אסופת צילומי חרקים
חיפוש לפי שם מדעי
חלוקה לפי מזיקים
חלוקה לפי נושא
תגיות כלליות
- Blattodea
- Psammotermitidae
Psammotermitidae
טֶרְמִיטֵי הַחוֹלוֹת (Psammotermitidae Hellemans et al., 2024) היא משפחה קטנה של טרמיטים, ואחת הבודדות בסדרת התִּיקָנָאִים שבה מינים מותאמים במיוחד לתנאי מדבר, חולות ואזורים צחיחים במיוחד. המינים במשפחה מסוגלים להתקיים בקרקע חולית רופפת ועמוקה ובסביבות בעלות לחות נמוכה מאוד, יכולת חריגה יחסית בקרב טרמיטים, שרובם תלויי לחות גבוהה יותר.
בפועלים ובחיילים יש פתח הפרשה מצחי (fontanelle) עגול ובולט, שממנו יוצא לעיתים חריץ או מרזב קדמי. הפתח משמש להפרשת חומר צמיג בעל תפקיד הגנתי כנגד טורפים, בדומה למוכר במשפחות קרובות. המחושים בנויים מ-14–15 פרקים, אורך שאינו שכיח בטרמיטים. החיילים מתאפיינים בראש אליפטי עד ביצי ולסתות ארוכות וחדות יחסית, לעיתים משוננות בצדן הפנימי. במשפחה קיים פולימורפיזם בכתות. בקן אחד ניתן למצוא מספר גדלים ומופעים של חיילים, וכן שונות מורפולוגית בין פועלים ומתרבים. הפועלים בעלי גוף רך ובהיר, ומותאמים לחיים תת־קרקעיים.
פרק החזה הראשון (pronotum) רחב כראש או צר ממנו במעט, עם שפה קדמית מעוגלת. נוסחת פיסת הרגל היא 4-4-4 (ארבעה פרקים בכל רגל), עם ציפורניים מפותחות.
הקן נבנה בתת־הקרקע ומורכב מחדרים המחוברים בגלריות צרות. פעילות האיסוף נעשית במחילות קרקעיות המובילות מהקן למקורות מזון.
המינים במשפחה נכללו בעבר בתוך המשפחה Rhinotermitidae. בשנת 2024, בעקבות מחקר פילוגנטי מולקולרי רחב, אוחדו תתי־משפחות אחדות והועלו לדרגת משפחה עצמאית. המשפחה כוללת היום שני סוגים:
הסוג Psammotermes הוא הסוג המרכזי במשפחה ומכיל את רוב מיניה. תוארו בו כ־5 מינים תקפים, אולם קיימת אי־אחידות טקסונומית: יש חוקרים המפצלים את המין P. allocerus למספר מינים נפרדים (עד שבעה).
המינים בעלי שפה עליונה(Labrum) גדולה יחסית ומפותחת.
המינים ניזונים מחומר צמחי עשיר בתאית: עץ מת, עשבים יבשים, גללי חיות משק, עלים ופסולת בניינים. באזורים מדבריים תועד גם ניצול גללי יונקים צמחוניים (כגון קרנפים, זברות וגמלים), המשמשים מקור חשוב לחומר אורגני בסביבה דלה. העיכול מתבצע בעזרת סימביונטים במעי האחורי, בעיקר שוטוניות (flagellates) וחיידקים אנאירוביים, בדומה למשפחות טרמיטים “נמוכות” אבולוציונית.
תפוצת הסוג כוללת מדבריות צפון אפריקה ואזורי הערבה והמדבר בדרום אפריקה, כולל מדבר קלהרי ונמיב. בישראל תואר מין אחד מחולות דרום רצועת החוף, הנגב והערבה והוא טרמיט החולות..
הסוג Prorhinotermes מתאפיין במבנה כתות גמיש יחסית. אין הבדל חד בין שלבי הזחל הצעירים המשמשים כפועלים ובין שלבים מתקדמים (לפחות דרגות 5–8), היכולים להתפתח למתרבים, לפרה־חיילים, ואף לעבור רגרסיה מורפולוגית ולשוב לתפקוד דמוי־פועל, תופעה מוכרת בטרמיטים פרימיטיביים יותר. החיילים בעלי קופסת ראש ביצית ולסתות מעוקלות כחרמש.
בסוג תוארו כ-18 מינים. עיקר המגוון מצוי באזור הפפואני והאינדו־מלאי, בעיקר באיים טרופיים. רוב המינים אי־יבשתיים; מינים יבשתיים תוארו מתאילנד ומסין. מישראל לא תוארו מינים בסוג זה.
המינים במשפחה ממלאים תפקיד חשוב בפירוק חומר אורגני בסביבות מדבריות, שם קצב הפירוק הביולוגי נמוך יחסית.
חלק מהמינים נחשבים מזיקים. במצרים דווח כי טרמיט החולות פוגע במבנים כפריים הבנויים מעץ. כמו כן תועדו נזקים במטעי תמרים, כאשר הפועלים חודרים לגזעים ולבסיסי העלים, בעיקר בעצים מוחלשים. בישראל לא תועדו נזקים משמעותיים למבנים.
רשימת מינים
Psammotermes hybostoma
חיילים בעלי ראש מלבני–מוארך ולסתות משוננות. פתח הפרשה מצחי עגול וברור, שממנו נמשך מרזב קדמי. בקן מצויים חיילים בגדלים שונים. המין מתאפיין בשפה עליונה בולטת. חיי באזורים חוליים מדברים. המין דווח מישראל.
מידע נוסף
המין טֶרְמִיט הַחוֹלוֹת (שם מדעי: Psammotermes hybostoma Desneux, 1902) מתאפיין בשפה עליונה (Labrum) גדולה יחסית הבולטת במיוחד אצל החיילים והבוגרים. פתח הפרשה מצחי (fontanelle) עגול וברור, וממנו נמשך מרזב לכיוון קדמת הראש.
במין יש שונות מורפולוגית ניכרת בין החיילים (פולימורפיזם). לחיילים לסתות ארוכות ומשוננות בצדן הפנימי. השונות מתבטאת גם במבנה השפה העליונה: בחיילים קטנים היא קצרה וצנועה יותר, ואילו בחיילים גדולים היא רחבה ובולטת מאוד.
הפרטים המכונפים בעלי ראש וחזה בגוון חום כהה עד שחור בעוד שהבטן צהבהבה-חומה.
פעילות והתנהגות
המין טרמיט החולות נפוץ במזרח צפון אפריקה ובמחוזות מדבריים של חצי־האי ערב, כולל מצרים וסודאן ועד אזורי החולות של ערב. בסודאן הוא נמנה עם המינים השכיחים באזורי החוף של הים האדום ובדלתת טוקאר.
המין טרמיט החולות בעל מערכת כתות “ליניארית”: רבים מן הפועלים הם למעשה זחלים מתקדמים (pseudergates), היכולים לבצע משימות שונות בקן: איסוף מזון, תחזוקה והגנה, ולעיתים להתפתח לחיילים.
הקן תת־קרקעי ומורכב מחדרים המחוברים זה לזה בגלריות צרות. המין ניזון מחומר צמחי עשיר בתאית: זרדים, עצים מתים, עשבים יבשים, עלים מתים, וכן לעיתים גללי בעלי חיים צמחוניים. הקינים עשויים להיות גדולים, ומספר הפרטים בהם עשוי להגיע למאות אלפים.
במצרים דווח כי טרמיט החולות פוגע במבנים בקהיר ובכפרים בסביבתה, בעיקר כאשר המבנים בנויים מעץ. הנזק לקורות ולעמודי עץ עלול להיות חמור עד כדי נטישת מבנים. כמו כן תועדו נזקים במטעי תמרים, כאשר הפועלים חודרים לגזעים ולבסיסי העלים, בעיקר בעצים מוחלשים.
בישראל תיעדתי קינים של טרמיט החולות באזור עין יהב בגלריות שבשכבת הזרדים והעלים המתים של אשלים, וכן באזור ראשון לציון מתחת לפסולת עץ בניין. מהממצאים שברשותי מין זה לא נימצא חודר לתוך בתים בישראל.