אסופת צילומי חרקים
חיפוש לפי שם מדעי
חלוקה לפי מזיקים
חלוקה לפי נושא
תגיות כלליות
Blattellidae
בְּלַטֶּלִידִיִּים (Blattellidae Karny, 1908) היא משפחה גדולה בה רוב בני המשפחה הם תיקנים קטנים עד בינוניים, בעלי גוף מוארך וצר יחסית. הראש פונה כלפי מטה ומכוסה בחלקו, במבט גבי, על ידי הפרונוטום (הלוח הגבי של קדם־החזה). המחושים ארוכים וחוטיים והרגליים מותאמות לריצה ונושאות קוצים. מידת התפתחות הכנפיים משתנה בין המינים ובין הזוויגים: במינים רבים הכנפיים מפותחות, ואילו באחרים הן מקוצרות או מצומצמות.
היקפה הטקסונומי של המשפחה השתנה במידה ניכרת במהלך השנים ולפי הסיווג הטקסונומי העדכני מוכרים במשפחה למעלה מ־1,100 מינים. המשפחה נפוצה באזורים רבים בעולם, ובמיוחד באזורים טרופיים וסובטרופיים.
האבחנה המורפולוגית של המשפחה מבוססת על שילוב של מספר מאפיינים. בזכרים, הקרס המכונה hla, שהוא חלק ממערכת הפאלומרים של איברי המין, נמצא בצד שמאל. בנקבות, לאחר היווצרותו מסתובב תיק הביצים (ootheca) בכ־90°, כך שהקרין (keel), הרכס הבולט שלאורך מעטפת תיק הביצים, פונה הצדה. מאפיינים אלה, בשילוב הגוף הקטן עד הבינוני והצר יחסית, משמשים להבחנת המשפחה.
הנקבות מייצרות תיק ביצים שבתוכו מסודרות הביצים. אופן נשיאת תיק הביצים ומשך נשיאתו משתנים בין המינים. במינים מסוימים הנקבה נושאת את תיק הביצים בקצה הבטן במשך חלק ניכר מתקופת התפתחות העוברים; התיקן הגרמני (Blattella germanica) הוא דוגמה בולטת לכך, והנקבה נושאת את תיק הביצים עד סמוך לבקיעה.
בני המשפחה מאכלסים מגוון רחב של בתי גידול, ואורח חייהם משתנה מאוד בין המינים. רבים חיים מחוץ למבנים, על פני הקרקע, בנשורת עלים, בין עשבים ובצמחייה, מתחת לעצמים ובמקומות מסתור אחרים. תזונתם מגוונת וכוללת חומר צמחי וחומר אורגני ממקורות שונים.
לצד המינים החופשיים כוללת המשפחה גם מינים סיננתרופיים שהסתגלו לחיים בסביבת האדם. הבולט שבהם הוא התיקן הגרמני, הנחשב לאחד ממיני התיקנים הסיננתרופיים והמזיקים התברואיים החשובים בעולם.
רשימת מינים
Blattella biligata
Blattella biligata
הבוגר בעל גוף בהיר, בגוון צהבהב עד חום־צהבהב, ללא רצועות כהות אורכיות על הפרונוטום. שני הזוויגים בעלי כנפיים מפותחות, בהירות ושקופות כמעט, הנמשכות עד קצה הבטן, והבוגרים מסוגלים לעוף. אורך גוף הבוגר אורך גוף הבוגר כ-14 עד 21 מ"מ. אינו מוכר כמזיק ביתי או תברואי משמעותי. המין דווח מישראל.
מאפיינים טקסונומיים
המין תִּיקָן נֵר-הַלַּיְלָה (שם מדעי: Blattella biligata (Walker,1868)) מתאפיין בבוגר בעל גוף חום־צהבהב בהיר, ללא שתי הרצועות הכהות האורכיות על הפרונוטום (הלוח הגבי של קדם־החזה) האופייניות, למשל, לתיקן הגרמני (Blattella germanica). הרגליים צהבהבות בהירות והמחושים חום־צהבהבים וארוכים מאוד.
הזכר והנקבה בעלי כנפיים מפותחות, בהירות ושקופות כמעט, הנמשכות עד קצה הבטן, והבוגרים מסוגלים לעוף. אורך גוף הבוגר נע אורך גוף הבוגר כ-14 עד 21 מ"מ.
תפוצה והתנהגות
המין תִּיקָן נֵר-הַלַּיְלָה בעל תפוצה רחבה באזורים טרופיים וסובטרופיים באפריקה ובאסיה, לרבות המזרח התיכון ודרום אסיה. תפוצתו כוללת, בין היתר, את הודו, סרי לנקה, פקיסטן, איראן, מדינות בחצי האי ערב ומדינות שונות באפריקה.
המין מוכר גם מישראל. הוא תועד מהערבה ומאזור ים המלח, דרך מישור החוף ועד הר מירון בצפון. בין האתרים שמהם קיימים דיווחים נמנים אליפז, סמר, נאות סמדר, עין גדי, רחובות, נס ציונה, תל אביב, נתניה וחדרה.
המין חי בעיקר על פני הקרקע, בין עשבים ובנשורת צמחית, וכן בשטחים פתוחים ומופרים. מחקרים שנערכו בשדות קנה סוכר מצאו בוגרים ונימפות בתוך הנשורת ועליה, ובמיוחד באתרים בעלי קרקע יבשה ושכבת נשורת מפותחת. בעת הפרעה הנימפות נמלטות בעיקר בריצה, ואילו הבוגרים מסוגלים לעוף ולמצוא מחסה חדש בנשורת או בצמחייה.
הנקבה נושאת את תיק הביצים (ootheca) במשך תקופת ההתפתחות העוברית. במחקר בתנאי מעבדה נמשך פרק זמן זה בממוצע כ־22 יום; תיק הביצים נישא בתחילה במצב אנכי ובהמשך במצב אופקי. באותם תנאים בקעו בממוצע כ־34 נימפות מכל תיק ביצים, ושיעור הבקיעה היה כ־81%.
בתנאי המעבדה שנבדקו עבר המין שבעה דרגי נימפה, וההתפתחות מבקיעת הביצה ועד להתנשלות לבוגר נמשכה בממוצע כ־76 יום. משך ההתפתחות בפועל תלוי בתנאי הסביבה ולכן אין לראות בנתונים אלה ערכים קבועים לכל אוכלוסיות המין. הנימפות כהות יותר מן הבוגרים ונושאות דגמים בהירים בגוונים צהבהבים עד כתומים, המשתנים במהלך התפתחותן.
בישראל תועדו בוגרים של תִּיקָן נֵר־הַלַּיְלָה מבקרים בשעות הלילה בפרחי נר־הלילה החופי (Oenothera drummondii), ניזונים בעיקר מגרגרי האבקה ומעט מן הצוף ועוברים בין הפרחים. במאמר שפורסם בכתב העת המקוון "כלנית" הועלתה האפשרות שהמין משתתף גם בהאבקת הפרחים, אולם מידת תרומתו להאבקה טרם הוכחה. כמו כן תועדה בחודש ספטמבר אכילת אבקה מפרחי חבצלת החוף (Pancratium maritimum).
המין אינו סיננתרופי ואינו מוכר כמזיק ביתי או כמזיק תברואי משמעותי.
