המין טֶרְמִיט פּוֹרְמוֹסי הוא של טרמיט תת־קרקעי שמוצאו במזרח אסיה, בעיקר באזורי דרום סין וטאיוואן. בעקבות פעילות האדם, ובמיוחד העברת מוצרי עץ, חומרי אריזה וצמחים, התפשט המין לאזורים נוספים בעולם. הוא נחשב לאחד ממיני הטרמיטים הפולשים בעלי החשיבות הכלכלית הגדולה בעולם, בשל יכולתו להקים מושבות גדולות ולגרום נזקים נרחבים לעץ ולחומרים המכילים תאית.

כיום הוא מוכר כמין פולש באזורים שונים בארצות הברית ובאיים באוקיינוס השקט, וכן באזורים נוספים שאליהם הועבר בידי האדם. הוא משגשג בעיקר בסביבות חמות ולחות, אך מסוגל להתבסס גם באזורים שבהם מקורות מים מלאכותיים מספקים תנאים מתאימים לקיום המושבות.

בישראל זוהה המין לראשונה בשנת 2020 בשכונת כפר אברהם בפתח תקווה. הדגימות שנאספו פורסמו באותה שנה וזיהוי המין אושר באמצעות מאפייני החיילים ובדיקות מולקולריות של הגן COI המיטוכונדרי. מועד חדירתו של המין לישראל אינו ידוע. מאחר שבעת גילויו כבר נמצאו אוכלוסיות מבוססות, סביר שהחדירה התרחשה כמה שנים קודם לכן.

בסקרים שערך המשרד להגנת הסביבה בשנים שלאחר הגילוי נמצאו אוכלוסיות נוספות בפתח תקווה ובמספר יישובים שממזרח לעיר. הסקרים הצביעו על אזור התבססות מוגדר יחסית באותה תקופה. היקף תפוצתו הנוכחי בישראל מחייב הסתמכות על תוצאות ניטור עדכניות.

טרמיט פורמוסי הוא מין חברתי החי במושבות גדולות. מושבה בוגרת עשויה למנות מאות אלפי פרטים ואף כמה מיליונים. גודלה מושפע מגיל המושבה, מתנאי הסביבה ומזמינות המזון והמים.

המושבות מתפתחות בדרך כלל בקרקע, וכוללות מערכת מסועפת של מחילות, חדרי קינון ואזורי פעילות. הפועלים יוצאים לאיסוף מזון דרך מחילות תת־קרקעיות ומעברים מוגנים, המאפשרים להם להגיע למקורות מזון מרוחקים מבלי להיחשף ישירות לתנאי הסביבה.

במחקרים שנערכו בארצות הברית תועדה פעילות איסוף מזון למרחק של עד כ־100 מטרים מהקן. מרחק זה אינו קבוע ומשתנה בהתאם למבנה המושבה, לתנאי הקרקע ולפיזור מקורות המזון.

למרות אופיו התת־קרקעי של המין, מושבות עשויות להתבסס גם בתוך מבנים, בחללי קירות, בגגות ובעצים, ללא קשר ישיר ומתמשך לקרקע. קינים כאלה מכונים לעיתים קינים עיליים (Aerial nests), והם יכולים להתקיים כאשר קיים מקור לחות קבוע, כגון נזילות מים או הצטברות רטיבות.

מעופי הכלולות מתרחשים באזורים רבים בתחום תפוצת המין בעונות חמות ולחות, בדרך כלל בשעות הערב. המתרבים המכונפים נמשכים למקורות אור, ולעיתים ניתן לצפות בהתקבצות של פרטים רבים בסביבת תאורה מלאכותית.

התפתחות הכתות מתרחשת במסלולים נפרדים, שבהם פרטים צעירים עשויים להתמיין לפועלים, לחיילים או למסלול ההתפתחות המוביל למתרבים. התמיינות החיילים כוללת שלב קדם־חייל.

המושבה כוללת מתרבים ראשוניים, פועלים, חיילים ופרטים צעירים בשלבי התפתחות שונים. במין קיימת כת פועלים אמיתית, המבצעת את מרבית עבודות המושבה. הפועלים אוספים מזון, חופרים מחילות, בונים ומתחזקים את הקן, מטפלים בביצים ובצאצאים ומעבירים מזון לחיילים ולמתרבים. הפועלים מפרקים את החומר הצמחי באמצעות לסתותיהם, ובמערכת העיכול שלהם מתקיים שיתוף פעולה סימביוטי עם מיקרואורגניזמים, ובהם פרוטיסטים שוטוניים וחיידקים החיים במעי האחורי.

החיילים מהווים בדרך כלל כ־10%–15% מפרטי המושבה, שיעור גבוה יחסית לזה שבמינים רבים של טרמיטים תת־קרקעיים אחרים.

המין עלול לפגוע בקורות עץ, במשקופים, ברצפות, ברהיטים, במוצרי נייר ובחומרים נוספים המכילים תאית. הפגיעה מתרחשת לעיתים בחלקים הפנימיים של העץ, בעוד ששכבתו החיצונית נותרת שלמה יחסית, ולכן הנזק עשוי להתגלות רק לאחר שהתקדם במידה ניכרת.

המין מסוגל לפגוע גם בעצים חיים, לרבות עצי נוי ועצים המשמשים בגינון ובחקלאות. פעילות הטרמיטים עשויה להתרכז בגזעים, בשורשים ובחלקי עץ מוחלשים, ובמקרים חמורים לגרום להחלשת העץ ואף למותו.

התמונות צולמו בפתח-תקווה.

תחום תפוצתו הטבעי של המין טֶרְמִיט קָרִיבִּי לא היה ידוע במשך שנים רבות. שמו האנגלי מתייחס לאזור האיים הקריביים ותיאורו המדעי הראשון מתבסס על דגימות שנאספו בג'מייקה. מחקרים ביוגאוגרפיים מצביעים על כך שמוצאו הטבעי של המין באזור החוף המדברי של פרו וצפון צ'ילה, שבו שוררים תנאי יובש קיצוניים. באזור זה הוא מתקיים גם בעץ מת של עצים חיים ומתים, בעיקר בבתי גידול הסמוכים לערוצי נחלים ובאזורים חקלאיים מושקים.

משערים שהפצתו הראשונית אל אזורים אחרים באמריקה ולאיים הקריביים התרחשה באמצעות ספינות עץ וסחורות נגועות בתקופת ההתפשטות הקולוניאלית האירופית. בהמשך תרמו המסחר הבין־לאומי והובלת רהיטים, חומרי בנייה ומוצרי עץ להרחבת תפוצתו לאזורים נוספים בעולם.

כיום נחשב המין לאחד הפולשים הנפוצים והמזיקים ביותר בעולם במשפחה זו. הוא התבסס באזורים טרופיים וסובטרופיים רבים, ובהם האיים הקריביים, פלורידה, הוואי, אזורים באמריקה המרכזית והדרומית, אפריקה, אוסטרליה, איים באוקיינוס האטלנטי ואזורים נוספים בעולם. המין תועד גם במקומות חריגים מבחינת תנאי האקלים והגובה, לרבות בוגוטה שבקולומביה. דיווחים ממקומות כאלה אינם מעידים בהכרח על קיומן של אוכלוסיות מבוססות בטבע. בישראל הוא ככל הנראה הוחדר בתחילת שנות ה־2000. עם זאת, מועד ההחדרה המדויק ומידת התבססותו בארץ אינם ברורים דיים.

באזורים שאליהם פלש, המין מתפתח בעיקר בעץ מעובד המוגן מפני גשם וממקורות מים חופשיים, כגון קורות עץ במבנים, רהיטים, דלתות, משקופים, רצפות עץ וחלקי עץ בסירות. יכולתו להתקיים בתוך עץ יבש יחסית, ללא מגע עם הקרקע, מאפשרת את העברתו למרחקים גדולים באמצעות פעילות אנושית.

עם זאת, המין אינו מוגבל לחלוטין למבנים ולעץ מעובד. בשנת 2023 פורסם תיעוד של אוכלוסיות שהתפתחו בתנאי שטח באזור דח'לה שבסהרה המרוקאית, בתוך עץ מת של עצים ובגבעולים חלולים של צמחים. תנאי האקלים באזור זה דומים לאלה השוררים בתחום תפוצתו הטבעי בדרום אמריקה.

מעופי הכלולות מתרחשים בשעות הדמדומים והלילה, בדרך כלל בעונות חמות, ומועדיהם משתנים בהתאם לאזור הגאוגרפי ולתנאי הסביבה. המתרבים המכונפים נמשכים למקורות אור, והופעתם בתוך מבנים עשויה להיות אחד הסימנים הראשונים לנגיעות.

לאחר מעוף הכלולות משילים המתרבים את כנפיהם, וזכר ונקבה מתחברים לזוג. הזוג מאתר סדק, חריץ או חלל מתאים בעץ, חוצב תא ראשוני ואוטם את פתחו. בתא זה מתרחשת ההזדווגות, והנקבה מתחילה להטיל ביצים. בהמשך מתרחבת מערכת המחילות בהתאם לגידול המושבה.

המושבה מתפתחת בתוך העץ, המשמש מקור מזון ומחסה, ללא צורך בקשר ישיר עם הקרקע. במין אין כת פועלים אמיתית וקבועה, ואת עבודות המושבה מבצעים בעיקר פועלים מדומים (Pseudergates), שהם פרטים צעירים בעלי גמישות התפתחותית. הם חוצבים מחילות בעץ, ניזונים ממנו, מטפלים בצאצאים ומזינים את החיילים ואת יתר הפרטים במושבה.

המין מסוגל לפתח מתרבים חלופיים (Neotenic reproductives) מתוך פרטים צעירים במושבה. יכולת זו עשויה לסייע בהמשך הרבייה לאחר אובדן המתרבים הראשוניים או לאחר התפצלות חלק מהמושבה, ולתרום לשרידותה.

המושבות קטנות יחסית, אך מושבות מפותחות עשויות לכלול מאות פרטים. התפתחותן איטית, והן עשויות להתקיים במשך שנים רבות בתוך אותו פריט עץ. קצב ההתפתחות מושפע מטמפרטורה, מלחות, מאיכות העץ ומתנאי הסביבה. בתנאים שתוארו בספרות, החיילים הראשונים עשויים להופיע כשנתיים עד שלוש לאחר ייסוד המושבה, ואילו המתרבים המכונפים הראשונים מופיעים בדרך כלל לאחר כחמש שנים. במושבות בוגרות עשויים להיווצר מתרבים מכונפים נוספים בתקופות המתאימות למעופי כלולות. מושבות עשויות להתקיים למעלה מעשר שנים.

המין ניזון מעץ יבש יחסית, מעצים קשים ורכים כאחד. פירוק התאית מתאפשר באמצעות מיקרואורגניזמים סימביוטיים החיים במעי האחורי. הטרמיטים מנצלים את הלחות המצויה בעץ ואת המים הנוצרים בתהליכים מטבוליים, ומסוגלים להתקיים ללא גישה למקור מים חופשי.

המין נחשב למזיק כלכלי חשוב של מבנים, רהיטים ומוצרי עץ. הנזק למוצרי עץ נגרם כתוצאה מחציבת מערכת מנהרות בתוך העץ ונזקיו עשויים להתפתח לאורך שנים מבלי להתגלות.

התמונות צולמו בבניין רב־קומות בתל אביב, שבה התגלתה נגיעות בטרמיטים בין שכבות רצפת פרקט מעץ שיובא מארצות הברית. הנגיעות התגלתה בעקבות מעוף כלולות שהתרחש בתוך הדירה. במהלך הבדיקה נמצאו פרטים מכתות שונות, ובהם מתרבים, חיילים ופועלים מדומים, וכן ביצים שהוטלו במושבה. ממצאים אלה מעידים על קיומה של מושבה פעילה שהתפתחה בתוך העץ.