אסופת צילומי חרקים

חיפוש לפי שם מדעי

חלוקה לפי מזיקים

חלוקה לפי נושא

Bombyliidae

בּוֹמְבִּילִיִּים (שם מדעי: Bombyliidae Latreille, 1802) היא משפחת גדולה מאוד ולמרות זאת מעט מאוד ידוע על מחזור החיים של רוב המינים הכלולים בה. אורך גוף הבוגרים יכול לנוע מ- 1 מ"מ ועד 25 מ"מ ומפתח הכנפיים יכול לנוע מ- 2 מ"מ ועד 40 מ"מ. במנוחה הכנפיים משוכות לאחור בזווית היוצרת תבנית של משולש שווה צלעות. הראש עגול. גפי הפה מותאמות ליניקה ובמספר סוגים הם ארוכים מהראש. המינים השונים במשפחה בעלי גוף בעל כיסוי צפוף של שערות ובעלי ההתנהגות המדמות דבורים. בחלק מהמינים יש שערות גוף רחבות ושטוחות אשר יוצרות כיסוי דמוי קשקשים של דגם צבעוני. כיסוי זה נפגע עם הזמן. הבוגרים ברובם ניזונים על צוף ואבקני פרחים. הם מעופפים טובים הפעילים בעיקר בשעות החמות של היום ובמינים רבים הם נוהגים לרחף במקום אחד. הזחלים הם פרזיטואידים חיצוניים או פנימיים של חרקים. ברוב המינים שלב הזחל הראשון איננו ניזון אלא מחפש את המאחסן והשלבי הזחל האחרים הם השלבים הניזונים כשהם נייחים בצמוד לחרק המאחסן. הזחלים ניזונים מהרקמות הרכות של החרק המאחסן עד לסיום התפתחותם ובכך גורמים בדרך כלל למות המאחסן. רוב המינים כפי הנראה בעלי מאחסן ספציפי ומגוון המאחסנים הכולל: זחלים דבורים, זחלים עשים, חיפושיות, תיקי ביצים של חגבים ועוד מיני חרקים אחרים. לנקבות של מינים רבים יש בחלק התחתון קדמי של הבטן חלל אחסון ייחודי הנקרא "תא החול". לפני הטלת הביצים אוספות הנקבות גרגרי חול לתוך התא ובתוכו הנדבקים הגרגרים לדופן הדביקה של הביצים. הנקבות נוהגות לזרוק את הביצים אל מקום ההטלה המיועד. תוספת גרגרי החול מוסיפה משקל ובכך מאפשרת דיוק טוב בזריקתן ולמרחק גדול יותר. כיסוי החול מאפשר גם הגנה על הביצים מפני התייבשות, הסוואה של הביצה ומניעת זיהויה על יד הריח שלה. במשפחה תוארו כ- 5000 מינים והיא נפוצה בכול העולם. בישראל תוארו כ- 300 מינים (המידע על המינים או הגישה אליו מצומצם ואני מציג את הפרטים אשר היו זמינים במרשתת ולכן מידת דיוקם המדעי מוגבל).

רשימת מינים

Bombomyia discoidea

Bombomyia discoidea

הבוגר בעל כסות גוף שעירה ואחידה. הבטן שחורה ובקצה לבנה. בזכרים החזה שחור ובנקבות החזה הגוונים של אפור עד חום כתום. בסיס הכנפיים שחור ועל הכנפיים השקופות שיזוף כתום. על הרגלים קוצים שחורים. אורך גוף הבוגר נע מ- 10 ועד 14 מ"מ. הזחלים הם טפילים של דבורים יחידאיות.

מידע נוסף

המין (שם מדעי: Bombomyia discoidea Fabricius, 1794) מתאפיין בבוגר בעל כסות גוף שעירה ואחידה. הבטן שחורה ובקצה לבנה. בזכרים החזה שחור ובנקבות החזה הגוונים של אפור עד חום כתום. בסיס הכנפיים שחור ועל הכנפיים השקופות שיזוף כתום. על הרגלים קוצים שחורים. אורך גוף הבוגר נע מ- 10 ועד 14 מ"מ.

פעילות והתנהגות

תפוצת המין משתרעת באפריקה מדרום אפריקה צפונה עד לסהרה וחודרת צפונה לתוך אסיה דרך המזרח התיכון עד רוסיה וקזחסטן. הבוגרים מאכלסים בדרך כלל אזורים עשבוניים וניזונים על צוף פרחים בעיקר על פרחי קוצים. הזחלים הם טפילים של דבורים יחידאיות. הזכר בצילומים אילו צולם בעין נבוריה שבקרבת עמוקה.

Bombylella atra

Bombylella atra

הבוגר בעל כסות גוף שעירה צפופה ואחידה. הבטן שחורה ועליה 3 שורות של נקודות לבנות ובחלק התחתון של הבטן שערות שחורות ארוכות במיוחד. מאחורי הראש ועל החזה שילוב של שערות לבנות ושחורות הנותנות גוון מראה אפור. אורך גוף הבוגר נע מ- 6 ועד 11 מ"מ. זחלי המין טפילים על זחלים דבורים יחידאיות.

מידע נוסף

המין (שם מדעי: Bombylella atra Scopoli, 1763) מתאפיין בבוגר בעל כסות גוף שעירה צפופה ואחידה. הבטן שחורה ועליה 3 שורות של נקודות לבנות ובחלק התחתון של הבטן שערות שחורות ארוכות במיוחד. מאחורי הראש ועל החזה שילוב של שערות לבנות ושחורות הנותנות גוון מראה אפור. העיניים חומות כהות. חזית כנף התעופה שקופה אבל בעלת גוון שחור. הרגליים שחורות. אורך גוף הבוגר נע מ- 6 ועד 11 מ"מ.

פעילות והתנהגות

תפוצת המין באזור הפלארקטי רחבה וכוללת את האזור ממוזג של אירופה, דרך מזרח התיכון ועד למרכז אסיה. הבוגרים פעילים על גבי צמחים בשטחים פתוחים עשבוניים החשופים לשמש והם ניזונים מצוף פרחים. זחלי המין הם טפילים על זחלים דבורים יחידאיות.

Bombylius major

Greater be fly, Dark-edged bee-fly

Bombylius major

Greater be fly, Dark-edged bee-fly

הבוגר בעל גוף חום-כהה עד שחור המכוסה בשער ארוך בגוונים משתנים של צהוב. בחזית הכנפיים כתם חום כהה המכסה את מחצית הכנף. אורך גוף הבוגר בנע בין 6 ל- 13 מ"מ. זחלי המין טפילים על זחלים של דבורים וצרעות יחידאיות.

מידע נוסף

המין (שם מדעי: Bombylius major Linnaeus, 1758) 1758מתאפיין בבוגר בעל גוף חום-כהה עד שחור המכוסה בשער ארוך בגוונים משתנים של צהוב. בחזית הכנפיים כתם חום כהה המכסה את מחצית הכנף. אורך גוף הבוגר בנע בין 6 ל- 13 מ"מ ומוטת כנפיים נעה בין 8.5 ל- 14 מ"מ.

פעילות והתנהגות

תפוצת המין רחבה הכוללת את רוב האזורים הביו-גאוגרפיים בחצי הכדור הצפוני. מין זה הוא המין הנפוץ ביותר מבין המינים במשפחה זו וניתן לראותו בכל אירופה הממוזגת, צפון אמריקה וחלקים מסוימים של אסיה. הבוגר ניזון על צוף פרחים ולפעמים גם על אבקנים (בעיקר הנקבות). הבוגרים הם מעופפים מהירים וזריזים ובדרך כלל הם מעופפים בגובה של עד חצי מטר מעל הקרקע בחיפוש אחרי מזון. הזכר מפגין פעילות חיזור אחר הנקבות ושומר על טריטוריה בה הוא פעיל. הנקבה מטילה תוך כדי ריחוף את הביצה אל תוך פתח כניסה של קן תת קרקעי השייך לדבורי בר יחידאיות או לצרעות יחידאיות. במין קיימת העדפה להטיל את הביצים בתוך קינים השייכים לדבורי בר מהסוג מסוג Andrena. הרימה הבוקעת מהביצה נודדת אל תוך הקן של החרק הפונדקאי ונשארת בתוכו ללא פעילות עד שהרימה של הפונדקאי מתחילה את תהליך ההתגלמות. רק אז היא מתחילה להיזון על ההמולימפה של הפונדקאי. עם סיום התפתחותה הרימה מתגלמת בתוך קן הפונדקאי ותעבור בו כגולם את התקופה הקרה עד בוא האביב. הבוגר בוקע מהגולם ומתחיל את פעילותו כאשר טמפרטורת הסביבה עולה מעל 17 מעלות צלסיוס.

Bombylius medius

Bombylius medius

הבוגר בעל גוף שעיר בגוונים משתנים של צהוב ומשולבים בתוכו גם שערות שחורות. חזית הכנף בעלת גבול חום כהה ועל הכנף כתמים חומים. אורך גוף הבוגר נע מ- 7 ועד ל- 12.5 מ"מ. זחלי המין טפילים על זחלים דבורים יחידאיות.

מידע נוסף

המין (שם מדעי: Bombylius medius Linnaeus, 1758) מתאפיין בבוגר בעל גוף שעיר בגוונים משתנים של צהוב ומשולבים בתוכו גם שערות שחורות. חזית הכנף בעלת גבול חום כהה ועל הכנף כתמים חומים כהים המקלים על זיהויו (בדגש על המצאות כתם בעורק r-m). אורך גוף הבוגר נע מ- 7 מ"מ ועד ל- 12.5 מ"מ.

פעילות והתנהגות

תפוצת המין באזור הפלארקטי רחבה וכוללת את אפגניסטן אזרבייג'ן, אלבניה, ארמניה במזרח ועד גרמניה, בלגיה, ספרד, וצרפת במערב ודרומה מקפריסין, לבנון, ישראל, ועד למצרים. הבוגרים ניזונים על צוף פרחים. הזחלים נטפלים על זחלים ומזון שנאסף בקינים של דבורי בר יחידאיות ובספרות המדעית דווח על התפתחות של מין זה בתוך קן קרקעי של דבורה מסוג Andrena (במשפחת Andrenidae).

Exhyalanthrax afer

Exhyalanthrax afer

הבוגר בעל גוף שחור. משני צדי החזה 2 פסי אורך לבנים ועל הבטן 2 פסי רוחב לבנים בולטים ומספר פסים חומים. בחזית כנף התעופה כתם שחור. אורך גוף הבוגר כ- 5 מ"מ. הזחלים נטפלים על מיני זבובים ממשפחת הזריזבוביים ועל מיני צרעות ממשפחת צרעתניים.

מידע נוסף

המין (שם מדעי: Exhyalanthrax afer Fabricius, 1794) מתאפיין בבוגר בעל גוף שחור. משני צדי החזה 2 פסי אורך לבנים ועל הבטן 2 פסי רוחב לבנים בולטים ומספר פסים חומים. מאחורי הראש קו לבן. בחזית כנף התעופה כתם שחור. הרגליים שחורות. אורך גוף הבוגר כ- 5 מ"מ.

פעילות והתנהגות

תפוצת המין באזור הפלארקטי רחבה ומשתרעת מסין דרך מרכז אסיה המזרח התיכון לאירופה וכוללת גם את  חצי האי ערב, מערב אפריקה וצפון אפריקה. הבוגר ניזון על צוף ואבקה של פרחים. הזחלים נטפלים על גלמים של זבובים טפיליים ממשפחת הזריזבוביים ועל גלמים של צרעות טפיליות ממשפחת צרעתניים המהוות טפיל של זחלים וגלמים של העש תהלוכן האורן.

Hemipethes velutina

Hemipethes velutina

הבוגר בעל גוף שחור עם שער צהבהב חלוד בקדמת החזה. בבטן קוים לבנים רוחביים. אורך גוף הבוגר נע מ- 8 ועד 9 מ"מ. המין טפיל על זחלים של צרעות טפילות ודבורים יחידאיות.

מידע נוסף

המין (שם מדעי: Hemipethes velutina Meigen,1820) מתאפיין בבוגר בעל גוף שחור עם שער צהבהב חלוד בקדמת החזה. בבטן קוים לבנים. גודל הבוגרים נע מ- 8 ועד 9 מ"מ.

פעילות והתנהגות

תפוצת המין באזור הפלארקטי רחבה ומשתרעת מפקיסטן במזרח לאירופה ובאגן הים התיכון כוללת את צפון אפריקה והמזרח התיכון. הבוגר ניזון על צוף פרחים. הנקבה מטילה תוך כדי ריחוף את הביצה אל תוך פתח כניסה של קן תת קרקעי השייך למיני צרעות טפילות ממשפחת הצרעתניים (Ichneumonidae) או לתוך פתחי קינים של דבורים לא חברתיות. הזחלים חודרים לקן וניזונים על הזחלי הפונדקאי. צולם בתל אפק.

Parageron gratus

בּוֹמְבִּיל הַפָּרַגְרוֹן

Parageron gratus

בּוֹמְבִּיל הַפָּרַגְרוֹן

הבוגר בעל גוף שחור עם פסים לבנים-צהובים לרוחב הבטן ובחזה פסי אורך בגון כרם. אורך גוף הבוגר נע בין 3 ל- 5 מ"מ. הנקבה גדולה מעט מהזכר. הבוגרים ניזונים מצוף הפרחים בעזרת צינור יניקה גדול. הזחלים טפילים המתפתחים במיני חרקים שונים.

מידע נוסף

המין בּוֹמְבִּיל הַפָּרַגְרוֹן (שם מדעי: Parageron gratus Loew, 1856) מתאפיין בבוגר בעל גוף שחור עם פסים לבנים צהובים לרוחב הבטן ופסי אורך בגון כרם בחזה. אורך גוף הבוגר נע בין 3 ל- 5 מ"מ. הנקבה גדולה מעט מהזכר. בספרות תואר מין דומה למין נוסף בסוג והוא P. Incisus שהוא מין גדול יותר שאורך גוף הבוגר שלו מגיע עד 10 מ"מ, הכנפיים שלו כהות יותר וקיים שוני בתבנית עורק R4.

פעילות והתנהגות

תפוצת המין בּוֹמְבִּיל הַפָּרַגְרוֹן משתרעת סביב אגן הים התיכון והוא דווח מאיטליה ספרד, פורטוגל, מרוקו, מצרים, ישראל וירדן. הבוגר ניזון על צוף הפרחים בעזרת צינור יניקה גדול כשהוא פעיל על גבי פרחים צהובים ופרחי הכלנית. הזחלים הם טפילים המתפתחים על מיני חרקים פונדקאים שונים ובהם ביצי חגבים, זחלי עשים, זחלי דבורים, וצרעות. תבנית הפסים של בּוֹמְבִּיל הַפָּרַגְרוֹן מהווה מנגנון הגנה מטורפים הנקרא "חקיינות בטסיאנית" על שם חוקר הטבע האנגלי, הנרי וולטר בייטס, שתיאר אותה במחקריו בפרפרים. המנגנון של חקיינות בטסיאנית מתקיים כאשר שני מינים שונים מקבוצות טקסונומיות שונות חיים בקרבה גאוגרפית וסובלים מטורפים זהים. התנאי הנוסף הוא שאחד מהמינים הוא מין רעיל ובעל תבנית צבעים ייחודית בעוד שהמין אחר איננו רעיל. במין שאיננו רעיל מתפתחת תבנית צבעים הדומה לזו של המין הרעיל ובכך נוצר יתרון ההתפתחותי למין המחקה המעביר אזהרה מדומה לאותם טורפים פוטנציאליים כי גם הוא רעיל ובכך קטנה הסבירות לפגיעתם בו. פרטים אילו צולמו בשדות הכלניות ליד שוהם.

Usia bicolor

עוּזִיָה דּוּ-צִבְעִית

Usia bicolor

עוּזִיָה דּוּ-צִבְעִית

הבוגר בעל גוף עם גווני ביניים של שחור נחושתי, מתכתי ומבריק. הבוגר ניזון על צוף הפרחים בעזרת צינור יניקה גדול. קיימת שונות גדולה באורך גוף הבוגר והוא נע מ- 1.5 ועד 3.5 מ"מ.

מידע נוסף

המין עוּזִיָה דּוּ-צִבְעִית (שם מדעי: Usia bicolor Macquart, 1855) מתאפיין בבוגר בעל גוף עם גווני ביניים של שחור נחושתי, מתכתי ומבריק. הבוגר ניזון על צוף הפרחים בעזרת צינור יניקה גדול. קיימת שונות גדולה באורך גוף הבוגר והוא נע מ- 1.5 ועד 3.5 מ"מ.

פעילות והתנהגות

תפוצת עוּזִיָה דּוּ-צִבְעִית היא פליאוארקטית. הבוגר ניזון על צוף הפרחים בעזרת צינור יניקה גדול. המין עוּזִיָה דּוּ-צִבְעִית בעל שכיחות גבוהה בשדות והוא מהווה מאביק עיקרי של הפִּשְׁתָּה שְׂעִירָה. במחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה נבדק הקשר בין דגם הפסים והמרכז הכהה של הפרח להתנהגות הזבובים במשך היום. הוכח שזבובים מזהים דגמים הדומים לפרחי הפשתה השעירה. הפרח מהווה מרכז לאיסוף צוף ואבקה אבל גם כזירה למציאת זיווג ומקום ללינה. הזבובים עוקבים אחרי הפסים על עלי הכותרת לכיוון מרכז הפרח הכהה בו נמצא הגמול בעבורם ובעבור הפרח. הזבובים גם נמשכים גם לזבובים אחרים ולכן הכתם כהה במרכז הפרח מושך כמו והנקבה נמצאת כבר על הפרח והממתינה לבן זוגה. פרטים אילו צולמו בשוהם על גבי פרחים של פִּשְׁתָּה שְׂעִירָה.

חיפוש     

חיפוש לפי שם מדעי

חיפוש פופלרי

חרקים נפוצים