המין מתפתח על צמחי הגֵּרַנְיוֹן (Geraniums) והפֵּלַרְגּוֹנְיוּם (Pelargonium), שניהם סוגים של צמחי נוי המשתייכים למשפחת גרניים. הזחלים הצעירים חודרים לניצנים של הפרחים וניזונים על רקמת הפרחים. רק בשלב הזחל השלישי הם עוברים מהפרחים להתפתח בתוך הענפיים. רוב הזחלים מתפתחים בתוך ענפי השיח ואוכלים את כל תוכנם אבל חלקם ניזונים על העלים. בגידול של הזחלים שאספתי בבתי הם ניזונו בעיקר על העלים הבוגרים המתייבשים של הגרניון כפי שניתן לראות בתמונות. בטמפרטורה מיטבית של 20 מעלות צלסיוס הזחלים מתגלמים לאחר 30 ימים. שלב הגולם עורך כ- 17 יום. בטמפרטורות נמוכות יותר המחזור חיים מתארך אבל מעריכים כי הם לא שורדים את חורף אירופי הקר והם לא מסוגלים להיכנס לתרדמת חורף (diapause). מחזור החיים בדרום אפריקה עורך כ- 46 יום.

הבוגרים עוברים שלושה שלבים התנהגותיים. הבוגרים הצעירים נודדים מאזור התפתחותם לאזורים גבוהים של 900 עד 2000 מ' ואז נכנסים לשלב שני בו הבוגרים חורפים בקרקע מתחת לעלים יבשים, אבנים וסביב בית השורשים של עשבוניים. מסוריה דווח שהבוגרים שהו כתשעה חודשים בתרדמת חורף. כאשר טמפרטורת הסביבה עולות מעל 13 צלסיוס הבוגרים עוברים לשלב השלישי בו הם מהגרים לשדות תבואה, מזדווגים ומטילים ביצים. בוגרים פעילים חיים כשנה. הנקבות מטילות עד 80 ביצים בקבוצות. כל קבוצת ביצים מסודרת בשתי שורות של שבע ביצים, בצד התחתון של העלים ועל הגבעולים של הצמח המארח. זמן התפתחות הביצים נע בין 6 ל- 28 יום. הנימפות עוברות 5 נשלים וניזונות מעלים, גבעולים וזרעים צעירים של דגנים. קצב ההתפתחות מושפע מהטמפרטורות הסביבה והטמפרטורה המיטבית להתפתחות היא 20-24 מעלות צלזיוס. המין מהווה מזיק עיקרי של גידולי דגנים במיוחד חיטה, שעורה ושיבולת שועל. הנזק משתנה היות וגודל האוכלוסייה משתנה אבל אחת לכשבע שנים יש גידול משמעותי באוכלוסייה והנזק יכול להביא לאובדן של 50 עד 90 אחוז מיבול החיטה ובין 20 ל- 30 אחוז ביבול השעורה. הנזק מתחיל בפגיעה בצמח ויכולת ההתפתחות שלו וממשיך בשינוי של ההרכב הכימי של הגרעין. תְּרִיסוֹן הַקָּמָה מחדיר בזמן ההזנה אנזימים פרוטאוליטיים ועמילוליטים לגרעין החיטה הגורמים לפירוק הגלוטן, מפחיתים את איכות הקמח וגורמים לבצקים גרועים. המחקר בנושא נרחב והניסיונות למנוע נזקים שונים ומרובים ובהם: שימוש בחרקים טפילים, הדברה על ידי פטריות פתוגניות, שינוי זמני הזריעה, פיתוח זני דגנים עמידים ועד לשימוש בחומרי הדברה במשטרי שימוש משתנים.

רַכְנַף אָדֹם-שָׁחֹר ניזון בעיקר על מוהל של צמחים חד-שנתיים ממשפחת השושנים והדגניים וגם על גיאופיטים עונתיים בבתי-גידול עשבוניים. פעילות האכילה הגורמת להופעת כתמים על הצמחים. דווח כי המין יכול לגרום לנזק לעצים כדוגמת לבנה רפואי, אלון, תפוח והדרים. בפרסום מאזור החוף בסוריה דווח על נזקים גדולים לגידולי בצל. מישראל, לבנון וטורקיה דווח כי הימצאות אוכלוסיות גדולות בקרבת מטעים של תפוחים והדרים יכולה לגרם לירידה גדולה ביבול הפרי עקב נשירת פרחים אליהם ניזונו הפשפשים.

הבוגרים והזחלים של עָלִית הַדְּגָנִיִּים מכרסמים את העלים של הדגנים ופוגעים בעלווה של הצמח. פגיעה יוצרת קו ארוך מכורסם בשכבה העליונה של העלה ושדות שנפגעו נראים קמולים יותר אבל אין הרס מוחלט של השדה. נזק הפוגע בהתפתחות הצמח ובכך מוריד את היבול. החיפושית מעמידה בדרך כלל דור אחד בשנה. הנקבה מטילה עד 400 ביצים על גבי החלק התחתון של העלים. הזחלים הם השלב המזיק ביותר לעלוות הצמח. הזחלים מסיימים את התפתחותם לאחר 3 שבועות (12 עד 20 יום) ומתגלמים בקרקע, הבוגרים יבקעו מהגלמים בתחילת הקיץ הבא. הבוגרים פעילים עד הסתיו וחורפים במקום מסתור בקרקע או במקומות מחסה כקליפות עצים, אסמים וגדרות בשדה עד לקיץ הבא.
הזחלים של עָלִית הַדְּגָנִיִּים צהובים אבל בשדה הם נראים כגוש רירי כהה שגודלו מגיע ל- 5 מ"מ ובתוכו נראים צפים גושים מלבניים שחורים קטנים. צורה זו מזכירה הפרשות של חלזונות או בעל חיים אחר אבל במבט מקרוב ניתן לראות את הראש והרגלים בולטים מתוך הגוש. הגוש הוא למעשה הפרשה צמיגית המכילה הפרשות של הזחל והיא עוטפת את רוב חלקי הגוף הזחל. משערים כי מדובר במנגנון הגנה מפני התייבשות, או במנגנון הגנה מטריפה כנגד טורפים כנמלים וחיפושיות והיא מופיעה במינים שונים של זחלי חיפושיות במשפחה זו. הזחלים מותקפים גם על ידי מספר מינים של צרעות פרזיטאידיות שכנגדן מנגנון הגנה זה איננו יעיל והצרעות כפי הנראה משתמשות בריח של ההפרשה הרירית זו כדי לאתר את הזחלים ולהטיל בתוכם את הביצים שלהן.

הנקבות הבוגרות חורפות במסתור ומיד עם עליית הטמפרטורות הן מטילות ביצים. הנקבה מטילה את הביצים בקבוצות של 15 - 130 ביצים בצדו התחתון של העלה. הזחל בעל 5 דרגות התפתחות ובכל שלב בעל דגם שונה של צבעים: שלב הראשון של הזחל חום או שחור-חום עם דגמים שחורים ובשלב האחרון ירוק עם דגם שחור או שילוב של דגם שחור וצהוב. זמן התפתחות כול אחד משלבי הזחל הוא כשבוע ומחזור החיים נמשך כ- 35 יום. המין מקיים עד 4 דורות בשנה.
תְּרִסִית יְרֻקָּה מפרישה חומר בעל ריח דוחה כהגנה נגד טורפים. מספר אויבים טפיליים פוגעים בפשפש. האחת היא צרעה טפילית בשם סקליון התריסית (Trisolcus basalis) אשר מטילה את ביצה בביצי התריסית הירוקה והזחלים ניזונים על הביצים והשני הוא זבוב טפיל (Trichopoda pennipes) אשר מטיל את הביצים על הבוגר והזחלים. שני המינים הטפיליים משמשים במלחמה ביולוגית כנגד מזיק זה בחקלאות.

הנקבה מטילה 20 עד 25 ביצים בקבוצות או בבודדים מהם בוקעות הנימפות אשר נוטות להתקבץ. מחזור החיים אורך כ- 20 יום. המין מקיים בין 3 ל- 4 מחזורי חיים בשנה וכשמקורות המזון מצטמצמים הבוגרים מתקבצים ועוברים את החורף בתרדמה במקומות מסתור כגבעולים חלולים. המין נחשב למזיק שדה הניזון על זרעים, ועלווה של צמחים ממשפחת החלמיתיים במיוחד על צמחי כותנה ובמיה. ניתן למצוא נגיעות במזיק גם על עצי מטע כדוגמת אבוקדו, פקאנים, תמרים, אפרסמון, אפרסקים ותאנים. המין נחשב למזיק חשוב ויכול לגרום לאובדן של עד 15% ממשקל יבול הכותנה ולפגיעה ביכולת הנביטה של הזרעים. לפעמים יכולה להיות פגיעה גם לכותנה באחסון. בעצי פרי נגרם נזק לפירות בנקודות בהם ניזון המזיק וגם עקב הפרשות של צואה או חדירת רוק המכיל רעלניים.

הנקבות מטילות כ- 40 ביצים בקבוצה כאשר חלק מהן לא מופרות. הזחלים שבוקעים מעדיפים לאכול את הביצים הלא מופרות מאשר את הביצים המופרות ובכך מגדילים את סיכויי הישרדותם. המין ניזון על זרעים ופרחים המשתייכים לסוגי צמחים רבים ושונים ובהם מיני צמחים ממשפחת ההרדופיים ופְּתִילַת הַמִּדְבָּר הַגְּדוֹלָה (תפוח סדום). המין נחשב למזיק שדה ודווח כמזיק של 33 סוגי יבולי שדה ובהם: שומשום, סורגום, טבק, שעועית שחורה, חמניות, דוחן ובוטנים. פגיעה על ידי אוכלוסיות גדולות יכולות להביא לירידה ביבולים וזאת כתוצאה מהתיבשות הצמח ו8העברה של פטרייה (Nematospora corgli) הגורמת למחלת כתמים צהובים. ניתן למצוא לעיתים את הפנדור האדמוני בהתקבצויות גדולות מאוד ובהן כל שלבי ההתפתחות ביחד. המין בעל שתי בלוטות המייצרות ומפרישות חומר הדוחה טורפים. הפנדור האדמוני מותקף על ידי זבוב טפילי בשם זריזבוב הפנדור אשר מחדיר את הביצה שלו אל תוך גוף בפנדור בעזרת צינור הטלה חודר והרימה מתפתחת בתוכו כשהוא עדיין חי ופעיל.

המין ניזון באופן בלעדי על דגניים ובהם: שעורה, ציבורת ההרים, שיבולת-שועל, בולבסן קיפח ודגנים נוספים. התרחבות אזור תפוצתו צפונה למרכז אירופה הפכה אותו למזיק תבואה חשוב.

המין ניזון על ניצנים ופרחים של צמחים שונים בשדה ממשפחת המורכבים, סרפד ותלתן. בחקלאות הם ניזונים על צמחי נוי, גזר, סלק, אספסת, תותים תפוח אדמה, וקנביס. המין נחשב למזיק חקלאי.