אסופת צילומי חרקים
חיפוש לפי שם מדעי
חלוקה לפי מזיקים
חלוקה לפי נושא
תגיות כלליות
- Blattodea
- Corydiidae
Corydiidae
תִּיקָנְחוֹלִיִּים (שם מדעי: Corydiidae Saussure, 1864)
היא משפחת תיקנים המאופיינת במכלול של תכונות מורפולוגיות. הקליפאוס (clypeus), ובייחוד חלקו האחורי, מוגבה או תפוח באופן בולט יחסית. הגוף בדרך כלל חסון ומוצק ובמינים רבים ניכרת עליו שעירות. בכנפיים, כאשר הן קיימות, תואר באזור האנאלי קפל יחיד.
המשפחה בעלת תפוצה עולמית, מוכרים כיום כ־240 מינים. לפי הסיווג העדכני היא נחלקת לשתי תת־משפחות: Corydiinae ו־Euthyrrhaphinae. כל המינים הידועים כיום מישראל משתייכים לתת־המשפחה Corydiinae.
בני המשפחה מציגים מגוון ניכר במבנה הגוף ובאורחות החיים. רבים מבני תת־המשפחה Corydiinae מותאמים לחיים בקרקע ובמצעים רופפים, ומינים רבים חיים בבתי גידול יבשים וחוליים. במינים המתחפרים קיימות התאמות מורפולוגיות לתנועה בתוך הקרקע, ובהן גוף חסון ורגליים המצוידות בקוצים ובזיפים. מבנה וסידור הקוצים ברגליים משתנים בין הסוגים ומשמשים גם כמאפיינים טקסונומיים חשובים.
רוב המינים מתחפרים בתת־המשפחה Corydiinae קיימת דו־צורתיות זוויגית בולטת. הזכרים בדרך כלל בעלי גוף שטוח וצר יחסית, כנפיים מפותחות ועיניים מורכבות גדולות, ורבים מהם מסוגלים לעוף. הנקבות של מינים אלה רחבות ומסיביות יותר, גופן קמור, עיניהן קטנות יחסית, וכנפיהן עשויות להיות מקוצרות מאוד או חסרות לחלוטין. מבנה הגוף והרגליים של הנקבות מותאם במיוחד לתנועה ולהתחפרות במצע רופף.
הנקבות מייצרות תיק ביצים קשיח (ootheca), שמבנהו ומספר הביצים שבו משתנים בין המינים. במינים מתחפרים מסוימים תיק הביצים מופקד או מוטמן במצע. מן הביצים בוקעות נימפות, וההתפתחות מתבצעת בגלגול חסר באמצעות סדרה של דרגים והתנשלויות. משך ההתפתחות ומספר הדרגים משתנים בין המינים ובהתאם לתנאי הסביבה.
במינים המדבריים והמתחפרים הנקבות והנימפות עשויות לשהות חלק ניכר מזמנן בתוך הקרקע או במצע רופף. מינים רבים פעילים בעיקר בשעות הלילה, וכך מצטמצמת חשיפתם לטמפרטורות הגבוהות ולתנאי היובש השוררים על פני הקרקע בשעות היום. הזכרים המכונפים עשויים לנוע מעל פני הקרקע ולעוף, בין השאר לצורך איתור נקבות.
רוב המינים במשפחה אינם נמנים עם מיני התיקנים החשובים כמזיקים תברואיים. הם חיים בעיקר בבתי גידול טבעיים, אם כי פרטים של מינים מסוימים עשויים להימצא גם בסביבות עירוניות או בסמוך למבנים.
המינים שדווחו מישראל הם מינים מתחפרים המותאמים לחיים בקרקע ובמצעים רופפים, ובהם מינים החיים בבתי גידול חוליים ויובשניים. עם זאת, אין לראות בכל המינים בישראל מינים מדבריים בלבד, שכן חלקם מצויים גם באזור הים־תיכוני ובבתי גידול אחרים.
רשימת מינים
Polyphaga aegyptiaca
הבוגר בעל גוף ורגליים המותאמים להתחפרות ולתנועה בתוך הקרקע. קיימת דו־צורתיות זוויגית בולטת, הזכר בעל גוף חום־שחור עד חום כהה, פחוס יחסית ובעל יכולת תעופה, בעוד גוף הנקבה חום כהה עד חום־שחור, רחב, קמור, מעוגל וחסר כנפיים. אורך גוף הבוגר נע מ- 25 מ"מ עד 34 מ"מ. המין מצוי בישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין תִּיקַנְחוֹל מִצְרִי (שם מדעי: Polyphaga aegyptiaca (Linnaeus, 1758)) מתאפיין בגוף ורגליים המותאמים להתחפרות ולתנועה בקרקע. הרגליים נושאות קוצים וזיפים המסייעים בהתחפרות ובתנועה בתוך מצע רופף.
במין דו־צורתיות זוויגית בולטת, הזכר והנקבה שונים מאוד זה מזה במבנה גופם. הזכר בעל גוף פחוס יחסית, שצבעו חום־שחור עד חום כהה. עיניו גדולות וכנפיו מפותחות, והוא מסוגל לעוף. על הכנפיים ניכר דגם של עורקים ופסים מקבילים. אורך גוף הזכר נע מ- 25 מ"מ עד 32 מ"מ. הנקבה חסרת כנפיים, וגופה רחב, קמור ומעוגל יותר מגוף הזכר. צבעה חום כהה עד חום־שחור ועיניה קטנות יחסית לעיני הזכר. אורך גוף הנקבה נע מ- 25 מ"מ עד 34 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
תפוצת המין תִּיקַנְחוֹל מִצְרִי משתרעת מצפון אפריקה ודרום אירופה, דרך המזרח התיכון וחצי האי ערב, ועד איראן, אזור הים הכספי וטורקמניסטן.
בישראל המין מוכר בעיקר מהאזור הים־תיכוני, לרבות מישור החוף והשפלה, אך הוא מצוי גם בבתי גידול יובשניים ובאזורים הרריים. המין תועד גם במערות בישראל.
המין תִּיקַנְחוֹל מִצְרִי לילי ומתחפר. במשך היום הוא שוהה בדרך כלל בתוך הקרקע, מתחת לנשורת ובמקומות מסתור חשוכים, ובלילה הוא עשוי לצאת אל פני הקרקע בחיפוש אחר מזון. ההתחפרות מאפשרת לו לשהות בסביבה שבה תנאי הטמפרטורה והלחות מתונים ויציבים יותר מאשר על פני הקרקע, והיא מהווה התאמה חשובה לחיים בבתי גידול חמים ויובשניים.
המין אוכל־כול וניזון ממגוון חומרים אורגניים המצויים בקרקע ובסביבתה, ובהם חומר צמחי, חומר אורגני מתפרק, הפרשות ושיירי בעלי חיים. גמישות זו מאפשרת לו להתקיים גם בבתי גידול שבהם מקורות המזון מוגבלים.
לצד בתי גידול טבעיים, המין תִּיקַנְחוֹל מִצְרִי עשוי להימצא גם בסביבות עירוניות, בעיקר במקומות שבהם קיימים קרקע רופפת, חומר אורגני ומקומות מסתור. נקבה שתועדה בתמונות המצורפות צולמה בפתח תקווה, כשהיא מתחפרת בחול מתחת לפסולת בניין.
הנקבה מטילה את ביציה בתוך תיק ביצים (ootheca). הביצים מסודרות בתוך התיק בשתי שורות. בעת יצירתו תיק הביצים רך יחסית, ולאחר מכן מעטפתו מתקשה ומגינה על הביצים המתפתחות. הנימפות, הבוקעות מהביצים, הדומות במבנה הכללי לבוגרים אך קטנות מהם וחסרות כנפיים.