המין יַקְרוּנִית הַאֵקָלִיפּטוּס הוא מין אוסטרלי הקשור מבחינה אקולוגית לעצי האקליפטוס Eucalyptus spp.)) בהם מתפתחים הזחלים שלו. היום המין נפוץ בכל היבשות במקומות אליהם יובאו עצי האקליפטוס ומוצריו על ידי האדם. בישראל תועד המין לראשונה בשנת 1945 באזור החוף במקומות בהם בוצע ייעור בעצי האקליפטוס. באופן דומה חדר המין למדינות רבות אחרות בצפון אפריקה, דרום אפריקה, אירופה ואמריקה. המין יַקְרוּנִית הַאֵקָלִיפּטוּס מתפתח טוב ומבסס את אוכלוסייתו תחת תנאים סביבתיים חמים וצחיחים הזהים לאילו הנדרשים להתפתחות ואקלום הפונדקאים שלו. באוסטרליה המין מתפתח בעיקר בעצים וענפים שנפגעו והוא איננו נחשב למזיק בעל חשיבות כלכלית. באזורים אחרים בעולם אליהם יובאו עצי אקליפטוס כארה"ב, דרום אפריקה וישראל המין נחשב לחרק מזיק. הבוגר ניזון בדרך כלל מאבקה וצוף של העץ הפונדקאי. הבוגר פעיל בעיקר בשעות הדמדומים בקרבתם של הפונדקאים כאשר הנקבות עפות בקרבת הפונדקאים מחפשות אתרים המתאימים להטלת ביצים והזכרים מעופפים בין הפונדקאים במטרה לזהות נקבות. הנקבה מטילה מתחת לקליפות הגזע הרופפת ובסדקים בעץ צברים של עד 40 ביצים צהובות. הזחל בגוון שמנת וחסר רגליים מתפתח בענפים הראשיים כשהוא ניזון על שכבות השִׁיפָה והקמביום של הפונדקאי תוך יצירת גלריה באורך של יותר ממטר. גלריות אילו יכולות לחגור את העץ ולהביא למותו במיוחד בעצים צעירים. נדרשים לזחל בדרך כלל 2.5 חודשים כדי להגיע לגודלו המרבי של 30 עד 40 מ"מ אורך גוף וזאת בתלות במין הפונדקאי ועושרו כמקור מזון. בסיום התפתחותו בונה הזחל חלל בתוך העצה ולפעמים גם בתוך ליבת הגזע ומתגלם בתוכו. במהלך בנית חדר ההתגלמות מכין הזחל פתח יציאה עתידי, בקוטר של 8 עד 10 ס"מ, ממנו יגיח הבוגר. המין יַקְרוּנִית הַאֵקָלִיפּטוּס מתפתח גם בעצים מתים או בתוך בולי עץ. אורך מחזור החיים של החרק תלוי איכות מזונו והתנאים הסביבתיים בהם הוא מתפתח והוא יכול להתארך עד 9 חודשים. המין מקים בישראל 2 עד 3 מחזורי חיים בשנה.

המין יַקְרוּנִית אוֹסְטְרָלִית הוא מין אוסטרלי קשור מבחינה אקולוגית לעצי האקליפטוס (.Eucalyptus spp) בהם מתפתחים הזחלים שלו. המין נחשב לאחד ממיני החרקים הפולשים החשובים בעולם אשר מזיקים למוצרי עץ. בעשורים האחרונים של המאה ה- 20 הוא הרחיב מאוד את אזור תפוצתו הטבעי ביחד עם החדרת עצי אקליפטוס ומוצריו לאזורים שונים בעולם על ידי האדם ובהם המדינות בלגיה, ספרד, פורטוגל, איטליה, סרדיניה, סיציליה, יוון, טורקיה, קפריסין, לבנון, ישראל, לוב, מרוקו, תוניסיה, זמביה, דרום אפריקה, ברזיל, ארגנטינה, פרו, צ'ילה, אורוגוואי, מקסיקו וארה"ב. היכולת של המין לפלוש למקומות רבים אילו נובעת מכושר ההישרדות הגבוה של הזחל לאורך תקופה ארוכה בתוך בולי עץ מאוחסנים. במקומות בהם יש חשיבות לשמירה על עצי האקליפטוס למטרות ייעור הפך מין זה למזיק מכיוון שהוא תוקף גם עצים בריאים. עצי האקליפטוס מהווים פונדקאים למין פולש נוסף בשם יַקְרוּנִית הַאֵקָלִיפּטוּס השייך לאותו הסוג ולמרות זאת הם אינם מתחרים האחד בשני. הבוגר חי בין שנה לשנתיים. הנקבות נמשכות בעיקר לעצים חיים שנכרתו, במצב ירוד, או בעקה של חוסר מים. הנקבה מטילה ביצה צהובה מתחת לקליפת הגזע הרופפת. הזחלים מתפתחים בגזע או בענפים הראשיים, ניזונים מתחת לקליפה על השיפה והקמביום של הפונדקאי ויוצרים גלריות לא סדירות באורך של עד 1.5 מ'. גלריות אילו יכולות לחגור את העץ שעלול למות, במקרים מסוימים, תוך מספר שבועות. הסימנים לקיומו של המזיק בעץ הם חורים בעץ וכתמים של נוזל על הענפים והגזעים. הבוגר לילי ומתחבא מתחת לקליפה העץ במהלך היום. הבוגרים צולמו מתחת לקליפה של אקליפטוס המקור באזור באר טוביה.

המין כַּחְלִיל הַצִּיקַס בעל תפוצה בדרום מזרח אסיה דרומית לרכס הרי ההימליה הכוללת את מלזיה, סינגפור, מיאנמר, טאיוואן והפיליפינים. המין ידוע כמין פולש אשר התבסס באזורים אחרים בעולם, ובהם מצרים, המפרץ הפרסי, מדגסקר, לבנון, ישראל ועוד. הרחבת אזור תפוצתו נובעת מהשימוש בפונדקאי שלו כצמחי נוי בגינון. הזחלים מתפתחים על פונדקאים ממשפחת הציקדים (cycads). הציקסיים הם סידרה של צמחים חשופי זרע רעילים המפרישים אלקלואידים (אינם דקלים). הנקבה מטילה את הביצים ירוקות בהירות על גבי ניצני העלים או על גבי הצד התחתון של עלים צעירים. הזחלים מופיעים בתחילת הקיץ ולפני הסתיו כשהם ניזונים רק על העלים הצעירים ואינם פוגעים בעלים הבוגרים או בגזע. בישראל הנקבה מטילה ביצה בודדת על העלים הצעירים של עץ ציקס מופשל (Cycas revolute) המשמש כצמח נוי בגינות רבות. מעריכים כי המין כַּחְלִיל הַצִּיקַס הגיע לישראל ממצרים על גבי עצי ציקס תרבותיים מיובאים. המין תועד לראשונה בשנת 2015 באילת ומאז הוא דווח ממקומות שונים בישראל. התמונות כאן צולמו בשנת 2024 מאזור רחובות ושדה בוקר. קיים חשד כי המין יכול להתפתח גם על פונדקאים נוספים כדוגמת עצי שיטה וקטניות. דווח כי הזחלים מקיימים קשרי הדדיות עם נמלים אורגות מהסוג Oecophylla, צפיתי בהתנהגות דומה עם מין נמלים שלא הוגדר בישראל.

תפוצת המין עָלִית הַרוֹזְמָרִין הראשונית הייתה בדרום אירופה (בהם איטליה, יוון, צרפת, פורטוגל, ספרד, סרביה, סלובניה, מקדוניה, קרואטיה), צפון אפריקה (בהם אלג'יריה, מרוקו, תוניסיה), המזרח הקרוב והמזרח התיכון. משנת 1936 דווח על הרחבת תפוצת המין לאזורים נוספים והיא כוללת את כל אירופה (כולל בלגיה, הולנד, בריטניה וגרמניה). בבריטניה לדוגמה היא דווחה לראשונה בשנת 1963 ומאמצע שנות ה- 90 המין התבסס בסביבת לונדון ומשם היא התרחבה והיום התבססה בכל רחבי האי כולל סקוטלנד ואירלנד. בשנת 2016 פרסם פרידמן לראשונה על הופעת המין עָלִית הַרוֹזְמָרִין בישראל באזור של חיפה בחורף 2015. המין לא תואר קודם לפרסום זה מישראל והוא כפי הנראה מין פולש המהווה איום למספר פונדקאים אפשריים בישראל. לאחרונה דיווחים על חדירת המין למדינות נוספות באזורנו וכדוגמה דווח (2021) מקפריסין על הופעת המין לראשונה בשנת 2015 ונכון לשנת 2020 תפוצתו התבססה כמעט בכל האי. הבוגר בעל נידות נמוכה ולמרות שיש לו כנפי תעופה הוא איננו מעופף ומעדיף ללכת כשהוא מוטרד. המין עָלִית הַרוֹזְמָרִין ניזון על העלים והפרחים של פונדקאים ממשפחת משפחת השפתניים(Lamiaceae)  במיוחד על אזוביון, מרווה, תימין ורוזמרין אשר הקשר בינם נתן לו את שמו. באזור הים התיכון הנקבות מטילות את הביצים בסוף הקיץ על העלים של הפונדקאים והזחלים הבוקעים מתפתחים על הפונדקאי לאורך עונת החורף. הזחל בעל גוף שטוח וגוון לבן-אפור שלאורכו פסי אפורים כהים. הראש והרגליים של הזחל בעלי גוון אפור כהה. לאחר סיום התפתחותם הזחלים יורדים מהפונדקאי ובונים חדר תת קרקע בו הם עוברים את השלבים של טרום-גולם וגולם. תקופת הגולם נמשכת בין 3 ל- 4 שבועות. הבוגרים בוקעים בתחילת הקיץ מהגלמים ומצטרפים לבוגרים אשר שרדו את עונת החורף. המין איננו גורם בדרך כלל לנזק משמעותי לפונדקאי אבל במקרים בהם מתפתחת אוכלוסייה גדולה הוא יכול להפוך למזיק בגידולים חקלאים של צמחי ארומטיים המעובדים באופן מסחרי לשימוש בתעשיות המזון וכמרכיבים ארומטיים בתעשיית הקוסמטיקה. פונדקאים אילו נפוצים גם בגינות בתים ובשטחים ציבוריים ירוקים כפארקים עירוניים ובצדי דרכים. השימוש הרב והשונה בפונדקאים אילו כפי הנראה סייע לחדירת המין למקומות חדשים. התמונות צולמו בכרתים ואוויה, יוון על גבי שיחי רוזמרין.

אזור תפוצת המין זָנָב סְנוּנִית הַלִּימוֹן הראשוני היה באוסטרליה ובאזורים הטרופיים והסובטרופיים של דרום אסיה. משם פלש המין למקומות חדשים והיום נמצא גם באמריקה ובאירופה. במשפחה זו המין זָנָב סְנוּנִית הַלִּימוֹן הוא הנפוץ ביותר בעולם ונחשב למין פולש מוצלח בגלל יכולתו לנצל משאבים חדשים ובהם גם היכולת לחדור לבתי-גידול פתוחים של שטחים חקלאיים ולאזורים עירוניים ירוקים במקומות מגורי האדם. המין הגיע לדרום מזרח טורקיה ומזרח סוריה כבר לפני כ-15 שנה מאזור נהרות החידקל והפרת בעיראק, משם המשיך בהתקדמותו מערבה בעקביות והופיע בחופי הים התיכון בטורקיה, סוריה ולבנון בסביבות שנת 2018. מישראל דווח המין לראשונה בשנת 2021. התמונות כאן צולמו בסוף ספטמבר 2023 בקרבת מטעי ההדרים הצמודים לחוף דוגה שבצפון הכינרת בו נצפו בוגרים רבים מעופפים. משך זמן חיים של הבוגרים קצר, הזכר חי 4 ימים והנקבה כשבוע ימים בלבד. הנקבה מטילה ביצה בודדת כל פעם על גבי העלה. משך זמן מחזור חיים נע בין 26 יום ל-59 ימים בתלות בטמפרטורת הסביבה. הבוגר ניזון על צוף פרחים .הזחלים ניזונים בדרך כלל על העלים של עצי הדרים אבל גם על צמחים ממשפחת הפיגמיים. קיימת שונות בין 6 תתי-המינים בהעדפה של הצמחים הפונדקאים. בארבעת שלבי ההתפתחות הראשונים של הזחל הוא בעל כתמים רוחביים רחבים ולבנים על רקע גוף שחור. דגם גוף המעניק הסוואה לזחלים ומדמה לשלשת של ציפורים. דגם זה המשתנה בהדרגה בשלבי ההתפתחות הבאים של הזחל לגוונים צהבהבים-כתומים ולבסוף לגוון ירוק. הזחלים בעלי בלוטה מזכירה בצורתה "קרניים" (osmeterium) בגוון צהוב כאשר בסיס הבלוטה בגוון כתום. הזחלים יכולים לפגוע קשה בעצים צעירים ולהרוס מטעים צעירים. הזחל מתגלם על גבעולים עבים של הצמח הפונדקאי, או על גופים סמוכים לפונדקאי כדוגמת מקלות וסלעים. המין זָנָב סְנוּנִית הַלִּימוֹן יכול לקיים עד 5 דורות בשנה ונחשב למזיק חקלאי חשוב במטעים הדרים במדינות רבות.

אזור התפוצה המקורי של המין כַּחְלִילוֹן אָמֵרִיקָנִי הוא בדרום מערב ארצות הברית מקליפורניה מזרחה למערב טקסס, וממקסיקו ועד ונצואלה. המין פלש להוואי ופלורידה ולאיים הקריביים ובשנת 1999 דווח לראשונה כמין פולש מאיחוד האמירויות הערביות. מאז המין התבסס גם בחריין, מזרח ערב הסעודית ולאורך חוף המפרץ הפרסי עד כווית. מישראל דווח על המין לראשונה בשנת 2021, על ידי יובל עברון, מאזור מלונות ים המלח בעין בוקק, מקום בו גם צולמו בחודש אוקטובר 2023 התמונות המופיעות כאן. תקופה זמן של מעל לשנתיים המעידה כי המין התבסס גם בישראל. מערכים כי המין הגיע לישראל עם ססוביום רגלני (Sesuvium portulacastrum) צמח תרבותי שיובא לארץ ומהווה פונדקאי שלו (מצורפת תמונה). המין כַּחְלִילוֹן אָמֵרִיקָנִי מאכלס שטחים פתוחים, אזורים צחיחים למחצה, ומלחות המאופיינים באדמות אלקליות. קרקעות בעלות ערכי חומציות הגבוהים מ- 7.3 אחוז הנגרמים מנוכחות של מלחים אלקליים (כדוגמת NaOH, KOH) בהן. ססוביום רגלני וכן צמחי מדבר אחרים ובהם מינים של עוכם ומַלּוּחַ העמידים לתנאי גידול הקשים אילו ולמליחות גבוהה מהווים פונדקאים למין זה. בקיץ נדרשים למין כ-21 ימים להשלים מחזור של דור והוא איננו עובר תרדמת חורף.

המין כַּחְלוֹן הַפֵּלַרְגּוֹן הוא מין דרום אפריקאי הנמצא במוזמביק, בוצוואנה ודרום אפריקה. המין הוא מין פולש שחדר לראשונה לאיים הבלריים ומשם בסוף המאה ה- 20 לדרום ומרכז אירופה כולל בריטניה, מאלטה, שוויצריה, אוקרינה. הוא נמצא גם בצפון אפריקה ממרוקו, אלג'יר ומצרים. בישראל נצפה לראשונה בירושלים  בשנת 2019. משארים כי היצוא של הפרחים המאכסנים מדרום אפריקה כשהזחלים והביצים מוסתרים בתוכם אפשר את חדירתו לכל המדינות. תמונות אילו צולמו בירושלים ובשוהם שם התפתח על שיחי הגרניום בגינתי והשמיד את כולם. המין כַּחְלוֹן הַפֵּלַרְגּוֹן נמצא על רשימות המינים בסגר של אירופה והמזרח התיכון (EPPO A2 list). המין מתפתח על צמחי הגֵּרַנְיוֹן (Geraniums) והפֵּלַרְגּוֹנְיוּם (Pelargonium), שניהם סוגים של צמחי נוי המשתייכים למשפחת גרניים. הזחלים הצעירים חודרים לניצנים של הפרחים וניזונים על רקמת הפרחים. רק בשלב הזחל השלישי הם עוברים מהפרחים להתפתח בתוך הענפיים. רוב הזחלים מתפתחים בתוך ענפי השיח ואוכלים את כל תוכנם אבל חלקם ניזונים על העלים. בגידול של הזחלים שאספתי בבתי הם ניזונו בעיקר על העלים הבוגרים המתייבשים של הגרניון כפי שניתן לראות בתמונות. בטמפרטורה מיטבית של 20 מעלות צלסיוס הזחלים מתגלמים לאחר 30 ימים. שלב הגולם עורך כ- 17 יום. בטמפרטורות נמוכות יותר המחזור חיים מתארך אבל מעריכים כי הם לא שורדים את חורף אירופי הקר והם לא מסוגלים להיכנס לתרדמת חורף (diapause). מחזור החיים בדרום אפריקה עורך כ- 46 יום.

הערכה היא כי תפוצתו המקורית של המין תְּרִיסִית יְרֻקָּה היא אפריקאית (אתיופיה) ומשם הוא התפשט לכל העולם והיום מצוי באירופה, אוסטרליה אמריקה ואפריקה בין קווי הרוחב 45 צפון ו- 45 דרום. המין פלש לאזורים השונים בעולם בתוך מוצרים חקלאים מיובאים. הוא ניזון על מגוון מיני צמחים גדול ובכך מהווים מזיק לצמחי תרבות שונים הן לפרי והן לעלווה. המין נחשב מזיק לגידולים שונים ובהם תפוחי אדמה, כותנה, אפונה, שעועית, סויה, ופרחי נוי. באזורים קרים הבוגרים חורפים במקומות מסתור מוגנים כמבנים. הנקבות הבוגרות חורפות במסתור ומיד עם עליית הטמפרטורות הן מטילות ביצים. הנקבה מטילה את הביצים בקבוצות של 15 - 130 ביצים בצדו התחתון של העלה. שלב הנימפה בעל 5 דרגות התפתחות ובכל שלב בעל דגם שונה של צבעים: שלב הראשון של הנימפה חום או שחור-חום עם דגמים שחורים ובשלב האחרון ירוק עם דגם שחור או שילוב של דגם שחור וצהוב. זמן התפתחות כול אחד משלבי הנימפה הוא כשבוע ומחזור החיים נמשך כ- 35 יום. המין מקיים עד 4 דורות בשנה. המין תְּרִיסִית יְרֻקָּה מפריש חומר בעל ריח דוחה כהגנה נגד טורפים. מספר אויבים טפיליים פוגעים בפשפש. האחת היא צרעה טפילית בשם סקליון התריסית (Trisolcus basalis) אשר מטילה את ביצה בביצי התריסית הירוקה והזחל ניזון על הביצים והשני הוא זבוב טפיל (Trichopoda pennipes) אשר מטיל את הביצים על הפשפש הבוגר והנימפות. שני המינים הטפיליים משמשים במלחמה ביולוגית כנגד מזיק זה בחקלאות.

תפוצת המין פַּנְדּוּר הַכֻּתְנָה המקורית היא מאזור הים התיכון וחוף אפריקה והיום הוא בעל תפוצה באירופה, מרכז ודרום אמריקה, האיים הקריביים, אפריקה ואסיה. הנקבה מטילה 20 עד 25 ביצים בקבוצות או בבודדים מהם בוקעות הנימפות אשר נוטות להתקבץ. מחזור החיים אורך כ- 20 יום. המין מקיים בין 3 ל- 4 מחזורי חיים בשנה וכשמקורות המזון מצטמצמים הבוגרים מתקבצים ועוברים את החורף בתרדמה במקומות מסתור כגבעולים חלולים. המין פולש ונחשב למזיק שדה הניזון על זרעים, ועלווה של צמחים ממשפחת החלמיתיים במיוחד על צמחי כותנה ובמיה. ניתן למצוא נגיעות במזיק גם על עצי מטע כדוגמת אבוקדו, פקאנים, תמרים, אפרסמון, אפרסקים ותאנים. בגידולי כותנה המין נחשב למזיק חשוב היות והוא יכול לגרום לאובדן של עד 15% ממשקל יבול הכותנה ולפגיעה ביכולת הנביטה של הזרעים. לפעמים יכולה להיות פגיעה גם לכותנה באחסון. בעצי פרי נגרם נזק לפירות בנקודות בהם ניזון המזיק וגם עקב הפרשות של צואה או חדירת רוק המכיל רעלניים.

מין זה נחשב לאחד המינים הפלשים הבעייתיים בעולם וחדר לישראל בסביבות אמצע שנות העשרה של המאה ה- 21. רדיוס איסוף המזון של הפועלים דרך תעלות תת-קרקעיות מגיע עד 100 מ'. נכון להיום המין נימצא רק בתחום העיר פתח תקווה. למרות שמין זה בעל קן פעיל בתת- הקרקע, קינים יכולים להתבסס גם בתוך מבנים ללא קשר לקרקע.