תפוצת המין דווחה באסיה מתת היבשת ההודית, תאילנד, דרום סין, איחוד האמירות הערביות ומזרחה עד לישראל. באפריקה תפוצת המין דווחה מדרום לסהרה, מזרח אפריקה ודרומה לבוטסואנה, נמיביה, זמביה, ועד לדרום אפריקה. המין דווח גם ממערב אוסטרליה. הזחל ניזון על העלים של פונדקאים ממשפחת המצליבים במיוחד על עלים של עצים מהסוג מורינגה (Moringa). הנקבה מטילה בין 10 ל- 20 ביצים בצדו התחתון של העלה מהן בוקע זחל בגוון של ירוק בהיר או כרמי. הזחל המתבגר נע במשך היום מהעלווה בלילות אל הקרקע בשעות היום החמות. לזחל 5 שלבי גידול ומחזור החיים עורך בין 19 ל 27 יום. מין זה נחשב לאחד מזיקים החשובים של העץ המורינגה המהווה גידול חקלאי חשוב בעיקר דרום אסיה. הזחל ניזון בעיקר על העלווה אבל גם על תרמילים צעירים ואפילו מבוגרים שעדיין ירוקים. אוכלוסייה גדולה של מין זה גורמות לנזק רב לעלווה של העץ עד כדי הסרה של 100% מהעלים. פעילות המין נמשכת לאורך כל השנה והנזק בעונה היבשה חמור יותר מאשר בעונת החורף. התמונות צולמו בלילה בעין גדי.

תפוצת המין רחבה מאוד במיוחד היות ומין זה ידוע כמין נודד. המין דווח מאירופה, דרום-מערב ארה"ב (זהים גנטית לפרטים מאירופה), המזרח הקרוב ודרומה עד לדרום אפריקה, צפון אפריקה, הודו ואוסטרליה. הנקבות בעלות תוחלת חיים של 7 עד 11 יום הארוכה מזו של הזכרים החיים 6 עד 8 ימים (בתלות בטמפרטורה). הזחל הוא פוליפגי בעל גוון ירוק צהבהב עם ראש שחור ושערות לבנות קצרות על הגוף. הזחל ניזון על פונדקאים שונים ובהם מינים ממשפחת הלחכיים בסוג לֹעַ-אֲרִי ועַפְעַפִּית, מינים במשפחת הלועניתיים בסוג פִּשְׁתָּנִית ונוספים. הזחל בשלב ההתפתחות השני בעל יכולת לייצר משי בו הוא משתמש לטוויה וחיבור של עלים ליצירה של מחסה קורים, ענפים ופרחים. המחסה מגן על הזחל מתנאי סביבה לא נוחים וטורפים. הזחל ניזון על כל חלקי הפונדקאי פרט לשורשים במיוחד על נבטים, עלים צעירים, פרחים וזרעים בתחילת התפתחותם. המין נחשב מזיק חקלאי של גידולי שֻׁמְשֹׁם (סוּמְסוּם), צמח חד-שנתי ממשפחת השומשומיים, בכל מדינות הייצור העיקריות באסיה, אמריקה ובאפריקה. בתחילת עונת הגידול של צמח הסוּמְסוּם הזחל ניזון מעלווה רכה על ידי חיבור העלים העליונים, בשלב הפריחה הזחל חודר לניצן ולפרח וניזון בתוך הפרחים ועם התפתחות הלקט הזחל חודר לתוכו וניזון מהזרעים מתפתחים בו ובכך משמיד את היבול שהצליח להגיע למועד האסיף. הנגיעות מהשתיל ועד לשלב הבשלות גורמת לאובדן יבול כבד. הודו מדורגת במקום הראשון בעולם בייצור וייצוא של שומשום עם יבול של למעלה מ- 700 טון לשנה דווחה לדוגמה בשנת 2002 על הפסדי יבול של עד 43.1%. מצפון יוון דווח בשנת 2017 על  הפסדים של יותר מ- 50% מהייצור ונגיעות של 80% מהצמחים. דווחים דומים על נזקים שנגרמים ממין זה יש גם ממקסיקו ומקולומביה. התמונות צולמו בלילה בעין גדי.

המין עָשׁ הַתָּמָר הַגָּדוֹל נפוץ בצפון אפריקה, ספרד, במזרח התיכון ובצפון הודו. מין זה הוא מזיק של התמר המצוי (Phoenix dactylifera) ומלווה את תעשיית התמרים באזורים אילו. בישראל תפוצתו העיקרית היא בערבה. התמונות כאן צולמו בשוהם, בה הוא, כפי הנראה, מתפתח בעצי התמר הגדלים במקום לנוי. הנקבה מטילה בין 250 ל- 400 ביצים בחייה בדרך כלל בשעות הלילה. הזחל בעל גוון אפרפר עד אדמדם וארכו מגיע עד 35 מ"מ. הוא מתפתח באזורים שונים בעץ התמר בהתאם לעונת הגידול של הפונדקאי וניזון על העלים הצעירים שבלולבים, תפרחות שחנטו, ידות האשכולות, חוטרים ופירות ירוקים או בשלים. באוכלוסיות גבוהות הנבירות של הזחל גורמות להתנוונות של התפרחות וסנסני האשכול של עץ התמר ובכך לירידה בכמות ואיכות הפרי. בתנאי גידול של 30 מעלות צלסיוס עָשׁ הַתָּמָר הַגָּדוֹל מסיים את התפתחותו לאחר כ- 6 שבועות ויכול בתנאים מיטביים להעמיד עד 4 דורות בשנה. המין עובר את החורף בתרדמה כזחל בבסיס עצי התמר או בתוך הפסולת של הפירות שנשרו.

תפוצת המין לַבְנִין הַצְּנוֹן גדולה והוא נפוץ בכל אירופה, אסיה, צפון אפריקה. המין הוחדר על ידי האדם גם לצפון ומרכז אמריקה ודווח גם מדרום אמריקה בהם התבסס ומשם הוחדר גם לאוסטרליה וניו זילנד. מין זה הפך לאחד ממיני הפרפרים הנפוצים וההרסניים ביותר בעולם. גדילת תפוצתו בעולם עולה בקנה אחד עם התפתחותם של נתיבי הסחר האנושיים. הבוגרים יכולים לנדוד בשעות האור למרחקים של עד 12 ק"מ ביום למרות שבממוצע הבוגר עף כ- 1.5 ק"מ ביום. המין לא נמצא באזורים המדבריים או מדבריים למחצה פרט לאזורים בם קיימת השקיה מלאכותית. תוארו במין 9 תת- מינים ומישראל תואר תת- המין P. r. leucosoma הנפוץ בעיקר מצפון לקו באר שבע. המין לַבְנִין הַצְּנוֹן פעיל באזורים פתוחים כדוגמת כרי דשא, קרחות יער ומצליח במיוחד גם באזורים עירוניים כגינות נוי ושטחים חקלאיים. הפונדקאים שלו כוללים מינים רבים במשפחת המצליבים אבל גם פונדקאים ממשפחות אחרות כדוגמת שוש קירח, הסוג צלף, כובע הנזיר, הסוג רכפה ואחרים. גידולים חקלאים חשובים רבים נכללים בין הפונדקאים שלו ובהם כרוב, ברוקולי, קייל, בוק צ'וי, לפת, צנון, חרדל וכרובית הופכים את המין לַבְנִין הַצְּנוֹן למזיק חקלאי חשוב. הנקבה מטילה בכל פעם ביצה בודדת על תחתית עלה הפונדקאי והיא יכולה להטיל עד 800 ביצים בחייה. התפתחות הזחל מושפעת באופן משמעותי ממין הפונדקאי, מצבו של הפונדקאי וזמינות חומרי הזנה בפונדקאי. שוני זה יתבטא גם בגודלם של הגולם והבוגר אשר יתפתחו מהזחל. זחלים המתפתחים על פונדקאים תרבותיים, בעלי ערכי תזונה גבוהים, יהיו בדרך כלל יותר מפותחים, בעלי צריכת מזון נמוכה יותר ובעלי זמן התפתחות קצר יותר מפרטים אשר ניזונו על פונדקאים מהבר. בגידולי כרוב הביומסה של הזחלים יכולה להכפיל את עצמה מידי יום. המין עובר את החורף כגולם על הפונדקאים. הבוגרים ניזונים על צוף פרחים תוך העדפה לפרחים בגווני סגול, כחול וצהוב. מעריכים כי חלק מהעדפות בבחירת פרחים  נקבע גם על בסיס תקשורת בתחום קרינת UV. ריח מהווה גורם נוסף בבחירת הפרחים עליהם הבוגרים ניזונים. המין מקיים בין 3 ל- 5 דורות בשנה.

תפוצת המין כַּחְלִיל הָרִמּוֹן כוללת את אפריקה הטרופית, חצי אי ערב, וצפונה דרך מצרים, ישראל וסוריה עד לדרום אירן. לאחרונה דווח על הופעת פרטים של המין גם ביוון ובטורקיה. תוארו במין שני תתh מינים ובישראל נמצא תת המין D. l. livia הפעיל כל השנה בערבה אבל נודד בקיץ צפונה ונפוץ בכל האזורים הים תיכוניים. מעריכים כי הדיווחים של המין כַּחְלִיל הָרִמּוֹן באזורים צפוניים במשך כל השנה נובעים מתהליך ההתחממות העולמי. התמונות כאן צולמו באמצע חודש דצמבר באזור הוד השרון על שיטת המשוכות. הפונדקאים של המין כַּחְלִיל הָרִמּוֹן הם עצי שיטה ושיחים כשיטת המשוכות, ינבוט, וגידולים חקלאיים כרימון, תמר, חרוב ושסק. הנקבה מטילה מספר ביצים על פירות הפונדקאי (עד 190 ביצים בחייה) והזחל הבוקע חודר אל תוך הפרי וניזון בתוכו על הזרעים. הזחלים בגוון חום אדמדם. ברימונים, מהווה המין כחליל הרימון מזיק מפתח. הנקבה מטילה את הביצים על פני קליפת הרימון כשהוא עוד ירוק, לרוב באזור העוקץ או הכתר והזחל הבוקע קודח חור בקליפה וחודר לתוך הפרי. התפתחות בתוך פרי ירוק צעיר מעניקה לזחל סביבה בטוחה להתפתחותו כשבסיומה קודח הזחל פתח יציאה ונופל ממנו לקרקע בה הוא מתגלם. רימון בו נמצא סימנים לנגיעות נפסל לשימוש בתעשייה מחשש להתפתחות של נגיעות משנית בחרקים כחיפושיות תסיסה וזבובי תסיסה ופטריות הגורמים לריקבון הפרי. הרס היבול הופכים אותו למזיק חקלאי חשוב בענף זה היכול לגרום לאיבוד של 10% מהפרי בזנים מקדמיים בעונה ובזנים המאוחרים עד ל- 100% במידה ולא מבוצעות פעולות הדברה. מטוניסיה דווח על נזק בתמרים הנגרם מזחלים החודרים לפרי בשלבי התפתחותו ראשוניים (10% מהפרי) וכתוצאה מכך כ- 7% מהפרי הנגוע נושר מהעץ. הזחל בד"כ עוזב את הפרי הנגוע עם סיום התפתחותו ומתגלם על ענפים או על הקרקע בקרבת הפונדקאי. המין מקיים באזורנו בין 6 ל- 8 דורות בשנה. באזורים קרים כחליל הרימון לא שורד ולהתפתחותו נדרשת טמפרטורת סביבה מעל ל- 13 מ"צ.

במקור אזור תפוצת זָנָב סְנוּנִית הַלִּימוֹן אוסטרליה ואסיה באזורים טרופיים וסובטרופיים של דרום אסיה ומשם פלש למקומות חדשים והיום נמצא גם באמריקה ובאירופה. היום זָנָב סְנוּנִית הַלִּימוֹן הוא המין הנפוץ ביותר בעולם במשפחה זו ונחשב לפולש מוצלח בגלל יכולתו לנצל משאבים חדשים ובהם גם עליה ביתי גידול פתוחים בשטחים חקלאיים ובאזורים עירוניים המתהווים מפעילות האדם. באזורנו הגיע המין לדרום מזרח טורקיה ומזרח סוריה כבר לפני כ- 15 שנה מאזור נהרות החידקל והפרת בעיראק, משם המשיך בהתקדמותו מערבה בעקביות והופיע בחופי הים התיכון בטורקיה, סוריה ולבנון בסביבות שנת 2018. מישראל תואר לראשונה בשנת 2021. התמונות כאן צולמו בסוף ספטמבר 2023 בקרבת מטעי ההדרים הצמודים לחוף דוגה שבצפון הכינרת בו נצפו בוגרים רבים מעופפים. הבוגרים בעלי זמן חיים קצר, הזכר חי 4 ימים והנקבה כשבוע ימים בלבד. הנקבה מטילה ביצה בודדת כל פעם על גבי העלה. מחזור חיים נע בין 26 יום ל- 59 ימים בתלות בטמפרטורה. הבוגר ניזון על צוף פרחים. הזחלים ניזונים בדרך כלל על העלים של עצי הדרים אבל גם על צמחים ממשפחת פיגמיים כאשר קיימת שונות בהעדפה בין 6 תתי המינים לצמחים פונדקאים. בארבעת שלבי ההתפתחות הראשונים הזחל בעל כתמים רוחביים-לבנים רחבים על רקע שחור, המעניקים לזחלים דפוס הסוואה המדמה לשלשת של ציפורים, דגם המשתנה בהדרגה בשלבי ההתפתחות הבאים מגוונים צהבהבים-כתומים לירוק. הזחלים בעלי בלוטה מזכירה בצורתה "קרניים" (osmeterium) בגוון צהוב בבסיסה המשתנה בקרניים לכתום. הגלמים מחוברים לגבעולים העבים יותר של הצמח המארח, או למקלות וסלעים סמוכים ואורכם כ-30 מ"מ. זָנָב סְנוּנִית הַלִּימוֹן נחשב למזיק חקלאי חשוב במטעים של מיני הדרים שונים במדינות רבות ובהן הודו, פקיסטן, עיראק והמזרח התיכון. בסין בה הוא יכול לקיים 5 דורות בשנה המין נחשב למזיק חשוב היות והזחלים יכולים לפגוע קשה בעצים צעירים ולהרוס מטעים צעירים.

המין כַּחְלוֹן הַפֵּלַרְגּוֹן הוא מין דרום אפריקאי הנמצא במוזמביק, בוצוואנה ודרום אפריקה. המין הוא מין פולש שחדר לראשונה לאיים הבלריים ומשם בסוף המאה ה- 20 לדרום ומרכז אירופה כולל בריטניה, מאלטה, שוויצריה, אוקרינה. הוא נמצא גם בצפון אפריקה ממרוקו, אלג'יר ומצרים. בישראל נצפה לראשונה בירושלים  בשנת 2019. משארים כי היצוא של הפרחים המאכסנים מדרום אפריקה כשהזחלים והביצים מוסתרים בתוכם אפשר את חדירתו לכל המדינות. תמונות אילו צולמו בירושלים ובשוהם שם התפתח על שיחי הגרניום בגינתי והשמיד את כולם. המין כַּחְלוֹן הַפֵּלַרְגּוֹן נמצא על רשימות המינים בסגר של אירופה והמזרח התיכון (EPPO A2 list). המין מתפתח על צמחי הגֵּרַנְיוֹן (Geraniums) והפֵּלַרְגּוֹנְיוּם (Pelargonium), שניהם סוגים של צמחי נוי המשתייכים למשפחת גרניים. הזחלים הצעירים חודרים לניצנים של הפרחים וניזונים על רקמת הפרחים. רק בשלב הזחל השלישי הם עוברים מהפרחים להתפתח בתוך הענפיים. רוב הזחלים מתפתחים בתוך ענפי השיח ואוכלים את כל תוכנם אבל חלקם ניזונים על העלים. בגידול של הזחלים שאספתי בבתי הם ניזונו בעיקר על העלים הבוגרים המתייבשים של הגרניון כפי שניתן לראות בתמונות. בטמפרטורה מיטבית של 20 מעלות צלסיוס הזחלים מתגלמים לאחר 30 ימים. שלב הגולם עורך כ- 17 יום. בטמפרטורות נמוכות יותר המחזור חיים מתארך אבל מעריכים כי הם לא שורדים את חורף אירופי הקר והם לא מסוגלים להיכנס לתרדמת חורף (diapause). מחזור החיים בדרום אפריקה עורך כ- 46 יום.