מקור המין באזורים הטרופיים של מרכז ודרום אמריקה, אולם בעקבות פעילות האדם הוא התפשט לרבים מן האזורים הטרופיים והסובטרופיים בעולם, ובהם הקריביים, דרום ארצות הברית, אפריקה, אוסטרליה, איי האוקיינוס השקט, דרום־מזרח אסיה ואזורים שונים באגן הים התיכון. בישראל התגלה לראשונה בשנת 2005, ומאז התפשט במספר אזורים, בעיקר במישור החוף, בעמקים ובאזורים מושקים.

המין מקנן במגוון רחב של בתי גידול. הקינים רדודים ונבנים בדרך כלל על הקרקע או סמוך לפני הקרקע, מתחת לאבנים, בין עלים יבשים, בגזעי עצים רקובים, בבסיס צמחים, בעציצים ובחללים טבעיים או מלאכותיים. המושבות מופצות בקלות באמצעות קרקע, שתילים, עציצים וגזם נגועים, ולכן האדם הוא גורם מרכזי בהתפשטות המין.

הקמת מושבות חדשות נעשית בדרך כלל באמצעות ביקוע מושבה (Budding), שבו אחת או יותר מן המלכות עוזבות את הקן בליווי קבוצת פועלות ומקימות קן חדש בקרבת המושבה האם. בניגוד לרוב מיני הנמלים, מעופי כלולות ממלאים במין זה תפקיד משני בלבד באוכלוסיות פולשות.

למושבות יכולת גבוהה להעתיק את הקן כאשר משתנים תנאי הסביבה, כגון ירידה בזמינות המזון, הפרעה לקן או שינויי לחות וטמפרטורה. הפועלות מעבירות את המלכות, הזחלים והגלמים אל אתר חדש, ולעיתים מפצלות את המושבה למספר קינים פעילים (Polydomy) ,המקיימים ביניהם קשר באמצעות מעבר רציף של פועלות, מלכות וולדות.

באוכלוסיות פולשות רבות תואר מנגנון רבייה יוצא דופן: המלכות מייצרות מלכות חדשות ברביית בתולים (Thelytoky), בעוד שהזכרים שומרים על השושלת הזכרית באמצעות מנגנון רבייה ייחודי בו הזכרים מתפתחים במנגנון ייחודי של אנדרוגנזה (Androgenesis), בו הגנום האימהי מסולק בשלבי ההתפתחות הראשונים, ולכן הם נושאים כמעט אך ורק את המטען הגנטי של אביהם. זהו אחד המנגנונים החריגים ביותר הידועים בנמלים.

נמלת האש הקטנה מקימה מושבות גדולות מאוד הכוללות מלכות רבות (פוליגיניה) ואלפי עד עשרות אלפי פועלות. מושבות סמוכות אינן מגלות בדרך כלל תוקפנות זו כלפי זו, ולכן הן יוצרות לעיתים סופר־מושבות המשתרעות על פני שטחים נרחבים.

הפועלות הן אוכלות־כול וניזונות מחרקים חיים ומתים, פרוקי־רגליים קטנים, זרעים, פירות, צוף וטל־דבש המופרש על־ידי כנימות עלה, כנימות מגן וציקדות. הן מגינות על מושבות הכנימות מפני אויביהן הטבעיים ולעיתים אף מעבירות אותן לצמחי פונדקאי חדשים.

המלכות מטילות ביצים במשך כל השנה באזורים חמים. הזחלים ניזונים ממזון שהפועלות מגישות להם. מחזור ההתפתחות מביצה ועד פועלת בוגרת נמשך בדרך כלל 35–50 ימים, בהתאם לטמפרטורה ולזמינות המזון.

בניגוד למיני נמלים רבים, הפועלות אינן תלויות בקן מרכזי יחיד, אלא יכולות להעביר את המלכות, הביצים, הזחלים והגלמים בין קינים שונים בתוך אותה מושבה, ולכן גבולות המושבה גמישים ומשתנים בהתאם לתנאי הסביבה.

המין נחשב כיום לאחד ממיני הנמלים הפולשים המזיקים ביותר בעולם. עקיצת הפועלות כואבת וגורמת לצריבה חזקה, ולעיתים גם לתגובה אלרגית מקומית ממושכת. באזורים שבהם האוכלוסיות צפופות נגרמים נזקים למערכות אקולוגיות טבעיות, לחקלאות ואף לבעלי חיים ביתיים וחיות בר, בעיקר בשל פגיעה בעיניים ובאיברים רגישים. בישראל זהו אחד ממיני הנמלים הפולשים החשובים ביותר.

התמונות צולמו בשוהם, מושב בני עטרות ובמקווה ישראל.

המין יַקְרוּנִית הַאֵקָלִיפּטוּס הוא מין שמוצאו אוסטרלי הקשור מבחינה אקולוגית לעצי האקליפטוס בהם מתפתחים כמעט באופן בלעדי הזחלים. היום המין נפוץ בכל היבשות במקומות אליהם יובאו עצי האקליפטוס ומוצריו על ידי האדם. כיום המין נפוץ באגן הים התיכון, באפריקה, באמריקה ובאסיה. בישראל תועד המין לראשונה בשנות ה־40 של המאה ה־20, בעיקר באזורי ייעור של אקליפטוסים במישור החוף.

הבוגרים פעילים בעיקר בשעות הדמדומים והלילה. במהלך היום הם מסתתרים בסדקים ומתחת לקליפה וניזונים בדרך כלל מאבקה וצוף של העץ הפונדקאי.

הנקבות מחפשות עצים מתאימים להטלה, לרוב עצים מוחלשים, כרותים או המצויים בעקת יובש. הנקבה מטילה קבוצות ביצים (לעיתים עד כ־40 ביצים בצבר) בסדקים או מתחת לקליפה רופפת. הזכרים פעילים בתעופה סביב הפונדקאים לצורך איתור נקבות.

הזחל לבן־קרמי, חסר רגליים, ומתפתח מתחת לקליפה תוך הזנה מהשיפה והקמביום. במהלך התפתחותו יוצר הזחל גלריות מפותלות, שעשויות להגיע לאורך של למעלה ממטר.

המין יַקְרוּנִית הַאֵקָלִיפּטוּס מתפתח טוב ומבסס את אוכלוסייתו תחת תנאים סביבתיים חמים וצחיחים הזהים לאילו הנדרשים להתפתחות ואקלום הפונדקאים שלו. גלריות אלו עלולות לגרום ל"חגירה" של הגזע או הענפים, תופעה שעלולה להביא למות העץ, במיוחד בעצים צעירים או מוחלשים. שלב הזחל נמשך לרוב מספר חודשים (לא תמיד קבוע; תלוי בטמפרטורה ובאיכות הפונדקאי) והוא מגיע לאורך של כ־30–40 מ"מ. ההתגלמות מתרחשת בתוך תא בתוך העצה (לעיתים גם קרוב לליבה). לקראת ההתגלמות מכין הזחל פתח יציאה עתידי והבוגר מגיח ממנו דרך חור יציאה אליפטי בקוטר של כ־6–10 מ"מ.

משך מחזור החיים הכולל נע לרוב בין מספר חודשים עד לשנה, ובישראל המין עשוי להעמיד 2–3 דורות בשנה.

באוסטרליה הוא נחשב למין משני, המתפתח בעיקר בעצים פגועים והוא איננו נחשב למזיק בעל חשיבות כלכלית. לעומת זאת, באזורים אליהם הובא האקליפטוס כדרום אפריקה, ארה"ב וישראל הוא עלול להפוך למזיק משמעותי גם בעצים חיים, במיוחד בתנאי עקה.

יש לציין כי מינים נוספים מאותו הסוג עשויים להופיע באותם אזורים ולעיתים קיימת חפיפה אקולוגית, אך אין עדות לתחרות ישירה משמעותית ביניהם. בישראל נמצא מין פולש נוסף בשם יַקְרוּנִית אוֹסְטְרָלִית המהווה מזיק לעצי האקליפטוס ולמרות זאת הם אינם מתחרים האחד בשני.

הבוגרים צולמו באזור בית יהושוע.

המין יַקְרוּנִית אוֹסְטְרָלִית הוא מין שמוצאו אוסטרלי הקשור מבחינה אקולוגית לעצי האקליפטוס בהם מתפתחים כמעט באופן בלעדי הזחלים. בעשורים האחרונים של המאה ה- 20 המין הרחיב מאוד את אזור תפוצתו הטבעי ביחד עם החדרת עצי אקליפטוס ומוצריו לאזורים שונים בעולם על ידי האדם. כיום תפוצתו כוללת אזורים נרחבים באירופה (בלגיה, ספרד, פורטוגל, איטליה ויוון), אגן הים התיכון ואסיה (סרדיניה, סיציליה, טורקיה, קפריסין, לבנון וישראל), אפריקה (לוב, מרוקו, תוניסיה, זמביה ודרום אפריקה) ואמריקה (ברזיל, ארגנטינה, פרו, צ'ילה, אורוגוואי, מקסיקו וארה"ב).

הבוגרים פעילים בעיקר בשעות הלילה ומסתתרים במהלך היום מתחת לקליפה או בסדקים בגזע עץ האקליפטוס. הנקבות נמשכות בעיקר לעצים שנכרתו לאחרונה, המצויים בעקה (בעיקר מחסור במים) או עצים מוחלשים שם היא מטילה ביצים בסדקים ומתחת לקליפה רופפת של הגזע העץ.

הזחלים מתפתחים מתחת לקליפה, ניזונים מרקמות השיפה והקמביום. במהלך התפתחותם הם יוצרים גלריות מפותלות ולא סדירות, העלולות להגיע לאורך של עד כ־1.5 מטר. הזחלים עלולים לגרום ל"חגירה" של הגזע או הענפים, ובכך להביא למות העץ או חלקיו. משך ההתפתחות תלוי בתנאי הסביבה, אך לרוב שלב הזחל נמשך מספר חודשים עד כשנה. ההתגלמות מתרחשת בתוך העץ והבוגר מגיח דרך חור יציאה אליפטי. אורך חיי הבוגר קצר ולרוב אינו עולה על מספר שבועות עד חודשים.

יכולת ההתפתחות של הזחלים בתוך בולי עץ מאוחסנים לאורך זמן מאפשרת הפצה פסיבית למרחקים גדולים. המין נחשב לאחד ממזיקי האקליפטוס החשובים בעולם, במיוחד באזורים בהם האקליפטוס מהווה עץ יער או נוי מרכזי.

יש לציין כי מינים נוספים מאותו הסוג עשויים להופיע באותם אזורים ולעיתים קיימת חפיפה אקולוגית, אך אין עדות לתחרות ישירה משמעותית ביניהם. בישראל נמצא מין פולש נוסף בשם יַקְרוּנִית הַאֵקָלִיפּטוּס המהווה מזיק לעצי האקליפטוס ולמרות זאת הם אינם מתחרים האחד בשני.

הבוגרים צולמו מתחת לקליפה של אקליפטוס המקור באזור באר טוביה.

המין כַּחְלִיל הַצִּיקַס בעל תפוצה בדרום מזרח אסיה דרומית לרכס הרי ההימליה הכוללת את מלזיה, סינגפור, מיאנמר, טאיוואן והפיליפינים. המין ידוע כמין פולש אשר התבסס באזורים אחרים בעולם, ובהם מצרים, המפרץ הפרסי, מדגסקר, לבנון, ישראל ועוד. הרחבת אזור תפוצתו נובעת מהשימוש בפונדקאי שלו כצמחי נוי בגינון. הזחלים מתפתחים על פונדקאים ממשפחת הציקדים (cycads). הציקסיים הם סידרה של צמחים חשופי זרע רעילים המפרישים אלקלואידים (אינם דקלים). הנקבה מטילה את הביצים ירוקות בהירות על גבי ניצני העלים או על גבי הצד התחתון של עלים צעירים. הזחלים מופיעים בתחילת הקיץ ולפני הסתיו כשהם ניזונים רק על העלים הצעירים ואינם פוגעים בעלים הבוגרים או בגזע. בישראל הנקבה מטילה ביצה בודדת על העלים הצעירים של עץ ציקס מופשל (Cycas revolute) המשמש כצמח נוי בגינות רבות. מעריכים כי המין כַּחְלִיל הַצִּיקַס הגיע לישראל ממצרים על גבי עצי ציקס תרבותיים מיובאים. המין תועד לראשונה בשנת 2015 באילת ומאז הוא דווח ממקומות שונים בישראל. התמונות כאן צולמו בשנת 2024 מאזור רחובות ושדה בוקר. קיים חשד כי המין יכול להתפתח גם על פונדקאים נוספים כדוגמת עצי שיטה וקטניות. דווח כי הזחלים מקיימים קשרי הדדיות עם נמלים אורגות מהסוג Oecophylla, צפיתי בהתנהגות דומה עם מין נמלים שלא הוגדר בישראל.

תפוצת המין עָלִית הַרוֹזְמָרִין המקורית היא באזור הים התיכון, דרום אירופה, צפון אפריקה והמזרח הקרוב. במהלך המאה ה־20 וה־21 הרחיב המין מאוד את תפוצתו בעקבות סחר בצמחי תבלין ונוי ממשפחת השפתניים. כיום הוא נפוץ כמעט בכל מדינות אירופה, כולל בריטניה, אירלנד, הולנד, בלגיה וגרמניה, ותועד גם באזורים נוספים בעולם.

הדיווח הראשון מישראל פורסם על ידי פרידמן  בשנת 2016 בעקבות תצפיות משנת 2015 באזור חיפה. מאז התפשט לאזורים נוספים בארץ, בעיקר באזורים עירוניים וגינות נוי שבהם גדלים צמחי תבלין ארומטיים. המין נחשב למין פולש באזורנו.

הבוגרים פעילים בעיקר בשעות היום. הם מסוגלים לעוף אך ממעטים בתעופה, ובדרך כלל נעים בהליכה כאשר הם מופרעים. או בעת סכנה הם נופלים מן הצמח ומתחבאים בין העלים או בקרקע.

המין ניזון מעלים, ניצנים ולעיתים גם מפרחים של צמחים ממשפחת השפתניים (Lamiaceae) בעיקר רוזמרין, אזוביון, מרווה, תימין ולבנדר, ולעיתים גם נענה וצמחים קרובים נוספים. הן הזחלים והן הבוגרים מכרסמים את רקמת העלה ויכולים לגרום לנזק משמעותי כאשר צפיפות האוכלוסייה גבוהה.

באזור הים התיכון הנקבות מטילות את הביצים בדרך כלל בסוף הקיץ ובסתיו על העלים או בבסיס הצמח הפונדקאי. הזחלים בוקעים ומתפתחים במהלך הסתיו והחורף. הזחל בעל גוף קצר ורחב יחסית, בגוון אפור־לבן עם פסים כהים לאורך הגוף, וראש כהה.

הבוגר בעל נידות נמוכה ולמרות שיש לו כנפי תעופה הוא איננו מעופף ומעדיף ללכת כשהוא מוטרד.

המין עָלִית הַרוֹזְמָרִין ניזון על העלים והפרחים של פונדקאים ממשפחת משפחת השפתניים (Lamiaceae) במיוחד על אזוביון, מרווה, תימין ורוזמרין.

הזחלים בוקעים ומתפתחים במהלך הסתיו והחורף. הזחל בעל גוף קצר ורחב יחסית, בגוון אפור־לבן עם פסים כהים לאורך הגוף, וראש כהה. לאחר השלמת התפתחותם יורדים הזחלים לקרקע ומתגלמים בתוך תא עפר רדוד. שלב הגולם נמשך בדרך כלל 3–4 שבועות, בהתאם לטמפרטורה. הבוגרים החדשים מגיחים באביב ובתחילת הקיץ.

לרוב המין איננו גורם לנזק חמור בצמחי נוי בודדים, אך בגידולים מסחריים של צמחי תבלין ארומטיים הוא עשוי להפוך למזיק בעל חשיבות כלכלית. הפצת פונדקאים ממשפחת השפתניים במסחר הבינלאומי תרמה ככל הנראה להתפשטותו הגלובלית.

התמונות צולמו בכרתים ובאי אוויה, יוון, על גבי שיחי רוזמרין בגינת נוי.

אזור תפוצת המין זָנָב סְנוּנִית הַלִּימוֹן הראשוני היה באוסטרליה ובאזורים הטרופיים והסובטרופיים של דרום אסיה. משם פלש המין למקומות חדשים והיום נמצא גם באמריקה ובאירופה. במשפחה זו המין זָנָב סְנוּנִית הַלִּימוֹן הוא הנפוץ ביותר בעולם ונחשב למין פולש מוצלח בגלל יכולתו לנצל משאבים חדשים ובהם גם היכולת לחדור לבתי-גידול פתוחים של שטחים חקלאיים ולאזורים עירוניים ירוקים במקומות מגורי האדם. המין הגיע לדרום מזרח טורקיה ומזרח סוריה כבר לפני כ-15 שנה מאזור נהרות החידקל והפרת בעיראק, משם המשיך בהתקדמותו מערבה בעקביות והופיע בחופי הים התיכון בטורקיה, סוריה ולבנון בסביבות שנת 2018. מישראל דווח המין לראשונה בשנת 2021. התמונות כאן צולמו בסוף ספטמבר 2023 בקרבת מטעי ההדרים הצמודים לחוף דוגה שבצפון הכינרת בו נצפו בוגרים רבים מעופפים. משך זמן חיים של הבוגרים קצר, הזכר חי 4 ימים והנקבה כשבוע ימים בלבד. הנקבה מטילה ביצה בודדת כל פעם על גבי העלה. משך זמן מחזור חיים נע בין 26 יום ל-59 ימים בתלות בטמפרטורת הסביבה. הבוגר ניזון על צוף פרחים .הזחלים ניזונים בדרך כלל על העלים של עצי הדרים אבל גם על צמחים ממשפחת הפיגמיים. קיימת שונות בין 6 תתי-המינים בהעדפה של הצמחים הפונדקאים. בארבעת שלבי ההתפתחות הראשונים של הזחל הוא בעל כתמים רוחביים רחבים ולבנים על רקע גוף שחור. דגם גוף המעניק הסוואה לזחלים ומדמה לשלשת של ציפורים. דגם זה המשתנה בהדרגה בשלבי ההתפתחות הבאים של הזחל לגוונים צהבהבים-כתומים ולבסוף לגוון ירוק. הזחלים בעלי בלוטה מזכירה בצורתה "קרניים" (osmeterium) בגוון צהוב כאשר בסיס הבלוטה בגוון כתום. הזחלים יכולים לפגוע קשה בעצים צעירים ולהרוס מטעים צעירים. הזחל מתגלם על גבעולים עבים של הצמח הפונדקאי, או על גופים סמוכים לפונדקאי כדוגמת מקלות וסלעים. המין זָנָב סְנוּנִית הַלִּימוֹן יכול לקיים עד 5 דורות בשנה ונחשב למזיק חקלאי חשוב במטעים הדרים במדינות רבות.

אזור התפוצה המקורי של המין כַּחְלִילוֹן אָמֵרִיקָנִי הוא בדרום מערב ארצות הברית מקליפורניה מזרחה למערב טקסס, וממקסיקו ועד ונצואלה. המין פלש להוואי ופלורידה ולאיים הקריביים ובשנת 1999 דווח לראשונה כמין פולש מאיחוד האמירויות הערביות. מאז המין התבסס גם בחריין, מזרח ערב הסעודית ולאורך חוף המפרץ הפרסי עד כווית. מישראל דווח על המין לראשונה בשנת 2021, על ידי יובל עברון, מאזור מלונות ים המלח בעין בוקק, מקום בו גם צולמו בחודש אוקטובר 2023 התמונות המופיעות כאן. תקופה זמן של מעל לשנתיים המעידה כי המין התבסס גם בישראל. מערכים כי המין הגיע לישראל עם ססוביום רגלני (Sesuvium portulacastrum) צמח תרבותי שיובא לארץ ומהווה פונדקאי שלו (מצורפת תמונה). המין כַּחְלִילוֹן אָמֵרִיקָנִי מאכלס שטחים פתוחים, אזורים צחיחים למחצה, ומלחות המאופיינים באדמות אלקליות. קרקעות בעלות ערכי חומציות הגבוהים מ- 7.3 אחוז הנגרמים מנוכחות של מלחים אלקליים (כדוגמת NaOH, KOH) בהן. ססוביום רגלני וכן צמחי מדבר אחרים ובהם מינים של עוכם ומַלּוּחַ העמידים לתנאי גידול הקשים אילו ולמליחות גבוהה מהווים פונדקאים למין זה. בקיץ נדרשים למין כ-21 ימים להשלים מחזור של דור והוא איננו עובר תרדמת חורף.

המין כַּחְלוֹן הַפֵּלַרְגּוֹן הוא מין דרום אפריקאי הנמצא במוזמביק, בוצוואנה ודרום אפריקה. המין הוא מין פולש שחדר לראשונה לאיים הבלריים ומשם בסוף המאה ה- 20 לדרום ומרכז אירופה כולל בריטניה, מאלטה, שוויצריה, אוקרינה. הוא נמצא גם בצפון אפריקה ממרוקו, אלג'יר ומצרים. בישראל נצפה לראשונה בירושלים  בשנת 2019. משארים כי היצוא של הפרחים המאכסנים מדרום אפריקה כשהזחלים והביצים מוסתרים בתוכם אפשר את חדירתו לכל המדינות. תמונות אילו צולמו בירושלים ובשוהם שם התפתח על שיחי הגרניום בגינתי והשמיד את כולם. המין כַּחְלוֹן הַפֵּלַרְגּוֹן נמצא על רשימות המינים בסגר של אירופה והמזרח התיכון (EPPO A2 list). המין מתפתח על צמחי הגֵּרַנְיוֹן (Geraniums) והפֵּלַרְגּוֹנְיוּם (Pelargonium), שניהם סוגים של צמחי נוי המשתייכים למשפחת גרניים. הזחלים הצעירים חודרים לניצנים של הפרחים וניזונים על רקמת הפרחים. רק בשלב הזחל השלישי הם עוברים מהפרחים להתפתח בתוך הענפיים. רוב הזחלים מתפתחים בתוך ענפי השיח ואוכלים את כל תוכנם אבל חלקם ניזונים על העלים. בגידול של הזחלים שאספתי בבתי הם ניזונו בעיקר על העלים הבוגרים המתייבשים של הגרניון כפי שניתן לראות בתמונות. בטמפרטורה מיטבית של 20 מעלות צלסיוס הזחלים מתגלמים לאחר 30 ימים. שלב הגולם עורך כ- 17 יום. בטמפרטורות נמוכות יותר המחזור חיים מתארך אבל מעריכים כי הם לא שורדים את חורף אירופי הקר והם לא מסוגלים להיכנס לתרדמת חורף (diapause). מחזור החיים בדרום אפריקה עורך כ- 46 יום.

הערכה היא כי תפוצתו המקורית של המין תְּרִיסִית יְרֻקָּה היא אפריקאית (אתיופיה) ומשם הוא התפשט לכל העולם והיום מצוי באירופה, אוסטרליה אמריקה ואפריקה בין קווי הרוחב 45 צפון ו- 45 דרום. המין פלש לאזורים השונים בעולם בתוך מוצרים חקלאים מיובאים. הוא ניזון על מגוון מיני צמחים גדול ובכך מהווים מזיק לצמחי תרבות שונים הן לפרי והן לעלווה. המין נחשב מזיק לגידולים שונים ובהם תפוחי אדמה, כותנה, אפונה, שעועית, סויה, ופרחי נוי. באזורים קרים הבוגרים חורפים במקומות מסתור מוגנים כמבנים. הנקבות הבוגרות חורפות במסתור ומיד עם עליית הטמפרטורות הן מטילות ביצים. הנקבה מטילה את הביצים בקבוצות של 15 - 130 ביצים בצדו התחתון של העלה. שלב הנימפה בעל 5 דרגות התפתחות ובכל שלב בעל דגם שונה של צבעים: שלב הראשון של הנימפה חום או שחור-חום עם דגמים שחורים ובשלב האחרון ירוק עם דגם שחור או שילוב של דגם שחור וצהוב. זמן התפתחות כול אחד משלבי הנימפה הוא כשבוע ומחזור החיים נמשך כ- 35 יום. המין מקיים עד 4 דורות בשנה. המין תְּרִיסִית יְרֻקָּה מפריש חומר בעל ריח דוחה כהגנה נגד טורפים. מספר אויבים טפיליים פוגעים בפשפש. האחת היא צרעה טפילית בשם סקליון התריסית (Trisolcus basalis) אשר מטילה את ביצה בביצי התריסית הירוקה והזחל ניזון על הביצים והשני הוא זבוב טפיל (Trichopoda pennipes) אשר מטיל את הביצים על הפשפש הבוגר והנימפות. שני המינים הטפיליים משמשים במלחמה ביולוגית כנגד מזיק זה בחקלאות.

תפוצת המין פַּנְדּוּר הַכֻּתְנָה המקורית היא מאזור הים התיכון וחוף אפריקה והיום הוא בעל תפוצה באירופה, מרכז ודרום אמריקה, האיים הקריביים, אפריקה ואסיה. הנקבה מטילה 20 עד 25 ביצים בקבוצות או בבודדים מהם בוקעות הנימפות אשר נוטות להתקבץ. מחזור החיים אורך כ- 20 יום. המין מקיים בין 3 ל- 4 מחזורי חיים בשנה וכשמקורות המזון מצטמצמים הבוגרים מתקבצים ועוברים את החורף בתרדמה במקומות מסתור כגבעולים חלולים. המין פולש ונחשב למזיק שדה הניזון על זרעים, ועלווה של צמחים ממשפחת החלמיתיים במיוחד על צמחי כותנה ובמיה. ניתן למצוא נגיעות במזיק גם על עצי מטע כדוגמת אבוקדו, פקאנים, תמרים, אפרסמון, אפרסקים ותאנים. בגידולי כותנה המין נחשב למזיק חשוב היות והוא יכול לגרום לאובדן של עד 15% ממשקל יבול הכותנה ולפגיעה ביכולת הנביטה של הזרעים. לפעמים יכולה להיות פגיעה גם לכותנה באחסון. בעצי פרי נגרם נזק לפירות בנקודות בהם ניזון המזיק וגם עקב הפרשות של צואה או חדירת רוק המכיל רעלניים.