אסופת צילומי חרקים

Bethylidae

חַדְבִּטְנִיִּים (שם מדעי: Bethylidae Forster, 1856) היא משפחה צרעות בתת-הסדרה דבוראים שנציים, שרוב מיניה קטנים ובעלי גוון כהה. גודל הבוגרים קטן עד בינוני, וברוב המינים נע בין מ-2 עד 5 מ"מ, אם כי קיימים מינים המגיעים עד כ־10 מ"מ. הראש פונה קדימה, ובנקבות קצה הבטן מחודד ומותאם להחדרת העוקץ. במשפחה קיימת שונות גדולה במבנה הגוף: חלק מהמינים מכונפים היטב, ובאחרים, בעיקר הנקבות, חסרי כנפיים או בעלי כנפיים מנוונות, ולעיתים מזכירים נמלים במראם ובהתנהגותם. הכנפיים, כאשר קיימות, בעלות עורקנות מצומצמת האופיינית למשפחה.

מחזורי החיים מגוונים מאוד. במינים אחדים הזכרים המכונפים בוקעים מן הגולם לפני הנקבות, מחפשים את גלמי הנקבות ומזדווגים עמן עוד לפני יציאתן. הבוגרים ניזונים לרוב מנוזלים עתירי סוכר כגון צוף, טל־דבש או נוזלי גוף של הפונדקאי.

הזחלים מתפתחים על מגוון רחב של זחלי חיפושיות ופרפראים, לרוב כאלה החיים בעץ, בגבעולים או בחומרים צמחיים יבשים. במשפחה קיימות אסטרטגיות שונות לניצול הטרף: יש מינים טורפים פעילים, אחרים המשתקים טרף ומטילים עליו ביצים, וכן מינים פרזיטואידים שבהם הזחל מתפתח על או בתוך הפונדקאי, הגווע עם השלמת ההתפתחות. במינים פרזיטואידים רבים הנקבה משתיקה את הפונדקאי באמצעות עקיצה מדויקת באזורי החיבור בין הראש והחזה, דבר הגורם לשיתוק הדרגתי של הרגליים והלסתות, לעיתים במשך שעות.

במינים רבים מוטלות מספר ביצים על פונדקאי יחיד, והנקבה עשויה להיזון מן ההמולימפה שלו. לעיתים קיימת גם התנהגות של טיפול הורי, הכוללת שמירה על הביצים והזחלים ואף סידור המזון עבורם. גודל הזחלים המתפתחים על אותו פונדקאי מושפע מצפיפות הזחלים ומזמינות המזון.

התפתחות הזחלים מהירה יחסית ונמשכת לרוב כ־5–10 ימים, בעוד שמחזור חיים מלא עשוי להימשך בין כשבועיים למעלה מחודש, בהתאם למין ולתנאי הסביבה. ההתגלמות מתרחשת לרוב בסמוך לגוף הפונדקאי ולעיתים בתוך פקעת דקה.

מספר מינים תוקפים זחלי חרקים המזיקים למוצרי מזון מאוחסנים ולעץ, ולכן עשויים להימצא במחסנים ובמבני אדם. עקב קרבתם לסביבת האדם מתועדות לעיתים עקיצות מקריות, העלולות לגרום לגירוי מקומי ולעיתים רחוקות גם לתגובות אלרגיות משמעותיות.

תפוצת המשפחה עולמית. עד כה תוארו בעולם כ־2,200–2,400 מינים, ומספרם צפוי לגדול עם התקדמות המחקר. בישראל תועדו כמה עשרות מינים.

רשימת מינים

Sclerodermus domesticus

חַדְבֶּטֶן בֵּיתִי

Sclerodermus domesticus

חַדְבֶּטֶן בֵּיתִי

צרעה פרזיטואידית התוקפת זחלים של פרפריים וחיפושיות המתפתחים בתוך עץ במיוחד מינים השייכים למשפחת האנובידיים. גודל הזכר כ- 3 מ"מ וגודל הנקבות נע בין 2 ל- 5 מ"מ והן דומות בצורתה לנמלה. הנקבות חסרות כנפיים וצבען משתנה בין חום לשחור בעוד הזכרים מכונפים. המין בעל תפוצה קוסמופוליטית כולל ישראל. עקיצתה כואבת וגורמת לתגובה אלרגית. המין דווח מישראל.

מידע נוסף

המין חַדְבֶּטֶן בֵּיתִי (שם מדעי: Sclerodermus domesticus Klug, 1809) הוא מין של צרעה פרזיטואידית התוקפת זחלים של פרפריים וחיפושיות המתפתחים בתוך עץ, במיוחד מינים השייכים למשפחת האנובידיים (Ptinidae). המין נפוץ בגנים ויערות כשהוא מסתתר מתחת לקליפות. בבתים המין תוקף את המינים החיים בקרבת האדם כדוגמת: אנובית הנקודה (Anobium punctatum), חיפושית הטבק (Lasioderma serricorne), ונובר הלחם (Stegobium paniceum). אורך הגוף קטן, גודל הזכר כ- 3 מ"מ וגודל הנקבה נע בין 2 ל- 5 מ"מ. הנקבות חסרות כנפיים וצבען משתנה בין חום לשחור. הנקבות דומות בצורתה לנמלה ובקצה בטנן עוקץ. הזכרים בעלי כנפיים, חסרי עוקץ ונדירים היות והם מתים לאחר ההזדווגות.

פעילות והתנהגות

תפוצת המין חַדְבֶּטֶן בֵּיתִי קוסמופוליטית עם העדפה לאזורים ממוזגים והוא דווח מארה"ב, מקסיקו, קוסטה ריקה, מדרום אירפה: אנגליה, ספרד, פורטוגל איטליה, ומהמזרח הקרוב כולל דיווחים מישראל. הנקבה לאחר ההזדווגות חודרת לפתחי ההטלה של החיפושיות, לפתחי האוורור ולמנהרות שכורסמו בעץ על ידי הזחלים ולאחר שהיא מוצאת אותם היא משתקת אותם על ידי החדרת הארס. הנקבה מטילה בין 30 ל- 60 ביצים על גבי גוף הזחל הפונדקאי. זחלי הצרעה ניזונים על הזחל הפונדקאי ויגרמו למותו. נהוג לכנות את המין חַדְבֶּטֶן בֵּיתִי בשם "ידידתם של אספני העתיקות" וזאת בשל היכולות שלו למנוע נזק לריהוט עתיק מחרקים מזיקי עץ. נגיעות גבוהה בפונדקאים ברהיטים מאפשרת התפתחות אוכלוסיות גדולות של הצרעה בקרבה גדולה לאנשים ובכך לעקיצות אקראיות בחלקי הגוף הבאים במגע עם הריהוט, בעיקר על הגב או הרגלים. עקיצות אילו גורמות לתגובה אלרגית המאפיינת באדמומית של העור ולעיתיים מלווה בכאבים עזים, חולשה וחום אשר יכולים להימשך בין שבוע לשבועיים ואף יותר. דיווחים רבים קיימים מדרום אירופה על מקרים אילו בעיקר בתקופות האביב והקיץ. באזורים בהם פעילות הצרעות גבוהה כמו באזור טוסקנה שבאיטליה בו קיימת מודעות גבוהה לנושא בין המדבירים בגלל יכולתם לזהות את הפונדקאי העיקרי שלהן שהוא אנובית הנקודה, חיפושית המתפתחת בתוך קורות עץ של בתים ישנים או בתוך ריהוט ישן. בישראל דווח על התפתחות המין חַדְבֶּטֶן בֵּיתִי בחיפושיות החיות בגזעי עצי פרי וגם בחיפושית הטבק המתפתחת בתוך מוצרי מזון מאוחסן.