבה יורדת אל מתחת ל 10% בתקופת העונה היבשה. בזולולנד, בדרום אפריקה, נמצא כי המין יכול לקצור כמעט את כל היצור הצמחי החד-שנתי (כ- 3 טון חומר יבש לדונם). באזורים המועדים לשרפות יש בכך חשיבות גדולה היות והפעילות הזאת תורמת לדיכוי שריפות בשדות קוצים, ושימור של חנקן, גופרית וסלניום המידנדפים בקלות בבעירה. באזורים בהם יש בפעילותם משום תחרות על המרעה של המקנה האנושי ולכן הם נחשבים למזיקים של גידולי דגנים וקטניות למספוא. באזור צפון הקלהארי, בדרום מערב אפריקה, ההערכה היא כי המין צורך כ- 25% מיצור חומר צמחי יבש השנתי בשנים של כמות גשמים ממוצעת.