המין נחשב לאחד מהמזיקים החשובים לחקלאות ולרכוש באירן. מהממצאים שברשותי מין זה לא נימצא חודר לבתים בישראל אבל כן נימצא בגינות של מבנים. בסביבתו הטבעית ניתן למצוא את המין מתחת לזרדים או בגדמי עצים שונים כאקליפטוסים, וברושים.

מין זה נחשב לאחד המינים הפלשים הבעייתיים בעולם וחדר לישראל בסביבות אמצע שנות העשרה של המאה ה-20. הקן יכול להכיל עד למיליון פרטים. קן גדל במשך 5 עד 7 שנים לפני שמופיע מעוף הכלולות הראשון. רדיוס איסוף המזון של הפועלים דרך תעלות תת-קרקעיות מגיע עד 100 מ'. אורך גוף החיילים והפועלים נע מ-4 עד 5 מ"מ. מין זה פלש לישראל בסביבות אמצע שנות העשרה של המאה ה-20. נכון להיום המין הוא דווח רק בתחום העיר פתח תקווה והישובים בקרבתה.  למרות שמין זה בעל קן פעיל בתת- הקרקע, קינים יכולים להתבסס גם בתוך מבנים ללא קשר לקרקע.

בסביבתו הטבעית ניתן לזהות את פעילותו כשהוא ניזון על זרדים ועצים יבשים או מתחת לפסולת עץ בשדה (תמונה). מין זה הוא המזיק החשוב בין מיני הטרמיטים בישראל ונמצא חודר לבתים בכל הארץ. המודעות לקיום מזיק זה התעוררה בציבוריות הישראלית כשנגרמו נזקים כבדים לבתים אשר נבנו בבניה קלה בישובים כמו ירוחם, דימונה באר שבע. במבנים אילו ניתן היה לראות את המנהרות שבונה המין כדי לעקוף מכשולים ואת משטחי ההזנה הגדולים בתוך חדרי הבתים וביסודות המבנה מהעץ. היום ניתן לראות חדירה של המין גם למבנים רגילים בערים רבות כראשון לציון, תל אביב, אבן יהודה ועוד מקומות ישוב רבים בהם ניזון המין על ספרים, רצפות פרקט, רהיטים וארונות בתוך הבתים. רוב התכשירים המיושמים בישראל והטכנולוגיה המבוצעת להדברה או בקרת מזיקים כנגד טרמיטים בישראל מתבססת על ההתמודדות עם מין זה.

טֶרְמִיט מְרֻשָּׁת הוא אחד המינים החשובים למחזורם של חומרי עץ מת בטבע, ובישראל מין זה נימצא בכל יערות האורנים בהם הוא ניזון מגדמי גזעי עצים ועצים מתים אותם הוא מפרק. במטעים הוא ידוע כחרק מזיק עקב הנזק שהוא גורם לעצי הפרי ולגפנים. באירופה קיימים מספר מינים המשתייכים לאותו הסוג ונחשבים למזיקים חשובים (אוסף טרמיטים של PHTCenter).

המין טרמיט החולות נפוץ במזרח צפון אפריקה ובמחוזות מדבריים של חצי־האי ערב, כולל מצרים וסודאן ועד אזורי החולות של ערב. בסודאן הוא נמנה עם המינים השכיחים באזורי החוף של הים האדום ובדלתת טוקאר.

המין טרמיט החולות בעל מערכת כתות “ליניארית”: רבים מן הפועלים הם למעשה זחלים מתקדמים (pseudergates), היכולים לבצע משימות שונות בקן: איסוף מזון, תחזוקה והגנה, ולעיתים להתפתח לחיילים.

הקן תת־קרקעי ומורכב מחדרים המחוברים זה לזה בגלריות צרות. המין ניזון מחומר צמחי עשיר בתאית: זרדים, עצים מתים, עשבים יבשים, עלים מתים, וכן לעיתים גללי בעלי חיים צמחוניים. הקינים עשויים להיות גדולים, ומספר הפרטים בהם עשוי להגיע למאות אלפים.

במצרים דווח כי טרמיט החולות פוגע במבנים בקהיר ובכפרים בסביבתה, בעיקר כאשר המבנים בנויים מעץ. הנזק לקורות ולעמודי עץ עלול להיות חמור עד כדי נטישת מבנים. כמו כן תועדו נזקים במטעי תמרים, כאשר הפועלים חודרים לגזעים ולבסיסי העלים, בעיקר בעצים מוחלשים.

בישראל תיעדתי קינים של טרמיט החולות באזור עין יהב בגלריות שבשכבת הזרדים והעלים המתים של אשלים, וכן באזור ראשון לציון מתחת לפסולת עץ בניין. מהממצאים שברשותי מין זה לא נימצא חודר לתוך בתים בישראל.

במקומות להם פלש מין זה הוא נמצא פעיל רק במבנים ולא באזורים פתוחים והקן התפתח ונדד בתוך עץ מועבד בלבד. להישרדותו המין איננו נזקק למקור מים חיצוני ומקבל את כול הנדרש ממים הקשורים לעץ בלבד. בדרך כלל מעופי הכלולות הם בחודשים אפריל עד יוני לפני העונה הגשומה אבל ניתן לראות מעופי כלולות כל השנה. לאחר המעוף זוג שהתחבר בונה תא ראשוני בסדקים בעץ ומתחיל בבניית הקן. לאחר שנתיים או שלוש מתחילים להופיע בקן חיילים ופרטים מתרבים מכונפים לא מופיעים בקן אלא רק בבגרותו לאחר כ- 5 שנים. הערכה היא שקן כזה מתקיים לפחות במשך 10 שנים או עד העלמות מקור המזון שלו.

בעבר זוהו הפרטים ממין זה עם המין Kalotermes flavicollis ונקראו בעברית טרמיט העץ. בדיקות של אפיון מולקולארי שנערכו בשנת 2015 הופרדו האוכלוסיות שנפוצות בישראל, לבנון וקפריסין והוגדרו כמין חדש הנפרד מאוכלוסיות טרמיט העץ שנפוץ לאורך חופי הים התיכון של דרום אירופה. האוכלוסייה הקפריסאית כפי הנראה התפתחה מאירוע פלישה חד פעמי של פרטים שהגיעו מאחת מהאוכלוסיות שבלבנון או ישראל. המידע על ההתנהגות והמחזור החיים מתבסס על מחקרים שנערכו על טרמיט העץ בהנחה כי הם דומים מאוד.

בטבע, טרמיט סיני מתפתח בתוך האזורים המתים של שיחים החיים באזורי חולות כאשר הקן הוא תת-קרקעי. הקן ברוב המינים במשפחה זו מכיל לא יותר ממספר מאות של פרטים ובטרמיט סיני דווח על קינים בהם חיים עד 6000 פרטים (בממוצע כ- 1300 פרטים). הקן של טרמיט סיני בנוי מאוסף של תעלות וחללים בעץ, כאשר רוב התעלות נחפרות בכיוון סיבי העץ. תחילת התבססות הקן היא תת קרקעית כאשר עם התבגרות הקן וחיפוש של המזון משנה כל הקן את מיקומו בהתאם לזמינות המזון גם לאזורים מעל פני הקרקע. קינים המתפתחים בתוך מגורי האדם בחיפוש אחר מקורות מזון מתגלים עקב נזק למשקופי דלתות, ריהוט, כבלי חשמל וטלפון תת-קרקעיים ועוד. הקינים יכולים להתפתח בקומה מסוימת ולעבור בין הקומות דרך התקרות/רצפות.

טֶרְמִיט הַקָּצִיר ניזון בעיקר על עשבים יבשים, מוץ זרעים וקש. הטרמיטים פעילים בשעות הלילה אבל נצפתה פעילות באור יום גם בשעות הצהרים בחודשים החמים של אמצע הקיץ. הטרמיטים הגבילו את פעילותם על פי רוב לתא שטח בגודל של 20 ס"מ מפתח איסוף המזון מממנו הגיחו לפעילות האיסוף. בתוך תא שטח זה נחתכים הזרדים לפיסות קטנות של פחות מ- 1 ס"מ ונאספים בשלב ראשון אל תוך חדרי האיסוף בקוטר שבין 5 ל- 20 ס"מ הנמצאים במקומות מוגנים על פני הקרקע (תמונה). המזון המאוחסן בחדרים אילו מועבר לתוך הקן דרך פירים אנכיים לחדרי אחסון תת-קרקעיים שבדרך כלל ממוקמים בעומק של עד כ- 20 ס"מ ובנויים מחללים שקוטרם נע מ- 1 עד 6 ס"מ ובגובהם נע מ- 1 עד 2 ס"מ. בזמן שהפירים אינם בשימוש הטרמיט סוגר אותם בעיסה המורכבת מהפרשת רוק וחומר צמחי. מרכז הקן ובמיוחד חדר המלוכה, יכולים להימצא בעומק של עד מטר וחצי. בעבודת מחקר מישראל של החשיבות של טֶרְמִיט הַקָּצִיר על תהליכי המחזור של הפחמן וחנקן בקרקעות הנגב שפורסמה דווח על ידי וויליבי, שחק ודיקסון (1998) כי טֶרְמִיט הַקָּצִיר הוא גורם חשוב המסלק חומר צמחי מת מפני השטח, משמר אותו בתוך הקרקע אבל מביא גם לשחרור הפחמן וחנקן מהסביבה לאחר עיכול החומר הצמחי והפיכתו לצואה. בכך מין זה בעל חשיבות בתהליכים אקולוגיים בסביבה זו. התמונות באתר צולמו בגינה של בית בדימונה בישראל, בו נראתה פעילות בצוהרי היום בחדרי האיסוף, מתחת לפסולת קרשים ובתוכם שברי זרדים שנאספו ונגזמו בגינה.