תפוצת המין כַּחְלִיל הָרִמּוֹן כוללת את אפריקה הטרופית, חצי אי ערב, וצפונה דרך מצרים, ישראל וסוריה עד לדרום אירן. לאחרונה דווח על הופעת פרטים של המין גם ביוון ובטורקיה. תוארו במין שני תתh מינים ובישראל נמצא תת המין D. l. livia הפעיל כל השנה בערבה אבל נודד בקיץ צפונה ונפוץ בכל האזורים הים תיכוניים. מעריכים כי הדיווחים של המין כַּחְלִיל הָרִמּוֹן באזורים צפוניים במשך כל השנה נובעים מתהליך ההתחממות העולמי. התמונות כאן צולמו באמצע חודש דצמבר באזור הוד השרון על שיטת המשוכות. הפונדקאים של המין כַּחְלִיל הָרִמּוֹן הם עצי שיטה ושיחים כשיטת המשוכות, ינבוט, וגידולים חקלאיים כרימון, תמר, חרוב ושסק. הנקבה מטילה מספר ביצים על פירות הפונדקאי (עד 190 ביצים בחייה) והזחל הבוקע חודר אל תוך הפרי וניזון בתוכו על הזרעים. הזחלים בגוון חום אדמדם. ברימונים, מהווה המין כחליל הרימון מזיק מפתח. הנקבה מטילה את הביצים על פני קליפת הרימון כשהוא עוד ירוק, לרוב באזור העוקץ או הכתר והזחל הבוקע קודח חור בקליפה וחודר לתוך הפרי. התפתחות בתוך פרי ירוק צעיר מעניקה לזחל סביבה בטוחה להתפתחותו כשבסיומה קודח הזחל פתח יציאה ונופל ממנו לקרקע בה הוא מתגלם. רימון בו נמצא סימנים לנגיעות נפסל לשימוש בתעשייה מחשש להתפתחות של נגיעות משנית בחרקים כחיפושיות תסיסה וזבובי תסיסה ופטריות הגורמים לריקבון הפרי. הרס היבול הופכים אותו למזיק חקלאי חשוב בענף זה היכול לגרום לאיבוד של 10% מהפרי בזנים מקדמיים בעונה ובזנים המאוחרים עד ל- 100% במידה ולא מבוצעות פעולות הדברה. מטוניסיה דווח על נזק בתמרים הנגרם מזחלים החודרים לפרי בשלבי התפתחותו ראשוניים (10% מהפרי) וכתוצאה מכך כ- 7% מהפרי הנגוע נושר מהעץ. הזחל בד"כ עוזב את הפרי הנגוע עם סיום התפתחותו ומתגלם על ענפים או על הקרקע בקרבת הפונדקאי. המין מקיים באזורנו בין 6 ל- 8 דורות בשנה. באזורים קרים כחליל הרימון לא שורד ולהתפתחותו נדרשת טמפרטורת סביבה מעל ל- 13 מ"צ.