מוצא המין תִּיקָן הַחֲמָמוֹת באזור האינדו־מלאי, אך בעקבות פעילות האדם הוא הופץ לאזורים טרופיים וסובטרופיים רבים ברחבי העולם. באזורים ממוזגים הוא מתקיים בעיקר בסביבות חמות ומוגנות, כגון חממות, בתי גידול וצמחייה הגדלה במבנים מחוממים.

המין פעיל בעיקר בשעות הלילה. הבוגרים והנימפות מתחפרים בקרקע רופפת ולחה, במצעי שתילה, מתחת לעלים ובחומר אורגני מתפרק, כגון קומפוסט ודשונת. הוא רגיש יחסית להתייבשות ולכן קשור בעיקר לבתי גידול שבהם הלחות גבוהה. הוא ניזון מחומר צמחי ומחומר אורגני מתפרק, ובצפיפות גבוהה עלול לגרום נזק לצמחים, בעיקר בחממות, במשתלות, בעציצים ובגינות. עם זאת, הוא אינו נחשב לתיקן בית טיפוסי ובדרך כלל אינו מתבסס בתוך אזורי המגורים עצמם.

ככל הידוע, המין תִּיקָן הַחֲמָמוֹת הוא הנציג היחיד של המשפחה שהתבסס בישראל. הפצתו למקומות חדשים קשורה במידה רבה להעברת צמחים, אדמה ומצעי גידול נגועים. לפיכך, סביר שגם התפשטותו בישראל קשורה להעברת צמחים ומצעי שתילה.

המין פרתנוגנטי, והנקבות מתרבות ברביית בתולים מסוג תליטוקיה (thelytoky), שבה הצאצאים הם נקבות. זכרים עשויים להופיע לעיתים נדירות מאוד, אך הם אינם מתפקדים ברבייה. אוכלוסיות דו־מיניות שיוחסו בעבר למין זה מוכרות כיום כמין הנפרד Pycnoscelus indicus.

הנקבה יוצרת תיק ביצים דק־דופן. לאחר היווצרותו הוא בולט לזמן קצר מחוץ לקצה הבטן ולאחר מכן מוחזר לתוך כיס דגירה פנימי, שבו נמשכת התפתחות העוברים ולכן המין נחשב למדגיר־פנים.

תיק הביצים מכיל כ־14–48 ביצים. העוברים מתפתחים בתוך תיק הביצים בעודו מוחזק בכיס הדגירה של הנקבה. הביצים המתפתחות בכיס הדגירה אינן מקבלות את כל צורכיהן מהחלמון בלבד והן סופגות מים מהאם במהלך ההדגרה. לקראת סיום ההתפתחות תיק ביצים נדחק החוצה, והנימפות משתחררות ממעטפות הביצה ומגיחות אל מחוץ לגוף האם.

התפתחות הנימפות כוללת בדרך כלל שישה דרגים. בתנאי מעבדה בטמפרטורה של כ־28 מעלות צלזיוס דווח כי התפתחות הנימפות נמשכת כ־140 יום. ההתפתחות מושפע במידה רבה מהטמפרטורה, הלחות ותנאי הגידול, ובתנאים אחרים הוא עשוי להיות ארוך יותר.