תחום תפוצתו הטבעי של המין טֶרְמִיט קָרִיבִּי לא היה ידוע במשך שנים רבות. שמו האנגלי מתייחס לאזור האיים הקריביים ותיאורו המדעי הראשון מתבסס על דגימות שנאספו בג'מייקה. מחקרים ביוגאוגרפיים מצביעים על כך שמוצאו הטבעי של המין באזור החוף המדברי של פרו וצפון צ'ילה, שבו שוררים תנאי יובש קיצוניים. באזור זה הוא מתקיים גם בעץ מת של עצים חיים ומתים, בעיקר בבתי גידול הסמוכים לערוצי נחלים ובאזורים חקלאיים מושקים.

משערים שהפצתו הראשונית אל אזורים אחרים באמריקה ולאיים הקריביים התרחשה באמצעות ספינות עץ וסחורות נגועות בתקופת ההתפשטות הקולוניאלית האירופית. בהמשך תרמו המסחר הבין־לאומי והובלת רהיטים, חומרי בנייה ומוצרי עץ להרחבת תפוצתו לאזורים נוספים בעולם.

כיום נחשב המין לאחד הפולשים הנפוצים והמזיקים ביותר בעולם במשפחה זו. הוא התבסס באזורים טרופיים וסובטרופיים רבים, ובהם האיים הקריביים, פלורידה, הוואי, אזורים באמריקה המרכזית והדרומית, אפריקה, אוסטרליה, איים באוקיינוס האטלנטי ואזורים נוספים בעולם. המין תועד גם במקומות חריגים מבחינת תנאי האקלים והגובה, לרבות בוגוטה שבקולומביה. דיווחים ממקומות כאלה אינם מעידים בהכרח על קיומן של אוכלוסיות מבוססות בטבע. בישראל הוא ככל הנראה הוחדר בתחילת שנות ה־2000. עם זאת, מועד ההחדרה המדויק ומידת התבססותו בארץ אינם ברורים דיים.

באזורים שאליהם פלש, המין מתפתח בעיקר בעץ מעובד המוגן מפני גשם וממקורות מים חופשיים, כגון קורות עץ במבנים, רהיטים, דלתות, משקופים, רצפות עץ וחלקי עץ בסירות. יכולתו להתקיים בתוך עץ יבש יחסית, ללא מגע עם הקרקע, מאפשרת את העברתו למרחקים גדולים באמצעות פעילות אנושית.

עם זאת, המין אינו מוגבל לחלוטין למבנים ולעץ מעובד. בשנת 2023 פורסם תיעוד של אוכלוסיות שהתפתחו בתנאי שטח באזור דח'לה שבסהרה המרוקאית, בתוך עץ מת של עצים ובגבעולים חלולים של צמחים. תנאי האקלים באזור זה דומים לאלה השוררים בתחום תפוצתו הטבעי בדרום אמריקה.

מעופי הכלולות מתרחשים בשעות הדמדומים והלילה, בדרך כלל בעונות חמות, ומועדיהם משתנים בהתאם לאזור הגאוגרפי ולתנאי הסביבה. המתרבים המכונפים נמשכים למקורות אור, והופעתם בתוך מבנים עשויה להיות אחד הסימנים הראשונים לנגיעות.

לאחר מעוף הכלולות משילים המתרבים את כנפיהם, וזכר ונקבה מתחברים לזוג. הזוג מאתר סדק, חריץ או חלל מתאים בעץ, חוצב תא ראשוני ואוטם את פתחו. בתא זה מתרחשת ההזדווגות, והנקבה מתחילה להטיל ביצים. בהמשך מתרחבת מערכת המחילות בהתאם לגידול המושבה.

המושבה מתפתחת בתוך העץ, המשמש מקור מזון ומחסה, ללא צורך בקשר ישיר עם הקרקע. במין אין כת פועלים אמיתית וקבועה, ואת עבודות המושבה מבצעים בעיקר פועלים מדומים (Pseudergates), שהם פרטים צעירים בעלי גמישות התפתחותית. הם חוצבים מחילות בעץ, ניזונים ממנו, מטפלים בצאצאים ומזינים את החיילים ואת יתר הפרטים במושבה.

המין מסוגל לפתח מתרבים חלופיים (Neotenic reproductives) מתוך פרטים צעירים במושבה. יכולת זו עשויה לסייע בהמשך הרבייה לאחר אובדן המתרבים הראשוניים או לאחר התפצלות חלק מהמושבה, ולתרום לשרידותה.

המושבות קטנות יחסית, אך מושבות מפותחות עשויות לכלול מאות פרטים. התפתחותן איטית, והן עשויות להתקיים במשך שנים רבות בתוך אותו פריט עץ. קצב ההתפתחות מושפע מטמפרטורה, מלחות, מאיכות העץ ומתנאי הסביבה. בתנאים שתוארו בספרות, החיילים הראשונים עשויים להופיע כשנתיים עד שלוש לאחר ייסוד המושבה, ואילו המתרבים המכונפים הראשונים מופיעים בדרך כלל לאחר כחמש שנים. במושבות בוגרות עשויים להיווצר מתרבים מכונפים נוספים בתקופות המתאימות למעופי כלולות. מושבות עשויות להתקיים למעלה מעשר שנים.

המין ניזון מעץ יבש יחסית, מעצים קשים ורכים כאחד. פירוק התאית מתאפשר באמצעות מיקרואורגניזמים סימביוטיים החיים במעי האחורי. הטרמיטים מנצלים את הלחות המצויה בעץ ואת המים הנוצרים בתהליכים מטבוליים, ומסוגלים להתקיים ללא גישה למקור מים חופשי.

המין נחשב למזיק כלכלי חשוב של מבנים, רהיטים ומוצרי עץ. הנזק למוצרי עץ נגרם כתוצאה מחציבת מערכת מנהרות בתוך העץ ונזקיו עשויים להתפתח לאורך שנים מבלי להתגלות.

התמונות צולמו בבניין רב־קומות בתל אביב, שבה התגלתה נגיעות בטרמיטים בין שכבות רצפת פרקט מעץ שיובא מארצות הברית. הנגיעות התגלתה בעקבות מעוף כלולות שהתרחש בתוך הדירה. במהלך הבדיקה נמצאו פרטים מכתות שונות, ובהם מתרבים, חיילים ופועלים מדומים, וכן ביצים שהוטלו במושבה. ממצאים אלה מעידים על קיומה של מושבה פעילה שהתפתחה בתוך העץ.

המין טֶרְמִיט פֵנִיקִי מוכר מישראל, מלבנון ומקפריסין. בישראל הוא מתפתח בעיקר בעץ מת ובחלקים מתים או פגועים של עצים חיים. התפתחות המושבות בתוך ענפים וגזעים עלולה להחליש את חלקי העץ הנגועים ולהגדיל את הסיכון לשבירתם.

המושבה מתפתחת בתוך העץ המשמש מקור מזון ומחסה, ללא צורך בקשר ישיר עם הקרקע. הפרטים חוצבים בעץ מערכת מחילות וחדרים המשמשים להזנה, לתנועה, לרבייה ולגידול הצאצאים. התפתחות המושבות בתוך ענפים וגזעים עלולה לפגוע ברקמות העץ, להחליש ענפים ולהגדיל את הסיכון לשבירתם. בדומה למינים אחרים במשפחת טרמיטי העץ, אין במושבה כת פועלים אמיתית וקבועה. את עבודות המושבה מבצעים בעיקר פועלים מדומים (Pseudergates), שהם פרטים צעירים בעלי גמישות התפתחותית. הם חוצבים מחילות, ניזונים מן העץ, מטפלים בצאצאים ומזינים את החיילים ואת יתר הפרטים הזקוקים להזנה.

המושבות קטנות והתפתחותן איטית. במינים קרובים בסוג Kalotermes תוארו מושבות הכוללות עשרות עד מאות פרטים, ולעיתים יותר. הפרטים הצעירים עשויים להמשיך להתפתח במסלולים שונים ולהתמיין לחיילים או למתרבים. במינים קרובים מוכרת גם התפתחות של מתרבים חלופיים (Neotenic reproductives), העשויים להחליף מתרבים ראשוניים שאבדו ולאפשר את המשך קיומה של המושבה.

המידע על מחזור החיים של K. phoeniciae עדיין מוגבל, וחלק מהתיאור הביולוגי מבוסס על מחקרים שנערכו במין הקרוב K. flavicollis. במין זה מתרחשים מעופי כלולות בעיקר בסוף הקיץ ובסתיו, בהתאם לתנאי הסביבה. לאחר מעוף הכלולות המתרבים משילים את כנפיהם, וזכר ונקבה מתחברים לזוג. הזוג חודר לסדק או לחלל מתאים בעץ, חוצב תא ראשוני ומתחיל בהקמת מושבה חדשה. בהמשך הנקבה מטילה ביצים, והמושבה מתרחבת בהדרגה עם התפתחות הצאצאים. מועדי מעוף הכלולות וקצב התפתחות המושבה של K. phoeniciae בישראל עדיין מחייבים תיעוד.

המין ניזון מעץ ומחומרים צמחיים עשירים בתאית. פירוק התאית מתאפשר באמצעות מיקרואורגניזמים סימביוטיים החיים במעי האחורי, ובהם פרוטיסטים שוטוניים וחיידקים. פעילותם מסייעת בפירוק מרכיבי העץ וביצירת תוצרי תסיסה המשמשים מקור אנרגיה לטרמיטים.

בניגוד למיני טרמיטי עץ יבש המתקיימים בעיקר בעץ מעובד ויבש מאוד, בני הסוג Kalotermes מתפתחים גם בעץ בעל תכולת לחות גבוהה יחסית, לרבות חלקים מתים של עצים חיים. הם אינם זקוקים לקשר עם הקרקע, אך זקוקים ללחות מספקת בעץ שבו מתפתחת המושבה.

הנזק לעצים נגרם כתוצאה מאכילת העץ ומחציבת מחילות בענפים ובגזעים. פעילות זו עשויה להחליש את החלקים הנגועים ולתרום לשבירת ענפים, בעיקר כאשר העץ נפגע קודם לכן מגורמים אחרים. המושבות עשויות להתפתח במשך שנים מבלי שהנגיעות תתגלה, משום שמרבית פעילותן מתרחשת בתוך העץ.

מדגימות שקבלתי ובבדיקות שבצעתי בישראל נמצאה פעילות של קיני טֶרְמִיט פֵנִיקִי בגזעי עצי חרוב, אבוקדו, אפרסמון, מנגו וגם בדקל וושינגטוניה. על פי התצפיות שברשותי, לא נמצאו עד כה מושבות של המין שהתפתחו בתוך בתי מגורים בישראל. עם זאת, היעדר דיווחים כאלה אינו שולל אפשרות להתפתחותו בעץ המצוי במבנים בתנאים מתאימים.

בטבע, טרמיט סיני מתפתח בתוך האזורים המתים של שיחים החיים באזורי חולות כאשר הקן הוא תת-קרקעי. הקן ברוב המינים במשפחה זו מכיל לא יותר ממספר מאות של פרטים ובטרמיט סיני דווח על קינים בהם חיים עד 6000 פרטים (בממוצע כ- 1300 פרטים). הקן של טרמיט סיני בנוי מאוסף של תעלות וחללים בעץ, כאשר רוב התעלות נחפרות בכיוון סיבי העץ. תחילת התבססות הקן היא תת קרקעית כאשר עם התבגרות הקן וחיפוש של המזון משנה כל הקן את מיקומו בהתאם לזמינות המזון גם לאזורים מעל פני הקרקע. קינים המתפתחים בתוך מגורי האדם בחיפוש אחר מקורות מזון מתגלים עקב נזק למשקופי דלתות, ריהוט, כבלי חשמל וטלפון תת-קרקעיים ועוד. הקינים יכולים להתפתח בקומה מסוימת ולעבור בין הקומות דרך התקרות/רצפות.