תפוצת המין חַדְבֶּטֶן בֵּיתִי קוסמופוליטית עם העדפה לאזורים ממוזגים והוא דווח מארה"ב, מקסיקו, קוסטה ריקה, מדרום אירפה: אנגליה, ספרד, פורטוגל איטליה, ומהמזרח הקרוב כולל דיווחים מישראל. הנקבה לאחר ההזדווגות חודרת לפתחי ההטלה של החיפושיות, לפתחי האוורור ולמנהרות שכורסמו בעץ על ידי הזחלים ולאחר שהיא מוצאת אותם היא משתקת אותם על ידי החדרת הארס. הנקבה מטילה בין 30 ל- 60 ביצים על גבי גוף הזחל הפונדקאי. זחלי הצרעה ניזונים על הזחל הפונדקאי ויגרמו למותו. נהוג לכנות את המין חַדְבֶּטֶן בֵּיתִי בשם "ידידתם של אספני העתיקות" וזאת בשל היכולות שלו למנוע נזק לריהוט עתיק מחרקים מזיקי עץ. נגיעות גבוהה בפונדקאים ברהיטים מאפשרת התפתחות אוכלוסיות גדולות של הצרעה בקרבה גדולה לאנשים ובכך לעקיצות אקראיות בחלקי הגוף הבאים במגע עם הריהוט, בעיקר על הגב או הרגלים. עקיצות אילו גורמות לתגובה אלרגית המאפיינת באדמומית של העור ולעיתיים מלווה בכאבים עזים, חולשה וחום אשר יכולים להימשך בין שבוע לשבועיים ואף יותר. דיווחים רבים קיימים מדרום אירופה על מקרים אילו בעיקר בתקופות האביב והקיץ. באזורים בהם פעילות הצרעות גבוהה כמו באזור טוסקנה שבאיטליה בו קיימת מודעות גבוהה לנושא בין המדבירים בגלל יכולתם לזהות את הפונדקאי העיקרי שלהן שהוא אנובית הנקודה, חיפושית המתפתחת בתוך קורות עץ של בתים ישנים או בתוך ריהוט ישן. בישראל דווח על התפתחות המין חַדְבֶּטֶן בֵּיתִי בחיפושיות החיות בגזעי עצי פרי וגם בחיפושית הטבק המתפתחת בתוך מוצרי מזון מאוחסן.

המלכות המופרות הן היחידות העברות את החורף בקבוצות והן מתחילות בפעילות בסביבות תחילת חודש מרס בחיפוש אחר אתר לבנית קן. הקן נבנה בתוך חללים באדמה כמחילות בעומק של עד 20 ס"מ או פתחים בבסיס עצים אבל ניתן גם למצוא קינים בחללים שונים בתוך מבנים. המלכה בונה את הגבעול הראשוני מתקרת החלל שמתחתיו חלה ובה תאים הפונים מטה. העמלות שהתפתחו בתאים ממשיכות בבניית הקן בו החלות המונחות זו מתחת לזו במאוזן ובכל חלה שכבה אחת של תאים משושים. החלות נבנות מחלקיקי אדמה וקליפות עץ לעוסים ביחד עם רוק ומים. בקינים מפותחים ייבנו בין 6 ל- 7 קומות של חלות בהם חיים מספר אלפים של בוגרים. הפרטים בקן מתקשרים האחד עם השני באמצעות קול, תנועה בריקוד, ובאמצעות פרומונים שונים. בחודש ספטמבר יתחילו העמלות לבנות תאים גדולים בהם יתפתחו מלכות (מביצים מופרות) או זכרים (מביצים לא מופרות) חדשים, ולאחר ההזדווגות ימותו הזכרים. צרעה זו נחשבת לחרק מזיק היות והיא טורפת עיקרית של דבורת הדבש ובגלל שקינים הממקמים בקרבת מגורי האדם או בתוכם מהווים סכנה לאדם מעקיצתה.

תפוצת המין תִּיקָן אֲמֶרִיקָנִי היא קוסמופוליטי. המין גם מלווה את האדם והוא נפוץ בסביבות מגורי האדם העשירות החומר אורגני לח וגם במחסני מזון, מפעלי מזון, מטבחים ומערכות ביוב וניקוז. היות ובסביבות המחייה שלו כוללות סביבות מזוהמות כביובים הופכת אותו לנשאי של פתוגניים רבים ובכך הופכת אותו למזיק תברואי חשוב. המין אוכל-כל ומזהם בהפרשותיו את סביבות פעילותו. קיימים בשוק מספר תכשירי הדברה המיועדים לטיפול בתיקנים וכן גם מלכודות פרומונים ייעודיות ללכידה וקטילה שלהם. הבוגר של המין תִּיקָן אֲמֶרִיקָנִי חיי עד שנתיים. הנקבה מטילה 3 עד 7 ימים לאחר הפרייתה תיק ביצים והיא תטיל מספר תיקים נוספים בחייה. הזחלים בעלי גוון חום והם עוברים בין 9 ל- 10 התנשלויות. ניצני הכנפיים יופיעו לאחר 3 או 4 התנשלויות. מחזור החיים נמשך עד 5 שבועות בהתאם לתנאי הסביבה.