קִּצְפּיוֹת (שם מדעי: Cercopidae Leach, 1815) היא משפחה השייכת לתת-הסדרה צִיקָדוֹת ומתאפיינת בבוגר בעל גוף אובלי בו הראש והחזה בעלי רוחב זהה וכנפי חפייה קדמיות קשות. במשפחה תוארו מעל ל- 1500 מינים ומהאזור הפלארקטי 93 מינים. המינים הניזונים על נוזלים העוברים בצינורות העצה אשר משמשים בצמח להובלת מים ומינרלים הנקלטים באדמה במערכת השורשים אל כל חלקי הצמח. צינורות העצה בנויים מתאים מתים ותפקידם הנוסף בצמח הוא מתן תמיכה מבנית וחוזק לצמח. המינים במשפחה זו מותאמים לסביבת הזנה זו ולכן הם בעלי גפי פה מפותחים המרכיבים חדק מציצה ארוך, רחב ונוקשה, הנתמך בשרירי מציצה חזקים. הביצים מוטלות על הקרקע בקרבת הצמח הפונדקאי. הנימפות מתפתחות על הקרקע או בתת-הקרקע בעיקר על שורשים של צמחים עשבוניים חד-פסיגיים ממגוון גדול של מיני צמחים. נוזלי העצה מכילים מעט חומרי הגנה והרכבם הכימי דומה בין מיני הצמחים השונים. כפי הנראה זו הסיבה שמיני הקִּצְפּיוֹת אינם מראים העדפה או התמחות לתזונה על מיני צמחים ייעודיים. קימת, למרות זאת, העדפה לצמחים אשר מקיימים סימביוזה עם חיידקים קושרי חנקן בבית השורשים ובכך מאפשרים לקִּצְפּיוֹת גישה למקור מזון העשיר יותר בחומצות אמינו שמהוות את אבני הבניין של חלבונים. הנימפות מתפתחות בתוך גוש קצף הנוצר מנוזל, המכיל חלבונים, שמיוצר בבלוטות בתוך הגוף ומופרש דרך פי הטבעת. הנימפה דוחסת לתוך הנוזל אוויר מפתחי הטרכאות שלה וגורמת להקצפתו. קצף זה, משערים, מגן על הנימפה מטורפים ומיצר סביבה בה יש בקרת טמפרטורה ושמירת על לחות למניעת התייבשות. הבוגרים ניזונים על החלקים העליונים של הצמח. במשפחה זו מינים רבים הם בעלי גווני גוף שחורים, אדומים, צהובים וכתומים. צבעים אילו המהווים בטבע סימני אזהרה ואכן חלק מהמינים מפרישים חומרים בעלי ריח דוחה מרגליהם. במקרה של סכנה הבוגרים המנתרים למרחק גדול אשר במינים מסוימים מגיע עד לפי 100 מאורך גופם (כ- 70 ס"מ). במשפחה תוארו כ- 1540 מינים בעולם בהם כ- 70% חיים באזורים הטרופיים. בישראל תוארו כ- 10 מינים. מספר מינים מהווים מזיקים לחקלאות ובהם צמחי מספוא, קנה סוכר, וגידולי דגניים כדוגמת: חיטה, תירס, שעורה, ואורז.