בַּרְיוֹמָאִים (שם מדעי: Ephemeroptera Hyatt & Arms, 1891) היא סדרת חרקים עתיקה שמוצאה כבר מתקופות קדומות באבולוציה של החרקים המכונפים. בני הסדרה בעלי גלגול חסר ומתאפיינים בבוגר עדין בעל כנפיים קרומיות זקופות; זוג הכנפיים הקדמיות גדולות משמעותית מן האחוריות, שלעיתים מנוונות או חסרות. הבטן ארוכה ובקצהּ מצויים בדרך כלל שניים או שלושה גובתנים (זיפים זנביים) ארוכים.

הבוגרים חסרי גפי פה מתפקדות ולכן אינם ניזונים, וחייהם קצרים ומוקדשים לרבייה בלבד. עיקר מחזור החיים מתקיים בשלב הנימפה המימי. הנימפות חיות בנחלים, נהרות, אגמים ושלוליות, וניזונות מחומר אורגני מתפרק, אצות, צורניות ולעיתים גם מחלקיקי מזון זעירים או מטריפה של חסרי חוליות קטנים, בהתאם למין.

שלב הנימפה עשוי להימשך חודשים רבים ולעיתים אף כשנה או יותר, ובמהלכו עשויות להתרחש מעל 20 התנשלויות. קצב ההתפתחות תלוי במין ובתנאי הסביבה, ובעיקר בטמפרטורה ובזמינות המזון.

סיום ההתפתחות הנימפה עולה אל פני המים ומתוכה בוקע שלב מכונף הנקרא טרום־בוגר (Subimago), הדומה לבוגר אך כנפיו וגופו עדיין אטומים ומעט שעירים. שלב זה מסוגל לעוף, אך תוך זמן קצר עובר נשל נוסף והופך לבוגר הסופי (Imago). תופעת קיום שלב מכונף המתנשל פעם נוספת ייחודית לסדרה זו בקרב החרקים.

הופעת הבוגרים לרוב מתוזמנת ומתרחשת בפרקי זמן קצרים, לעיתים במספרים עצומים, ובהם מתקיימים מעופי הזדווגות קבוצתיים מעל מקווי מים. לאחר ההטלה מתים הבוגרים תוך זמן קצר, לעיתים בתוך שעות ספורות או ימים אחדים בלבד.

מבחינה אקולוגית, בני הסדרה מהווים מרכיב חשוב בשרשרת המזון של מקווי מים ומשמשים מזון לדגים, לעופות ולחרקים טורפים. בנוסף, הנימפות רגישות יחסית לזיהום מים ולכן משמשות מדד ביולוגי חשוב לאיכות מים.

בעולם תוארו עד היום למעלה מ־3,500 מינים, וההערכות הן שמספר המינים האמיתי עשוי להגיע ל־4,000–5,000 מינים. בישראל תועדו כ־40 מינים, ומספרם המדויק ממשיך להתעדכן עם התקדמות המחקר.