אסופת צילומי חרקים
חיפוש לפי שם מדעי
חלוקה לפי מזיקים
חלוקה לפי נושא
תגיות כלליות
- Hymenoptera
- Formicidae
Formicidae
נְמָלִיִּים (שם מדעי: Formicidae Latreille, 1809) היא משפחת חרקים חברתיים המשתייכת לתת־הסדרה דבוראים שנציים. בעבר שויכו הנמלים לעל־משפחת הצרעים (Vespoidea), אך מחקרים פילוגנטיים עדכניים מצביעים על מוצא קדום משותף לקבוצות שונות של דבוראים שנציים.
אורך גופן של נמלים נע מכ־0.75 מ"מ במינים הזעירים ועד כ־50 מ"מ ויותר במינים הגדולים, בעיקר במלכות. הנמלים חיות במגוון עצום של בתי גידול ומנצלות מקורות מזון רבים. רוב המינים אוכלי־כול, אך קיימות גם התמחויות ייחודיות, כגון מינים ציידים, אוספי זרעים, מגדלי פטריות או מינים הניזונים מהפרשות חרקים מוצצי־צמחים.
רוב המינים מאופיינים בארגון חברתי מפותח מאוד, שבו פרטי הקן פועלים כמעין "אורגניזם־על". בקן קיימת חלוקת עבודה בין כתות (מלכה, זכרים ופועלות), ולעיתים קיימות גם תת־כתות של פועלות המתמחות במשימות שונות. הפרטים מתקשרים ביניהם באמצעות אותות כימיים, מגע ותנועות, ומפגינים שונות מורפולוגית והתנהגותית בהתאם לתפקידם. מבנה חברתי זה מאפשר ניצול יעיל של מקורות מזון, הגנה על הקן והתפשטות לבתי גידול חדשים.
לנמלים מספר מאפיינים מורפולוגיים ייחודיים, בהם מחושים "ברכיים", מותן צרה הכוללת פרק אחד או שניים בין החזה לבטן, וכן בלוטה ייחודית המפרישה חומרים אנטימיקרוביאליים המסייעים בשמירה על היגיינת הקן.
מינים רבים פיתחו יחסי גומלין מורכבים עם אורגניזמים אחרים, ובהם יחסי הדדיות, טפילות, חיקוי, ואף חיים משותפים בקיני נמלים (מירמקופיליה). תפוצתן הרחבה ויכולתן האקולוגית הגבוהה הפכו את הנמלים לאחת מקבוצות בעלי החיים הדומיננטיות ביבשה, והערכות שונות מייחסות להן נתח משמעותי מהביומסה של בעלי־החיים היבשתיים, לעיתים אף יותר מזו של כלל החולייתנים היבשתיים גם יחד.
גודל הקן ורמת המורכבות החברתית משתנים בין הקבוצות השונות: יש מינים שבהם הקנים קטנים ומכילים עשרות או מאות פרטים בלבד, ולעומתם מינים היוצרים מושבות ענק המונות מאות אלפים ואף מיליוני פרטים.
בעולם תוארו כיום מעל 14,000 מינים של נמלים, וההערכה היא שמספר המינים האמיתי גבוה בהרבה. בישראל הוגדרו עד שנת 2020 כ־398 מינים המחולקים ל־46 סוגים, ומספר זה מתעדכן עם התקדמות המחקר.
מספר מיני נמלים הסתגלו לסביבת האדם וחלקם נחשבים למזיקים בבתים, במבנים ובמערכות חקלאיות, בעיקר בשל חדירתם למזון, פגיעתם בתשתיות או הגנתם על חרקים מזיקים לצמחים.
מידע על מיני הנמלים בישראל פורסם על ידי ד"ר יעקב עופר בספרו "נלך אל נמלה" ובמרשתת מספר אתרים שיוחדו לתיאור מיני הנמלים בעולם ובהם: Antweb ו-AntWiki.
רשימת מינים
מידע נוסף
המין נִמְלַת קְצִיר דּוּגוֹנִית (שם מדעי: Messor hebraeus Santschi, 1927) שייך לתת-המשפחה דו-מותניות. נמלה בעלת ראש וחזה אדומים, ובטן שחורה. קיים שוני רב בגודל הפרטים. אורך גוף הפועלות נע מ- 4 עד 10 מ"מ, גודל אורך גוף המלכה נע מ- 11 עד 14 מ"מ והזכר שחור ושעיר ואורך גופו נע מ- 9 עד 12 מ"מ.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין נִמְלַת קְצִיר דּוּגוֹנִית דווחה בעולם מאירן סוריה, ולבנון. בישראל המין נפוץ בשפלה, בהרי המרכז ובצפון. מעוף הכלולות נערך ביום שמשי ללא רוח בימים הראשונים לאחר הגשם הראשון. הקן בעל גורן עגולה בקוטר של 1.5 מ' ממנה יוצאים שבילים לחיפוש מזון. תזונת המין נִמְלַת קְצִיר דּוּגוֹנִית צמחונית המתבססת בעיקר על זרעים של צמחים חד שנתיים הגדלים בקרבת הקן. בתמונות כאן פרטים אשר אספו זרעים של צמחים חד שנתיים ושל לוטם מרווני ליד שוהם.
Polyrhachis lacteipennis
המין מתאפיין בראש, חזה ובטן שחורים וב- 3 זוגות קוצים ארוכים: זוג בחזה הקדמי, זוג בעל-חזה וזוג ארוך במיוחד בבליטה של הגבעולון. גודל גוף הפועלות והמלכה נע בין 5 ל- 8 מ"מ. המין ניזון מהצומח, החיי וטל דבש המופרש על ידי כנימות עלה, כנימות מגן וציקדות. בישראל המין נפוץ בנאות מדבר מעין גדי לערבה והנגב המערבי.
מידע נוסף
המין אוֹרֶגֶת הָאֲשָׁלִים (שם מדעי: Polyrhachis lacteipennis Smith, 1858) שייך לתת-המשפחה חַד-מָתְנִיּוֹת (Formicinae). גוון הגוף שחור מט כשהראש מנוקבים בנקבים קטנים. המין מתייחד ב- 3 זוגות קוצים ארוכים: זוג בחזה הקדמי קצרים, עבים המוטים כלפי חוץ הגוף, זוג קוצים בעל-חזה הזקופים כשהקצה שלהם כפוף כלפי חוץ הגוף וזוג קוצים ארוך במיוחד בצורת קרניים המעוקלים בזווית על הבליטה של הגבעולון. גודל גוף הפועלות והמלכה נע בין 4.5 ל- 8 מ"מ. המלכה בעלת קוצים קצרים יותר ומכונפת. הזכר קטן יותר ואורך גופו כ- 5 מ"מ וכשלו יש זוג קוצים קצרים על הבליטה של הגבעולון.
פעילות והתנהגות
תפוצת המין אוֹרֶגֶת הָאֲשָׁלִים מדרום אירן דרומה עד לאפגניסטן והודו ומערבה עד ישראל וסיני. בישראל המין נמצא בנאות מדבר לאורך הערבה מאזור עין גדי דרומה לערבה ולנגב המזרחי. הזחלים בעלי זוג בלוטות הפרשה של סיבי משי והפועלות נושאות אותם ממקום למקום כדי להשתמש במשי בבניה של הקן. הפועלות אורגות בעזרת סיבי המשי מטווים המשמשים כדפנות הקן, ציפוי קירותיו, ריפוד הקן וסגירה של פתח הקן. הקן יכול להיבנות מתחת למחסים על הקרקע כאבנים, בבסיס עצים, בתוך חללים על עצים וגם על גבי ענפים גבוהים בעץ. המין אוֹרֶגֶת הָאֲשָׁלִים ניזון מהצומח על צוף פרחים וגם טריפה של חרקים קטנים. מזון נוסף המאפיין מין זה הוא איסוף של טל דבש המופרש על ידי כנימות עלה, כנימות מגן וציקדות החיות על עצים כאשל וצפצפת הפרת. הפועלות אורגות לפעמים בעזרת הזחלים מטווים סביב האזור בו ניזונות הכנימות להגנה עליהן מטורפים ושמירה על טל הדבש. הן אף מעבירות אותם לאזורים שונים על העץ. התמונות צולמו בעין גדי.