תפוצת המין תְּרִיסִית זוּטָא רחבה והיא כוללת את מרכז ודרום אירופה, אגן הים התיכון, סביב הים השחור ומערבה לקווקז, ואירן. באסיה המין נמצא גם בהודו קמבודיה, בורמה, מלזיה, סינגפור ומערבה עד לסין ויפן. באפריקה המין נמצא באזורים הטרופיים והסובטרופיים ובדרומה של אפריקה. בנוסף דווח המין גם מאוסטרליה. המין נחשב לאחד המזיקים החשובים לגידולי דגנים בעולם. שלבי הבוגר והנימפה ניזונים על גרעיני הדגנים כבר בתחילת התפתחותם ובכך מונעים את התפתחות הגרעין. במאמר מאירן דווח כי אכילה של הבוגרים והזחלים על זרעי אורז בשלב ההתפתחות הראשוני (שלב החלבי) מונעים את התפתחותו של הגרגיר או גורמים להיפתחותו של גרגר מאורך וקטן בעוד שאכילה על גרגר האורז מפותח יותר תגרום להופעה של שינויי צבע בגרעין עקב חדירה של פטריות וחיידקים בנקודת היניקה וגם תגרום לגרגיר שביר. נזקים זהים לגידולי ארז דווחו גם מספרד שם מבוצעים טיפולי הדברה יעודים קבועים בשדות האורז. ממצרים דווח כי המין גורם לנזק לגידולי שעורה שם הוא ניזון על מוהל עלי הצמח וגורם להם להצהיב ולקמול. נזקים דווחו גם לגידולים של גפן, אלפפה, טבק וחיטה. מיני צמחים רבים נוספים משמשים כפונדקאים לתְּרִיסִית זוּטָא ובהם: ציפורני חתול, קוצן, לוטם, עַכְנַאי יְהוּדָה, סמר, בוצין וסיסנית הבולבוסין. המין עובר את החורף בשלב הבוגר כשהוא מסתתר על הקרקע מתחת לעלווה מתה או בקרבת שורשי עשבוניים. התמונות צולמו בבית נחמיה בצמוד לשדה חיטה.

תפוצת המין תְּרִיסוֹן הַקָּמָה כוללת את צפון אפריקה, דרום אירופה והבלקן, מערב ומזרח אסיה. המין נפוץ בישראל. הבוגר של המין תְּרִיסוֹן הַקָּמָה עובר במהלך חייו שלושה שלבים. הבוגרים הצעירים נודדים מאזור התפתחותם לאזורים גבוהים של 900 עד 2000 מ' ואז נכנסים לשלב שני בו הבוגרים חורפים בקרקע מתחת לעלים יבשים, אבנים וסביב בית השורשים של עשבוניים. מסוריה דווח שהבוגרים שהו כתשעה חודשים בתרדמת חורף. כאשר טמפרטורת הסביבה עולות מעל 13 צלסיוס הבוגרים עוברים לשלב השלישי בו הם מהגרים לשדות תבואה, מזדווגים ומטילים ביצים. בוגרים פעילים חיים כשנה. הנקבות מטילות עד 80 ביצים בקבוצות. כל קבוצת ביצים מסודרת בשתי שורות של שבע ביצים, בצד התחתון של העלים ועל הגבעולים של הצמח המארח. זמן התפתחות הביצים נע בין 6 ל- 28 יום. הנימפות עוברות 5 נשלים וניזונות מעלים, גבעולים וזרעים צעירים של דגנים. קצב ההתפתחות מושפע מהטמפרטורות הסביבה והטמפרטורה המיטבית להתפתחות היא 20-24 מעלות צלזיוס. המין תְּרִיסוֹן הַקָּמָה מהווה מזיק עיקרי של גידולי דגנים במיוחד חיטה, שעורה ושיבולת שועל. הנזק משתנה היות וגודל האוכלוסייה משתנה אבל אחת לכשבע שנים יש גידול משמעותי באוכלוסייה והנזק יכול להביא לאובדן של 50 עד 90 אחוז מיבול החיטה ובין 20 ל- 30 אחוז ביבול השעורה. הנזק מתחיל בפגיעה בצמח ויכולת ההתפתחות שלו וממשיך בשינוי של ההרכב הכימי של הגרעין. המין תְּרִיסוֹן הַקָּמָה מחדיר בזמן ההזנה אנזימים פרוטאוליטיים ועמילוליטים לגרעין החיטה הגורמים לפירוק הגלוטן, מפחיתים את איכות הקמח וגורמים לבצקים גרועים. המחקר בנושא נרחב והניסיונות למנוע נזקים שונים ומרובים ובהם: שימוש בחרקים טפילים, הדברה על ידי פטריות פתוגניות, שינוי זמני הזריעה, פיתוח זני דגנים עמידים ועד לשימוש בחומרי הדברה במשטרי שימוש משתנים.

המין רַכְנַף אָדֹם-שָׁחֹר בעל תפוצה בדרום אירופה והמזרח הקרוב כולל ישראל. במין תוארו 3 תת-מינים בישראל נפוץ תת המין D. n. neglectus בכל האזור הים-תיכוני בעיקר בשפלת החוף. הבוגרים נעלמים בחודש מרץ לאחר שהטילו את הביצים. הביצים עוברות דיאפאוזה בקרקע עד לירידת הגשמים הראשונים של השנה הבאה ותחילת עונת הגידול של הצמחים החד שנתיים. הזחלים מופיעים לאחר הגשמים הראשונים ועוברים 5 דרגות התפתחות במשך 5 עד 6 שבועות. המין רַכְנַף אָדֹם-שָׁחֹר ניזון בעיקר על מוהל של צמחים חד-שנתיים ממשפחת השושנים והדגניים וגם על גיאופיטים עונתיים בבתי-גידול עשבוניים. פעילות האכילה הגורמת להופעת כתמים על הצמחים. דווח כי המין יכול לגרום לנזק לעצים כדוגמת לבנה רפואי, אלון, תפוח והדרים. בפרסום מאזור החוף בסוריה דווח על נזקים גדולים לגידולי בצל. מישראל, לבנון וטורקיה דווח כי הימצאות אוכלוסיות גדולות בקרבת מטעים של תפוחים והדרים יכולה לגרם לירידה גדולה ביבול הפרי עקב נשירת פרחים אליהם ניזונו הפשפשים.

הערכה היא כי תפוצתו המקורית של המין תְּרִיסִית יְרֻקָּה היא אפריקאית (אתיופיה) ומשם הוא התפשט לכל העולם והיום מצוי באירופה, אוסטרליה אמריקה ואפריקה בין קווי הרוחב 45 צפון ו- 45 דרום. המין פלש לאזורים השונים בעולם בתוך מוצרים חקלאים מיובאים. הוא ניזון על מגוון מיני צמחים גדול ובכך מהווים מזיק לצמחי תרבות שונים הן לפרי והן לעלווה. המין נחשב מזיק לגידולים שונים ובהם תפוחי אדמה, כותנה, אפונה, שעועית, סויה, ופרחי נוי. באזורים קרים הבוגרים חורפים במקומות מסתור מוגנים כמבנים. הנקבות הבוגרות חורפות במסתור ומיד עם עליית הטמפרטורות הן מטילות ביצים. הנקבה מטילה את הביצים בקבוצות של 15 - 130 ביצים בצדו התחתון של העלה. הזחל בעל 5 דרגות התפתחות ובכל שלב בעל דגם שונה של צבעים: שלב הראשון של הזחל חום או שחור-חום עם דגמים שחורים ובשלב האחרון ירוק עם דגם שחור או שילוב של דגם שחור וצהוב. זמן התפתחות כול אחד משלבי הזחל הוא כשבוע ומחזור החיים נמשך כ- 35 יום. המין מקיים עד 4 דורות בשנה. המין תְּרִיסִית יְרֻקָּה מפריש חומר בעל ריח דוחה כהגנה נגד טורפים. מספר אויבים טפיליים פוגעים בפשפש. האחת היא צרעה טפילית בשם סקליון התריסית (Trisolcus basalis) אשר מטילה את ביצה בביצי התריסית הירוקה והזחלים ניזונים על הביצים והשני הוא זבוב טפיל (Trichopoda pennipes) אשר מטיל את הביצים על הבוגר והזחלים. שני המינים הטפיליים משמשים במלחמה ביולוגית כנגד מזיק זה בחקלאות.

תפוצת המין פַּנְדּוּר הַכֻּתְנָה המקורית היא מאזור הים התיכון וחוף אפריקה והיום הוא בעל תפוצה באירופה, מרכז ודרום אמריקה, האיים הקריביים, אפריקה ואסיה. הנקבה מטילה 20 עד 25 ביצים בקבוצות או בבודדים מהם בוקעות הנימפות אשר נוטות להתקבץ. מחזור החיים אורך כ- 20 יום. המין מקיים בין 3 ל- 4 מחזורי חיים בשנה וכשמקורות המזון מצטמצמים הבוגרים מתקבצים ועוברים את החורף בתרדמה במקומות מסתור כגבעולים חלולים. המין פולש ונחשב למזיק שדה הניזון על זרעים, ועלווה של צמחים ממשפחת החלמיתיים במיוחד על צמחי כותנה ובמיה. ניתן למצוא נגיעות במזיק גם על עצי מטע כדוגמת אבוקדו, פקאנים, תמרים, אפרסמון, אפרסקים ותאנים. בגידולי כותנה המין נחשב למזיק חשוב היות והוא יכול לגרום לאובדן של עד 15% ממשקל יבול הכותנה ולפגיעה ביכולת הנביטה של הזרעים. לפעמים יכולה להיות פגיעה גם לכותנה באחסון. בעצי פרי נגרם נזק לפירות בנקודות בהם ניזון המזיק וגם עקב הפרשות של צואה או חדירת רוק המכיל רעלניים.

המין פַּנְדּוּר אַדְמוֹנִי בעל תפוצה באירופה כולל בריטניה, אזור הים התיכון, אפריקה ואסיה כולל סין והודו. במין תוארו 5 תת-מינים ושניים מהם נמצאים בישראל. הנקבות מטילות כ- 40 ביצים בקבוצה כאשר חלק מהן לא מופרות. הזחלים שבוקעים מעדיפים לאכול את הביצים הלא מופרות מאשר את הביצים המופרות ובכך מגדילים את סיכויי הישרדותם. המין ניזון על זרעים ופרחים המשתייכים לסוגי צמחים רבים ושונים ובהם מיני צמחים ממשפחת ההרדופיים ופְּתִילַת הַמִּדְבָּר הַגְּדוֹלָה (תפוח סדום). המין נחשב למזיק שדה ודווח כמזיק של 33 סוגי יבולי שדה ובהם: שומשום, סורגום, טבק, שעועית שחורה, חמניות, דוחן ובוטנים. פגיעה על ידי אוכלוסיות גדולות יכולות להביא לירידה ביבולים וזאת כתוצאה מהתייבשות הצמח והעברה של פטרייה (Nematospora corgli) הגורמת למחלת כתמים צהובים. ניתן למצוא לעיתים את הפנדור האדמוני בהתקבצויות גדולות מאוד ובהן כל שלבי ההתפתחות ביחד. המין בעל שתי בלוטות המייצרות ומפרישות חומר הדוחה טורפים. הפנדור האדמוני מותקף על ידי זבוב טפילי בשם זריזבוב הפנדור אשר מחדיר את הביצה שלו אל תוך גוף בפנדור בעזרת צינור הטלה והרימה מתפתחת בתוכו כשהוא עדיין חי ופעיל.

המין בעל תפוצה פליאוארקטית הנמצא גם באמריקה הצפונית ונפוץ בישראל. המין ניזון על ניצנים ופרחים של צמחים שונים בשדה ממשפחת המורכבים, סרפד ותלתן. בחקלאות הם ניזונים על צמחי נוי, גזר, סלק, אספסת, תותים תפוח אדמה, וקנביס. המין מעמיד דור אחד בשנה ונחשב למזיק חקלאי.

תפוצת המין תְּרִיסִית הַצׇּלָּף כוללת את מזרח הקרוב, חצי אי ערב, מרכז אסיה ואפריקה הטרופית. נקבת תְּרִיסִית הַצׇּלָּף מטילה בין 10 ל-12 הביצים בשתי שורות צמודות על גבי עלי הצמח המאחסן. הבוגרים נמצאו חורפים בקבוצות מתחת לקליפות עצים כשקד וחרוב. המין תְּרִיסִית הַצׇּלָּף ניזון בעיקר על מוהל צמחי צלף ובנגיעות גבוהה יכול לגרום למות הצמח. המין יכול להוות מזיק מישני בגידולים חקלאים והתפתח גם על ירקות, פירות, וגפנים ולפגוע בצמח ובפרי.