המין כַּחְלוֹן הַיַּנְבּוּט נפוץ באפריקה, מצרים וסוריה ומזרחה עד להודו, אפגניסטן, בורמה וסרילנקה. תוארו במין שני תת מינים ובישראל נמצא תת המין A. j. gamra הפעיל במשך רוב השנה הפעיל במשך רוב השנה בכל האזורים, בעיקר לכל אורך קו השבר הסורי אפריקאי, בסביבות עשבוניות יבשות. הזחלים מתפתחים על צמחי ינבוט השדה ועצי שיטה. הזחלים מפרישים נוזל סוכרי כמזון לנמלים אשר בתמורה מגנים עליהם מטורפים. בוגרים צולמו ניזונים על פרחים של תפרחות של צמחים שונים. לפני ההזדווגות מתקיימים מעופי חיזור הנמשכים בתנועות נפנופיי כנפיים בין הזוויגים.

אזור התפוצה המקורי של המין כַּחְלִילוֹן אָמֵרִיקָנִי הוא בדרום מערב ארצות הברית מקליפורניה מזרחה למערב טקסס, וממקסיקו ועד ונצואלה. המין פלש להוואי ופלורידה ולאיים הקריביים ובשנת 1999 דווח לראשונה כמין פולש מאיחוד האמירויות הערביות. מאז המין התבסס גם בחריין, מזרח ערב הסעודית ולאורך חוף המפרץ הפרסי עד כווית. מישראל דווח על המין לראשונה בשנת 2021, על ידי יובל עברון, מאזור מלונות ים המלח בעין בוקק, מקום בו גם צולמו בחודש אוקטובר 2023 התמונות המופיעות כאן. תקופה זמן של מעל לשנתיים המעידה כי המין התבסס גם בישראל. מערכים כי המין הגיע לישראל עם ססוביום רגלני (Sesuvium portulacastrum) צמח תרבותי שיובא לארץ ומהווה פונדקאי שלו (מצורפת תמונה). המין כַּחְלִילוֹן אָמֵרִיקָנִי מאכלס שטחים פתוחים, אזורים צחיחים למחצה, ומלחות המאופיינים באדמות אלקליות. קרקעות בעלות ערכי חומציות הגבוהים מ- 7.3 אחוז הנגרמים מנוכחות של מלחים אלקליים (כדוגמת NaOH, KOH) בהן. ססוביום רגלני וכן צמחי מדבר אחרים ובהם מינים של עוכם ומַלּוּחַ העמידים לתנאי גידול הקשים אילו ולמליחות גבוהה מהווים פונדקאים למין זה. בקיץ נדרשים למין כ-21 ימים להשלים מחזור של דור והוא איננו עובר תרדמת חורף.

המין כַּחְלוֹן הַפֵּלַרְגּוֹן הוא מין דרום אפריקאי הנמצא במוזמביק, בוצוואנה ודרום אפריקה. המין הוא מין פולש שחדר לראשונה לאיים הבלריים ומשם בסוף המאה ה- 20 לדרום ומרכז אירופה כולל בריטניה, מאלטה, שוויצריה, אוקרינה. הוא נמצא גם בצפון אפריקה ממרוקו, אלג'יר ומצרים. בישראל נצפה לראשונה בירושלים  בשנת 2019. משארים כי היצוא של הפרחים המאכסנים מדרום אפריקה כשהזחלים והביצים מוסתרים בתוכם אפשר את חדירתו לכל המדינות. תמונות אילו צולמו בירושלים ובשוהם שם התפתח על שיחי הגרניום בגינתי והשמיד את כולם. המין כַּחְלוֹן הַפֵּלַרְגּוֹן נמצא על רשימות המינים בסגר של אירופה והמזרח התיכון (EPPO A2 list). המין מתפתח על צמחי הגֵּרַנְיוֹן (Geraniums) והפֵּלַרְגּוֹנְיוּם (Pelargonium), שניהם סוגים של צמחי נוי המשתייכים למשפחת גרניים. הזחלים הצעירים חודרים לניצנים של הפרחים וניזונים על רקמת הפרחים. רק בשלב הזחל השלישי הם עוברים מהפרחים להתפתח בתוך הענפיים. רוב הזחלים מתפתחים בתוך ענפי השיח ואוכלים את כל תוכנם אבל חלקם ניזונים על העלים. בגידול של הזחלים שאספתי בבתי הם ניזונו בעיקר על העלים הבוגרים המתייבשים של הגרניון כפי שניתן לראות בתמונות. בטמפרטורה מיטבית של 20 מעלות צלסיוס הזחלים מתגלמים לאחר 30 ימים. שלב הגולם עורך כ- 17 יום. בטמפרטורות נמוכות יותר המחזור חיים מתארך אבל מעריכים כי הם לא שורדים את חורף אירופי הקר והם לא מסוגלים להיכנס לתרדמת חורף (diapause). מחזור החיים בדרום אפריקה עורך כ- 46 יום.

תפוצת המין כַּחְלִיל הָרִמּוֹן כוללת את אפריקה הטרופית, חצי אי ערב, וצפונה דרך מצרים, ישראל וסוריה עד לדרום אירן. לאחרונה דווח על הופעת פרטים של המין גם ביוון ובטורקיה. תוארו במין שני תתh מינים ובישראל נמצא תת המין D. l. livia הפעיל כל השנה בערבה אבל נודד בקיץ צפונה ונפוץ בכל האזורים הים תיכוניים. מעריכים כי הדיווחים של המין כַּחְלִיל הָרִמּוֹן באזורים צפוניים במשך כל השנה נובעים מתהליך ההתחממות העולמי. התמונות כאן צולמו באמצע חודש דצמבר באזור הוד השרון על שיטת המשוכות. הפונדקאים של המין כַּחְלִיל הָרִמּוֹן הם עצי שיטה ושיחים כשיטת המשוכות, ינבוט, וגידולים חקלאיים כרימון, תמר, חרוב ושסק. הנקבה מטילה מספר ביצים על פירות הפונדקאי (עד 190 ביצים בחייה) והזחל הבוקע חודר אל תוך הפרי וניזון בתוכו על הזרעים. הזחלים בגוון חום אדמדם. ברימונים, מהווה המין כחליל הרימון מזיק מפתח. הנקבה מטילה את הביצים על פני קליפת הרימון כשהוא עוד ירוק, לרוב באזור העוקץ או הכתר והזחל הבוקע קודח חור בקליפה וחודר לתוך הפרי. התפתחות בתוך פרי ירוק צעיר מעניקה לזחל סביבה בטוחה להתפתחותו כשבסיומה קודח הזחל פתח יציאה ונופל ממנו לקרקע בה הוא מתגלם. רימון בו נמצא סימנים לנגיעות נפסל לשימוש בתעשייה מחשש להתפתחות של נגיעות משנית בחרקים כחיפושיות תסיסה וזבובי תסיסה ופטריות הגורמים לריקבון הפרי. הרס היבול הופכים אותו למזיק חקלאי חשוב בענף זה היכול לגרום לאיבוד של 10% מהפרי בזנים מקדמיים בעונה ובזנים המאוחרים עד ל- 100% במידה ולא מבוצעות פעולות הדברה. מטוניסיה דווח על נזק בתמרים הנגרם מזחלים החודרים לפרי בשלבי התפתחותו ראשוניים (10% מהפרי) וכתוצאה מכך כ- 7% מהפרי הנגוע נושר מהעץ. הזחל בד"כ עוזב את הפרי הנגוע עם סיום התפתחותו ומתגלם על ענפים או על הקרקע בקרבת הפונדקאי. המין מקיים באזורנו בין 6 ל- 8 דורות בשנה. באזורים קרים כחליל הרימון לא שורד ולהתפתחותו נדרשת טמפרטורת סביבה מעל ל- 13 מ"צ.

המין כַּחְלִיל מְקֻשָּׁט נפוץ באפריקה, חצי אי ערב, מדרום אירופה ועד הודו ודרום אסיה במזרח. תוארו במין כ- 5 תתי מינים (קיים שוני בפרסומים בספרות) ובישראל נמצא תת המין F. t. trochylus הפעיל רוב השנה. המין כַּחְלִיל מְקֻשָּׁט בעל יכולת הסתגלות לסביבות מחיה שונות ובהן אזורים עשבוניים יבשים, אזורים סלעיים, שולי דרכים וכרי דשא. הנקבה מטילה את הביצים בודדות על עלי הפונדקאי. הזחלים מתפתחים בעיקר על פונדקאים כשְׁלוּחִית קֵרַחַת, הָגָה מְצוּיָה, עֹקֶץ-עַקְרָב שָׂעִיר. המין עובר תרדמה בחורף כגולם. נמצא כי למין יש יחסי הדדיות עם מיני נמלים בסוגים אסמית וקמפונית. נמלים ניזונות מנוזל סוכרי המופרש על ידי זחלים והן מגינות עליהם מטורפים כדוגמת צרעות וזבובים טפיליים. התמונות צולמו על הר גריזים.

המין כַּחְלוֹן הָאָפוּן בעל יכולת נדידה ונפוץ בסביבות מחייה שונות בכל העולם פרט לאמריקה. בישראל המין נפוץ במשך רוב השנה בכל האזורים ובסביבות מחיה שונות. התמונות צולמו בשוהם ונחשולים. הזחלים מתפתחים על מיני צמחים שונים מהפרפרניים ובהם לדוגמא: אחירותם החורש, אפונה, תורמוס, לוביה, ביקיה, ואספסת.

המין כַּחְלוֹן הָאַסְפֶּסֶת נפוץ בסביבות מחייה שונות ברוב שטחי אפריקה, סביב אגן הים התיכון, תורכיה ומזרחה עד להימליה. בישראל המין נפוץ במשך רוב השנה בכל האזורים בעיקר בשטחים פתוחים. התמונות צולמו בירושלים בגינות נוי על שיחי עופרית הכף ועל שיחי ינבוט במקורות הירקון ונחשולים. הזחלים של המין כַּחְלוֹן הָאַסְפֶּסֶת מתפתחים על מיני צמחים שונים מהפרפרניים במיוחד אספסת וכן על עצי עוזרר, שיחי עופרית הכף ועל שיחי ינבוט.

המין כַּחְלִיל הַקִּטְנִית נפוץ מאירן ואפגניסטן, חצי אי ערב ועד מזרחו של אגן הים התיכון. בישראל נפוץ תת המין L. g galba  בין החודשים מאי עד נובמבר בכל האזורים בעיקר בסביבות יבשות, חצי מדבריות. הזחלים מתפתחים על צמחי ינבוט ועצי שיטה. פורסם כי למין יש יחסי הדדיות עם מין נמלה השייכת לסוג מורית (Monomorium gracillimum) ובשוהם צולמה התמונה המראה קשר בין הבוגר שעופף בין שיחי הינבוט עם נמלה מהסוג חולית (Lepisiota).

המין כַּחְלִיל הַצִּיקַס בעל תפוצה בדרום מזרח אסיה דרומית לרכס הרי ההימליה הכוללת את מלזיה, סינגפור, מיאנמר, טאיוואן והפיליפינים. המין ידוע כמין פולש אשר התבסס באזורים אחרים בעולם, ובהם מצרים, המפרץ הפרסי, מדגסקר, לבנון, ישראל ועוד. הרחבת אזור תפוצתו נובעת מהשימוש בפונדקאי שלו כצמחי נוי בגינון. הזחלים מתפתחים על פונדקאים ממשפחת הציקדים (cycads). הציקסיים הם סידרה של צמחים חשופי זרע רעילים המפרישים אלקלואידים (אינם דקלים). הנקבה מטילה את הביצים ירוקות בהירות על גבי ניצני העלים או על גבי הצד התחתון של עלים צעירים. הזחלים מופיעים בתחילת הקיץ ולפני הסתיו כשהם ניזונים רק על העלים הצעירים ואינם פוגעים בעלים הבוגרים או בגזע. בישראל הנקבה מטילה ביצה בודדת על העלים הצעירים של עץ ציקס מופשל (Cycas revolute) המשמש כצמח נוי בגינות רבות. מעריכים כי המין כַּחְלִיל הַצִּיקַס הגיע לישראל ממצרים על גבי עצי ציקס תרבותיים מיובאים. המין תועד לראשונה בשנת 2015 באילת ומאז הוא דווח ממקומות שונים בישראל. התמונות כאן צולמו בשנת 2024 מאזור רחובות ושדה בוקר. קיים חשד כי המין יכול להתפתח גם על פונדקאים נוספים כדוגמת עצי שיטה וקטניות. דווח כי הזחלים מקיימים קשרי הדדיות עם נמלים אורגות מהסוג Oecophylla, צפיתי בהתנהגות דומה עם מין נמלים שלא הוגדר בישראל.

תפוצת המין נְחֻשְׁתַּן הָאַרְכֻּבִּית היא הולארקטית, המכסה את צפון ומרכז צפון אמריקה, אירופה, אסיה וצפון אפריקה. המין מכיל מספר רב של תת-מינים. יש חוקרים האומרים כי התת-מינים באמריקה הם חדירה בתקופה הקולוניאלית של תת-המין האירופי. בישראל נמצא המין בכל האזור הים-תיכוני. הזחלים מתפתחים בתוך 3 שבועות והם בעלי גוון אדמדם או ירוק צהוב. הזחלים ניזונים על צמחים ממשפחת הארכביתיים ובהם מינים של חומעה. התמונות של הבוגרים כאן צולמו בציפורי ושוהם בישראל ובקורפו.

תפוצת המין נְחֻשְׁתַּן הַחֻמְעָה המין מקוטעת ממזרחה של אירופה ועד למונגוליה וצפון מערב סין. באזורנו המין נמצא בסוריה, וירדן כשישראל וסיני הם גבול תפוצתו הדרומי. תוארו במין 5 תתי מינים ובישראל נמצא תת-המין L. t. omphale הנפוץ מאוד במשך רוב השנה בכל האזור הים תיכוני. בדרום הארץ ניתן למצוא אותו בקרבת ישובים ואזורים חקלאיים ברמת הנגב פרט לדרום הערבה. המין נְחֻשְׁתַּן הַחֻמְעָה פעיל בבתי גידול עשבוניים פתוחים בסביבות חמות. הבוגרים ניזונים על צוף על פרחים הזמינים כארכובית, עוקץ העקרב ואחרים. הנקבה מטילה ביצים בודדות על צידן התחתון של עלי הפונדקאי. הזחלים הירוקים מתפתחים על צמחי ארכובית צרת-עלים וחומעה כשהם ניזונים על הפרחים והעלים ומשאירים אליהם את שכבת האפידרמיס של העלה הנראית כחלון שקוף. במין זה אין שיתופיות עם נמלים. במין זה אין שיתופיות עם נמלים. הזחלים מתגלמים על גבי ענפי הפונדקאי. המין מקיים בין 4 ל- 5 דורות בשנה וחורף כגולם. הבוגרים כאן צולמו כשהם ניזונים על פרחים של מורכבים ועוקץ העקרב.

המין כַּחְלִיל הַשַּׁבְרָק נפוץ בכל האזור הפלארקטי מהאי הבריטי ומזרחה דרך אירופה וצפון אסיה עד לצפון סין. המין גם חדר לצפון אמריקה ודווח מקוויבקי שבקנדה בשנת 2005. בישראל נמצא תת-המין P. i. zelleri הנפוץ גם בדרום אירופה ובישראל הוא פעיל בכל האזור הים תיכוני במשך כל השנה. המין כַּחְלִיל הַשַּׁבְרָק פעיל בסביבות מחייה רבות בהן מצויים פרחים ובהם שטחים עשבוניים, שטחים פתוחים, שטחים מופרעים ושטחים של סביבות עירוניות בהם מצויים צמחים עם פרחים. הבוגרים חיים כשלושה שבועות. הזכרים טריטוריאליים וההזדווגות קורת באופן מידי ללא מעופי חיזור. הביצים מוטלות על הצמחים המאכסנים והן בוקעות לאחר 8 ימים. הזחלים ניזונים על צמחים ממשפחת הקִטְנִיּוֹת. באירופה יש ירידה קבועה בגודל האוכלוסייה במאה השנים האחרונות המוערכת ב- 74 אחוזים מאוכלוסיית המין. מעריכים כי ירידה זו נובעת מהרס של סביבות הגידול של לוטוס מקרין (Lotus corniculatus), הפונדקאי העיקרי של המין המהווה מקור מזון לזחלים וצוף לבוגרים. הזחלים ניזונים על צדו התחתון של העלה ומתגלמים על הקרקע בקרבת הצמח המאכסן למשך שבועיים מתחת למחסה של סיבי משי. מספר מינים של נמלים מקיימים יחסי ההדדיות עם זחלים ודווח כי לפעמים הנמלים אוספים את הגלמים ומעבירים אותם למשמרת בתוך הקן. מספר הדורות בשנה ואורך מחזור החיים מושפע מטמפרטורת הסביבה. המין כַּחְלִיל הַשַּׁבְרָק נבחר בשנת 2023 כפרפר הלאומי של ישראל במסגרת חגיגות שנת ה-75 למדינת ישראל. התמונות כאן צולמו בשוהם ובקורפו שביוון.

המין תַּכְלִיל הָאֵזוֹב נפוץ בבלקן בדרום-מזרח אירופה, אסיה הקטנה, ישראל, אירן, הקווקז, מערב סיביר ועד לגבול סין. באסיה תפוצתו מגיעה דרומה על לאפגניסטן והודו. תוארו בעולם 6 תתי מינים ובישראל נפוץ תת המין P. v. astabene מהחרמון עד לירושלים בכל האזור הים-תיכוני, ובאזור הסמוך לרצועת החוף. המין תַּכְלִיל הָאֵזוֹב פעיל בעיקר בסביבות מחייה צחיחה למחצה של כרי דשא פתוחים עם שיחים וכרי דשא תת-אלפיניים. הזחלים בעלי גוון ירוק כשלאורך הגב נקודות בגוון בורדו ולבנות. הפונדקאים העיקריים בישראל הם האזוב המצוי, אשר נתן לו את שמו, וסירה קוצנית. בעולם דווח כי הזחלים מתפתחים על צמחים ממשפחת השפתניים בהם הסוגים צתרה וקורנית וממשפחת הקטניות.

המין כַּחְלוֹן הַבַּלְקָן נפוץ בצפון אפריקה, חצי אי ערב, המזרח התיכון, מערב אסיה ובמרכזה עד הודו. בישראל המין נפוץ במשך רוב השנה לאורך השבר הסורי אפריקאי ובחלקו הדרומי של מישור החוף. הזחלים מתפתחים על צמחים מהסוג שיזף ממשפחת האשחרים מהם קיימם בישראל 4 מינים: שיזף מצוי, שיזף השיח, שיזף שעיר ושיזף תרבותי. התמונות צולמו הן של פרטים שניזונו על עוקץ העקרב בשוהם ופרטים מאזור עין בוקק בים המלח.

המין כַּחְלוֹן הַשֵּׁיזָף נפוץ בצפון אפריקה, מזרח אפריקה, חצי אי ערב, מצרים, המזרח התיכון, אירן ועד צפון מזרח הודו. בישראל המין נפוץ במשך רוב השנה בנגב, לאורך השבר הסורי אפריקאי מאילת עד לצפון ים המלח ולאורך חוף הים התיכון בסיני ובחלקו הדרומי של מישור החוף עד למקורות הירקון. בבוגר תזזיתי, פעיל מאוד, רגיש להפרעה המעופף קרוב לקרקע בקרבת הצמחים המאכסנים וצמחי צוף הסמוכים להם. הנקבה מטילה ביצים ירקרקות  על עלי עץ השיזף. הזחלים מקימים קשרים הדדים עם מספר מיני נמלים (מהסוגים Plagiolepis, Camponotus, Monomorium) בעבורן הם מפרישים נוזל סוכרי המשמש מזון לנמלים והנמלים מעניקות הגנה לזחלים מטורפים. הזחלים מתפתחים על צמחים מהסוג שיזף ממשפחת האשחרים. התמונות צולמו בקרבת עצי שיזף מצוי באזור עין בוקק בים המלח.

המין כַּחְלוֹן הַקֹּטֶב נפוץ באגן הים התיכון בצפון אפריקה, דרום אירופה מזרחה דרך חצי האי ערב, מדינות המפרץ, הודו, תאילנד, מלזיה, פיליפינים, אינדונזיה ועד לצפון מזרח אוסטרליה. בישראל נמצא תת-המין Z. K. karsandra. הנפוץ בשטחים פתוחים של האזור הים תיכוני במשך כל השנה. התמונות צולמו בנחשונים, שוהם, רמת אביב וגם בעין בוקק בים המלח. הבוגרים פעילים, בדרך כלל, בקבוצות גדולות של עשרות עד מאות פרטים המעופפים מעל מדשאות ושטחים פתוחים תוך חיפוש אחרי פרחים של צמחים עשבוניים המשמשים להם כמקור מזון של צוף תוך העדפה לפרחים לבנים ורודים. ניתן לראות אותם מאכלסים שטחים העשירים בצמחיה חד שנתית נמוכה כקרחות יער, פרקים, גנים ומשטחי דשא. הם מבקרים בפרחים של מיני עשבוניים שונים כפרפרניים, קטניות ואחרים. הביצים מוטלות בודדות על החלק העליון של עלי הפונדקאי. למין מספר צמחים פונדקאים מעיקר מהמשפחות הָאַרְכֻּבִּיתִיִּים והירבוזיים. המין קיבל את שמו מהצמח הפונדקאי שלו קוטב מצוי (Tribulus terrestris) המשתייך למשפחת הזוגניים.