המין עָלִית הַדְּגָנִיִּים נפוץ באזור הפלארקטי הכולל את אירופה, אסיה ואגן הים התיכון. המין פלש לצפון אמריקה והפך שם למזיק חקלאי חשוב. המין מתפתח בסביבות טבעיות על דגני בר שונים אך מהווה מזיק חקלאי חשוב בעולם היות והוא ניזון על גידולים חקלאיים חשובים ובהם: חיטה, שיפון, שעורה, ושיבולת שועל כשצמח המועדף להתפתחות הוא החיטה ותירס או דורה הם צמחי בררת מחדל. הבוגרים והזחלים של עָלִית הַדְּגָנִיִּים מכרסמים את העלים של הדגנים ופוגעים בעלווה של הצמח. פגיעה יוצרת קו ארוך מכורסם בשכבה העליונה של העלה ושדות שנפגעו נראים קמולים יותר אבל אין הרס מוחלט של השדה. נזק הפוגע בהתפתחות הצמח ובכך מוריד את היבול. הזחלים הם השלב המזיק ביותר לעלוות הצמח. החיפושית מעמידה בדרך כלל דור אחד בשנה. הנקבה מטילה עד 400 ביצים על גבי החלק התחתון של העלים. הזחלים של עָלִית הַדְּגָנִיִּים צהובים אבל בשדה הם נראים כגוש רירי כהה שגודלו מגיע ל- 5 מ"מ ובתוכו נראים צפים גושים מלבניים שחורים קטנים. צורה זו מזכירה הפרשות של חלזונות או בעל חיים אחר אבל במבט מקרוב ניתן לראות את הראש והרגלים בולטים מתוך הגוש. הגוש הוא למעשה הפרשה צמיגית המכילה הפרשות של הזחל והיא עוטפת את רוב חלקי הגוף הזחל. משערים כי מדובר במנגנון הגנה מפני התייבשות, או במנגנון הגנה מטריפה כנגד טורפים כנמלים וחיפושיות והיא מופיעה במינים שונים של זחלי חיפושיות במשפחה זו. הזחלים מותקפים גם על ידי מספר מינים של צרעות פרזיטאידיות שכנגדן מנגנון הגנה זה איננו יעיל והצרעות כפי הנראה משתמשות בריח של ההפרשה הרירית זו כדי לאתר את הזחלים ולהטיל בתוכם את הביצים שלהן. הזחלים מסיימים את התפתחותם לאחר 3 שבועות (12 עד 20 יום) ומתגלמים בקרקע, הבוגרים יבקעו מהגלמים בתחילת הקיץ הבא. הבוגרים פעילים עד הסתיו וחורפים במקום מסתור בקרקע או במקומות מחסה כקליפות עצים, אסמים וגדרות בשדה עד לקיץ הבא. התמונות צולמו בשוהם ובית שמן ובשדות חיטה נוספים בישראל בהם המין נפוץ.

המין נפוץ סביב כל אגן הים התיכון עד אירן. לאחרונה החל להתפשט צפונה למרכז אירופה. הוא ניזון באופן בלעדי על דגניים ובהם: שעורה, ציבורת ההרים, שיבולת-שועל, בולבסן קיפח ודגנים נוספים. התרחבות אזור תפוצתו צפונה למרכז אירופה הפכה אותו למזיק תבואה חשוב.

המין תְּרִיסִית הַדָּגָן נפוץ באירופה אגן הים התיכון וצפונה עד לפינלנד ושוודיה, צפון אפריקה וצפון אסיה פרט לסין. המין מאכלס שדות פתוחים ושדות דגניים. המין תְּרִיסִית הַדָּגָן ניזון בעיקר על זרעים מבשילים של עשבוניים ודגניים. הנימפות בעלות 5 שלבי התפתחות והן דומות לבוגר בצורתן. המין מקיים דור אחד בשנה וחורף כבוגר כשהוא מוסתר מתחת לקליפות עץ, בין פסולת עלים או עשבוניים על הקרקע. מין זה מהווה מזיק חשוב לגידולי דגניים בשדה.